הזמנה לחתונה: הבדלים בין גרסאות בדף
(עבר יותר משבוע) |
|||
| (7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הזמנה לחתונה''' הוא מכתב, טופס או קובץ (בעידן | '''הזמנה לחתונה''' הוא מכתב, טופס או קובץ (בעידן ה[[אינטרנט]]) המודיע על חתונה. | ||
==העברת ההזמנה== | ==העברת ההזמנה== | ||
ההזמנה יכולה להשלח בדואר, להנתן באופן אישי או באימייל, בישיבות נהוג לתלות את ההזמנות על לוח המודעות או דלת הבית המדרש. הנפקא מינה להלכה יכולה להיות לאותן דעות שאין לסרב להזמנה לסעודת מצוה שאם ההזמנה היא כללית אין היא מחייבת כל אחד אלא באופן כללי. | ההזמנה יכולה להשלח בדואר, להנתן באופן אישי או באימייל, בישיבות נהוג לתלות את ההזמנות על לוח המודעות או דלת הבית המדרש. הנפקא מינה להלכה יכולה להיות לאותן דעות שאין לסרב להזמנה לסעודת מצוה<ref> שלחן העזר ח"ב דף סח ע"ב</ref> שאם ההזמנה היא כללית אין היא מחייבת כל אחד אלא באופן כללי<ref>תל תלפיות, פליטה הנשארת כרך ב עמ' כב-כג</ref>. | ||
==מבנה ההזמנה== | ==מבנה ההזמנה== | ||
ההזמנה כוללת את שם החתן שם הכלה מיקום וזמן החתונה. | ההזמנה כוללת את שם החתן שם הכלה מיקום וזמן החתונה. יש הזמנות הכוללות גם את זמן ומקום [[שבת חתן]]. | ||
==בעיות הלכתיות בהזמנה ופתרונן== | ==בעיות הלכתיות בהזמנה ופתרונן== | ||
===כתיבה בכתב אשורית=== | |||
יש פוסקים האוסרים לכתוב הזמנות בכתב אשורית<ref> שו"ת רב פעלים ח"ד יו"ד סי' לב</ref> ויש המתירים כיון שזה לצורך מצוה <ref>שו"ת כתב סופר סי' כב</ref> ויש מתירים אבל מצריכים לשנות קצת מהכתב<ref>שו"ת שלמת שלמה ח"ב סי' צג</ref>. | |||
===כתיבת תאריך לועזי=== | ===כתיבת תאריך לועזי=== | ||
יש האוסרים לכתוב תאריך לועזי וזאת על מנת לא לעבור על דברי הפסוק "ראשון הוא לכם לחודשי השנה" שנאמר על חודש ניסן והאומר על חודש לועזי שהוא ראשון מבטל דברי הכתוב לכך יש הנוהגים לרשום תאריך לועזי רק בשמות חודשים (7 בינואר ולא 7.1) | |||
או כאלו שנוהגים שלא לכתוב כלל את התאריך הלועזי. | |||
===כתיבת פסוקים=== | ===כתיבת פסוקים=== | ||
מצד הדין מותר לכתוב פסוקים בהזמנה<ref>[http://www.yeshiva.org.il/ask/printAsk.aspx/11354 תשובת הרב דב ליאור בנושא]</ref>, אך בגלל שההזמנה יכולה להגיע לאנשים שלא יודעים את ההלכה עלולים לזרוק את ההזמנה לאשפה ולא לגניזה לכן יש נמנעים מכתיבת פסוקים. | מצד הדין מותר לכתוב פסוקים בהזמנה<ref>[http://www.yeshiva.org.il/ask/printAsk.aspx/11354 תשובת הרב דב ליאור בנושא]</ref>, אך בגלל שההזמנה יכולה להגיע לאנשים שלא יודעים את ההלכה עלולים לזרוק את ההזמנה לאשפה ולא לגניזה לכן יש נמנעים מכתיבת פסוקים. כמו כן יש החוששים לכתיבת שלש מילים מפסוק ללא שרטוט <ref>ראה גיטין ו-ז</ref> ולכך משנים את הפסוק (במקום "אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" "נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו") | ||
===שם הורי החתן והכלה=== | ===שם הורי החתן והכלה=== | ||
יש נוהגים (מצוי יותר בציבור החרדי) לא לרשום את שם | יש נוהגים (מצוי יותר בציבור החרדי) לא לרשום את שם אמהות החתן והכלה אלא "רעייתו" מנהג זה לא היה בעבר אלא התחדש בתקופה האחרונה <ref>ראה לדוגמא: [http://s3.kikar.net/data/auto/addonsmgr/nb/q0o6yt5i.jpg ההזמנה לחתונה של הרב אלישיב]</ref> | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:נישואין]] | [[קטגוריה:נישואין]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:36, 16 בדצמבר 2011
|
|
הזמנה לחתונה הוא מכתב, טופס או קובץ (בעידן האינטרנט) המודיע על חתונה.
