רבי ישראל איסרלין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''רבי ישראל איסרלין<ref>איסרלין הוא כינוי לשמו הפרטי ישראל (בדומה ל"יצחק אייזיק" וכד')</ref> ב"ר פתחיה''' (נוד...) |
(←חייו) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|מהרי"א|מהרי"א אסאד|רבי יהודה אסאד}} | |||
'''רבי ישראל איסרלין<ref>איסרלין הוא כינוי לשמו הפרטי ישראל (בדומה ל"יצחק אייזיק" וכד')</ref> ב"ר פתחיה''' (נודע גם בשם '''מהרא"י''' או '''מהרי"א''') היה מגדולי ה[[ראשונים]] באשכנז, מחבר הספר "'''[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]'''". | '''רבי ישראל איסרלין<ref>איסרלין הוא כינוי לשמו הפרטי ישראל (בדומה ל"יצחק אייזיק" וכד')</ref> ב"ר פתחיה''' (נודע גם בשם '''מהרא"י''' או '''מהרי"א''') היה מגדולי ה[[ראשונים]] באשכנז, מחבר הספר "'''[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]'''". | ||
==חייו== | ==חייו== | ||
נולד בסביבות שנת ק"נ, כנראה ברגנשבורג<ref>שם קבורים אבותיו, ולכן מסתמא משפחתו חיה שם כמה דורות.</ref> למשפחה מיוחסת שמוצאה מהעיר קרמז<ref> | נולד בסביבות שנת ק"נ, כנראה ברגנשבורג<ref>שם קבורים אבותיו, ולכן מסתמא משפחתו חיה שם כמה דורות.</ref> למשפחה מיוחסת שמוצאה מהעיר קרמז. אביו רבי פתחיה היה נכדו של [[רבי ישראל מקרעמז]], בעל "הגהות אשרי" על פסקי ה[[רא"ש]], ויתכן מאד כי מהרא"י קרוי על שמו. דודו היה ר' אהרן בלומליין, שהיה רב וראש ישיבה בוינה ונהרג על קידוש השם. רבי אהרן היה רבו המובהק של מהרא"י בצעירותו. כמו כן למד אצל רבי הלל מאפורט ורבי יעקב מאיגרא (ישנה אפשרות שלמד בצעירותו גם אצל ה[[מהרי"ל]] ברגנשבורג<ref>ידוע כי הוא שלח למהרי"ל שאלות. כך מציע ר' עמיחי כנרתי במבוא לספר "לקט יושר", מהדורת מכון ירושלים תש"ע.</ref>). אמו<ref>מהרא"י מעיד כי נהגה לברך במקום "שעשאני כרצונו" "שלא עשאני בהמה" {{מקור|לקט יושר א ז ב|כן}}</ref> נהרגה על קידוש ה' (יחד עם דודו ר' אהרן ויהודים רבים נוספים), לאחר "גזירת וינה" שהתחוללה בשנים ק"פ-קפ"א {{מקור|שו"ת מהרי"ל החדשות קסו|כן}}. בסביבות שנת קפ"ז התיישב במרבורג והתמנה ל[[רב]] העיר. כמו כן, הוא הקים שם ישיבה שהעמידה תלמידים גדולים שרבים מהם כיהנו כרבנים. | ||
בסביבות שנת ר"ה עבר לווינר-נוישטט, גם שם התמנה לרב וייסד ישיבה. הוא חי בנוישטט עד לפטירתו בשנת ר"כ. | |||
רעייתו נקראה שונדליין, והיא עזרה לו בעבודתו כרב<ref>ישנה תשובה של מהרא"י בהלכות [[אישה נדה|נדה]] שתרגמה אשתו לגרמנית-יהודית בשביל השואלת, וחתמה בסופה "שונדליין אשת מהר"י יצ"ו". </ref>. | |||
בנו רבי פתחיה (קעכל) מילא את מקומו ברבנות. שני בנים נוספים (ר' אהרן, ר' אברהם ור' שלום) היו עשירים גדולים ותמכו באביהם בהיותו רב<ref>{{מקור|לקט יושר א ל}}</ref>. | |||
מהרא"י היה ידוע ב[[ענווה]] מופלגת. הוא ויתר על אמירת [[קדיש]] לטובת אורח שהגיע מעיר אחרת, הוא ביקש שיקראו לו לתורה בשם "רבי ישראל" בלי תארי כבוד, חתם על תשובותיו בתאור "הקטן והצעיר שבישראל", ולפני "[[כל נדרי]]" היה שמשו מכריז כי מי שחושב כי מהרא"י פסק לרעתו שלא כדין, שיגש אליו לאחר [[יום הכיפורים]] (אמנם תלמידו העיד כי איש לא בא), כינה את תלמידיו "עמיתי" ועוד. | |||
==שיטתו== | |||
