רבי דוב בער שניאורי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הדף רבי דוב בער שניאורסון הועבר לדף רבי דוב בער שניאורי: זהו שמו המדוייק כדברי ראובן ב[[שיחה:רבי דוב בער שניאורסון|דף השי...) |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי דוב בער שניאורי''' המכונה '''האדמו"ר האמצעי'''- מ[[אדמו"ר]]י [[חסידות חב"ד]]. | '''רבי דוב בער שניאורי''' המכונה '''האדמו"ר האמצעי'''- מ[[אדמו"ר]]י [[חסידות חב"ד]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בט' ב[[כסלו]] תקל"ד ל[[רבי שניאור זלמן מלאדי]] | נולד בט' ב[[כסלו]] תקל"ד ל[[רבי שניאור זלמן מלאדי]] "בעל ה[[תניא]]", מייסד חסידות חב"ד, ונקרא על שם רבו של אביו, [[רבי דוב בער ממזריטש]], משום שנולד בתוך שנת האבל על פטירתו. מנעוריו הצטיין בכשרונות רבים ומגוונים. | ||
בשנת [[ה'תקמ"ח]] רבי דוב בער שניאורי התחתן. | |||
בשנת | |||
בשנת תקע"ג החל | בשנת תק"ן, בהיותו בן שש-עשרה, נתמנה על ידי אביו להיות מדריך ב"חדר" בלובאוויטש. בכ"ד ב[[טבת]] תקע"ג נפטר אביו, והוא החל לכהן כאדמו"ר תחתיו, והעביר את חצרו לעיר ליובאוויטש (כיוון שעירו של אביו, לאדי, נחרבה שמלחמה עם נפוליאון). רוב חסידי אביו הלכו אחריו, אם כי היו גם חסידים שקיבלו את מרותו של [[רבי אהרן מסטראשולה]] (בעל "עבדות הלוי"). בין השניים פרצה מחלוקת עקרונית בענין ה[[דבקות]] החיצונית ב[[תפילה]], והם הפסיקו להתרועע. לפי המסורת המקובלת בחב"ד, בזמן כהנתו התווספו לחסידות כחמישה-עשר אלף חסידים. בשנת תקפ"ב הוציא כרוז בו הוא הקורא לחסידיו בו הוא קורא להם לעסוק בעבודת כפיים וביחוד בחקלאות, וביוזמתו הוקמה המושבה החסידיית הראשונה באוקראינה, רומנובקה, על יד חרסון. הוא אף ישב בעצמו במושבות למשך כחצי שנה כדי להתרשם מקרוב באורח חייהם של המתיישבים ולהכיר את בעיותיהם. הוא המשיך את פועלו של אביו בגיוס כספים למען [[ארץ ישראל]], ובשנת תקע"ט יצא בקריאה ליישב את [[חברון]]. בעקבות מחלה בלבו נאלץ למתן את פעלותיו, והתחלק בעבודה זו עם אחיו ואחיינו. בקיץ תקפ"ה נסע בהוראת רופאיו לקרלסבאד, ובדרך נפגש עם [[רבי עקיבא איגר]] ו[[רבי מרדכי בנעט]]. הפגישה עשתה עליו רושם רב, והוא כתב לבנו שהלוואי וכל חכמי וואהלין, פולין וליטא יהיו כמותם. בתחילת שנת תקפ"ז נאסר עקב הלשנת יהודים עם כמה רבנים נוספים (ביניהם ר' אהרן מסטראשולה), בחשד לאיסוף כספים למרידה במלכות ולשליחת שוחד לטורקים ששלטו בארץ. כששהה בכלא, חסידיו הורשו להכנס אליו כדי לשמוע תורות. בי' ב[[כסלו]] שוחרר ממעצרו, ויום זה הפך למעין חג בקרב חסידי חב"ד. | ||
בקיץ תקפ"ה נסע בהוראת רופאיו | |||
