רבי יעקב פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
|סיבת הפטירה= | |סיבת הפטירה= | ||
|מקום קבורה=[[טבריה]] | |מקום קבורה=[[טבריה]] | ||
|חסידות=הוסיאטין ([[חסידות רוז'ין]]) | |חסידות=[[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]] ([[חסידות רוז'ין]]) | ||
|מקום מגורים= | |מקום מגורים= | ||
|מקום פעילות=הוסיאטין, וינה, [[תל אביב]] | |מקום פעילות=הוסיאטין, וינה, [[תל אביב]] | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
'''רבי יעקב פרידמן''' | '''רבי יעקב פרידמן''' היה ה[[אדמו"ר]] השלישי מ[[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]] ([[חסידות רוז'ין|בית רוז'ין]]). נודע בתמיכתו ב[[ציונות]] וב[[מדינת ישראל]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בכ"ה ב[[חשוון]] תרל"ט בבוהוש שברומניה, לאביו [[רבי יצחק מבוהוש]]. הרבי מבוהוש, היה נכדו של [[רבי ישראל מרוז'ין]], מייסד השושלת. כבר מילדותו, שודך לקרובת משפחתו, חיה שרה רחל פרידמן, בתו של [[רבי ישראל מהוסיאטין]], שהיה גם הוא משושלת בית רוז'ין. בגיל 17 נישא לה, ועבר לגור בבית חמיו בהוסיאטין. בזמן מלחמת העולם הראשונה, עבר ביחד עם חמיו לוינה. בוינה שהו איתו עוד כמה מאדמו"רי בית רוז'ין, ביניהם [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]]- האדמו"ר מדרוהביטש, ו[[רבי שלמה פרידמן|רבי שלמה (שלמה'ניו) פרידמן]] מסדיגורא, שיחד איתם יסד ר' יעקב את " | נולד בכ"ה ב[[חשוון]] תרל"ט בבוהוש שברומניה, לאביו [[רבי יצחק פרידמן מבוהוש]]. הרבי מבוהוש, היה נכדו של [[רבי ישראל מרוז'ין]], מייסד השושלת. כבר מילדותו, שודך לקרובת משפחתו, חיה שרה רחל פרידמן, בתו של [[רבי ישראל מהוסיאטין]], שהיה גם הוא משושלת בית רוז'ין. בגיל 17 נישא לה, ועבר לגור בבית חמיו בהוסיאטין. בזמן מלחמת העולם הראשונה, עבר ביחד עם חמיו לוינה. בוינה שהו איתו עוד כמה מאדמו"רי בית רוז'ין, ביניהם [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא]]- האדמו"ר מדרוהביטש, ו[[רבי שלמה פרידמן|רבי שלמה (שלמה'ניו) פרידמן]] מסדיגורא, שיחד איתם יסד ר' יעקב את "[[חברת ישוב ארץ ישראל]]", שלאחר זמן נתחברה לתנועת [[המזרחי]]. {{ש}} | ||
עלה ארצה יחד עם חמיו ב[[טבת]] תרצ"ז, והחליטו להתיישב ב[[תל אביב]], ולא ב[[ירושלים]] או ב[[בני ברק]] כיתר האדמו"רים, כי רצו להתחבר לכלל [[עם ישראל]], הדתיים והחילוניים. חמיו רבי ישראל נפטר ב[[חנוכה]] תש"ט, ורבי יעקב החל למלא את מקומו באדמו"רות. {{ש}} | עלה ארצה יחד עם חמיו ב[[טבת]] תרצ"ז, והחליטו להתיישב ב[[תל אביב]], ולא ב[[ירושלים]] או ב[[בני ברק]] כיתר האדמו"רים, כי רצו להתחבר לכלל [[עם ישראל]], הדתיים והחילוניים. חמיו רבי ישראל נפטר ב[[חנוכה]] תש"ט, ורבי יעקב החל למלא את מקומו באדמו"רות. {{ש}} | ||
היה תומך נלהב בציונות ובמדינה, והיה עורך "[[טיש]]" ב[[יום העצמאות]]. הוא אף הסכים לרשום את שמו במקום המאה ועשרים ברשימת המזרחי לכנסת. בתורתויו ישנן התיחסויות למאורעות התקופה, כדגומת [[השואה]], [מלחמת השחרור] והקמת המדינה, מהם ניתן ללמוד בבירור את השקפותיו בנושא זה. | היה תומך נלהב בציונות ובמדינה, והיה עורך "[[טיש]]" ב[[יום העצמאות]]. הוא אף הסכים לרשום את שמו במקום המאה ועשרים ברשימת המזרחי לכנסת. בתורתויו ישנן התיחסויות למאורעות התקופה, כדגומת [[השואה]], [[מלחמת השחרור]] והקמת המדינה, מהם ניתן ללמוד בבירור את השקפותיו בנושא זה. | ||
נפטר ביום י"ז ב[[חשוון]] תשי"ז, ונקבר סמוך לחמיו ב[[טבריה]]. | נפטר ביום י"ז ב[[חשוון]] תשי"ז, ונקבר סמוך לחמיו ב[[טבריה]]. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
*הרב יהודה ברנדס, '''במלכות הקדושה''' הוצאת תבונות, אלון שבות תשס"ו. | *הרב יהודה ברנדס, '''במלכות הקדושה''' הוצאת תבונות, אלון שבות תשס"ו. | ||
