מחיצות ניכרות: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: '''מחיצות ניכרות''' הם כלל בהלכות סוכה ושבת, שעל המחיצות להיות ניכרות. קיימים שני מיני "מחיצות שאינן ניכ...) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מחיצות ניכרות''' הם כלל בהלכות סוכה ושבת, שעל המחיצות להיות ניכרות. | '''מחיצות ניכרות''' הם כלל בהלכות סוכה ושבת, שעל המחיצות להיות ניכרות. | ||
==שני סוגי מחיצות== | |||
קיימים שני מיני "מחיצות שאינן ניכרות": | קיימים שני מיני "מחיצות שאינן ניכרות": | ||
===מחיצות שאינן ניכרות למטה=== | |||
במסכת סוכה {{מקור|סוכה ד ב}} אנו מוצאים את אביי שרוצה לומר כי כאשר קיימת סוכה הגבוהה יותר מעשרים אמה ויש בה עמוד שגבוה עשרה טפחים, אנו מחשיבים את צידי העמוד כמחיצות העולות עד למעלה מדין [[גוד אסיק מחיצתא]], אך רבא דוחה אותו בטענה שהמחיצות אינן ניכרות. התוספות כותב ש"פי תקרה" בהלכות שבת נחשב למחיצה ניכרת. ההסבר הפשוט ככל הנראה הוא שפי התקרה משמש כמחיצה לשטח שבפנים, ואילו מחיצות העמוד משמשות כמחיצות לשטח סתום העמוד, ולכן אינן מחיצות ניכרות. | במסכת סוכה {{מקור|סוכה ד ב}} אנו מוצאים את אביי שרוצה לומר כי כאשר קיימת סוכה הגבוהה יותר מעשרים אמה ויש בה עמוד שגבוה עשרה טפחים, אנו מחשיבים את צידי העמוד כמחיצות העולות עד למעלה מדין [[גוד אסיק מחיצתא]], אך רבא דוחה אותו בטענה שהמחיצות אינן ניכרות. התוספות כותב ש"פי תקרה" בהלכות שבת נחשב למחיצה ניכרת. ההסבר הפשוט ככל הנראה הוא שפי התקרה משמש כמחיצה לשטח שבפנים, ואילו מחיצות העמוד משמשות כמחיצות לשטח סתום העמוד, ולכן אינן מחיצות ניכרות. | ||
ונחלקו הראשונים האם בעיה זו קיימת גם בהלכות ערובין: הריטב"א מפרש בשם הרא"ה, שדין זה שיש צורך שהמחיצות יהיו "נכרות ונראות עמה" הוא דווקא בסוכה, אבל לא בשבת שבה די "נראות ונכרות". אך ברור שדין זה שלכל הפחות יהיו "נראות ונכרות" קיים אף בהלכות תיקוני ערובין בשבת, שאם לא כן כל הים כולו רשות היחיד על ידי מחיצות הים, ומכאן שמחיצות הים אינן נשבות למחיצות "לפי שאין נראות ניכרות ואין האדם רואה עצמו בתוך מחיצות". | ונחלקו הראשונים האם בעיה זו קיימת גם בהלכות ערובין: הריטב"א מפרש בשם הרא"ה, שדין זה שיש צורך שהמחיצות יהיו "נכרות ונראות עמה" הוא דווקא בסוכה, אבל לא בשבת שבה די "נראות ונכרות". אך ברור שדין זה שלכל הפחות יהיו "נראות ונכרות" קיים אף בהלכות תיקוני ערובין בשבת, שאם לא כן כל הים כולו רשות היחיד על ידי מחיצות הים, ומכאן שמחיצות הים אינן נשבות למחיצות "לפי שאין נראות ניכרות ואין האדם רואה עצמו בתוך מחיצות". | ||
===מחיצות שניכרות למטה=== | |||
