הרב משה אביגדור עמיאל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(13 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Ravamiel.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב משה אביגדור עמיאל]]
[[תמונה:Ravamiel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה אביגדור עמיאל]]
'''הרב משה אביגדור עמיאל''' היה הרב הראשי ל[[תל אביב]] וממנהיגי תנועת [[המזרחי]].  
'''הרב משה אביגדור עמיאל''' היה הרב הראשי ל[[תל אביב]] וממנהיגי תנועת [[המזרחי]].  
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולדת בשנת תרמ"ג בפרוזא שבפולין.  בגיל שלוש עשרה החל ללמוד ב[[ישיבת טלז]] אצל [[הרב אהרן גורדון]], [[הרב שמעון שקאפ]] ו[[הרב יוסף לייב בלוך]]. ולאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבת בריסק]] של [[רבי חיים סולובייצ'יק]], ובישיבת וילנא אצל [[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]].  כשהיה בן שמונה עשרה קיבל הסמכה לרבנות מ[[הרב יוסף רוזין]] (הרוגאצ'ובר), רבי שלמה הכהן מוילנא- בעל ה"חשק שלמה" ו[[רבי מאיר שמחה הכהן]] מדוינסק- בעל ה[[אור שמח]]. בשנת תרס"ד נישא למאשא ביילא ניוויאזקי.  
נולדת בשנת תרמ"ג(1883), בפרוזא שבפולין.  בגיל שלוש עשרה החל ללמוד ב[[ישיבת טלז]] אצל [[הרב אהרן גורדון]], [[הרב שמעון שקאפ]] ו[[הרב יוסף לייב בלוך]]. ולאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבת בריסק]] של [[רבי חיים סולובייצ'יק]], ובישיבת וילנא אצל [[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]].  כשהיה בן שמונה עשרה קיבל הסמכה לרבנות מ[[הרב יוסף רוזין]] (הרוגאצ'ובר), רבי שלמה הכהן מוילנא- בעל ה"חשק שלמה" ו[[רבי מאיר שמחה הכהן]] מדוינסק- בעל ה[[אור שמח]]. בשנת תרס"ד נישא למאשא ביילא ניוויאזקי.  
בשנת תרס"ה, כשהיה בן 22, נבחר לכהן ברבנות בעיר שווינציאן, והקים שם ישיבה גדולה. בשנת תרע"ג נבח לכהן כרבה של גראיווה. בשנת תר"פ כיהן כרבה של אנטוורפן שבבלגיה, שם ייסד [[ישיבה|ישיבות]] ובתי ספר דתיים. כאן גם הקים לראשונה את ישיבת "הישוב החדש" שהועתקה מאוחר יותר לתל אביב.
בשנת תרס"ה, כשהיה בן 22, נבחר לכהן ברבנות בעיר שווינציאן, והקים שם ישיבה גדולה. בשנת תרע"ג נבחר לכהן כרבה של גראיווה. בשנת תר"פ כיהן כרבה של אנטוורפן שבבלגיה, שם ייסד [[ישיבה|ישיבות]] ובתי ספר דתיים. כאן גם הקים לראשונה את ישיבת "הישוב החדש" שהועתקה מאוחר יותר לתל אביב.