פסיקתו של מהרא"י היא המשך של שיטת הפסיקה האשכנזית. המקורות העיקריים עליהם הוא מתבסס הם ראשוני אשכנז ([[תוספות]], [[רא"ש]] ו[[רבי מרדכי ב"ר הלל|מרדכי]]), והוא כמעט שלא מכיר את פסקי חכמי ספרד (למעט ה[[רמב"ם]]), מפני שלא הכירם<ref>כתב ה[[ש"ך]] {{מקור|תקפו כהן ח|כן}}: "כי לא ראה מחבריהם כלל" וכ"כ [[רבי חזקיה די סילוה]] {{מקור|פרי חדש יורה דעה צא י|כן}}.</ref>. | |||
הוא נהג במנהגי חסידות רבים, למשל: "לא אכל בשר פרה ועגלים ב[[ראש השנה]] משום [[חטא העגל|מעשה העגל]]" {{מקור|לקט יושר א מא|כן}}, "כשהיה חלש ל"ע כשהיה מיטתו בזה המקום נתן אמתלא ואמר לי עשה מיטתי במקום אחר... וכן לפעמים היה קובע דירתו לבית אחר שנה או יותר ואחר כך היה קובע בית ראשון ועדיין אינו ידוע לי טעמו, רק מה"ר קלמן יצ"ו אמר לי פעם אחת כמדומה לי שכל כוונותיו לצער את עצמו בשביל תשובה" {{מקור|לקט יושר ב|כן}} וכד'. | |||
===קבלה=== | |||
מהרא"י היה בקיא בחכמת ה[[קבלה]], ומוזכר שהיה מתפלל עם בעלי הסוד ושהיה לומד בימי התשובה הרבה תורת הסוד {{מקור|לקט יושר א לג|כן}}. הוא פסק שמקובלים יתפללו על פי הכוונות, למד בספרי [[חסידי אשכנז]] ([[רבי יהודה החסיד|ספר חסידים]] ו[[הרוקח]], ומביא בפסקיו ספרי קבלה, ה"[[ריקאנטי]]" ו"ספר הגן"<ref>ראה עוד ביחסו לקבלה במבוא של ר' עמיחי כנרתי לספר לקט יושר הוצאת מכון ירושלים. </ref>. | |||
==חיבורים נוספים== | |||
* ל"ו שערים על כללי איסור והיתר | |||
=== לקט יושר === | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[לקט יושר]]}} | |||
לקט מהנהגותיו ופסקיו נאספו על ידי תלמידו רבי יוסף ב"ר משה (ר' יוזל) לספר "'''לקט יושר'''". | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* פרופ' דוד תמר ז"ל, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/dmuto-2.htm דמותו הרוחנית של רבי ישראל איסרלין] (אתר דעת) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 9: | שורה 35: | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:חכמי אשכנז]] | [[קטגוריה:חכמי אשכנז]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות באשכנז ובגרמניה]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:14, 15 בספטמבר 2024
|
|
- הדף "מהרי"א" מפנה לכאן. לערך העוסק במהרי"א אסאד, ראו רבי יהודה אסאד.
רבי ישראל איסרלין[1] ב"ר פתחיה (נודע גם בשם מהרא"י או מהרי"א) היה מגדולי הראשונים באשכנז, מחבר הספר "תרומת הדשן".
חייו[עריכה]
נולד בסביבות שנת ק"נ, כנראה ברגנשבורג[2] למשפחה מיוחסת שמוצאה מהעיר קרמז. אביו רבי פתחיה היה נכדו של רבי ישראל מקרעמז, בעל "הגהות אשרי" על פסקי הרא"ש, ויתכן מאד כי מהרא"י קרוי על שמו. דודו היה ר' אהרן בלומליין, שהיה רב וראש ישיבה בוינה ונהרג על קידוש השם. רבי אהרן היה רבו המובהק של מהרא"י בצעירותו. כמו כן למד אצל רבי הלל מאפורט ורבי יעקב מאיגרא (ישנה אפשרות שלמד בצעירותו גם אצל המהרי"ל ברגנשבורג[3]). אמו[4] נהרגה על קידוש ה' (יחד עם דודו ר' אהרן ויהודים רבים נוספים), לאחר "גזירת וינה" שהתחוללה בשנים ק"פ-קפ"א (שו"ת מהרי"ל החדשות קסו). בסביבות שנת קפ"ז התיישב במרבורג והתמנה לרב העיר. כמו כן, הוא הקים שם ישיבה שהעמידה תלמידים גדולים שרבים מהם כיהנו כרבנים.