במסכת ערובין{{מקור|ערובין פט א}} אנו מוצאים את רב ושמואל מדיינים בדין [[גגות העיר]] האם כל אחד מהגגות - לפי שיטת רבי מאיר שהן רשות היחיד - נחשבות לרשות היחיד גמורה, ומותר לטלטל בהם בשטח של ארבעה אמות, או שמא דינן כ[[כרמלית]]. רב פוסק שדינן ככרמלית, כי המחיצות שמתחתיהם עולות עד לרקיע מדין גוד אסיק מחיצתא, אך לפי שמואל מכיוון שהמחיצות אינן ניכרות שהרי הן מוסתרות על ידי הבתים אין להחשיבם כמחיצות. בגגות שהמחיצות בין הגגות ניכרות, של בניינים שונים הסמוכים זה לזה ("גגין השווין") מודה גם רב שמכיוון שהמחיצות ניכרות נחשבין הגגות לרשות היחיד לכל דבר. | במסכת ערובין{{מקור|ערובין פט א}} אנו מוצאים את רב ושמואל מדיינים בדין [[גגות העיר]] האם כל אחד מהגגות - לפי שיטת רבי מאיר שהן רשות היחיד - נחשבות לרשות היחיד גמורה, ומותר לטלטל בהם בשטח של ארבעה אמות, או שמא דינן כ[[כרמלית]]. רב פוסק שדינן ככרמלית, כי המחיצות שמתחתיהם עולות עד לרקיע מדין גוד אסיק מחיצתא, אך לפי שמואל מכיוון שהמחיצות אינן ניכרות שהרי הן מוסתרות על ידי הבתים אין להחשיבם כמחיצות. בגגות שהמחיצות בין הגגות ניכרות, של בניינים שונים הסמוכים זה לזה ("גגין השווין") מודה גם רב שמכיוון שהמחיצות ניכרות נחשבין הגגות לרשות היחיד לכל דבר. | ||
כמובן שקיים הבדל בין המחיצות הניכרות של מסכת סוכה, שבהם המחיצות לא ניכרות כלל, לבין המחיצות הניכרות שבהם נחלקו רב ושמואל במסכת ערובין, שהם ניכרות למטה אבל לא למעלה. | כמובן שקיים הבדל בין המחיצות הניכרות של מסכת סוכה, שבהם המחיצות לא ניכרות כלל, לבין המחיצות הניכרות שבהם נחלקו רב ושמואל במסכת ערובין, שהם ניכרות למטה אבל לא למעלה. | ||
ונחלקו הראשונים בדין גגין השווין ששם המחיצות נחשבות למחיצות ניכרות: לפי רש"י מדובר שיש אויר בין גג לגג וממילא העומד על שפת הגג רואה שיש תחתיו מחיצה עשרה, ומחיצות שאינן ניכרות הן כאשר הגגות סמוכות מאו דואין אויר ביניהם. הריטב"א מדייק מדבריו, שגם אם המחיצות בולטות מלמעלה מעט, אין בכך לתת למחיצות דין "מחיצות ניכרות", כי העומד שם אינו מכיר שהמחיצה גבוהה עשרה טפחים. אך הוא מביא דעה חולקת שבאופן כזה המחיצה נחשבת למחיצה ניכרת{{מקור|ריטב"א ד"ה במחיצות שם | ונחלקו הראשונים בדין גגין השווין ששם המחיצות נחשבות למחיצות ניכרות: לפי רש"י מדובר שיש אויר בין גג לגג וממילא העומד על שפת הגג רואה שיש תחתיו מחיצה עשרה, ומחיצות שאינן ניכרות הן כאשר הגגות סמוכות מאו דואין אויר ביניהם. הריטב"א מדייק מדבריו, שגם אם המחיצות בולטות מלמעלה מעט, אין בכך לתת למחיצות דין "מחיצות ניכרות", כי העומד שם אינו מכיר שהמחיצה גבוהה עשרה טפחים. אך הוא מביא דעה חולקת שבאופן כזה המחיצה נחשבת למחיצה ניכרת{{מקור|ריטב"א ד"ה במחיצות שם}}. | ||
[[קטגוריה:הלכות | [[קטגוריה:הלכות עירובין]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:22, 22 ביולי 2011
|
|
מחיצות ניכרות הם כלל בהלכות סוכה ושבת, שעל המחיצות להיות ניכרות.