בחודש [[אדר]] תרצ"ה נפטר רבה של תל אביב, [[הרב שלמה הכהן אהרונסון]], ו[[הרב יהודה לייב הכהן מימון]] (פישמן) - לימים שר הדתות הראשון ב[[מדינת ישראל]], הציע שהרב עמיאל יקבל את המינוי.  
בחודש [[אדר]] תרצ"ה נפטר רבה של תל אביב, [[הרב שלמה הכהן אהרונסון]], ו[[הרב יהודה לייב הכהן מימון]] (פישמן) - לימים שר הדתות הראשון ב[[מדינת ישראל]], הציע שהרב עמיאל יקבל את המינוי.  
שורה 15: שורה 15:
*'''דרשות אל עמי''' (שלושה חלקים<ref>שנת ההוצאה לאור: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31850&pgnum=1 חלק ראשון - ירושלים תרצ"ו]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31852&pgnum=1 חלק שני - אנטוורפן תרפ"ו] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31851&pgnum=1 חלק שלישי - ירושלים ת"ש].</ref>)- [[דרשה|דרשותיו]]
*'''דרשות אל עמי''' (שלושה חלקים<ref>שנת ההוצאה לאור: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31850&pgnum=1 חלק ראשון - ירושלים תרצ"ו]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31852&pgnum=1 חלק שני - אנטוורפן תרפ"ו] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31851&pgnum=1 חלק שלישי - ירושלים ת"ש].</ref>)- [[דרשה|דרשותיו]]
*'''הגיונות אל עמי''' (שני חלקים<ref>שנת ההוצאה לאור: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31877&pgnum=1 חלק ראשון - אנטוורפן תרצ"ג] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31878&pgnum=1 חלק שני - ירושלים תרצ"ו].</ref>)- כתבים ב[[מחשבת ישראל]]
*'''הגיונות אל עמי''' (שני חלקים<ref>שנת ההוצאה לאור: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31877&pgnum=1 חלק ראשון - אנטוורפן תרצ"ג] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31878&pgnum=1 חלק שני - ירושלים תרצ"ו].</ref>)- כתבים ב[[מחשבת ישראל]]
*'''דרכי משה''' (שני חלקים: [http://www.hebrewbooks.org/40826 חלק הראשון] - בענייני [[קודשים]], [http://www.hebrewbooks.org/40827 חלק שני]] - דרכי [[הקניינים]]), אנטוורפן תרפ"ה<ref>החלק הראשון של הספר יצא ג"כ ב[http://www.hebrewbooks.org/37206 שנת תרפ"ב]. החלק השני של הספר - דרכי הקניינים, יצא ג"כ ב[http://www.hebrewbooks.org/49341 מהדורה שניה] הוצאת בילגוריי-ווארשא תרצ"א.</ref>  
*'''דרכי משה''' (שני חלקים: [http://www.hebrewbooks.org/40826 חלק הראשון] - בענייני [[סדר קדשים|קדשים]], [http://www.hebrewbooks.org/40827 חלק שני] - דרכי [[הקניינים]]), אנטוורפן תרפ"ה<ref>החלק הראשון של הספר יצא ג"כ ב[http://www.hebrewbooks.org/37206 שנת תרפ"ב]. החלק השני של הספר - דרכי הקניינים, יצא ג"כ ב[http://www.hebrewbooks.org/49341 מהדורה שניה] הוצאת בילגוריי-ווארשא תרצ"א.</ref>  
*'''עם סגולה'''
*'''עם סגולה'''
*'''[http://www.hebrewbooks.org/32990 לנבוכי התקופה]''', הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג
*'''[http://www.hebrewbooks.org/32990 לנבוכי התקופה]''', הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג
שורה 23: שורה 23:
*[[הרב כתריאל פישל טכורש]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34086&pgnum=1 משנת רמ"א עמיאל בהלכה, באגדה, ובמחשבה]''', הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג  
*[[הרב כתריאל פישל טכורש]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34086&pgnum=1 משנת רמ"א עמיאל בהלכה, באגדה, ובמחשבה]''', הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג  
*גאלה בת יהודה, '''איש ההגיונות'''
*גאלה בת יהודה, '''איש ההגיונות'''
*ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 331-338.
*ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 331-338
*הרב יהודה ליב הכהן פישמן-מימון, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36730&st=&pgnum=4 גאון-ההיגיון בהלכה ובאגדה]''', מתוך ספר היובל הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג
* הרב אהרן בן ציון שורין, '''קשת גבורים''' חלק ג', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], עמ' 172-176.
==קישורים חיצוניים==
*[http://etzion.org.il/dk/1to899/250daf.htm#Heading2 יסוד התשובה] (מתוך ספרו לנבוכי התקופה)
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36730&st=&pgnum=248 רשימה ביבליוגרפית של כתבי הרב משה אביגדור עמיאל]
*[http://www.rabanut-tlv.co.il/show_item.asp?levelId=60098 על הרב באתר הרבנות הראשית והמועצה הדתית תל אביב]
*[http://www.hebrewbooks.org/home.aspx כתביו] באתר [http://www.hebrewbooks.org היברו בוקס]
*[http://ravtzair.blogspot.com/2010/06/blog-post_08.html המחלוקת שהביאה לפטירתו של הרב עמיאל] (בלוג 'רב צעיר')
*[http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/201 הרב משה אביגדור עמיאל] (אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו)
 