בשנת תקפ"ח החל לדבר על פטירתו. בימים הנוראים של אותה שנה שהה בעיר האדיץ', ובדרך חזרה לביתו, כשהיה בניעז'ין, חלה, והרופאים לא מצאו רפואה למחלתו. בליל ט' בכסלו התעלף מספר פעמים, כשהתעורר מעלפונו, ביקש שילבישוהו בגדי לבן והחל לומר תורה. מעלה השחר, סיים את תורתו במילים: "כי עמך מקור החיים מחיי החיים", נפטר ונקבר שם. | בשנת תקפ"ח החל לדבר על פטירתו. בימים הנוראים של אותה שנה שהה בעיר האדיץ', ובדרך חזרה לביתו, כשהיה בניעז'ין, חלה, והרופאים לא מצאו רפואה למחלתו. בליל ט' בכסלו התעלף מספר פעמים, כשהתעורר מעלפונו, ביקש שילבישוהו בגדי לבן והחל לומר תורה. מעלה השחר, סיים את תורתו במילים: "כי עמך מקור החיים מחיי החיים", נפטר ונקבר שם. | ||
את מקומו מילא אחיינו וחתנו [[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]], בעלה של בתו חיה-מושקא ובנו של אחיו רבי חיים אברהם שניאורסון. בתו דבורה לאה נישאה לר' יעקב ישראל טברסקי- האדמו"ר | את מקומו מילא אחיינו וחתנו [[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]], בעלה של בתו חיה-מושקא ובנו של אחיו רבי חיים אברהם שניאורסון. בתו דבורה לאה נישאה לר' יעקב ישראל טברסקי- האדמו"ר מ[[חסידות טשרקס|טשרקס]]. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''אמרי בינה'''- מצוות [[יחוד ה']], [[ציצית]] ו[[תפילין]]. | *'''אמרי בינה'''- מצוות [[יחוד ה']], [[ציצית]] ו[[תפילין]]. | ||
*'''בד קודש'''. | *'''בד קודש'''. | ||
*'''ביאורי | *'''ביאורי הזוהר'''- ביאורים על [[ספר הזוהר]] ששמע מפי אביו. | ||
*'''דרך חיים'''- [[מוסר]]. | *'''דרך חיים'''- [[מוסר]]. | ||
*'''והנחש היה ערום'''. | *'''והנחש היה ערום'''. | ||
*'''ליקוטי ביאורים''' (נכתב יחד עם רבי הלל | *'''ליקוטי ביאורים''' (נכתב יחד עם [[רבי הלל מפאריטש]]). | ||
*'''עטרת ראש'''- [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]]. | *'''עטרת ראש'''- [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]]. | ||
*'''עיון תפילה''' (ב[[יידיש]])- על התפילה (יש הטוענים כי לא האדמו"ר האמצעי כתבו אלא חסיד אחר). | *'''עיון תפילה''' (ב[[יידיש]])- על התפילה (יש הטוענים כי לא האדמו"ר האמצעי כתבו אלא חסיד אחר). | ||
| שורה 30: | שורה 26: | ||
*'''שני המאורות'''. | *'''שני המאורות'''. | ||
*'''שערי אורה'''- [[חנוכה]] ו[[פורים]]. | *'''שערי אורה'''- [[חנוכה]] ו[[פורים]]. | ||
*'''תורת חיים בראשית על פרשיות השבוע'''. | |||
*'''תורת חיים שמות על פרשיות השבוע'''. | |||
*'''מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית'''. | |||
*'''מאמרי אדמו"ר האמצעי שמות'''. | |||
*'''מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא'''. | |||
*'''מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר'''. | |||
*'''מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים'''. | |||
*'''מאמרי אדמו"ר האמצעי נ"ך'''. | |||
*'''מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה'''. | |||
