הרב סלמאן מוצפי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''הרב סלמאן מוצפי''' היה מגדולי ה[[קבלה|מקובלים]] ב[[ירושלים]], ראש ישיבת "בני ציון".  
'''הרב סלמאן מוצפי''' היה מגדולי ה[[קבלה|מקובלים]] ב[[ירושלים]], ראש ישיבת "בני ציון". מתלמידי ה"בן איש חי".


נולד בכ"ז ב[[שבט]] תר"ס בבגדד. למד בבית המדרש "בית זילכה" אצל רבי יחזקאל עבאלה מוצפי, והחל להתפרסם בכשרונו ובצדקותו. בשנת תרפ"ה הל ללמוד בישיבת המקובלים שייסד [[רבי יהודה פתייה]] בביתו. כמו כן למד מפי [[רבי סלמן חוגי עבודי]]. תוך כדי כך, ביקר מספר פעמים ב[[ארץ ישראל]] על מנת למודמפי [[רבי שאול דוויק הכהן]]. הוא החליט כי אינו רוצה ךיהנות מכתרה של תורה, ופנה לגביר מנחם דניאל לשמש כמזכירו, ועד מהרה הפך ליד ימינו. היה בקיא בחמש שפות: עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית וטורקית לאחר 18 שנה בתפקיד זה, במסגרתו נפגש עם שרים ובכירים, פרש מתפקידו לאחר שראה את הכבוד חולקים לראש הממשלה. הוא החליט לעלות לארץ ישראל, ועלה בשנת תרצ"ה יחד עם הרב פתייה. גם בארץ הוא סרב להתפרנס מהתורה, והתפרנס מתפקיד שמש בית הכנסת. בשנת ת"ש (או תש"ב) ייסד ישיבה ללימודי קבלה ב[[קבר רחל]] בשם "בני ציון". בשנת תש"ח, נפל קבר רחל בידי הירדנים, והישיבה עברה לביתו שבשכונת מקור ברוך. מד שנ נהג לאסוף ארבעים אנשים, ובמשך שבוע שלם להשתטח עמם על קברי הצדיקים שבגליל, תוך כדי תעניות ולבוש שק.  
נולד בכ"ז ב[[שבט]] תר"ס בבגדד. למד בבית המדרש "בית זילכה" אצל רבי יחזקאל עבדאללה מוצפי, והחל להתפרסם בכשרונו ובצדקותו. בשנת תרפ"ה החל ללמוד בישיבת המקובלים שייסד [[רבי יהודה פתייה]] בביתו. כמו כן למד מפי [[רבי סלמן חוגי עבודי]]. תוך כדי כך, ביקר מספר פעמים ב[[ארץ ישראל]] על מנת ללמוד מפי [[רבי שאול דוויק הכהן]]. הוא החליט כי אינו רוצה ליהנות מכתרה של תורה, ופנה לגביר מנחם דניאל לשמש כמזכירו, ועד מהרה הפך ליד ימינו. היה בקיא בחמש שפות: עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית וטורקית. לאחר 18 שנה בתפקיד זה, במסגרתו נפגש עם שרים ובכירים, פרש מתפקידו לאחר שראה את הכבוד שחולקים לראש הממשלה. הוא החליט לעלות לארץ ישראל, ועלה בשנת תרצ"ה יחד עם הרב פתייה. גם בארץ הוא סרב להתפרנס מהתורה, והתפרנס מתפקיד שמש בית הכנסת. בשנת ת"ש (או תש"ב) ייסד ישיבה ללימודי קבלה ב[[קבר רחל]] בשם "בני ציון". בשנת תש"ח, נפל [[קבר רחל]] בידי הירדנים, והישיבה עברה לביתו שבשכונת מקור ברוך. מדי שנה נהג לאסוף ארבעים אנשים, ובמשך שבוע שלם להשתטח עמם על קברי הצדיקים שבגליל, תוך כדי תעניות ולבוש שק.
 
בין תלמידיו ומקורביו נמנה [[הרב מרדכי אליהו]].


נפטר בי"ז ב[[טבת]] תשל"ה ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות.
נפטר בי"ז ב[[טבת]] תשל"ה ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות.


בנו הוא [[הרב בן ציון מוצפי]].  
בניו הם [[הרב בן ציון מוצפי]] ו[[הרב יהודה מוצפי]].
==ספריו==
==ספריו==
*חידושים וביאורים על סידור ה[[רבי שלום שרעבי|רש"ש]].  
*חידושים וביאורים על סידור ה[[רבי שלום שרעבי|רש"ש]].  
שורה 12: שורה 14:
*'''אורח צדיקים'''- תפילות ותיקונים.  
*'''אורח צדיקים'''- תפילות ותיקונים.  
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*הרב בן ציון מוצפי, '''עולמו של צדיק''' בהןצאת "הספריה הספרדית".  
*הרב בן ציון מוצפי, '''עולמו של צדיק''' בהוצאת "הספריה הספרדית".  


{{מיון רגיל:מוצפי סלמאן}}
{{מיון רגיל:מוצפי סלמאן}}

גרסה אחרונה מ־08:09, 29 באוקטובר 2021

הרב סלמאן מוצפי היה מגדולי המקובלים בירושלים, ראש ישיבת "בני ציון". מתלמידי ה"בן איש חי".

נולד בכ"ז בשבט תר"ס בבגדד. למד בבית המדרש "בית זילכה" אצל רבי יחזקאל עבדאללה מוצפי, והחל להתפרסם בכשרונו ובצדקותו. בשנת תרפ"ה החל ללמוד בישיבת המקובלים שייסד רבי יהודה פתייה בביתו. כמו כן למד מפי רבי סלמן חוגי עבודי. תוך כדי כך, ביקר מספר פעמים בארץ ישראל על מנת ללמוד מפי רבי שאול דוויק הכהן. הוא החליט כי אינו רוצה ליהנות מכתרה של תורה, ופנה לגביר מנחם דניאל לשמש כמזכירו, ועד מהרה הפך ליד ימינו. היה בקיא בחמש שפות: עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית וטורקית. לאחר 18 שנה בתפקיד זה, במסגרתו נפגש עם שרים ובכירים, פרש מתפקידו לאחר שראה את הכבוד שחולקים לראש הממשלה. הוא החליט לעלות לארץ ישראל, ועלה בשנת תרצ"ה יחד עם הרב פתייה. גם בארץ הוא סרב להתפרנס מהתורה, והתפרנס מתפקיד שמש בית הכנסת. בשנת ת"ש (או תש"ב) ייסד ישיבה ללימודי קבלה בקבר רחל בשם "בני ציון". בשנת תש"ח, נפל קבר רחל בידי הירדנים, והישיבה עברה לביתו שבשכונת מקור ברוך. מדי שנה נהג לאסוף ארבעים אנשים, ובמשך שבוע שלם להשתטח עמם על קברי הצדיקים שבגליל, תוך כדי תעניות ולבוש שק.

בין תלמידיו ומקורביו נמנה הרב מרדכי אליהו.

נפטר בי"ז בטבת תשל"ה ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות.

בניו הם הרב בן ציון מוצפי והרב יהודה מוצפי.

ספריו[עריכה]

  • חידושים וביאורים על סידור הרש"ש.
  • שפתי צדיקים- תפילות לקברי צדיקים
  • פירוש על ספר קהלת ומסכת אבות.
  • אורח צדיקים- תפילות ותיקונים.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב בן ציון מוצפי, עולמו של צדיק בהוצאת "הספריה הספרדית".