העברת ההזמנה[עריכה]
ההזמנה יכולה להשלח בדואר, להנתן באופן אישי או באימייל, בישיבות נהוג לתלות את ההזמנות על לוח המודעות או דלת הבית המדרש. הנפקא מינה להלכה יכולה להיות לאותן דעות שאין לסרב להזמנה לסעודת מצוה[1] שאם ההזמנה היא כללית אין היא מחייבת כל אחד אלא באופן כללי[2].
מבנה ההזמנה[עריכה]
ההזמנה כוללת את שם החתן שם הכלה מיקום וזמן החתונה. יש הזמנות הכוללות גם את זמן ומקום שבת חתן.
בעיות הלכתיות בהזמנה ופתרונן[עריכה]
כתיבה בכתב אשורית[עריכה]
יש פוסקים האוסרים לכתוב הזמנות בכתב אשורית[3] ויש המתירים כיון שזה לצורך מצוה [4] ויש מתירים אבל מצריכים לשנות קצת מהכתב[5].
כתיבת תאריך לועזי[עריכה]
יש האוסרים לכתוב תאריך לועזי וזאת על מנת לא לעבור על דברי הפסוק "ראשון הוא לכם לחודשי השנה" שנאמר על חודש ניסן והאומר על חודש לועזי שהוא ראשון מבטל דברי הכתוב לכך יש הנוהגים לרשום תאריך לועזי רק בשמות חודשים (7 בינואר ולא 7.1) או כאלו שנוהגים שלא לכתוב כלל את התאריך הלועזי.
כתיבת פסוקים[עריכה]
מצד הדין מותר לכתוב פסוקים בהזמנה[6], אך בגלל שההזמנה יכולה להגיע לאנשים שלא יודעים את ההלכה עלולים לזרוק את ההזמנה לאשפה ולא לגניזה לכן יש נמנעים מכתיבת פסוקים. כמו כן יש החוששים לכתיבת שלש מילים מפסוק ללא שרטוט [7] ולכך משנים את הפסוק (במקום "אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" "נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו")
שם הורי החתן והכלה[עריכה]
יש נוהגים (מצוי יותר בציבור החרדי) לא לרשום את שם אמהות החתן והכלה אלא "רעייתו" מנהג זה לא היה בעבר אלא התחדש בתקופה האחרונה [8]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ שלחן העזר ח"ב דף סח ע"ב
- ↑ תל תלפיות, פליטה הנשארת כרך ב עמ' כב-כג
- ↑ שו"ת רב פעלים ח"ד יו"ד סי' לב
- ↑ שו"ת כתב סופר סי' כב
- ↑ שו"ת שלמת שלמה ח"ב סי' צג
- ↑ תשובת הרב דב ליאור בנושא
- ↑ ראה גיטין ו-ז
- ↑ ראה לדוגמא: ההזמנה לחתונה של הרב אלישיב
