יהדות פרובנס: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בניגוד ליהודי צרפת שגורשו ממנה על ידי המלוכה, יהודי פרובנס המשיכו להתגורר שם, אך סבלו מרדיפות קשות. פוגרומים שנערכו ביהודי קאוויון, קרפנטרה ואביניון. בסוף תקופת הראשונים נכבשה פרובנס על ידי צרפת, וצו הגירוש של יהודי צרפת נכנס לתוקפו גם בקרב יהודי פרובנס, אולם לאור בקשות והפצרות הורוש היהודים להשיאר בערים מארסיי, ארל, אקס-אן-פרובאנס, טאראסקון וסלון-דה-פרובאנס , ומאז חודשו הפוגרומים נגד היהודים בחלק מערים אלו. כמה שנים מאוחר יותר, לאחר הפצרות רבות ולאחר שיהודי פרובנס החלו לקלוט יהודים מ[[גיורש ספרד]], חויבו היהודים בארת ובמארסיי להתנצר או לגלות. היהודים הצליחו להשיג מספר דחיות של צו זה, אך בשנת 1501 לואי השנים עשר, מלך צרפת הוציא צו גירוש על כל יהודי פרובנס, למעט הערים אביניון, איל-סור-לה-סורג, קרפנטרה וקאוויון שבהן נשארו יהודים, כיוון שהיו תחת שלטון [[האפיפיור]] שלא גרש את היהודים משטחו. בקהילות אלו נשתמר מנהג פרובנס עד לדור האחרון. | בניגוד ליהודי צרפת שגורשו ממנה על ידי המלוכה, יהודי פרובנס המשיכו להתגורר שם, אך סבלו מרדיפות קשות. פוגרומים שנערכו ביהודי קאוויון, קרפנטרה ואביניון. בסוף תקופת הראשונים נכבשה פרובנס על ידי צרפת, וצו הגירוש של יהודי צרפת נכנס לתוקפו גם בקרב יהודי פרובנס, אולם לאור בקשות והפצרות הורוש היהודים להשיאר בערים מארסיי, ארל, אקס-אן-פרובאנס, טאראסקון וסלון-דה-פרובאנס , ומאז חודשו הפוגרומים נגד היהודים בחלק מערים אלו. כמה שנים מאוחר יותר, לאחר הפצרות רבות ולאחר שיהודי פרובנס החלו לקלוט יהודים מ[[גיורש ספרד]], חויבו היהודים בארת ובמארסיי להתנצר או לגלות. היהודים הצליחו להשיג מספר דחיות של צו זה, אך בשנת 1501 לואי השנים עשר, מלך צרפת הוציא צו גירוש על כל יהודי פרובנס, למעט הערים אביניון, איל-סור-לה-סורג, קרפנטרה וקאוויון שבהן נשארו יהודים, כיוון שהיו תחת שלטון [[האפיפיור]] שלא גרש את היהודים משטחו. בקהילות אלו נשתמר מנהג פרובנס עד לדור האחרון. | ||
==חכמי פרובנס== | ==חכמי פרובנס== | ||
בתקופת [[הראשונים]] פרחה יהדות פרובנס מבחינה רוחנית ותורנית. יהדות פרובאנס הקימה דור של פרשני מקרא, פוסקים, פרשני תלמוד, הוגי דעות ודקדקנים מהשורה הראשונה. בתחום פרשנות התנ"ך נמנים [[רבי דוד קמחי]]- הרד"ק, [[רבי משה הדרשן]], [[רבי לוי בן גרשום]]- הרלב"ג, [[רבי יוסף קמחי]] ועוד. בין מפרשי הגמרא והפוסקים בולטים [[רבי מנחם המאירי]], [[רבי זרחיה הלוי]], רבי יהונתן הכהן מלוניל, רבי אהרן מלוניל, [[ | בתקופת [[הראשונים]] פרחה יהדות פרובנס מבחינה רוחנית ותורנית. יהדות פרובאנס הקימה דור של פרשני מקרא, פוסקים, פרשני תלמוד, הוגי דעות ודקדקנים מהשורה הראשונה. בתחום פרשנות התנ"ך נמנים [[רבי דוד קמחי]]- הרד"ק, [[רבי משה הדרשן]], [[רבי לוי בן גרשום]]- הרלב"ג, [[רבי יוסף קמחי]] ועוד. בין מפרשי הגמרא והפוסקים בולטים [[רבי מנחם המאירי]], [[רבי זרחיה הלוי]], רבי יהונתן הכהן מלוניל, רבי אהרן מלוניל, ה[[ראב"ד השני]] וה[[ראב"ד השלישי]]. גם בתחום ה[[קבלה]] העמידה פרובנס חכמים גדולים, בהם [[רבי יצחק סגי נהור]]- בנו של הראב"ד השלישי. | ||
בידינו ספר [[שאלות ותשובות]] מחכמי פרובנס הנקרא '''שו"ת חכמי פרובינציה'''. | בידינו ספר [[שאלות ותשובות]] מחכמי פרובנס הנקרא '''שו"ת חכמי פרובינציה'''. | ||
[[קטגוריה:יהדות אירופה|פרובנס]] | [[קטגוריה:יהדות אירופה|פרובנס]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:35, 1 ביולי 2011
|
|
יהדות פרובנס (פרוביניצה) היא הקהילה היהודית בחבל פרובנס שבדרום צרפת. קהילה זו הוציאה בתקופת הראשונים רבנים חשובים וגדולים, שהטביעו את חותמם על עולם התורה.