*הרב אליעזר מלמד, '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', מכון הר ברכה תש"ע, עמ' 172-177. | *הרב אליעזר מלמד, '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''', מכון הר ברכה תש"ע, עמ' 172-177. | ||
*הרב יצחק דדון, '''אתחלתא היא | *הרב יצחק דדון, '''"אתחלתא היא"-יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה''' חלק א', ירושלים. | ||
*ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 356-359. | *ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 356-359. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
{{מיון רגיל:פרידמן יעקב}} | {{מיון רגיל:פרידמן יעקב}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:אדמו" | [[קטגוריה:אדמו"רי בית רוז'ין]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבני תנועת המזרחי]] | ||
[[קטגוריה:רבני תל אביב ויפו]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:33, 13 ביולי 2015
|
|
| רבי יעקב פרידמן | |
|---|---|
| האדמו"ר מהוסיאטין | |
| חיבורו העיקרי | אהלי יעקב |
| תאריך לידה | כ"ה בחשוון תרל"ט |
| מקום לידה | בוהוש |
| תאריך פטירה | י"ח בחשוון תשי"ז |
| מקום קבורה | טבריה |
| חסידות | הוסיאטין (חסידות רוז'ין) |
| מקום פעילות | הוסיאטין, וינה, תל אביב |
| מספר בשושלת | שלישי |
| הקודם | רבי ישראל מהוסיאטין |
| הבא | רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין |
| תחילת כהונה | כ"ט בכסלו תש"ט |
| סיום כהונה | י"ז בחשוון תשי"ז |
| רבותיו | אביו רבי יצחק מבוהוש |
| נושאים בהם עסק | חסידות, ישוב ארץ ישראל, שבח ארץ ישראל, גאולה |
| אב | רבי יצחק מבוהוש |
| אם | שיינא רחל |
| בת זוג | חיה שרה רחל (בת ר' ישראל מהוסיאטין) |
| חתימה | |
רבי יעקב פרידמן היה האדמו"ר השלישי מהוסיאטין (בית רוז'ין). נודע בתמיכתו בציונות ובמדינת ישראל.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בכ"ה בחשוון תרל"ט בבוהוש שברומניה, לאביו רבי יצחק פרידמן מבוהוש. הרבי מבוהוש, היה נכדו של רבי ישראל מרוז'ין, מייסד השושלת. כבר מילדותו, שודך לקרובת משפחתו, חיה שרה רחל פרידמן, בתו של רבי ישראל מהוסיאטין, שהיה גם הוא משושלת בית רוז'ין. בגיל 17 נישא לה, ועבר לגור בבית חמיו בהוסיאטין. בזמן מלחמת העולם הראשונה, עבר ביחד עם חמיו לוינה. בוינה שהו איתו עוד כמה מאדמו"רי בית רוז'ין, ביניהם רבי חיים מאיר יחיאל שפירא- האדמו"ר מדרוהביטש, ורבי שלמה (שלמה'ניו) פרידמן מסדיגורא, שיחד איתם יסד ר' יעקב את "חברת ישוב ארץ ישראל", שלאחר זמן נתחברה לתנועת המזרחי.
עלה ארצה יחד עם חמיו בטבת תרצ"ז, והחליטו להתיישב בתל אביב, ולא בירושלים או בבני ברק כיתר האדמו"רים, כי רצו להתחבר לכלל עם ישראל, הדתיים והחילוניים. חמיו רבי ישראל נפטר בחנוכה תש"ט, ורבי יעקב החל למלא את מקומו באדמו"רות.
היה תומך נלהב בציונות ובמדינה, והיה עורך "טיש" ביום העצמאות. הוא אף הסכים לרשום את שמו במקום המאה ועשרים ברשימת המזרחי לכנסת. בתורתויו ישנן התיחסויות למאורעות התקופה, כדגומת השואה, מלחמת השחרור והקמת המדינה, מהם ניתן ללמוד בבירור את השקפותיו בנושא זה.
נפטר ביום י"ז בחשוון תשי"ז, ונקבר סמוך לחמיו בטבריה. לאחר מותו, מילא את מקומו באדמו"רות בנו רבי יצחק פרידמן.
תורותיו נערכו וקובצו בספר "אהלי יעקב".
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב יהודה ברנדס, במלכות הקדושה הוצאת תבונות, אלון שבות תשס"ו.
- הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת, מכון הר ברכה תש"ע, עמ' 172-177.
- הרב יצחק דדון, "אתחלתא היא"-יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה חלק א', ירושלים.
- ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 356-359.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב נריה גוטל, אדמ"ור ציוני דתי?!, באתר "אורות ישראל"
- קדושה ומלכות, הרב אליעזר מלמד, אתר ישיבה.
- "בשבח העם ובזכות הארץ", הרב א. מלמד, אתר ישיבה.