מילון הראי"ה:אל שדי (כינוי): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (נסיונות מבחן - הכנסת ערכי נסיון ממילון הראיה לויקישיבה) |
מ (Automatic page editing) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
המגדיל את שוויו של [[מילון הראי"ה:יושר|יושר]] החיים מצד [[מילון הראי"ה:המוסר|המוסר]] החי המעשי המתוקן שלהם, שמקבל אל תוכו כל־כך [[מילון הראי"ה:מהאידיאליות האלהית|מהאידיאליות האלהית]] כמה שהוא צריך למעשהו הממשי שבפועל [ח"ה צח (מ"ר 281)]. | המגדיל את שוויו של [[מילון הראי"ה:יושר|יושר]] החיים מצד [[מילון הראי"ה:המוסר|המוסר]] החי המעשי המתוקן שלהם, שמקבל אל תוכו כל־כך [[מילון הראי"ה:מהאידיאליות האלהית|מהאידיאליות האלהית]] כמה שהוא צריך למעשהו הממשי שבפועל [ח"ה צח (מ"ר 281)]. | ||
ע' במדור זה, שדי.<ref> בע"ר ב תסז־ח, מבחין הרצי"ה בין שם שדי לאל־שדי, ומביא גנת אגוז ח"א שער השם, המגדיר את השם שדי שהוא שם העדות המעיד על ענין השם המיוחד, "שדי לו בו"; ומחלק בין שדי כשהוא בלבדו לשלמות ענינו בהתחברות אל־שדי, שהיא מעלת ההתגלות של האבות (כך גם הסביר רבנו הרצי"ה זצ"ל את כוונת רש"י במה שכתב בשמות ו ג ד"ה וארא: "אל האבות", שיש כאן הדגשה על מעלת ההתגלות של האבות. ובשי' ב 84 "יתרון המעלה של משה רבנו, שהוא שקול לכל ישראל, נגד האבות שהם אישיים היסוד והשורש של כלל ישראל"). ובזוהר פקודי רנג. "דבהיכלא דא ההוא רוחא דקאמר וההוא חיותא אפיק תרין נהורין כלילן דא בדא מתקשרן דא בדא ואקרון אל שדי" וכו', ושם במדבר קיט: "אל שדי הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו אמר לעולם די, דהא האי אל הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי אל שדי אל דשדי". לעומת ההגדרה של התגלות־הפעולה שמצד סדר הבריאה - שדי "שאמר לעולם די" (חגיגה יב), באה ההגדרה העליונה העצמית של הבורא שביחס לבריאה - אל, ובאל־שדי מתבטא תיאור הקובע ע"פ הכרתנו מתוך הנבראים, את יסוד מדת הדיות העצמית. ע"ע אדיר במרום, ירושלים תש"נ, עמ' ב־ז.</ref>ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, אל שדי, שאמרתי לעולמי די. | ע' במדור זה, שדי.<ref> בע"ר ב תסז־ח, מבחין הרצי"ה בין שם שדי לאל־שדי, ומביא גנת אגוז ח"א שער השם, המגדיר את השם שדי שהוא שם העדות המעיד על ענין השם המיוחד, "שדי לו בו"; ומחלק בין שדי כשהוא בלבדו לשלמות ענינו בהתחברות אל־שדי, שהיא מעלת ההתגלות של האבות (כך גם הסביר רבנו הרצי"ה זצ"ל את כוונת רש"י במה שכתב בשמות ו ג ד"ה וארא: "אל האבות", שיש כאן הדגשה על מעלת ההתגלות של האבות. ובשי' ב 84 "יתרון המעלה של משה רבנו, שהוא שקול לכל ישראל, נגד האבות שהם אישיים היסוד והשורש של כלל ישראל"). ובזוהר פקודי רנג. "דבהיכלא דא ההוא רוחא דקאמר וההוא חיותא אפיק תרין נהורין כלילן דא בדא מתקשרן דא בדא ואקרון אל שדי" וכו', ושם במדבר קיט: "אל שדי הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו אמר לעולם די, דהא האי אל הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי אל שדי אל דשדי". לעומת ההגדרה של התגלות־הפעולה שמצד סדר הבריאה - שדי "שאמר לעולם די" (חגיגה יב), באה ההגדרה העליונה העצמית של הבורא שביחס לבריאה - אל, ובאל־שדי מתבטא תיאור הקובע ע"פ הכרתנו מתוך הנבראים, את יסוד מדת הדיות העצמית. ע"ע [[מילון הראי"ה:אדיר במרום, ירושלים תש"נ, עמ' ב־ז|אדיר במרום, ירושלים תש"נ, עמ' ב־ז]].</ref>ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, אל שדי, שאמרתי לעולמי די. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references/> | <references/> | ||
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:שמות כינויים ותארים אלהיים| | [[קטגוריה:מילון הראי"ה:שמות כינויים ותארים אלהיים|אל]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:02, 27 באוגוסט 2012
|
|
המגדיל את שוויו של יושר החיים מצד המוסר החי המעשי המתוקן שלהם, שמקבל אל תוכו כל־כך מהאידיאליות האלהית כמה שהוא צריך למעשהו הממשי שבפועל [ח"ה צח (מ"ר 281)]. ע' במדור זה, שדי.[1]ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, אל שדי, שאמרתי לעולמי די.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בע"ר ב תסז־ח, מבחין הרצי"ה בין שם שדי לאל־שדי, ומביא גנת אגוז ח"א שער השם, המגדיר את השם שדי שהוא שם העדות המעיד על ענין השם המיוחד, "שדי לו בו"; ומחלק בין שדי כשהוא בלבדו לשלמות ענינו בהתחברות אל־שדי, שהיא מעלת ההתגלות של האבות (כך גם הסביר רבנו הרצי"ה זצ"ל את כוונת רש"י במה שכתב בשמות ו ג ד"ה וארא: "אל האבות", שיש כאן הדגשה על מעלת ההתגלות של האבות. ובשי' ב 84 "יתרון המעלה של משה רבנו, שהוא שקול לכל ישראל, נגד האבות שהם אישיים היסוד והשורש של כלל ישראל"). ובזוהר פקודי רנג. "דבהיכלא דא ההוא רוחא דקאמר וההוא חיותא אפיק תרין נהורין כלילן דא בדא מתקשרן דא בדא ואקרון אל שדי" וכו', ושם במדבר קיט: "אל שדי הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו אמר לעולם די, דהא האי אל הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי אל שדי אל דשדי". לעומת ההגדרה של התגלות־הפעולה שמצד סדר הבריאה - שדי "שאמר לעולם די" (חגיגה יב), באה ההגדרה העליונה העצמית של הבורא שביחס לבריאה - אל, ובאל־שדי מתבטא תיאור הקובע ע"פ הכרתנו מתוך הנבראים, את יסוד מדת הדיות העצמית. ע"ע אדיר במרום, ירושלים תש"נ, עמ' ב־ז.