הרב שלמה אליעזר אלפנדרי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי שלמה אליעזר אלפנדרי''' (מכונה '''הסבא קדישא''') היה רב ומקובל, מחשובי הפוסקים הספרדים ב[[ירושלים]]. | |||
נולד בסביבות שנת תקפ"א בקושטא. בצעירותו גילה שקדנות ובקיאות רבה, ואף הוצע לו לכהן כדיין בעיר. על אף שסרב לכך בתחילה, בהמשך נאות לכהן כאב"ד בעיר. בהמשך מונה לרבה של דמשק. בדמשק התעורר פולמוס גדול, כאשר אחד מרבני העיר, רבי יצחק אבולעפיה התיר לאשה [[קראים|קראית]] להתגייר ולהינשא ליהודי. הרב אלפנדרי התנגד להיתר זה, ואליו הצטרפו [[רבי יעקב שאול אלישר]] והרב אלחדיף (רבה של [[טבריה]]). בעקבות כך, חזר בו הרב אבולעפיה מהיתר זה. | נולד בסביבות שנת תקפ"א בקושטא. בצעירותו גילה שקדנות ובקיאות רבה, ואף הוצע לו לכהן כדיין בעיר. על אף שסרב לכך בתחילה, בהמשך נאות לכהן כאב"ד בעיר. בהמשך מונה לרבה של דמשק. בדמשק התעורר פולמוס גדול, כאשר אחד מרבני העיר, רבי יצחק אבולעפיה התיר לאשה [[קראים|קראית]] להתגייר ולהינשא ליהודי. הרב אלפנדרי התנגד להיתר זה, ואליו הצטרפו [[רבי יעקב שאול אלישר]] והרב אלחדיף (רבה של [[טבריה]]). בעקבות כך, חזר בו הרב אבולעפיה מהיתר זה. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
הרב אלפנדרי היה ידוע בקנאותו וחתירתו הבלתי-מתפשרת לאמת. התנגד ל[[ציונות]] וכתב מכתבים כנגד "הועד הלאומי". עם זאת, העריך מאד את [[הרב קוק]] ומחה על פגיעה בכבודו. | הרב אלפנדרי היה ידוע בקנאותו וחתירתו הבלתי-מתפשרת לאמת. התנגד ל[[ציונות]] וכתב מכתבים כנגד "הועד הלאומי". עם זאת, העריך מאד את [[הרב קוק]] ומחה על פגיעה בכבודו. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* * אהרן סורסקי, '''אורות ממזרח''' ח"א, בני ברק תשל"ד, עמ'קכא- קמז | |||
{{מיון רגיל:אלפנדרי שלמה אליעזר}} | {{מיון רגיל:אלפנדרי שלמה אליעזר}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]][[קטגוריה:פוסקים]][[ | [[קטגוריה:אחרונים]][[קטגוריה:פוסקים]][[קטגוריה:מקובלים]][[קטגוריה:רבני ירושלים]][[קטגוריה:מתנגדי הציונות]][[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:18, 15 ביולי 2013
|
|
רבי שלמה אליעזר אלפנדרי (מכונה הסבא קדישא) היה רב ומקובל, מחשובי הפוסקים הספרדים בירושלים.
נולד בסביבות שנת תקפ"א בקושטא. בצעירותו גילה שקדנות ובקיאות רבה, ואף הוצע לו לכהן כדיין בעיר. על אף שסרב לכך בתחילה, בהמשך נאות לכהן כאב"ד בעיר. בהמשך מונה לרבה של דמשק. בדמשק התעורר פולמוס גדול, כאשר אחד מרבני העיר, רבי יצחק אבולעפיה התיר לאשה קראית להתגייר ולהינשא ליהודי. הרב אלפנדרי התנגד להיתר זה, ואליו הצטרפו רבי יעקב שאול אלישר והרב אלחדיף (רבה של טבריה). בעקבות כך, חזר בו הרב אבולעפיה מהיתר זה.
כשהתקרב לגיל 90 החליט לעלות לארץ ישראל. בתחילה התגורר בעיר חיפה, ובשנת תרס"ט עבר לצפת לכהן שם כאב"ד לקהילת הספרדים. בתקופת כהונתו שם, פרצה מלחמת העולם הראשונה, והוא הנהיג את הקהילה בהצלחה בזמני המשבר ומצוקות המחלחמה (רעב, גיוס אנשי הקהילה, גזרות שונות ועוד).
בשנת תרפ"א התדרדר מצבו הבריאותי, והוא הועבר לטבריה למשך שנתיים. בשנת תרפ"ג חזר לצפת ובתרפ"ה עלה לירושלים על מנת לקבל טיפול בבית החולים "שערי צדק".
בירושלים התקרבו אליו רבים מחכמי העיר בהם הרב צבי פסח פראנק, הרב יצחק נסים, רבי עזרא עטיה ועוד. הוא הפך לאחד הפוסקים המרכזיים בקהילה הספרדית בירושלים.
כמה חודשים לפני פטירתו הזעיק לביתו את ד"ר וואלך (מנהל "שערי צדק"), וכשהגיע הרופא מצאו ללא רוח חיים. הוא קרא לאנשי חברא קדישא, אולם לאחר כמה שעות, קם הרב אלפנדרי ולא הבין מה ההתקבצות סביב מיטתו.
נפטר בכ"ב באייר תר"ץ ונקבר בהר הזיתים.
השאיר תשובות רבות. חלקן הורה לגנוז בבית העלמין העתיק בצפת וחלקן יצאו לאור בספרו שו"ת הסבא קדישא.
סרב להתפרנס מהרבנות ונמנע מללבוש בגד המיוחד לחכמים ("אצטלא דרבנן").
הרב אלפנדרי היה ידוע בקנאותו וחתירתו הבלתי-מתפשרת לאמת. התנגד לציונות וכתב מכתבים כנגד "הועד הלאומי". עם זאת, העריך מאד את הרב קוק ומחה על פגיעה בכבודו.
לקריאה נוספת[עריכה]
- * אהרן סורסקי, אורות ממזרח ח"א, בני ברק תשל"ד, עמ'קכא- קמז