טעמי מצוות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הכנסתי את התוכן של "הידעת" כאן. כיון שהערך היה חסר לגמרי.) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
כתב [[הרמב"ם]] {{מקור|רמב"ם מעילה ח ח$סוף הלכות מעילה|כן}}: | כתב [[הרמב"ם]] {{מקור|רמב"ם מעילה ח ח$סוף הלכות מעילה|כן}}: | ||
:"ראוי לאדם להתבונן ב[[משפטי התורה]] הקדושה ולידע סוף עניינם כפי כוחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה {{מקור| | :"ראוי לאדם להתבונן ב[[משפטי התורה]] הקדושה ולידע סוף עניינם כפי כוחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה {{מקור|- סיבה|כן}} - אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו, ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול. | ||
:בוא וראה כמה החמירה תורה ב[[מעילה]], ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר, כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם - בדברים בלבד - נתקדשו, וכל הנוהג בהן מנהג חול מעל בה, ואפילו היה [[שוגג]] צריך [[כפרה]], [[קל וחומר]] ל[[מצוה]] שחקק לנו הקב"ה שלא יבעט האדם בהן מפני שלא ידע טעמן, ולא יחפה דברים אשר לא כן על השם ולא יחשוב בהן מחשבתו כדברי החול. | :בוא וראה כמה החמירה תורה ב[[מעילה]], ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר, כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם - בדברים בלבד - נתקדשו, וכל הנוהג בהן מנהג חול מעל בה, ואפילו היה [[שוגג]] צריך [[כפרה]], [[קל וחומר]] ל[[מצוה]] שחקק לנו הקב"ה שלא יבעט האדם בהן מפני שלא ידע טעמן, ולא יחפה דברים אשר לא כן על השם ולא יחשוב בהן מחשבתו כדברי החול. | ||
:הרי נאמר ב[[תורה]] {{מקור|(}}{{מקור|ויקרא יט לז$ויקרא יט, לז}}{{מקור|;}} {{מקור|ויקרא כ כב$שם כ, כב}}{{מקור|)}}: 'ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם', אמרו חכמים: 'לִתן שמירה ועשייה ל[[חוקים]] כ[[משפטים]]', והעשייה ידועה והיא שיעשה החוקים, והשמירה שיזהר בהן ולא ידמה שהן פחותין מן המשפטים. והמשפטים הן המצוות שטעמן גלוי וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה, כגון: איסור [[גזל]] ו[[שפיכות דמים]] ו[[כיבוד אב ואם]], והחוקים הן המצוות שאין טעמן ידוע, אמרו חכמים: 'חוקים חקקתי לך ואין לך רשות להרהר בהן', ו[[יצר הרע|יצרו של אדם]] נוקפו בהן ו[[אומות העולם]] משיבין עליהן, כגון איסור בשר [[חזיר]] ו[[בשר בחלב]] ו[[עגלה ערופה]] ו[[פרה אדומה]] ו[[שעיר המשתלח]]. | :הרי נאמר ב[[תורה]] {{מקור|(}}{{מקור|ויקרא יט לז$ויקרא יט, לז}}{{מקור|;}} {{מקור|ויקרא כ כב$שם כ, כב}}{{מקור|)}}: 'ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם', אמרו חכמים: 'לִתן שמירה ועשייה ל[[חוקים]] כ[[משפטים]]', והעשייה ידועה והיא שיעשה החוקים, והשמירה שיזהר בהן ולא ידמה שהן פחותין מן המשפטים. והמשפטים הן המצוות שטעמן גלוי וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה, כגון: איסור [[גזל]] ו[[שפיכות דמים]] ו[[כיבוד אב ואם]], והחוקים הן המצוות שאין טעמן ידוע, אמרו חכמים: 'חוקים חקקתי לך ואין לך רשות להרהר בהן', ו[[יצר הרע|יצרו של אדם]] נוקפו בהן ו[[אומות העולם]] משיבין עליהן, כגון איסור בשר [[חזיר]] ו[[בשר בחלב]] ו[[עגלה ערופה]] ו[[פרה אדומה]] ו[[שעיר המשתלח]]. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
@ ייחוד וקירוב, | @ ייחוד וקירוב, | ||
@ תמורת הנפש כנגד מידת הדין, | @ תמורת הנפש כנגד מידת הדין, | ||
@ התעוררות ל[[תשובה]] {{מקור| | @ התעוררות ל[[תשובה]] {{מקור|תורה שלמה חכ"ה מילואים א|כן}}, | ||
@ לתקן את ה[[גלגול]] שבבעל החיים שקרב {{מקור| | @ לתקן את ה[[גלגול]] שבבעל החיים שקרב {{מקור|מדרש תלפיות ענף גלגולים, הובא באוצר ישראל ערך תקון|כן}}. | ||
גרסה אחרונה מ־09:20, 6 בספטמבר 2012
|
|
טעמי מצוות הן הסיבות המובנות למצוות. מצוות שסיבתן לא מובנת מכונים "חוקים" אף שגם להם יש טעם אם כי אינו מובן לרוב בני האדם על שלמה המלך אמרו שיש טעמן של כל המצוות חוץ מפרה אדומה.
