הרב משה אביגדור עמיאל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''הרב משה אביגדור עמיאל''' היה הרב הראשי ל[[תל אביב]] וממנהיגי תנועת [[המזרחי]]. | '''הרב משה אביגדור עמיאל''' היה הרב הראשי ל[[תל אביב]] וממנהיגי תנועת [[המזרחי]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולדת בשנת תרמ"ג בפרוזא שבפולין. בגיל שלוש עשרה החל ללמוד ב[[ישיבת טלז]] אצל [[הרב אהרן גורדון]], [[הרב שמעון שקאפ]] ו[[הרב יוסף לייב בלוך]]. ולאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבת בריסק]] של [[רבי חיים סולובייצ'יק]], ובישיבת וילנא אצל [[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]]. כשהיה בן שמונה עשרה קיבל הסמכה לרבנות מ[[הרב יוסף רוזין]] (הרוגאצ'ובר), רבי שלמה הכהן מוילנא- בעל ה"חשק שלמה" ו[[רבי מאיר שמחה הכהן]] מדוינסק- בעל ה[[אור שמח]]. בשנת תרס"ד נישא למאשא ביילא ניוויאזקי. | נולדת בשנת תרמ"ג(1883), בפרוזא שבפולין. בגיל שלוש עשרה החל ללמוד ב[[ישיבת טלז]] אצל [[הרב אהרן גורדון]], [[הרב שמעון שקאפ]] ו[[הרב יוסף לייב בלוך]]. ולאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבת בריסק]] של [[רבי חיים סולובייצ'יק]], ובישיבת וילנא אצל [[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]]. כשהיה בן שמונה עשרה קיבל הסמכה לרבנות מ[[הרב יוסף רוזין]] (הרוגאצ'ובר), רבי שלמה הכהן מוילנא- בעל ה"חשק שלמה" ו[[רבי מאיר שמחה הכהן]] מדוינסק- בעל ה[[אור שמח]]. בשנת תרס"ד נישא למאשא ביילא ניוויאזקי. | ||
בשנת תרס"ה, כשהיה בן 22, נבחר לכהן ברבנות בעיר שווינציאן, והקים שם ישיבה גדולה. בשנת תרע"ג | בשנת תרס"ה, כשהיה בן 22, נבחר לכהן ברבנות בעיר שווינציאן, והקים שם ישיבה גדולה. בשנת תרע"ג נבחר לכהן כרבה של גראיווה. בשנת תר"פ כיהן כרבה של אנטוורפן שבבלגיה, שם ייסד [[ישיבה|ישיבות]] ובתי ספר דתיים. כאן גם הקים לראשונה את ישיבת "הישוב החדש" שהועתקה מאוחר יותר לתל אביב. | ||
בחודש [[אדר]] תרצ"ה נפטר רבה של תל אביב, [[הרב שלמה הכהן אהרונסון]], ו[[הרב יהודה לייב הכהן מימון]] (פישמן) - לימים שר הדתות הראשון ב[[מדינת ישראל]], הציע שהרב עמיאל יקבל את המינוי. | בחודש [[אדר]] תרצ"ה נפטר רבה של תל אביב, [[הרב שלמה הכהן אהרונסון]], ו[[הרב יהודה לייב הכהן מימון]] (פישמן) - לימים שר הדתות הראשון ב[[מדינת ישראל]], הציע שהרב עמיאל יקבל את המינוי. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
*'''דרשות אל עמי''' (שלושה חלקים<ref>שנת ההוצאה לאור: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31850&pgnum=1 חלק ראשון - ירושלים תרצ"ו]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31852&pgnum=1 חלק שני - אנטוורפן תרפ"ו] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31851&pgnum=1 חלק שלישי - ירושלים ת"ש].</ref>)- [[דרשה|דרשותיו]] | *'''דרשות אל עמי''' (שלושה חלקים<ref>שנת ההוצאה לאור: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31850&pgnum=1 חלק ראשון - ירושלים תרצ"ו]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31852&pgnum=1 חלק שני - אנטוורפן תרפ"ו] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31851&pgnum=1 חלק שלישי - ירושלים ת"ש].</ref>)- [[דרשה|דרשותיו]] | ||
*'''הגיונות אל עמי''' (שני חלקים<ref>שנת ההוצאה לאור: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31877&pgnum=1 חלק ראשון - אנטוורפן תרצ"ג] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31878&pgnum=1 חלק שני - ירושלים תרצ"ו].</ref>)- כתבים ב[[מחשבת ישראל]] | *'''הגיונות אל עמי''' (שני חלקים<ref>שנת ההוצאה לאור: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31877&pgnum=1 חלק ראשון - אנטוורפן תרצ"ג] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31878&pgnum=1 חלק שני - ירושלים תרצ"ו].</ref>)- כתבים ב[[מחשבת ישראל]] | ||