{{סדרה|הקודם= [[רבי שניאור זלמן מלאדי]]|הבא=[[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]]|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד]]}} | {{סדרה|הקודם= [[רבי שניאור זלמן מלאדי]]|הבא=[[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]]|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד]]}} | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* הרב מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2535&CategoryID=787 האדמו"ר האמצעי]{{הערה|לקט מדברי [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]] לדמותו.}}, מתוך: התקשרות גיליון 593 | * הרב מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2535&CategoryID=787 האדמו"ר האמצעי]{{הערה|לקט מדברי [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]] לדמותו.}}, מתוך: התקשרות גיליון 593 | ||
* [http://www.mytzadik.com/index.asp?lid=6&page=tzadik&kid=169 אדמו"ר האמצעי - רבי דובער שניאורי], מתוך אנציקלופדיה להנצחת הצדיקים | |||
{{חסידות חב"ד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־07:28, 3 בפברואר 2021
|
|
רבי דוב בער שניאורי המכונה האדמו"ר האמצעי- מאדמו"רי חסידות חב"ד.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בט' בכסלו תקל"ד לרבי שניאור זלמן מלאדי "בעל התניא", מייסד חסידות חב"ד, ונקרא על שם רבו של אביו, רבי דוב בער ממזריטש, משום שנולד בתוך שנת האבל על פטירתו. מנעוריו הצטיין בכשרונות רבים ומגוונים.
בשנת ה'תקמ"ח רבי דוב בער שניאורי התחתן.
בשנת תק"ן, בהיותו בן שש-עשרה, נתמנה על ידי אביו להיות מדריך ב"חדר" בלובאוויטש. בכ"ד בטבת תקע"ג נפטר אביו, והוא החל לכהן כאדמו"ר תחתיו, והעביר את חצרו לעיר ליובאוויטש (כיוון שעירו של אביו, לאדי, נחרבה שמלחמה עם נפוליאון). רוב חסידי אביו הלכו אחריו, אם כי היו גם חסידים שקיבלו את מרותו של רבי אהרן מסטראשולה (בעל "עבדות הלוי"). בין השניים פרצה מחלוקת עקרונית בענין הדבקות החיצונית בתפילה, והם הפסיקו להתרועע. לפי המסורת המקובלת בחב"ד, בזמן כהנתו התווספו לחסידות כחמישה-עשר אלף חסידים. בשנת תקפ"ב הוציא כרוז בו הוא הקורא לחסידיו בו הוא קורא להם לעסוק בעבודת כפיים וביחוד בחקלאות, וביוזמתו הוקמה המושבה החסידיית הראשונה באוקראינה, רומנובקה, על יד חרסון. הוא אף ישב בעצמו במושבות למשך כחצי שנה כדי להתרשם מקרוב באורח חייהם של המתיישבים ולהכיר את בעיותיהם. הוא המשיך את פועלו של אביו בגיוס כספים למען ארץ ישראל, ובשנת תקע"ט יצא בקריאה ליישב את חברון. בעקבות מחלה בלבו נאלץ למתן את פעלותיו, והתחלק בעבודה זו עם אחיו ואחיינו. בקיץ תקפ"ה נסע בהוראת רופאיו לקרלסבאד, ובדרך נפגש עם רבי עקיבא איגר ורבי מרדכי בנעט. הפגישה עשתה עליו רושם רב, והוא כתב לבנו שהלוואי וכל חכמי וואהלין, פולין וליטא יהיו כמותם. בתחילת שנת תקפ"ז נאסר עקב הלשנת יהודים עם כמה רבנים נוספים (ביניהם ר' אהרן מסטראשולה), בחשד לאיסוף כספים למרידה במלכות ולשליחת שוחד לטורקים ששלטו בארץ. כששהה בכלא, חסידיו הורשו להכנס אליו כדי לשמוע תורות. בי' בכסלו שוחרר ממעצרו, ויום זה הפך למעין חג בקרב חסידי חב"ד.