בסביבות שנת ר"ה עבר לווינר-נוישטט, גם שם התמנה לרב וייסד ישיבה. הוא חי בנוישטט עד לפטירתו בשנת ר"כ.
רעייתו נקראה שונדליין, והיא עזרה לו בעבודתו כרב[5].
בנו רבי פתחיה (קעכל) מילא את מקומו ברבנות. שני בנים נוספים (ר' אהרן, ר' אברהם ור' שלום) היו עשירים גדולים ותמכו באביהם בהיותו רב[6].
מהרא"י היה ידוע בענווה מופלגת. הוא ויתר על אמירת קדיש לטובת אורח שהגיע מעיר אחרת, הוא ביקש שיקראו לו לתורה בשם "רבי ישראל" בלי תארי כבוד, חתם על תשובותיו בתאור "הקטן והצעיר שבישראל", ולפני "כל נדרי" היה שמשו מכריז כי מי שחושב כי מהרא"י פסק לרעתו שלא כדין, שיגש אליו לאחר יום הכיפורים (אמנם תלמידו העיד כי איש לא בא), כינה את תלמידיו "עמיתי" ועוד.
שיטתו[עריכה]
פסיקתו של מהרא"י היא המשך של שיטת הפסיקה האשכנזית. המקורות העיקריים עליהם הוא מתבסס הם ראשוני אשכנז (תוספות, רא"ש ומרדכי), והוא כמעט שלא מכיר את פסקי חכמי ספרד (למעט הרמב"ם), מפני שלא הכירם[7].
הוא נהג במנהגי חסידות רבים, למשל: "לא אכל בשר פרה ועגלים בראש השנה משום מעשה העגל" (לקט יושר א מא), "כשהיה חלש ל"ע כשהיה מיטתו בזה המקום נתן אמתלא ואמר לי עשה מיטתי במקום אחר... וכן לפעמים היה קובע דירתו לבית אחר שנה או יותר ואחר כך היה קובע בית ראשון ועדיין אינו ידוע לי טעמו, רק מה"ר קלמן יצ"ו אמר לי פעם אחת כמדומה לי שכל כוונותיו לצער את עצמו בשביל תשובה" (לקט יושר ב) וכד'.
קבלה[עריכה]
מהרא"י היה בקיא בחכמת הקבלה, ומוזכר שהיה מתפלל עם בעלי הסוד ושהיה לומד בימי התשובה הרבה תורת הסוד (לקט יושר א לג). הוא פסק שמקובלים יתפללו על פי הכוונות, למד בספרי חסידי אשכנז (ספר חסידים והרוקח, ומביא בפסקיו ספרי קבלה, ה"ריקאנטי" ו"ספר הגן"[8].
חיבורים נוספים[עריכה]
- ל"ו שערים על כללי איסור והיתר
לקט יושר[עריכה]
- ערך מורחב - לקט יושר
לקט מהנהגותיו ופסקיו נאספו על ידי תלמידו רבי יוסף ב"ר משה (ר' יוזל) לספר "לקט יושר".
קישורים חיצוניים[עריכה]
- פרופ' דוד תמר ז"ל, דמותו הרוחנית של רבי ישראל איסרלין (אתר דעת)
הערות שוליים
- ↑ איסרלין הוא כינוי לשמו הפרטי ישראל (בדומה ל"יצחק אייזיק" וכד')
- ↑ שם קבורים אבותיו, ולכן מסתמא משפחתו חיה שם כמה דורות.
- ↑ ידוע כי הוא שלח למהרי"ל שאלות. כך מציע ר' עמיחי כנרתי במבוא לספר "לקט יושר", מהדורת מכון ירושלים תש"ע.
- ↑ מהרא"י מעיד כי נהגה לברך במקום "שעשאני כרצונו" "שלא עשאני בהמה" (לקט יושר א ז ב)
- ↑ ישנה תשובה של מהרא"י בהלכות נדה שתרגמה אשתו לגרמנית-יהודית בשביל השואלת, וחתמה בסופה "שונדליין אשת מהר"י יצ"ו".
- ↑ לקט יושר א ל
- ↑ כתב הש"ך (תקפו כהן ח): "כי לא ראה מחבריהם כלל" וכ"כ רבי חזקיה די סילוה (פרי חדש יורה דעה צא י).
- ↑ ראה עוד ביחסו לקבלה במבוא של ר' עמיחי כנרתי לספר לקט יושר הוצאת מכון ירושלים.