*'''דרכי משה''' (שני חלקים: [http://www.hebrewbooks.org/40826 חלק הראשון] - בענייני [[ | *'''דרכי משה''' (שני חלקים: [http://www.hebrewbooks.org/40826 חלק הראשון] - בענייני [[סדר קדשים|קדשים]], [http://www.hebrewbooks.org/40827 חלק שני] - דרכי [[הקניינים]]), אנטוורפן תרפ"ה<ref>החלק הראשון של הספר יצא ג"כ ב[http://www.hebrewbooks.org/37206 שנת תרפ"ב]. החלק השני של הספר - דרכי הקניינים, יצא ג"כ ב[http://www.hebrewbooks.org/49341 מהדורה שניה] הוצאת בילגוריי-ווארשא תרצ"א.</ref> | ||
*'''עם סגולה''' | *'''עם סגולה''' | ||
*'''[http://www.hebrewbooks.org/32990 לנבוכי התקופה]''', הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג | *'''[http://www.hebrewbooks.org/32990 לנבוכי התקופה]''', הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
*ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 331-338 | *ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 331-338 | ||
*הרב יהודה ליב הכהן פישמן-מימון, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36730&st=&pgnum=4 גאון-ההיגיון בהלכה ובאגדה]''', מתוך ספר היובל הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג | *הרב יהודה ליב הכהן פישמן-מימון, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36730&st=&pgnum=4 גאון-ההיגיון בהלכה ובאגדה]''', מתוך ספר היובל הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג | ||
* הרב אהרן בן ציון שורין, '''קשת גבורים''' חלק ג', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], עמ' 172-176. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://etzion.org.il/dk/1to899/250daf.htm#Heading2 יסוד התשובה] (מתוך ספרו לנבוכי התקופה) | *[http://etzion.org.il/dk/1to899/250daf.htm#Heading2 יסוד התשובה] (מתוך ספרו לנבוכי התקופה) | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לתל אביב]] | [[קטגוריה:רבנים ראשיים לתל אביב]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת טלז]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת טלז]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי רבי שמעון שקופ]] | |||
[[קטגוריה:תלמידי רבי חיים מבריסק]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:00, 12 בינואר 2017
|
|
הרב משה אביגדור עמיאל היה הרב הראשי לתל אביב וממנהיגי תנועת המזרחי.
תולדות חייו[עריכה]
נולדת בשנת תרמ"ג(1883), בפרוזא שבפולין. בגיל שלוש עשרה החל ללמוד בישיבת טלז אצל הרב אהרן גורדון, הרב שמעון שקאפ והרב יוסף לייב בלוך. ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת בריסק של רבי חיים סולובייצ'יק, ובישיבת וילנא אצל הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי. כשהיה בן שמונה עשרה קיבל הסמכה לרבנות מהרב יוסף רוזין (הרוגאצ'ובר), רבי שלמה הכהן מוילנא- בעל ה"חשק שלמה" ורבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק- בעל האור שמח. בשנת תרס"ד נישא למאשא ביילא ניוויאזקי. בשנת תרס"ה, כשהיה בן 22, נבחר לכהן ברבנות בעיר שווינציאן, והקים שם ישיבה גדולה. בשנת תרע"ג נבחר לכהן כרבה של גראיווה. בשנת תר"פ כיהן כרבה של אנטוורפן שבבלגיה, שם ייסד ישיבות ובתי ספר דתיים. כאן גם הקים לראשונה את ישיבת "הישוב החדש" שהועתקה מאוחר יותר לתל אביב.