בשנת תקפ"ח החל לדבר על פטירתו. בימים הנוראים של אותה שנה שהה בעיר האדיץ', ובדרך חזרה לביתו, כשהיה בניעז'ין, חלה, והרופאים לא מצאו רפואה למחלתו. בליל ט' בכסלו התעלף מספר פעמים, כשהתעורר מעלפונו, ביקש שילבישוהו בגדי לבן והחל לומר תורה. מעלה השחר, סיים את תורתו במילים: "כי עמך מקור החיים מחיי החיים", נפטר ונקבר שם.
את מקומו מילא אחיינו וחתנו רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק, בעלה של בתו חיה-מושקא ובנו של אחיו רבי חיים אברהם שניאורסון. בתו דבורה לאה נישאה לר' יעקב ישראל טברסקי- האדמו"ר מטשרקס.
ספריו[עריכה]
- אמרי בינה- מצוות יחוד ה', ציצית ותפילין.
- בד קודש.
- ביאורי הזוהר- ביאורים על ספר הזוהר ששמע מפי אביו.
- דרך חיים- מוסר.
- והנחש היה ערום.
- ליקוטי ביאורים (נכתב יחד עם רבי הלל מפאריטש).
- עטרת ראש- ראש השנה ויום הכיפורים.
- עיון תפילה (ביידיש)- על התפילה (יש הטוענים כי לא האדמו"ר האמצעי כתבו אלא חסיד אחר).
- ענין ההשתטחות.
- פוקח עורים.
- קונטרס ההתפעלות- על דבקות חציונית בתפילה.
- פירוש המילות- על סידור בעל התניא.
- שני המאורות.
- שערי אורה- חנוכה ופורים.
- תורת חיים בראשית על פרשיות השבוע.
- תורת חיים שמות על פרשיות השבוע.
- מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית.
- מאמרי אדמו"ר האמצעי שמות.
- מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא.
- מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר.
- מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים.
- מאמרי אדמו"ר האמצעי נ"ך.
- מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה.
| הקודם: רבי שניאור זלמן מלאדי |
אדמו"רי חב"ד | הבא: רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק |
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב מרדכי מנשה לאופר, האדמו"ר האמצעי[1], מתוך: התקשרות גיליון 593
- אדמו"ר האמצעי - רבי דובער שניאורי, מתוך אנציקלופדיה להנצחת הצדיקים
| חסידות חב"ד | ||
|---|---|---|
| אדמו"רי חב"ד | חב"ד ליובאוויטש: רבי שניאור זלמן מלאדי • רבי דוב בער שניאורי • רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק • רבי שמואל שניאורסון • רבי שלום דובער שניאורסון • רבי יוסף יצחק שניאורסון • רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש • אדמו"רי קאפוסט: יהודה לייב שניאורסון • שלמה זלמן שניאורסון • שלום דובער מרציצה • שמריהו נח שניאורסון • אדמו"רי לאדי: חיים שניאור זלמן שניאורסון • יצחק דובער שניאורסון • לוי יצחק מסיראטשין • יהודה ירחמיאל גוטמן • מאיר שכנא שניאורסון • אדמו"רי ניעז'ין: ישראל נח שניאורסון • אדמו"רי סטרשלה: אהרון מסטרשלה • ר' חיים רפאל • אישות אדמו"רי חב"ד הרישמית: סטרנא • שיינא • חיה מושקא (אשת הצמח צדק) • רבקה (אשת המהר"ש) • שטערנא • שטערנא שרה • נחמה דינה • חיה מושקא שניאורסון (אשת הרבי מליובאוויטש)• | |
| ספרי חב"ד | ספרי אדמו"רי חב"ד: אגרות קודש (הרבי מליובאוויטש) • ליקוטי שיחות • ספר התניא • אגרות קודש (הריי"צ) • ספרי חסידי חב"ד: חקרי הלכות • | |
| ישיבות | ישיבות: ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש • ישיבת תורת אמת (חב"ד) • | |
הערות שוליים
- ↑ לקט מדברי רבי מנחם מנדל שניאורסון לדמותו.