רבי יוסף קולון: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Maharik.jpg|שמאל|ממוזער|200px| שער שו"ת מהרי"ק דפוס ירושלים תשל"ג {{מקור|HebrewBooks|כן}}]] | |||
'''רבי יוסף ב"ר שלמה קולון''' (מכונה '''מהר"י קולון''' או '''מהרי"ק''') היה מחשובי ה[[פוסק]]ים בתקופת המעבר בין ה[[ראשונים]] ל[[אחרונים]]. | '''רבי יוסף ב"ר שלמה קולון''' (מכונה '''מהר"י קולון''' או '''מהרי"ק''') היה מחשובי ה[[פוסק]]ים בתקופת המעבר בין ה[[ראשונים]] ל[[אחרונים]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת ק"ע בעיר קאמבארי שבצרפת (על גבול [[איטליה]]) לאביו רבי שלמה טארבוט, מצאצאי [[רש"י]]. בצעירותו למד אצל "רב ושר גדול בישראל רבי מרדכי נתן" ({{מקור|שו"ת מהרי"ק קמט}} | נולד בשנת ק"ע בעיר קאמבארי שבצרפת (על גבול [[איטליה]]) לאביו רבי שלמה טארבוט, מצאצאי [[רש"י]]. בצעירותו למד אצל "רב ושר גדול בישראל רבי מרדכי נתן" ({{מקור|שו"ת מהרי"ק קמט}}, שזהותו אינה ידועה לנו. נודע בצעירותו בבקיאות נפלאה, ושמו יצא כגאון. הוא נשא את בת העיר הדסה. כפי הנראה, בתעירותו למד מפי חכמי אשכנז<ref>ראה במבוא ל"שו"ת מהרי"ק הישנות" מהדורת "אורייתא", ירושלים תשמ"ח</ref> הוא נאלץ לברוח מקאמבארי בשל פרעות שנעשו שם, ונדד בין ערי צפון איטליה, ושימש כמלמד תינוקות. כבר בתקופה זו נודע שמו כפוסק הלכה, והוא החל להשיב לשאלות שנשלחו אליו, והתקבצו סביבו תלמידים שנעשו לישיבה. לאחר זמן קצר מונה לרב בקהילת פיימונטי שבצפון איטליה, משם עבר לבולוניה ולמיישטרי, שם ישב עד שנת רל"א. | ||
בסביבות שנה זו עבר לכהן כרב בעיר מנטובה, בה התכנסה קהילה גדולה של יוצאי דרום אשכנז. לשם עברה גם ישיבתו, והמשיכה לשגשג שם. בישיבתו ניתן דגש על לימוד "אליבא דהלכתא" <ref>רבי הלל ב"ר נפתלי הירץ, '''בית הלל''', יו"ד רמב ה, בשם בעל [[חלקת מחוקק]]. </ref>. | בסביבות שנה זו עבר לכהן כרב בעיר מנטובה, בה התכנסה קהילה גדולה של יוצאי דרום אשכנז. לשם עברה גם ישיבתו, והמשיכה לשגשג שם. בישיבתו ניתן דגש על לימוד "אליבא דהלכתא" <ref>רבי הלל ב"ר נפתלי הירץ, '''בית הלל''', יו"ד רמב ה, בשם בעל [[חלקת מחוקק]]. </ref>. | ||
| שורה 35: | שורה 36: | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות בחו"ל]] | ||
[[קטגוריה:רבנים צרפתים]] | [[קטגוריה:רבנים צרפתים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים איטלקים]] | [[קטגוריה:רבנים איטלקים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רש"י]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:13, 27 באפריל 2014
|
|
רבי יוסף ב"ר שלמה קולון (מכונה מהר"י קולון או מהרי"ק) היה מחשובי הפוסקים בתקופת המעבר בין הראשונים לאחרונים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת ק"ע בעיר קאמבארי שבצרפת (על גבול איטליה) לאביו רבי שלמה טארבוט, מצאצאי רש"י. בצעירותו למד אצל "רב ושר גדול בישראל רבי מרדכי נתן" (שו"ת מהרי"ק קמט, שזהותו אינה ידועה לנו. נודע בצעירותו בבקיאות נפלאה, ושמו יצא כגאון. הוא נשא את בת העיר הדסה. כפי הנראה, בתעירותו למד מפי חכמי אשכנז[1] הוא נאלץ לברוח מקאמבארי בשל פרעות שנעשו שם, ונדד בין ערי צפון איטליה, ושימש כמלמד תינוקות. כבר בתקופה זו נודע שמו כפוסק הלכה, והוא החל להשיב לשאלות שנשלחו אליו, והתקבצו סביבו תלמידים שנעשו לישיבה. לאחר זמן קצר מונה לרב בקהילת פיימונטי שבצפון איטליה, משם עבר לבולוניה ולמיישטרי, שם ישב עד שנת רל"א.