בחודש אדר תרצ"ה נפטר רבה של תל אביב, הרב שלמה הכהן אהרונסון, והרב יהודה לייב הכהן מימון (פישמן) - לימים שר הדתות הראשון במדינת ישראל, הציע שהרב עמיאל יקבל את המינוי. בכ"א בטבת תרצ"ו החל לכהן כרב העיר, כשגבר בהצבעה על הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק. בתל אביב הקים מחדש את ישיבת "הישוב החדש" (שכונתה "הישוב" במלעיל), שהיתה ישיבה תיכונית עם לימודי חול, וכן מוסדות תורה וחסד אחרים. היה מרבני המזרחי, ונאם בעצרות המפלגה באירופה. נפטר בי"ד בניסן תש"ו.
ספריו[עריכה]
- המידות לחקר ההלכה (שלושה חלקים[1])- מידות ההיגיון בסברה התלמודית
- דרשות אל עמי (שלושה חלקים[2])- דרשותיו
- הגיונות אל עמי (שני חלקים[3])- כתבים במחשבת ישראל
- דרכי משה (שני חלקים: חלק הראשון - בענייני קדשים, חלק שני - דרכי הקניינים), אנטוורפן תרפ"ה[4]
- עם סגולה
- לנבוכי התקופה, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג
- שבת מלכתא, הוצאת וועד 'משמרת שבת' תל אביב אלול תרצ"ז
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב כתריאל פישל טכורש, משנת רמ"א עמיאל בהלכה, באגדה, ובמחשבה, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג
- גאלה בת יהודה, איש ההגיונות
- ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 331-338
- הרב יהודה ליב הכהן פישמן-מימון, גאון-ההיגיון בהלכה ובאגדה, מתוך ספר היובל הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תש"ג
- הרב אהרן בן ציון שורין, קשת גבורים חלק ג', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 172-176.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- יסוד התשובה (מתוך ספרו לנבוכי התקופה)
- רשימה ביבליוגרפית של כתבי הרב משה אביגדור עמיאל
- על הרב באתר הרבנות הראשית והמועצה הדתית תל אביב
- כתביו באתר היברו בוקס
- המחלוקת שהביאה לפטירתו של הרב עמיאל (בלוג 'רב צעיר')
- הרב משה אביגדור עמיאל (אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו)
| הקודם: הרב שלמה אהרונסון |
רבנים ראשיים אשכנזיים לתל אביב | הבא: הרב איסר יהודה אונטרמן |
הערות שוליים
- ↑ שנת ההוצאה לאור: חלק ראשון - ירושלים תרצ"ט; חלק שני - תל אביב תש"ב וחלק שלישי - תל אביב תש"ה.
- ↑ שנת ההוצאה לאור: חלק ראשון - ירושלים תרצ"ו; חלק שני - אנטוורפן תרפ"ו וחלק שלישי - ירושלים ת"ש.
- ↑ שנת ההוצאה לאור: חלק ראשון - אנטוורפן תרצ"ג וחלק שני - ירושלים תרצ"ו.
- ↑ החלק הראשון של הספר יצא ג"כ בשנת תרפ"ב. החלק השני של הספר - דרכי הקניינים, יצא ג"כ במהדורה שניה הוצאת בילגוריי-ווארשא תרצ"א.