חסידות צאנז: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בצאנז הייתה הקפדה גדולה על תורה, וכן שלא להפוך את העיקר לטפל וההפך. האדמו"ר מצאנז-קלויזענבורג, בעל ה"שפע חיים" ו"דברי יציב", הקים את מפעל הש"ס, שבו נבחנים מאות לומדים על מאות דפי תלמוד עם פירוש רש"י ותוספות בעל-פה וחלקם מסיימים את לימוד הש"ס. כינויים כגון "צורבא דרבנן", "חבר", "מורינו" מוענקים למי שנבחן על 300, 600 ו-1000 (לערך) דפי תלמוד עם פירוש בעל-פה. | בצאנז הייתה הקפדה גדולה על תורה, וכן שלא להפוך את העיקר לטפל וההפך. האדמו"ר מצאנז-קלויזענבורג, בעל ה"שפע חיים" ו"דברי יציב", הקים את מפעל הש"ס, שבו נבחנים מאות לומדים על מאות דפי תלמוד עם פירוש רש"י ותוספות בעל-פה וחלקם מסיימים את לימוד הש"ס. כינויים כגון "צורבא דרבנן", "חבר", "מורינו" מוענקים למי שנבחן על 300, 600 ו-1000 (לערך) דפי תלמוד עם פירוש בעל-פה. | ||
==חצרות חסידיות שהשתלשלו מחסידות זו== | ==חצרות חסידיות שהשתלשלו מחסידות זו== | ||
*חסידות צאנז | * [[חסידות צאנז קלויזנבורג]] | ||
* | * [[חסידות באבוב]] | ||
* | * [[חסידות צאנז ז'מיגרד]] | ||
* | * [[חסידות סטראפקוב]] | ||
* | * [[חסידות טשאקאווא]] | ||
* | * [[חסידות גורליץ]] | ||
* | * [[חסידות שינווא]] | ||
*חסידות [[צאנז | * [[חסידות טשכויב]] | ||
* [[חסידות צאנז גריבוב]] | |||
==אישים מפורסמים מחסידות זו== | ==אישים מפורסמים מחסידות זו== | ||
* [[הרב אשר וייס]] | * [[הרב אשר וייס]] | ||
{{ | |||
[[קטגוריה:חצרות חסידיות]] | {{חצרות חסידיות}} | ||
[[קטגוריה:חצרות חסידיות|צאנז]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צאנז|*]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:30, 29 באפריל 2013
|
|
חסידות צאנז הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר סאנץ (נובי סונץ') שבגליציה, השושלת נוסדה על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז. לאחר פטירתו (כ"ה בניסן ה'תרל"ו) הקימו כל אחד משבעת בניו חסידויות שונות ונפרדות. גם בדורות שלאחריהם חלו התפלגויות בתוך החסידויות של השושלת ועשרות חסידויות שונות הוקמו מהשושלת.
אדמו"רי השושלת כיהנו כרבנים ואדמו"רים בעשרות עיירות בגליציה ובמזרח-אירופה. רוב השושלות נכחדו בשואה. כמו כן שרדו צאצאים של אדמו"רי ברדיוב, גריבוב, רודניק וקשנוב, שלהם בתי מדרש.
שם החסידות "צאנז" היה שמור עד השואה לצאצאי רבי אהרן הלברשטאם, בנו של רבי חיים מצאנז, שהיה מכונה "רב הקרייז". לאחר השואה דבק השם "צאנז" בחסידות צאנז-קלויזנבורג, שהיא חסידות מן החשובות ביותר כיום. מרכזה ומקום משכנה בארץ הוא בירושלים ובנתניה, ובחוץ לארץ הוא בברוקלין - בורו פארק.
בצאנז הייתה הקפדה גדולה על תורה, וכן שלא להפוך את העיקר לטפל וההפך. האדמו"ר מצאנז-קלויזענבורג, בעל ה"שפע חיים" ו"דברי יציב", הקים את מפעל הש"ס, שבו נבחנים מאות לומדים על מאות דפי תלמוד עם פירוש רש"י ותוספות בעל-פה וחלקם מסיימים את לימוד הש"ס. כינויים כגון "צורבא דרבנן", "חבר", "מורינו" מוענקים למי שנבחן על 300, 600 ו-1000 (לערך) דפי תלמוד עם פירוש בעל-פה.
חצרות חסידיות שהשתלשלו מחסידות זו[עריכה]
- חסידות צאנז קלויזנבורג
- חסידות באבוב
- חסידות צאנז ז'מיגרד
- חסידות סטראפקוב
- חסידות טשאקאווא
- חסידות גורליץ
- חסידות שינווא
- חסידות טשכויב
- חסידות צאנז גריבוב
אישים מפורסמים מחסידות זו[עריכה]