כרובים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
◊ שני הכרובים מבטאים את [[מילון הראי"ה:הצדק|הצדק]] לעומת [[מילון הראי"ה:המשפט|המשפט]], את [[מילון הראי"ה:המלכות|המלכות]] לעומת [[מילון הראי"ה:התפארת|התפארת]] [עפ"י א' קסא־ב].
שתי דמויות מ[[זהב]] של תינוק ותינוקת הפורשים כנפים זה מול זה, שהיו על ה[[ארון]] ב[[בית המקדש]]. הכרובים נבנו במקשה אחת עם ה[[כפורת]].
==הכרובים במשכן==
הכרובים האלה יוצרו על ידי [[משה]] בזמן בנית המשכן. כרובי הארון הונחו לצד הקצר של הארון, כלומר: כל כרוב עמד על קצה קצר של הארון.
גובה הכרובים הוא 10 טפחים. חכמינו לומדים זאת מהכרובים שיצר שלמה בבית ראשון- שהכרובים האלה היו בגובה 10 אמות. אז מכאן לוקחים שכרובי הארון היו בגובה 10 טפחים. גובה פני הכרובים לפחות טפח.
==הכרובים בבית ראשון==
ב[[בית ראשון]] בנה [[שלמה]], מלבד שני הכרובים שהכין משה, עוד שני כרובים גדולים מעץ שמן שעמדו ליד הארון, גובה כל אחד מהם עשר אמות, ואורך כל כנף חמש אמות. חז"ל הסבירו שמקום גוף הכרובים בנס היה ולא היה מן המידה, כי אורך [[קודש הקודשים]] כולו היה רק 20 אמה, ואם כן לא נותר מקום לגוף הכרובים (4*5 אמות = 20 אמה). הסבר נוסף הוא שהכנפיים יצאו מאמצע הגב, (כך שהגוף לא תופס שטח).


[[קטגוריה:מילון הראי"ה:משכן ומקדש|כרוב]]
כרובי שלמה פנו להיכל ולא למקום הכפורת כמו כרובי הארון.
 
חז"ל אומרים שבזמן שישראל היו עושים רצונו של מקום היו הכרובים פונים איש אל אחיו ובזמן שלא - היו מפנים פניהם איש מרעהו.
 
בימי [[בית שני]] לא היו כרובים, שכן הארון נגנז על ידי [[יאשיהו בן אמון]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]].
 
==הכרובים בבית שלישי==
על פי נבואת [[יחזקאל]], על קירות הבית השלישי יהיו שני סוגי תבליטים:
@כרובים.
@דקלים.
לכל כרוב יהיו שני פנים:  
@אדם.
@אריה.
פני הכרובים פונים לדקלים, וה[[רמח"ל]] מסביר שהאריה והאדם, כלומר חיבורם, רמוז בתמר, ולכן, פני הכרובים אל התמר.
 
[[קטגוריה:מקדש]]

גרסה אחרונה מ־15:15, 16 בפברואר 2018

שתי דמויות מזהב של תינוק ותינוקת הפורשים כנפים זה מול זה, שהיו על הארון בבית המקדש. הכרובים נבנו במקשה אחת עם הכפורת.

הכרובים במשכן[עריכה]

הכרובים האלה יוצרו על ידי משה בזמן בנית המשכן. כרובי הארון הונחו לצד הקצר של הארון, כלומר: כל כרוב עמד על קצה קצר של הארון. גובה הכרובים הוא 10 טפחים. חכמינו לומדים זאת מהכרובים שיצר שלמה בבית ראשון- שהכרובים האלה היו בגובה 10 אמות. אז מכאן לוקחים שכרובי הארון היו בגובה 10 טפחים. גובה פני הכרובים לפחות טפח.

הכרובים בבית ראשון[עריכה]

בבית ראשון בנה שלמה, מלבד שני הכרובים שהכין משה, עוד שני כרובים גדולים מעץ שמן שעמדו ליד הארון, גובה כל אחד מהם עשר אמות, ואורך כל כנף חמש אמות. חז"ל הסבירו שמקום גוף הכרובים בנס היה ולא היה מן המידה, כי אורך קודש הקודשים כולו היה רק 20 אמה, ואם כן לא נותר מקום לגוף הכרובים (4*5 אמות = 20 אמה). הסבר נוסף הוא שהכנפיים יצאו מאמצע הגב, (כך שהגוף לא תופס שטח).

כרובי שלמה פנו להיכל ולא למקום הכפורת כמו כרובי הארון.

חז"ל אומרים שבזמן שישראל היו עושים רצונו של מקום היו הכרובים פונים איש אל אחיו ובזמן שלא - היו מפנים פניהם איש מרעהו.

בימי בית שני לא היו כרובים, שכן הארון נגנז על ידי יאשיהו בן אמון מלך יהודה.

הכרובים בבית שלישי[עריכה]

על פי נבואת יחזקאל, על קירות הבית השלישי יהיו שני סוגי תבליטים:

  1. כרובים.
  2. דקלים.

לכל כרוב יהיו שני פנים:

  1. אדם.
  2. אריה.

פני הכרובים פונים לדקלים, והרמח"ל מסביר שהאריה והאדם, כלומר חיבורם, רמוז בתמר, ולכן, פני הכרובים אל התמר.