רבי יהושע מקראקא: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
ספרים נוספים שכתב אבדו במהלך השנים, בהם היו: חידושים על טור הלכות שחיטה וביאור לספר "עשרה מאמרות" של [[רמ"ע מפאנו]]. | ספרים נוספים שכתב אבדו במהלך השנים, בהם היו: חידושים על טור הלכות שחיטה וביאור לספר "עשרה מאמרות" של [[רמ"ע מפאנו]]. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5338|מספר שנים=70}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:יהושע מקראקא}} | {{מיון רגיל:יהושע מקראקא}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות | [[קטגוריה:ראשי ישיבות בפולין]] | ||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | [[קטגוריה:רבנים פולנים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רש"י]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:55, 27 באפריל 2014
|
|
- ערך זה עוסק בבעל "מגיני שלמה". אם התכוונתם לר' יהושע העשיל מקראקא, עיינו בערך רבי העשיל מקראקא.
רבי יהושע העשיל מקראקא המכונה רבי יהושע חריף היה רב חשוב בבליטא ובפולין, בעל מגיני שלמה.
נולד בוילנא בסביבות שנת של"ח למשפחה המיוחסת לרש"י. בצעירותו נסע לפשמישל, שם למד מפי רב העיר, ר' שמואל ב"ר פייבוש. לאחר מכן נסע ללובלין ללמוד בישיבתו של המהר"ם מלובלין וכן בישיבתו של רבי יהושע פלק כ"ץ בלבוב. בשנת שצ"ד נבחר לכהן כרב בהורדנא, בשנת שצ"ז בטיקטין, בשנת שצ"ח בפשמישל ובשנת שצ"ח באחד מפרווריה של לבוב. בתחילת שנת ת' התקבל לכהן כראש ישיבה בקראקא, במקומו של רבי נתן שפירא (בעל 'מגלה עמוקות'). באותה שנה נפטר רב העיר רבי יואל סירקיש (הב"ח), והוא נבחר למלא את מקומו גם כרב ואב"ד העיר באופן זמני ללא תשלום, עד שהתמנה רבי יום טוב ליפמן הלר לכהן כרב העיר.
היה בעל חריפות גדולה. עסק גם בקבלה והתכתב בעניינים אלו עם קרוב משפחתו רבי שמשון מאוסטרופולי. היה נחשב לאחד מגדולי דורו ופנו אליו רבנים רבים בשאלות. הוא נודע כפוסק אמיץ ותקיף, שלא היסס לחלוק גם על פסקים ומנהגים שהתקבלו[1]
נפטר בקראקא בכ"ז באב ת"ח. תלמידו רבי שבתי כהן (הש"ך) העיד כי הפרעות שהחלו בשנה זו (פרעות ת"ח ות"ט) גרמו לפטירתו.
על פי האגדה הרווחת, רש"י נגלה אליו בחלום ואמר לו: "אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, בשביל שאתה מצילני מפי האריות והכפירים בעלי התוספות ז"ל". כמו כן מסופר שלפני פטירתו כשראשי העיר וגדוליה עמדו על יד מיטתו, אמר להם: "פנו מקום, שרבינו רש"י בא לקבל פני וכל קדושיו עמו".
מתלמידיו[עריכה]
- רבי שבתי כהן- בעל "שפתי כהן" (הש"ך)
- רבי גרשון אשכנזי- בעל "עבודת הגרשוני"
- רבי מנחם מנדל אוירבך- בעל "עטרת זקנים".
- אחיינו רבי אברהם דוד מבוטשאטש, בעל "אשל אברהם"
נינו הוא רבי יהושע פלק, בעל "פני יהושע".
ספריו[עריכה]
ספרו המפורסם ביותר הוא מגיני שלמה, יישוב קושיות התוספות על רש"י, על מסכתות: שבת, פסחים, ביצה, יבמות, כתובות, קידושין, בבא קמא וחולין.
כמו כן, צאצאיו הוציאו ספר שאלות ותשובות ממנו בשם "פני יהושע" (אין להחליפו עם ספרו של נינו רבי יהושע פלק). תשובות נוספות נדפסו במאספי שו"ת כגון "גאוני בתראי", "בית חדש", "גבורת אנשים" ועוד.
ספרים נוספים שכתב אבדו במהלך השנים, בהם היו: חידושים על טור הלכות שחיטה וביאור לספר "עשרה מאמרות" של רמ"ע מפאנו.
| תקופת חייו של רבי יהושע מקראקא על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ↑ כפי שכותב לרבי משה לימא: "ומה שכתבת שלא הבינו כן המגיד משנה והטור, מה בכך? הלא גם לנו לבב אנוש ואף שאיננו כמותם חלילה אבל מקום הניחו לנו" ובמקום אחר כתב בעוקצנות: "כי כן הדרך בדורנו בדבר שנתפשט בתשובות האחרונים, אפילו יבוא אליהו ויאמר, אין שומע לו, ואין תריך לומר אחד מחכמי הדור, אפילו פה מפיק מרגליות אסור להודות לו על האמת... ולפי מנהג חכמי מדינתנו, דבר שנדפס ב[שולחן ערוך]] אין לשנות ח"ו כתורת משה- רחמנא ליצלן מהאי דעתא, אין לדיין אלא מה שעיני רואות... ורשאי כ אדם לחלוק בראיות ברורות אפילו על דברי הראשונים".