{{סדרה|הקודם=[[הרב שלמה אהרונסון]]|הבא=[[הרב איסר יהודה אונטרמן]]|רשימה=רבנים ראשיים אשכנזיים ל[[תל אביב]]}}
 
 
 
{{הערות שוליים}}


==קישורים חיצוניים==
*[http://www.rabanut-tlv.co.il/show_item.asp?levelId=60098| על הרב באתר הרבנות הראשית והמועצה הדתית תל אביב]
*[http://www.hebrewbooks.org/home.aspx| כתביו] באתר [http://www.hebrewbooks.org היברו בוקס]
{{מיון רגיל:עמיאל משה אביגדור}}
{{מיון רגיל:עמיאל משה אביגדור}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]]
[[קטגוריה:רבני תנועת המזרחי]]
[[קטגוריה:רבני ערים בישראל]]
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לתל אביב]]
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לתל אביב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת טלז]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת טלז]]
[[קטגוריה:תלמידי רבי שמעון שקופ]]
[[קטגוריה:תלמידי רבי חיים מבריסק]]

גרסה אחרונה מ־21:00, 12 בינואר 2017

הרב משה אביגדור עמיאל

הרב משה אביגדור עמיאל היה הרב הראשי לתל אביב וממנהיגי תנועת המזרחי.

תולדות חייו[עריכה]

נולדת בשנת תרמ"ג(1883), בפרוזא שבפולין. בגיל שלוש עשרה החל ללמוד בישיבת טלז אצל הרב אהרן גורדון, הרב שמעון שקאפ והרב יוסף לייב בלוך. ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת בריסק של רבי חיים סולובייצ'יק, ובישיבת וילנא אצל הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי. כשהיה בן שמונה עשרה קיבל הסמכה לרבנות מהרב יוסף רוזין (הרוגאצ'ובר), רבי שלמה הכהן מוילנא- בעל ה"חשק שלמה" ורבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק- בעל האור שמח. בשנת תרס"ד נישא למאשא ביילא ניוויאזקי. בשנת תרס"ה, כשהיה בן 22, נבחר לכהן ברבנות בעיר שווינציאן, והקים שם ישיבה גדולה. בשנת תרע"ג נבחר לכהן כרבה של גראיווה. בשנת תר"פ כיהן כרבה של אנטוורפן שבבלגיה, שם ייסד ישיבות ובתי ספר דתיים. כאן גם הקים לראשונה את ישיבת "הישוב החדש" שהועתקה מאוחר יותר לתל אביב.

בחודש אדר תרצ"ה נפטר רבה של תל אביב, הרב שלמה הכהן אהרונסון, והרב יהודה לייב הכהן מימון (פישמן) - לימים שר הדתות הראשון במדינת ישראל, הציע שהרב עמיאל יקבל את המינוי. בכ"א בטבת תרצ"ו החל לכהן כרב העיר, כשגבר בהצבעה על הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק. בתל אביב הקים מחדש את ישיבת "הישוב החדש" (שכונתה "הישוב" במלעיל), שהיתה ישיבה תיכונית עם לימודי חול, וכן מוסדות תורה וחסד אחרים. היה מרבני המזרחי, ונאם בעצרות המפלגה באירופה. נפטר בי"ד בניסן תש"ו.

ספריו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הקודם:
הרב שלמה אהרונסון
רבנים ראשיים אשכנזיים לתל אביב הבא:
הרב איסר יהודה אונטרמן


הערות שוליים

  1. שנת ההוצאה לאור: חלק ראשון - ירושלים תרצ"ט; חלק שני - תל אביב תש"ב וחלק שלישי - תל אביב תש"ה.
  2. שנת ההוצאה לאור: חלק ראשון - ירושלים תרצ"ו; חלק שני - אנטוורפן תרפ"ו וחלק שלישי - ירושלים ת"ש.
  3. שנת ההוצאה לאור: חלק ראשון - אנטוורפן תרצ"ג וחלק שני - ירושלים תרצ"ו.
  4. החלק הראשון של הספר יצא ג"כ בשנת תרפ"ב. החלק השני של הספר - דרכי הקניינים, יצא ג"כ במהדורה שניה הוצאת בילגוריי-ווארשא תרצ"א.