העיסוק בטעמי מצוות[עריכה]
הרמב"ם במורה נבוכים וספר החינוך נתנו טעמים למצוות.
כתב הרמב"ם (סוף הלכות מעילה):
- "ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף עניינם כפי כוחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה (- סיבה) - אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו, ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול.
- בוא וראה כמה החמירה תורה במעילה, ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר, כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם - בדברים בלבד - נתקדשו, וכל הנוהג בהן מנהג חול מעל בה, ואפילו היה שוגג צריך כפרה, קל וחומר למצוה שחקק לנו הקב"ה שלא יבעט האדם בהן מפני שלא ידע טעמן, ולא יחפה דברים אשר לא כן על השם ולא יחשוב בהן מחשבתו כדברי החול.
- הרי נאמר בתורה (ויקרא יט, לז; שם כ, כב): 'ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם', אמרו חכמים: 'לִתן שמירה ועשייה לחוקים כמשפטים', והעשייה ידועה והיא שיעשה החוקים, והשמירה שיזהר בהן ולא ידמה שהן פחותין מן המשפטים. והמשפטים הן המצוות שטעמן גלוי וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה, כגון: איסור גזל ושפיכות דמים וכיבוד אב ואם, והחוקים הן המצוות שאין טעמן ידוע, אמרו חכמים: 'חוקים חקקתי לך ואין לך רשות להרהר בהן', ויצרו של אדם נוקפו בהן ואומות העולם משיבין עליהן, כגון איסור בשר חזיר ובשר בחלב ועגלה ערופה ופרה אדומה ושעיר המשתלח.
- וכמה היה דוד המלך מצטער מן המינים ומן גויים שהיו משיבין על החוקים, וכל זמן שהיו רודפין אותו בתשובות השקר שעורכין לפי קוצר דעת האדם היה מוסיף דביקות בתורה, שנאמר (תהִלים קיט, סט): 'טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצר פקודיך'. ונאמר שם בעניין (שם פס' פו): 'כל מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני'.
- וכל הקורבנות כולן מכלל החוקים הן. אמרו חכמים שבשביל עבודת הקרבנות העולם עומד, שבעשיית החוקים והמשפטים זוכין הישרים לחיי העולם הבא, והקדימה תורה ציווי על החוקים, שנאמר (ויקרא יח, ה): 'ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם'."
דוגמאות לטעמי מצוות פרטיות[עריכה]
קרבנות[עריכה]
למצוות הקרבת קורבנות יש טעמים רבים:
- לדיבוק השכינה בישראל,
- כלפי עובדי עבודה זרה שנהגו בקורבנות,
- כנגד מעשה דיבור ומחשבה,
- זהירות משגגות,
- מיעוט תאוות,
- החייאת הכהנים,
- אש המזבח מכלה את יצר הרע,
- סוגי קורבנות כלפי חלקי עבודה זרה,
- זיכוך האדם והקרבתו לה',
- ייחוד וקירוב,
- תמורת הנפש כנגד מידת הדין,
- התעוררות לתשובה (תורה שלמה חכ"ה מילואים א),
- לתקן את הגלגול שבבעל החיים שקרב (מדרש תלפיות ענף גלגולים, הובא באוצר ישראל ערך תקון).