שבת הגדול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
השבת המורה על היחש שלנו אל הדברים העומדים למעלה מכל הדרגה. ונקבע ליום הכנה דקנין הפסחים, ע"ש שפסח ד', הוראה להנהגה בלתי משועבדת לסדר והדרגה מצומצמת. וכדי להורות שהמקור היסודי שממנו נשאב חיים גם לכח האנושי, הוא הצד הישראלי, ע"כ נקראת זו השבת''' שבת הגדול''', להורות שע"י ההכרה בשליטה העליונה של [[מילון הראי"ה:יד ד'|יד ד']] היא נעלה על כל כח המתגלה בהדרגה, מפני שהמוסר היותר עליון יוצא רק מכח הכרת האמת שאין השליטה העליונה משועבדת לשום סדר וכח מכריח [ה' רז].
כינוי לשבת שלפני חג הפסח.


[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מועדים וחגים|שבת]]
 
 
השבת שלפני חג הפסח נקראת "שבת הגדול", מפני הנס הגדול שנעשה בה {{מקור|טור}}. בשבת שלפני ה[[יציאת מצרים|יציאה ממצרים]], בני ישראל התאזרו עוז ואומץ ולקחו על פי ציווי ה' "שה לבית אבות, שה לבית", ששימש כאליל של מצרים, וקשרוהו אל כרעי מטותיהם על מנת להקריבו ביום הארבעה עשר בניסן כקרבן פסח. הדבר העלה את חמתם של המצרים, אך נבצר מהם להרע לבני ישראל, והוא הנס הגדול שהתרחש בשבת זו.
 
טעם אחר שכתב {{מקור|האבודרהם}} מכיון שהמצוה הראשונה שהצטוו ישראל היתה 'משכו וקחו לכם' ועל פי חז"ל י' בניסן של אותה שנה חל בשבת, וכשם שהנכנס לעול המצוות קרוי גדול כך כונתה השבת שבת הגדול.
 
טעם נוסף שכתב {{מקור|מהרש"ל}} לשם "שבת הגדול" הוא, שבשבת זו קוראים בהפטרה את דברי מלאכי, אחרון הנביאים: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' '''הגדול''' והנורא".
 
 
 
מנהג קדום הוא בישראל, שביום זה נושא הרב דרשה לפני הציבור בהלכה ובאגדה בענייני חג הפסח. יש אומרים, שמשום כך נקראת שבת זו בשם "שבת הגדול", על שום שבשבת זו דורש הגדול שבבני הקהילה.
 
 
 
ישנן עדות בהן נהוג לומר במנחה של "שבת הגדול" חלק מההגדה, כי בשבת זו היתה תחילת הגאולה והנסים בעת יציאת מצרים.
 
 
 
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות|הגדול]]
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־13:14, 27 במרץ 2015

כינוי לשבת שלפני חג הפסח.


השבת שלפני חג הפסח נקראת "שבת הגדול", מפני הנס הגדול שנעשה בה טור. בשבת שלפני היציאה ממצרים, בני ישראל התאזרו עוז ואומץ ולקחו על פי ציווי ה' "שה לבית אבות, שה לבית", ששימש כאליל של מצרים, וקשרוהו אל כרעי מטותיהם על מנת להקריבו ביום הארבעה עשר בניסן כקרבן פסח. הדבר העלה את חמתם של המצרים, אך נבצר מהם להרע לבני ישראל, והוא הנס הגדול שהתרחש בשבת זו.

טעם אחר שכתב האבודרהם מכיון שהמצוה הראשונה שהצטוו ישראל היתה 'משכו וקחו לכם' ועל פי חז"ל י' בניסן של אותה שנה חל בשבת, וכשם שהנכנס לעול המצוות קרוי גדול כך כונתה השבת שבת הגדול.

טעם נוסף שכתב מהרש"ל לשם "שבת הגדול" הוא, שבשבת זו קוראים בהפטרה את דברי מלאכי, אחרון הנביאים: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא".


מנהג קדום הוא בישראל, שביום זה נושא הרב דרשה לפני הציבור בהלכה ובאגדה בענייני חג הפסח. יש אומרים, שמשום כך נקראת שבת זו בשם "שבת הגדול", על שום שבשבת זו דורש הגדול שבבני הקהילה.


ישנן עדות בהן נהוג לומר במנחה של "שבת הגדול" חלק מההגדה, כי בשבת זו היתה תחילת הגאולה והנסים בעת יציאת מצרים.