חתונה: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
@דעת [[הרמב"ם]] (וכך נפסק בשו"ע) שנישואין היינו "כניסה לביתו" - כאשר החתן והכלה מתייחדים בביתם. | @דעת [[הרמב"ם]] (וכך נפסק בשו"ע) שנישואין היינו "כניסה לביתו" - כאשר החתן והכלה מתייחדים בביתם. | ||
'''לפי מנהג האשכנזים''', כיון שחוששים לשיטת הרמב"ם, מעדיפים שלא יהיה "[[הפסק]]" בין אמירת השבע ברכות לייחוד, ולשם כך אחרי אמירת השבע ברכות תחת הכלונסאות הולכים החתן והכלה ל[[חדר יחוד]] באולם שבו מתקיימת השמחה, ושם מתייחדים שניהם במשך זמן של "כדי ביאה" (אין צורך שיקיימו יחסים, רק שיתייחדו. מקובל שהחתן | '''לפי מנהג האשכנזים''', כיון שחוששים לשיטת הרמב"ם, מעדיפים שלא יהיה "[[הפסק]]" בין אמירת השבע ברכות לייחוד, ולשם כך אחרי אמירת השבע ברכות תחת הכלונסאות הולכים החתן והכלה ל[[חדר יחוד]] באולם שבו מתקיימת השמחה, ושם מתייחדים שניהם במשך זמן של "כדי ביאה" (אין צורך שיקיימו יחסים, רק שיתייחדו. מקובל שהחתן והכלה אוכלים בחדר היחוד חלק מסעודת החתונה). לדעת חלק מהפסוקים, העדים צריכים לראות כי אכן אין איש בחדר מלבדם וכי הם שוהים בחדר לבד שיעור זה. | ||
'''לפי מנהג עדות המזרח''' (הספרדים), לא נהגו להתייחד באולם השמחות, והבהיר בשו"ת [[יביע אומר]] שלא חוששים ל"הפסק" בין השבע ברכות לזמן שמתייחדים בביתם אחרי החתונה, כיון שהשבע ברכות הם [[ברכות השבח]] ועל כן לא נאמר בהן דין [[עובר לעשייתן]]. וישנם שכתבו ש'''אסור''' לבני עדות המזרח לערוך חדר ייחוד באולם השמחות, כיון שרואים בכך חיסרון ב[[צניעות]] שהחתן והכלה מתייחדים לעיני כל המוזמנים, ומסיבות נוספות<ref>[[הרב אליהו בחבוט]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50313&st=&pgnum=340&hilite= ספר "שושנת העמקים"] ירושלים תשס"ח</ref>. | '''לפי מנהג עדות המזרח''' (הספרדים), לא נהגו להתייחד באולם השמחות, והבהיר בשו"ת [[יביע אומר]] שלא חוששים ל"הפסק" בין השבע ברכות לזמן שמתייחדים בביתם אחרי החתונה, כיון שהשבע ברכות הם [[ברכות השבח]] ועל כן לא נאמר בהן דין [[עובר לעשייתן]]. וישנם שכתבו ש'''אסור''' לבני עדות המזרח לערוך חדר ייחוד באולם השמחות, כיון שרואים בכך חיסרון ב[[צניעות]] שהחתן והכלה מתייחדים לעיני כל המוזמנים, ומסיבות נוספות<ref>[[הרב אליהו בחבוט]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50313&st=&pgnum=340&hilite= ספר "שושנת העמקים"] ירושלים תשס"ח</ref>. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
{{להשלים|כל הפרק=כן}} | {{להשלים|כל הפרק=כן}} | ||
ישנו דיון גדול בפוסקים האם הישיבה בסעודת החתונה צריכה להיות נפרדת (גברים לחוד ונשים לחוד) או שאפשר לשבת בשולחנות מעורבים בין גברים לנשים. ועיין ערך [[הדרת נשים]]. | ישנו דיון גדול בפוסקים האם הישיבה בסעודת החתונה צריכה להיות נפרדת (גברים לחוד ונשים לחוד) או שאפשר לשבת בשולחנות מעורבים בין גברים לנשים. ועיין ערך [[הדרת נשים]]. | ||
== קישורים חיצוניים == | |||
* הרב ירון בן דוד, [http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=17241 שבירת הכוס בחתונה], מתוך: פורטל הדף היומי | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:נישואין|*]] | [[קטגוריה:נישואין|*]] | ||
[[קטגוריה:משפחה]] | [[קטגוריה:משפחה]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:32, 13 בדצמבר 2021
|
|
חתונה בהלכה הוא שם האירוע בו מתקיימים קידושין, נישואין וסעודת שבע ברכות הראשונה
שלבי החתונה[עריכה]
החלק העיקר בחתונה הוא החופה. למנהג האשכזנים החופה צריכה להיעשות תחת כיפת השמים (ובחורף פותחים את הגג שמעל החופה) ואילו לספרדים החופה יכולה להתקיים גם בתוך האולם. לפני החופה, החתן ביחד עם "מסדר הקידושין" והעדים חותמים על הכתובה. החופה נערכת על ידי רב הבקיא בהלכות חופה וקידושין, וכוללת שלושה חלקים עיקריים:
- אירוסין:
- ברכת האירוסין ושתיית יין
- קידושין
- קריאת הכתובה- אין זה מעיקר הדין אלא מנהג שהתקבל בישראל כדי להפריד בין הקידושין לנישואין.
