גאולת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Geulat israel.jpg | {{ספר | ||
|שם=גאולת ישראל | |||
|תמונה=[[תמונה:Geulat israel.jpg|110px]] | |||
|כיתוב=שער הספר | |||
|מחבר=[[רבי אברהם יעלין]] | |||
|עורך= | |||
|תחום=גאולה | |||
|נושא=[[יישוב ארץ ישראל]] וזמן הגאולה | |||
|שפת המקור= | |||
|שם בשפת המקור= | |||
|תרגומים= | |||
|דפוס ראשון=תרפ"ח | |||
|הסכמות=[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]; [[רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק]] מאוסטרובצה ועוד. | |||
|פירושים בולטים= | |||
}} | |||
'''גאולת ישראל''' הוא ספרו של [[רבי אברהם יעלין]] מווענגראב העוסק בענייני [[ארץ ישראל]] ו[[ישוב ארץ ישראל|ישובה]], ה[[גאולה]] ו[[הציונות]]. יצא לאור לראשונה בשנת תרפ"ח. נדפס שנית בישראל בשנת תשכ"ט. מצויים בידינו היום רק ההקדמה והמאמר הראשון של הספר, והם יצאו לאור במהדורה חדשה בהוצאת מכון הר ברכה בשנת תשס"ב. לאורך הספר פזורות הערותיו והרחבותיו של המחבר תחת השם '''ויוסף אברהם'''. | '''גאולת ישראל''' הוא ספרו של [[רבי אברהם יעלין]] מווענגראב העוסק בענייני [[ארץ ישראל]] ו[[ישוב ארץ ישראל|ישובה]], ה[[גאולה]] ו[[הציונות]]. יצא לאור לראשונה בשנת תרפ"ח. נדפס שנית בישראל בשנת תשכ"ט. מצויים בידינו היום רק ההקדמה והמאמר הראשון של הספר, והם יצאו לאור במהדורה חדשה בהוצאת מכון הר ברכה בשנת תשס"ב. לאורך הספר פזורות הערותיו והרחבותיו של המחבר תחת השם '''ויוסף אברהם'''. | ||
==מבנה הספר== | ==מבנה הספר== | ||
| שורה 6: | שורה 20: | ||
*מאמר ג' '''אל תקשו לבבכם''' {{מקור|ע"פ תהלים צ|כן}}- דן בהתנגדות לציונות, גורמיה וטענותיה. | *מאמר ג' '''אל תקשו לבבכם''' {{מקור|ע"פ תהלים צ|כן}}- דן בהתנגדות לציונות, גורמיה וטענותיה. | ||
*מאמר ד' '''וירשתם אותה וישבתם בה''' {{מקור|ע"פ דברים י"א|כן}}- עוסק במצוות ישוב ארץ ישראל וסוגיית [[שלוש השבועות]]. | *מאמר ד' '''וירשתם אותה וישבתם בה''' {{מקור|ע"פ דברים י"א|כן}}- עוסק במצוות ישוב ארץ ישראל וסוגיית [[שלוש השבועות]]. | ||
*מאמר ה' '''מי ומי ההולכים''' {{מקור| | *מאמר ה' '''מי ומי ההולכים''' {{מקור|ע"פ שמות י|כן}}- כנגד מי שאומר שרק צדיק ילך לארץ ישראל. | ||
*מאמר ו' '''נדחי ישראל יכנס''' {{מקור| | *מאמר ו' '''נדחי ישראל יכנס''' {{מקור|ע"פ תהלים קמז|כן}}- "בו יבא בקורת גדול אודות מקום [[עשרת השבטים]] ובני משה ובני הרכבים"<ref>לשון דף השער של הספר.</ref>. | ||
==מתוכן הספר== | ==מתוכן הספר== | ||
בספר זה מוכיח המחבר כי "עכשיו הגיע הקץ של בעיתה" לפי דעת [[הגר"א]]. כמו כן מובאים בספר תאריכים משמעותיים בגאולה, ולא רק תאריכים שהיו בעבר, אלא גם תאריכים עתידיים, כלומר, לאחר שנת תרפ"ח, בה יצא הספר. את המקורות לתאריכים מביא המחבר מספרי הנבואה וה[[קבלה]]. בפרקי הספר מוכיח המחבר כי אנו נמצאים בתקופה של אתחלתא דגאולה, ומדבר על שיתוף מעשי עם [[הציונות|הציונים]]. בין השאר הוא כותב כי הגאולה תהיה בין עד שנת תש"ח<ref>מקור:גאולת ישראל מהד' הר ברכה עמ' 70.