שני סוגי מחיצות[עריכה]
קיימים שני מיני "מחיצות שאינן ניכרות":
מחיצות שאינן ניכרות למטה[עריכה]
במסכת סוכה סוכה ד ב אנו מוצאים את אביי שרוצה לומר כי כאשר קיימת סוכה הגבוהה יותר מעשרים אמה ויש בה עמוד שגבוה עשרה טפחים, אנו מחשיבים את צידי העמוד כמחיצות העולות עד למעלה מדין גוד אסיק מחיצתא, אך רבא דוחה אותו בטענה שהמחיצות אינן ניכרות. התוספות כותב ש"פי תקרה" בהלכות שבת נחשב למחיצה ניכרת. ההסבר הפשוט ככל הנראה הוא שפי התקרה משמש כמחיצה לשטח שבפנים, ואילו מחיצות העמוד משמשות כמחיצות לשטח סתום העמוד, ולכן אינן מחיצות ניכרות.
ונחלקו הראשונים האם בעיה זו קיימת גם בהלכות ערובין: הריטב"א מפרש בשם הרא"ה, שדין זה שיש צורך שהמחיצות יהיו "נכרות ונראות עמה" הוא דווקא בסוכה, אבל לא בשבת שבה די "נראות ונכרות". אך ברור שדין זה שלכל הפחות יהיו "נראות ונכרות" קיים אף בהלכות תיקוני ערובין בשבת, שאם לא כן כל הים כולו רשות היחיד על ידי מחיצות הים, ומכאן שמחיצות הים אינן נשבות למחיצות "לפי שאין נראות ניכרות ואין האדם רואה עצמו בתוך מחיצות".
מחיצות שניכרות למטה[עריכה]
במסכת ערוביןערובין פט א אנו מוצאים את רב ושמואל מדיינים בדין גגות העיר האם כל אחד מהגגות - לפי שיטת רבי מאיר שהן רשות היחיד - נחשבות לרשות היחיד גמורה, ומותר לטלטל בהם בשטח של ארבעה אמות, או שמא דינן ככרמלית. רב פוסק שדינן ככרמלית, כי המחיצות שמתחתיהם עולות עד לרקיע מדין גוד אסיק מחיצתא, אך לפי שמואל מכיוון שהמחיצות אינן ניכרות שהרי הן מוסתרות על ידי הבתים אין להחשיבם כמחיצות. בגגות שהמחיצות בין הגגות ניכרות, של בניינים שונים הסמוכים זה לזה ("גגין השווין") מודה גם רב שמכיוון שהמחיצות ניכרות נחשבין הגגות לרשות היחיד לכל דבר.
כמובן שקיים הבדל בין המחיצות הניכרות של מסכת סוכה, שבהם המחיצות לא ניכרות כלל, לבין המחיצות הניכרות שבהם נחלקו רב ושמואל במסכת ערובין, שהם ניכרות למטה אבל לא למעלה.
ונחלקו הראשונים בדין גגין השווין ששם המחיצות נחשבות למחיצות ניכרות: לפי רש"י מדובר שיש אויר בין גג לגג וממילא העומד על שפת הגג רואה שיש תחתיו מחיצה עשרה, ומחיצות שאינן ניכרות הן כאשר הגגות סמוכות מאו דואין אויר ביניהם. הריטב"א מדייק מדבריו, שגם אם המחיצות בולטות מלמעלה מעט, אין בכך לתת למחיצות דין "מחיצות ניכרות", כי העומד שם אינו מכיר שהמחיצה גבוהה עשרה טפחים. אך הוא מביא דעה חולקת שבאופן כזה המחיצה נחשבת למחיצה ניכרתריטב"א ד"ה במחיצות שם.