- נישואין:
- שבע ברכות הנישואין. נהוג לחלק את הברכות לרבנים וקרובי משפחה.
- שבירת כוס- זכר לחורבן. יש הנוהגים לשבור את הכוס בסיום החופה, ויש נוהגים לשבור אותה לפני שבע הרבכות.
במהלך החופה, החתן והכלה שותים מהכוס פעמיים- בברכת האירוסין ובשבע הברכות. בפעם הראשונה, כיוון שהיא עדיין רק מאורסת לו, החתן לא מעביר לה את הכוס ישירות, אלא מעביר לאמה והיא מעבירה לה, ואילו בברכת הנישואין החתן מעביר ישירות לכלה (לפי מנהגים מסוימים, סיום החופה הוא כאשר החתן נותן לכלה לשתות מהיין).
קיימת מחלוקת בין הראשונים כיצד מתבצע השלב הנקרא "נישואין".
- שיטת אחת בתוספות, דהיינו ה"הינומא", שמכסים את ראש הכלה.
- בעל העיטור סובר דהיינו כילה מקוטטת על כלונסאות (וזה מה שאנו קוראים כיום "חופה", הגם שההגדרה ההכלתית של "חופה" היינו "נישואין", כך שכאמור ההגדרה של "חופה" תלויה במחלוקת).
- התוספות רי"ד כותב דהיינו פריסת הטלית מעל החתן והכלה.
- דעת הרמב"ם (וכך נפסק בשו"ע) שנישואין היינו "כניסה לביתו" - כאשר החתן והכלה מתייחדים בביתם.
לפי מנהג האשכנזים, כיון שחוששים לשיטת הרמב"ם, מעדיפים שלא יהיה "הפסק" בין אמירת השבע ברכות לייחוד, ולשם כך אחרי אמירת השבע ברכות תחת הכלונסאות הולכים החתן והכלה לחדר יחוד באולם שבו מתקיימת השמחה, ושם מתייחדים שניהם במשך זמן של "כדי ביאה" (אין צורך שיקיימו יחסים, רק שיתייחדו. מקובל שהחתן והכלה אוכלים בחדר היחוד חלק מסעודת החתונה). לדעת חלק מהפסוקים, העדים צריכים לראות כי אכן אין איש בחדר מלבדם וכי הם שוהים בחדר לבד שיעור זה.
לפי מנהג עדות המזרח (הספרדים), לא נהגו להתייחד באולם השמחות, והבהיר בשו"ת יביע אומר שלא חוששים ל"הפסק" בין השבע ברכות לזמן שמתייחדים בביתם אחרי החתונה, כיון שהשבע ברכות הם ברכות השבח ועל כן לא נאמר בהן דין עובר לעשייתן. וישנם שכתבו שאסור לבני עדות המזרח לערוך חדר ייחוד באולם השמחות, כיון שרואים בכך חיסרון בצניעות שהחתן והכלה מתייחדים לעיני כל המוזמנים, ומסיבות נוספות[1].
לאחר החופה מתקיימת סעודת מצווה מלווה בשירה וריקודים, ולאחריה שבע ברכות.
חתונה מעורבת[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
ישנו דיון גדול בפוסקים האם הישיבה בסעודת החתונה צריכה להיות נפרדת (גברים לחוד ונשים לחוד) או שאפשר לשבת בשולחנות מעורבים בין גברים לנשים. ועיין ערך הדרת נשים.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב ירון בן דוד, שבירת הכוס בחתונה, מתוך: פורטל הדף היומי
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הרב אליהו בחבוט, ספר "שושנת העמקים" ירושלים תשס"ח