</ref>. בתוך דבריו הוא מתייחס לרבנים שהתנגדו לציונות, ומביא כנגדם את דבריהם החריפים של המקובל [[הרב אליהו גוטמאכר]] ועוד מגדולי ישראל שקבעו מפורשות שכל עיקרה של ההתנגדות נובעת מכך שה[[סטרא אחרא]] (כוחות הטומאה) נלחמת על חייה ברגעיה האחרונים לפני שתתבטל כליל בבוא הגאולה, ומצליחה להתגבר גם בצדיקים הגדולים לבטל הטוב הזה של ישוב הארץ. ספר זה עוסק גם בשאלת [[שלוש השבועות]], ומסיק שאין כיום חשש לעלות לארץ ישראל מפני השבועות מכמה סיבות. | בספר זה מוכיח המחבר כי "עכשיו הגיע הקץ של בעיתה" לפי דעת [[הגר"א]]. כמו כן מובאים בספר תאריכים משמעותיים בגאולה, ולא רק תאריכים שהיו בעבר, אלא גם תאריכים עתידיים, כלומר, לאחר שנת תרפ"ח, בה יצא הספר. את המקורות לתאריכים מביא המחבר מספרי הנבואה וה[[קבלה]]. בפרקי הספר מוכיח המחבר כי אנו נמצאים בתקופה של אתחלתא דגאולה, ומדבר על שיתוף מעשי עם [[הציונות|הציונים]]. בין השאר הוא כותב כי הגאולה תהיה בין עד שנת תש"ח<ref>מקור:גאולת ישראל מהד' הר ברכה עמ' 70.</ref>. בתוך דבריו הוא מתייחס לרבנים שהתנגדו לציונות, ומביא כנגדם את דבריהם החריפים של המקובל [[הרב אליהו גוטמאכר]] ועוד מגדולי ישראל שקבעו מפורשות שכל עיקרה של ההתנגדות נובעת מכך שה[[סטרא אחרא]] (כוחות הטומאה) נלחמת על חייה ברגעיה האחרונים לפני שתתבטל כליל בבוא הגאולה, ומצליחה להתגבר גם בצדיקים הגדולים לבטל הטוב הזה של ישוב הארץ. ספר זה עוסק גם בשאלת [[שלוש השבועות]], ומסיק שאין כיום חשש לעלות לארץ ישראל מפני השבועות מכמה סיבות. | ||
| שורה 18: | שורה 32: | ||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=9546 שבת הראי"ה גליון 57]. | *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=9546 שבת הראי"ה גליון 57]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרי גאולה]] | [[קטגוריה:ספרי גאולה]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:13, 30 באפריל 2015
|
|
| גאולת ישראל | |
|---|---|
 שער הספר | |
| מחבר | רבי אברהם יעלין |
| תחום | גאולה |
| נושא | יישוב ארץ ישראל וזמן הגאולה |
| דפוס ראשון | תרפ"ח |
| הסכמות | הרב אברהם יצחק הכהן קוק; רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטרובצה ועוד. |
גאולת ישראל הוא ספרו של רבי אברהם יעלין מווענגראב העוסק בענייני ארץ ישראל וישובה, הגאולה והציונות. יצא לאור לראשונה בשנת תרפ"ח. נדפס שנית בישראל בשנת תשכ"ט. מצויים בידינו היום רק ההקדמה והמאמר הראשון של הספר, והם יצאו לאור במהדורה חדשה בהוצאת מכון הר ברכה בשנת תשס"ב. לאורך הספר פזורות הערותיו והרחבותיו של המחבר תחת השם ויוסף אברהם.
מבנה הספר[עריכה]
- מאמר א' חזקו ואל תיראו (ע"פ ישעיהו לה)- "לאשר נתיישבו שמה וסובלים דוחק עתה ולהעוסקים בישוב ארץ ישראל, לחזק לבם שבודאי יעזור השם יתברך בקרוב להצליח שמה יותר מבשאר ארצות"[1]. כמו כן במאמר זה מחשב במחבר חישובים שונים של הקץ על פי הגר"א, המלבי"ם ועוד. רק מאמר זה מצוי בידינו היום.