מאפיינים[עריכה]
מכיוון שפרובנס היתה קרובה לצרפת ולספרד, המנהגים, התרבות, נוסח התפילה, דרך הלימוד והשפה של יהודי פרובנס היו מושפעים הן מיהדות ספרד והן מיהדות צרפת. השפה המדוברת בקרב יהודי פרובנס היתה "פרובנסלית יהודית", הדומה לצרפתית ולספרדית. נוסח התפילה היה מורכב מהנוסח הצרפתי (נוסח יהדות אשכנז) ומהנוסח הספרדי (ובמקומות מסוימים גם הושפע מנוסח יהדות איטליה). רבים ממגורשי ספרד היגרו לפרובנס, וכתוצאה מכך גברה ההשפעה הספרדית והצרפתית על המנהגים של היהודים שנשארו וקרב אותם יותר למנהגים הספרדיים. אף על פי כן, מנהגים עתיקים ויחודיים רבים נשתמרו בקרב יהודים אלו.
תולדות יהדות פרובנס[עריכה]
בניגוד ליהודי צרפת שגורשו ממנה על ידי המלוכה, יהודי פרובנס המשיכו להתגורר שם, אך סבלו מרדיפות קשות. פוגרומים שנערכו ביהודי קאוויון, קרפנטרה ואביניון. בסוף תקופת הראשונים נכבשה פרובנס על ידי צרפת, וצו הגירוש של יהודי צרפת נכנס לתוקפו גם בקרב יהודי פרובנס, אולם לאור בקשות והפצרות הורוש היהודים להשיאר בערים מארסיי, ארל, אקס-אן-פרובאנס, טאראסקון וסלון-דה-פרובאנס , ומאז חודשו הפוגרומים נגד היהודים בחלק מערים אלו. כמה שנים מאוחר יותר, לאחר הפצרות רבות ולאחר שיהודי פרובנס החלו לקלוט יהודים מגיורש ספרד, חויבו היהודים בארת ובמארסיי להתנצר או לגלות. היהודים הצליחו להשיג מספר דחיות של צו זה, אך בשנת 1501 לואי השנים עשר, מלך צרפת הוציא צו גירוש על כל יהודי פרובנס, למעט הערים אביניון, איל-סור-לה-סורג, קרפנטרה וקאוויון שבהן נשארו יהודים, כיוון שהיו תחת שלטון האפיפיור שלא גרש את היהודים משטחו. בקהילות אלו נשתמר מנהג פרובנס עד לדור האחרון.
חכמי פרובנס[עריכה]
בתקופת הראשונים פרחה יהדות פרובנס מבחינה רוחנית ותורנית. יהדות פרובאנס הקימה דור של פרשני מקרא, פוסקים, פרשני תלמוד, הוגי דעות ודקדקנים מהשורה הראשונה. בתחום פרשנות התנ"ך נמנים רבי דוד קמחי- הרד"ק, רבי משה הדרשן, רבי לוי בן גרשום- הרלב"ג, רבי יוסף קמחי ועוד. בין מפרשי הגמרא והפוסקים בולטים רבי מנחם המאירי, רבי זרחיה הלוי, רבי יהונתן הכהן מלוניל, רבי אהרן מלוניל, הראב"ד השני והראב"ד השלישי. גם בתחום הקבלה העמידה פרובנס חכמים גדולים, בהם רבי יצחק סגי נהור- בנו של הראב"ד השלישי.
בידינו ספר שאלות ותשובות מחכמי פרובנס הנקרא שו"ת חכמי פרובינציה.