ציפורה: הבדלים בין גרסאות בדף
(בושה! מה הקשר הדמיון של איזה גוי לאשת נביא?! איפה כבוד תלמידי חכמים?) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''צפורה''' היא אחת מבנות [[יתרו]] שהיה כהן לעם המדיני וישב עם עמן ב[[מדבר סיני]]. [[משה רבינו]] פגש בה בבורחו מ[[מצרים]] וכך נאמר המקרא על מפגשו הראשון עם בנות יתרו:"וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן" {{מקור| | '''צפורה''' היא אחת מבנות [[יתרו]] שהיה כהן לעם המדיני וישב עם עמן ב[[מדבר סיני]]. [[משה רבינו]] פגש בה בבורחו מ[[מצרים]] וכך נאמר המקרא על מפגשו הראשון עם בנות יתרו:"וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן" {{מקור|[ספר שמות], ב' ט"ז|כן}. במהלכו, יתרו מזמין אותו לביתו והתוצאה:"וַיּוֹאֶל משֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת-הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת-צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמשֶׁה" (כ"א) - צפורה הייתה לאשתו ויולדת לו בן את "גֵּרְשֹׁם - כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה" (כ"ב) | ||
==פעולותיה של צפורה== | ==פעולותיה של צפורה== | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==האישה הכושית== | ==האישה הכושית== | ||
עוד אזכור נוסף לצפורה | עוד אזכור נוסף לצפורה {{מקור|ספר במדבר י"ב|כן}} מצביע על כך שחייה לא היו קלים. - [[מרים הנביאה]] מתלוננת באוזני אחיה, אהרן, על אודות האישה הכושית אשר לקח משה. על פי הפירוש המקובל האישה הכושית הינה ציפורה, והכוונה היא לכך שיופיה בולט כשונותו של כושי הנראה לכול. אך אז מתערב הקב"ה: "וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם, לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה". מרים נענשת וצפורה חוזרת לאלמוניות שלה בתור רעייתו של משה ואם בניו. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:נשים בתנ"ך]] | ||
[[קטגוריה: משה רבינו]] | [[קטגוריה: משה רבינו]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:12, 7 ביוני 2021
|
|
צפורה היא אחת מבנות יתרו שהיה כהן לעם המדיני וישב עם עמן במדבר סיני. משה רבינו פגש בה בבורחו ממצרים וכך נאמר המקרא על מפגשו הראשון עם בנות יתרו:"וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן" {{מקור|[ספר שמות], ב' ט"ז|כן}. במהלכו, יתרו מזמין אותו לביתו והתוצאה:"וַיּוֹאֶל משֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת-הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת-צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמשֶׁה" (כ"א) - צפורה הייתה לאשתו ויולדת לו בן את "גֵּרְשֹׁם - כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה" (כ"ב)
פעולותיה של צפורה[עריכה]
צפורה מוזכרת בפרשת שמות בתוא מצילה את חייו. וכך נאמר בפרשה: "ותִַּקַּח צִפֹּרָה צֹר ותִַּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ" - צִפֹּרָה עושה ברית מילה בצֹר לבן שלה ובכך היא מצילה את משה רבינו מסכנת חיים שנאמר:" "ויַהְִי בַדּרֶךְ בַּמָּלוֹן ויַּפְִגּשְֵׁהוּ ד' ויַבְַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ"
הרב שמואל אליהו רבה של העיר צפת מציג את השאלה[1] של חז"ל: למה משה בעצמו לא לקחת את הצֹר כדי לעשות ברית לבנו בעצמו, הרי זוהי מצווה שנצטוו בה האבות? ועוד, איפה מצאנו שאישה עושה ברית לבן שלה? שאלה נוספת :למה הוא לוקח לו גיורת מדיינית לאישה?
התשובה טמונה בידיעה שהאישה אמורה להיות השלמה לאיש בכל מה שחסר לו. משה רבינו היה חסר בשני תחומים מרכזיים:
- "פֶּה" - כוח הדיבור - "כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי" - כמו כל מי שנמצא בגלות.
- "צֹר" - גם כאן, בברית המילה, וגם בחטא מי מריבה, משה לא נוהג נכון עם הצֹר. בחטא מי מריבה אלוקים אומר לו לדבר אל הַצּוּר והוא מכה אותו. בגלל זה הוא לא נכנס לארץ ישראל. בברית המילה
משה כמעט מת בגלל שלא השתמש בצֹר.
את ההשלמה לשני הדברים שחסרים במשה - משלימה צִפֹּרָה. וזה רמוז בשמה צִפֹּרָה, שהוא מורכב מהמילים "צֹר" ו"פֶּה".
היכן היתה צפורה[עריכה]
למרות שהכתוב מספר כי צפורה הייתה בדרך למצרים, קיימת הדעה כי היא לא הגיעה לשם. במכילתא דר' ישמעאל מובא המדרש הבא: "באותה שעה נאמר לאהרן (שהיה במצרים): לך לקראת משה (שבא ממדיין). יצא לקראת משה וחבקו ונשקו. אמר לו: משה היכן היית כל השנים הללו? אמר לו: במדין. אמר לו: מה טף ונשים אלו עמך? אמר לו אשתי ובני. אמר לו: ולאן אתה מוליכם? אמר לו: למצרים. אמר לו: על הראשונים אנו מצטערים ועכשיו נצטער גם באלו. באותה שעה אמר לצפורה: לכי לבית אביך. ובאותה שעה הלכה לבית אביה ונטלה שני בניה".
הרב בנימין לאו המצטט מדרש זה [2] מגדיר כך את מעשיהו של אהרן. הוא אוהב שלום ורודף שלום, גם בין ציפורה למשה והיות והוא רואה לנוכח את השליחות המצפה למשה , הוא יוזם את השילוחין-גירושין. " משה הולך להאיר לישראל את עתידם ולהחשיך למצרים את ארצם." -את זה לא קל לעשות כאשר יש משפחה עימו וכך ציפורה נעלמת בביתה לכמה שנים.
בואה למדבר סיני[עריכה]
לאחר קריעת ים סוף ולפני מתן תורה. יתרו מביא אותה אל משה למדבר סיני שנאמר בפרשת יתרו: "ויקח יתרו חותן משה את ציפורה אשת משה אחר שילוחיה". אך גם במחנה בני ישראל המשפחה אינה מתאחדת. היא מבקשת להצטרף לעם ישראל, אשר עבר תהליך של גיבוש במהלך יציאת מצרים. מסיים הרב לאו: משה רבינו, "כבר נתון בעולמות עליונים. האור שלו הלך וגבר, עד שהכה בסנוורים. אם חזר לגרושתו, לא היה זה אלא לזמן קצר, עד שנטה את אוהלו מחוץ למחנה. אור גאולת ישראל ממצרים כיסה את אור הברית של האחת שביקשה לכרוך עצמה בחיי האומה."
האישה הכושית[עריכה]
עוד אזכור נוסף לצפורה (ספר במדבר י"ב) מצביע על כך שחייה לא היו קלים. - מרים הנביאה מתלוננת באוזני אחיה, אהרן, על אודות האישה הכושית אשר לקח משה. על פי הפירוש המקובל האישה הכושית הינה ציפורה, והכוונה היא לכך שיופיה בולט כשונותו של כושי הנראה לכול. אך אז מתערב הקב"ה: "וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם, לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה". מרים נענשת וצפורה חוזרת לאלמוניות שלה בתור רעייתו של משה ואם בניו.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בגליון מעייני הישועה לפרשת שמות
- ↑ דמות שקטה ועלומה שמחפשת את מקומה במחנה ישראל