- מאמר ב' משפט הגאולה (ע"פ ירמיהו לב)- בו קורא ליהודי אמריקה ועשירי העולם היהודי לתרום ולגאול קרקעות בארץ ישראל.
- מאמר ג' אל תקשו לבבכם (ע"פ תהלים צ)- דן בהתנגדות לציונות, גורמיה וטענותיה.
- מאמר ד' וירשתם אותה וישבתם בה (ע"פ דברים י"א)- עוסק במצוות ישוב ארץ ישראל וסוגיית שלוש השבועות.
- מאמר ה' מי ומי ההולכים (ע"פ שמות י)- כנגד מי שאומר שרק צדיק ילך לארץ ישראל.
- מאמר ו' נדחי ישראל יכנס (ע"פ תהלים קמז)- "בו יבא בקורת גדול אודות מקום עשרת השבטים ובני משה ובני הרכבים"[2].
מתוכן הספר[עריכה]
בספר זה מוכיח המחבר כי "עכשיו הגיע הקץ של בעיתה" לפי דעת הגר"א. כמו כן מובאים בספר תאריכים משמעותיים בגאולה, ולא רק תאריכים שהיו בעבר, אלא גם תאריכים עתידיים, כלומר, לאחר שנת תרפ"ח, בה יצא הספר. את המקורות לתאריכים מביא המחבר מספרי הנבואה והקבלה. בפרקי הספר מוכיח המחבר כי אנו נמצאים בתקופה של אתחלתא דגאולה, ומדבר על שיתוף מעשי עם הציונים. בין השאר הוא כותב כי הגאולה תהיה בין עד שנת תש"ח[3]. בתוך דבריו הוא מתייחס לרבנים שהתנגדו לציונות, ומביא כנגדם את דבריהם החריפים של המקובל הרב אליהו גוטמאכר ועוד מגדולי ישראל שקבעו מפורשות שכל עיקרה של ההתנגדות נובעת מכך שהסטרא אחרא (כוחות הטומאה) נלחמת על חייה ברגעיה האחרונים לפני שתתבטל כליל בבוא הגאולה, ומצליחה להתגבר גם בצדיקים הגדולים לבטל הטוב הזה של ישוב הארץ. ספר זה עוסק גם בשאלת שלוש השבועות, ומסיק שאין כיום חשש לעלות לארץ ישראל מפני השבועות מכמה סיבות.
הסכמות[עריכה]
הספר זכה להסכמתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (שפורסמה בספר וכן בספר הסכמות הראי"ה), לאחר שהמחבר ביקש ממנו לשלוח הסכמה כדי שדבריו יתקבלו בעולם החרדי של אירופה[4]. כמו כן הסכימו לספר רבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה[5], הרב חיים יהודה גינצבורג משעדליץ[6], בית הדין של מעזריטש בראשות הרב דוב נחמן שפירא, בהשתתפות הרב מאיר לעוו והרב יוסף דומב[7],
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ כך תיאר אותו באגרתו לרב קוק, אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רכו.
- ↑ לשון דף השער של הספר.
- ↑ מקור:גאולת ישראל מהד' הר ברכה עמ' 70.
- ↑ ראה את ההתכתבות ביניהם באגרות לראי"ה מהדורה ב' אגרות רכ"ו ורנ"ו ובהסכמות הראי"ה מ"ו. מתוך ההסכמה: "לכבוד הרב הגדול בתורה ויראה, חסידא יקירא, זוכה ומזכה הרבים, מורנו הרב אברהם יעלין שליט"א, מחבר ספר ארך אפיים ועוד ספרים יקרים..."
- ↑ "גם אנכי מסכים על הספר שעל מצוות ישיבת ארץ ישראל שחיבר הרב המופלג ירא אלקים החסיד איש תם, רבי אברהם יעלין נרו יאיר..."
- ↑ "כי אתמחי גברא הרב החסיד איש תם וישר המופלג בתורה וביראה בחבוריו היקרים מורינו הרב רבי אברהם יעלין מווענגראב נרו יאיר..."
- ↑ "גם אנכי והבד"צ שלי מסכימים שהספר גאולת ישראל מבעל המחבר הרב המופלג וחסיד מורינו הרב אברהם יעלין מעיר ווענגראב יובא לבית הדפוס..."