רבי אהרן הגדול מקרלין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אהרן הגדול מקרלין''' היה | '''רבי אהרן הגדול מקרלין''' היה מייסד [[חסידות קרלין]] וה[[אדמו"ר]] הראשון שלה, מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] ומראשוני מפיצי [[החסידות]] באיזור ליטא. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תצ"ו לאביו ר' יעקב מיאנובה, שהיה שמש בית המדרש בעיר קרלין. לאחר שלמד תורה בילדותו, נסע בהשפעת דודו ללמוד אצל [[המגיד ממזריטש]]- רבי דב בער, והוא למדו את תורת [[החסידות]]. תלמידי המגיד התחלקו בהפצת החסידות- | נולד בשנת תצ"ו לאביו ר' יעקב מיאנובה, שהיה שמש בית המדרש בעיר קרלין. לאחר שלמד תורה בילדותו, נסע בהשפעת דודו ללמוד אצל [[המגיד ממזריטש]]- רבי דב בער, והוא למדו את תורת [[החסידות]]. תלמידי המגיד התחלקו בהפצת החסידות- כל אחד מדינה אחרת, ועליו הוטלה הפצת החסידות במעוז ההתנגדות- ליטא. כינויים של חסידי ליטא היה 'קרלינרים'- על שמו. המגיד כיבד מאד את ר' אהרן<ref>מסופר שכאשר נתן המגיד ל[[רבי מנחם מנדל מויטבסק]] לתקוע ב[[שופר]] ב[[ראש השנה]], הוא נתעלף מרוב הגילויים, והמגיד אמרר שר' אהרן רואה גילויים גדולים יותר ולא מתעלף מהם.</ref>. הדגיש מאד את ענין הדבקות וההתלהבות בתפילה, ועד היום בחצרות קרלין מתפללים בקול רם. כתב את הפיוט הנודע המושר בלילות שבת [[יה אכסף]], וכן הלחין ניגונים רבים מאד. נפטר בגיל 36, בי"ט ב[[ניסן]] תקל"ב, בעיצומו של [[חול המועד]] [[פסח]]. את האדמו"רות המשיכוהו באדמו"רות תלמידיו [[רבי שלמה מקרלין]] ו[[רבי חיים חייקה מאמדור]]. | ||
על מצבתו נכתב: "זכה וזכה את הרבים כמה וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירות נפש על זה, לפי שכלו לזכות את הרבים והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם ביחוד גמור". | על מצבתו נכתב: "זכה וזכה את הרבים כמה וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירות נפש על זה, לפי שכלו לזכות את הרבים והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם ביחוד גמור". | ||
==כתביו== | ==כתביו== | ||
ר' אהרן לא כתב ספרים, אבל תורתו הובאה בכתבי תלמידיו, בעיקר בספרו של נכדו רבי אהרן מקרלין "בית אהרן". | ר' אהרן לא כתב ספרים, אבל תורתו הובאה בכתבי תלמידיו, בעיקר בספרו של נכדו [[רבי אהרן השני מקרלין]] "בית אהרן". | ||
כמו כן הובאו אזהרות, הנהגות ואגרות בקובץ "בית אהרן" ובסידור "בית אהרן וישראל" של חסידות קרלין. | כמו כן הובאו אזהרות, הנהגות ואגרות בקובץ "בית אהרן" ובסידור "בית אהרן וישראל" של חסידות קרלין. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
*בתו- חיה שרה, נישאה לר' מרדכי מטשרנוביל. | *בתו- חיה שרה, נישאה לר' מרדכי מטשרנוביל. | ||
*בתו- ריבלה, נישאה לר' ישראל ובזווג שני לרק' שלום שכנא, אביו של [[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]] מ[[חב"ד]]. | *בתו- ריבלה, נישאה לר' ישראל ובזווג שני לרק' שלום שכנא, אביו של [[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]] מ[[חב"ד]]. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5495|מספר שנים=36}} | ||
==לקראה נוספת== | ==לקראה נוספת== | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
{{מיון רגיל:אהרן מקרלין}} | {{מיון רגיל:אהרן מקרלין}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
[[קטגוריה:מייסדי חצרות חסידיות]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי בית קרלין]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:42, 28 באפריל 2013
|
|
רבי אהרן הגדול מקרלין היה מייסד חסידות קרלין והאדמו"ר הראשון שלה, מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש ומראשוני מפיצי החסידות באיזור ליטא.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת תצ"ו לאביו ר' יעקב מיאנובה, שהיה שמש בית המדרש בעיר קרלין. לאחר שלמד תורה בילדותו, נסע בהשפעת דודו ללמוד אצל המגיד ממזריטש- רבי דב בער, והוא למדו את תורת החסידות. תלמידי המגיד התחלקו בהפצת החסידות- כל אחד מדינה אחרת, ועליו הוטלה הפצת החסידות במעוז ההתנגדות- ליטא. כינויים של חסידי ליטא היה 'קרלינרים'- על שמו. המגיד כיבד מאד את ר' אהרן[1]. הדגיש מאד את ענין הדבקות וההתלהבות בתפילה, ועד היום בחצרות קרלין מתפללים בקול רם. כתב את הפיוט הנודע המושר בלילות שבת יה אכסף, וכן הלחין ניגונים רבים מאד. נפטר בגיל 36, בי"ט בניסן תקל"ב, בעיצומו של חול המועד פסח. את האדמו"רות המשיכוהו באדמו"רות תלמידיו רבי שלמה מקרלין ורבי חיים חייקה מאמדור.
על מצבתו נכתב: "זכה וזכה את הרבים כמה וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירות נפש על זה, לפי שכלו לזכות את הרבים והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם ביחוד גמור".
כתביו[עריכה]
ר' אהרן לא כתב ספרים, אבל תורתו הובאה בכתבי תלמידיו, בעיקר בספרו של נכדו רבי אהרן השני מקרלין "בית אהרן". כמו כן הובאו אזהרות, הנהגות ואגרות בקובץ "בית אהרן" ובסידור "בית אהרן וישראל" של חסידות קרלין.
משפחתו[עריכה]
- בנו- ר' יעקב עלה לארץ עם חותנו ר' אשר -"הינוקא מסטולין".
- בתו- חיה שרה, נישאה לר' מרדכי מטשרנוביל.
- בתו- ריבלה, נישאה לר' ישראל ובזווג שני לרק' שלום שכנא, אביו של רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק מחב"ד.
| תקופת חייו של רבי אהרן הגדול מקרלין על ציר הזמן |
|---|
 |
לקראה נוספת[עריכה]
- אנציקלופדיה לחסידות, אישים כרך א', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' קסח-קעב.
הערות שוליים
- ↑ מסופר שכאשר נתן המגיד לרבי מנחם מנדל מויטבסק לתקוע בשופר בראש השנה, הוא נתעלף מרוב הגילויים, והמגיד אמרר שר' אהרן רואה גילויים גדולים יותר ולא מתעלף מהם.