רבי אברהם דוד מבוטשאטש

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אברהם דוד וואהרמן מבוטשאטש היה רב חסידי ופוסק, בעל "אשל אברהם".

תולדות חייו[עריכה]

נולד בנדבורנא בי' באדר תקל"א לר' אשר אנשיל וואהרמן. למד תורה מאביו ומדודו רבי יהושע חריף, והשתלם גם בחשבון ובשפות. הצטיין בכשרונותיו וזכה להערכתם של ר' משולם איגרא מפרשבורג ועוד גדולים רבים. נשא לבתו של ר' צבי הירש קרא, אב"ד בוטשאטש בעל "נטע שעשועים" שקבע לאחר שבחן אותו כי "מוחו הוא מוח הרשב"א". בשנת תקנ"א התקבל לרב בזיאלוביץ', שם למד בהתמדה עצומה מבלי לזוז ממקומו במשך 14 שעות ביממה. רבי מאיר מפרמישלן שביקר בעיר התפלא מהקדושה השוררת בה בהשפעתו. בזיאלוביץ' התקרב לחסידות, וכשחלה בנו ר' ישראל לייב נסע להתברך מפי רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ושהה במחיצתו ששה שבועות. הוא הושפע רבות מדמותו הסוערת של ר' לוי יצחק, ורוחו נרגעה רק לאחר שביקר אצל רבי משה לייב מסאסוב. כמו כן, קיבל בחסידות גם מרבי צבי הירש מנדבורנא. בשנת תקע"ד התקבל לשבת על כיסא חותנו ברבנות בוטשאטש, על אף שהיו מתנגדים לכך (חלק מפני שהיו "מתנגדים" לחסידות וחלק מפני שהיו משכילים), ולעיתים סבל מהלשנות מצדם.

נהג להאריך מאד בתפילתו, שארכה עד לחצות היום. דברי התורה שאמר נמשכו שעות מרובות, ולפעמים היה גומר את סעודה השלישית בבוקר.

כחסידים רבים, האמין אף הוא כי בשנת ת"ר יגיע המשיח. משחלפה שנה זו והמשיח טרם בא, באה עליו אכזבה קשה והוא חלה בעקבות כך. כתוצאה ממחלתו נפטר בכ"ט ב[תשרי]] תר"א בבוטשאטש, ושם נקבר.

בנו, ר' ישראל אריה לייב, המשיך את מקומו ברבנות העיר.

ספריו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]