בסביבות שנה זו עבר לכהן כרב בעיר מנטובה, בה התכנסה קהילה גדולה של יוצאי דרום אשכנז. לשם עברה גם ישיבתו, והמשיכה לשגשג שם. בישיבתו ניתן דגש על לימוד "אליבא דהלכתא" [2].
עיסוקו כראש ישיבה העסיק אותו מאד, ולעיתים רבות נאלץ לקצר בתשובותיו בשל כך [3].
נפטר בשנת ר"מ ונטמן בפאויה-מליאנו שבאיטליה.
כתביו[עריכה]
- תשובות מהרי"ק הישנות)- לקט תשובותיו. הספר מחולק ל"שורשים". יצא לאור לראשונה בונציה בשנת רע"ט (39 שנה לאחר פטירתו), ונפוצו מהר מאד בעולם התורה [4]. בין השואלים: מהר"י ברונא, מהר"י מינץ, רבי יעקב לנדו (בעל ה"אגור") ועוד.
- תשובות מהרי"ק החדשות- אוסף מתוך כת"י (מכון ירושלים תשמ"ד).
- חידושי מהרי"ק על הסמ"ג הלכות פסח (מונקאטש תרנ"ט, בהסכמת מהרש"ם ובעל דרכי תשובה).
- חידושי ופירושי מהרי"ק על התורה, רמב"ם וסמ"ג (מכון ירושלים, תשמ"א).
מתלמידיו[עריכה]
תלמידיו כיהנו כרבנים וכראשי ישיבות בכל רחבי מרכז ומערב אירופה, ביניהם:
- רבי עובדיה מברטנורא- גדול מפרשי המשנה.
- בנו, רבי פרץ קולון, ממשיכו ברבנות ולאחר מכן מחכמי ירושלים.
- רבי לאיהו דלמדיגו- פילוסוף חשוב.
- רבי דוד מודינה- רבה של בולוניה
- רבי חייא מאיר ב"ר דוד- רבה של פטרץ, טורקיה. הוציא לאור את שו"ת מהרי"ק.
- רבי עזריאל דאיינה- רב וראש ישיבה בפבויה=-ויאדנה ובסביונטה.
- רבי ישראל אשכנזי- רב בפדובה וברומא וראש ישיבה בירושלים.
- רבי שמואל ב"ר משה- רב במודינא.
- רבי מתתיהו ראזאן- רב בפויה.
- רבי יוסף חיים שטרסבורג- רב בשטרסבורג שבצרפת
- רבי חיים חדד- רבה של פלונציא
- רבי ברוך אולמיץ- רב בקרימונה
- רבי יוסף ב"ר משה- רבה של מינסט
- רבי יחיאל טראבוטי- רבה של לאמארקה. בן גיסו של המהרי"ק.
הערות שוליים
- ↑ ראה במבוא ל"שו"ת מהרי"ק הישנות" מהדורת "אורייתא", ירושלים תשמ"ח
- ↑ רבי הלל ב"ר נפתלי הירץ, בית הלל, יו"ד רמב ה, בשם בעל חלקת מחוקק.
- ↑ ראה שו"ת מהרי"ק צ ו קמט
- ↑ ראה: רבי יחיאל אשכנזי, מנחה לדוד עמוד רל"ג: "ולא אביא לשונותיו יען כי תשובות מהרי"ק מצויות בכל בר בי רב..." (נכתב סמוך להוצאת התשובות).