ישיבת כרם ביבנה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←הערות שוליים: בינתיים אין הערות שוליים) |
(←כיום: עדכון) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (13 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
===הקמתה וראשית דרכה=== | ===הקמתה וראשית דרכה=== | ||
[[תמונה:Rav goldvicht.jpg|שמאל|200Px|ממוזער| הרב חיים יעקב גולדוויכט, ראש הישיבה הראשון]] | [[תמונה:Rav goldvicht.jpg|שמאל|200Px|ממוזער| הרב חיים יעקב גולדוויכט, ראש הישיבה הראשון]] | ||
ישיבת כרם ביבנה היא הישיבה הראשונה שהוקמה ויועדה לבני הנוער חובשי הכיפות הסרוגות. ראש הישיבה הראשון, [[הרב חיים יעקב גולדוויכט]], גדל בבתי מדרש ליטאיים חרדיים, והיה תלמידם ששל [[החזון איש]] ו[[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק|הגרי"ז מבריסק]]. כשהוצע לו לבוא לכהן כראש הישיבה, הוא התייעץ על כך עם שניהם, כאשר | ישיבת כרם ביבנה היא הישיבה הראשונה שהוקמה ויועדה לבני הנוער חובשי הכיפות הסרוגות. ראש הישיבה הראשון, [[הרב חיים יעקב גולדוויכט]], גדל בבתי מדרש ליטאיים חרדיים, והיה תלמידם ששל [[החזון איש]] ו[[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק|הגרי"ז מבריסק]]. כשהוצע לו לבוא לכהן כראש הישיבה, הוא התייעץ על כך עם שניהם, כאשר החזו"א המליץ לו לקבל על עצמו את המינוי, בעוד הרב מבריסק הורה לו שלא לעשות זאת. לבסוף, הוא שמע לעצת החזו"א ונאות לקבל על עצמו את כהונת ראש הישיבה. בראשית ימיה לא פעלה הישיבה במתכונתה הנוכחית כישיבת הסדר, אלא צורפה ל"בני עקיבא" {{דרושה הבהרה}}. כשנתיים לפני [[מלחמת ששת הימים]] החלה פועלת "כרם ביבנה" כישיבת הסדר, והיתה הישיבה הראשונה שפעלה במסגרת זו, ולכן נחשבת ל"אם ישיבות ההסדר". בזכות ראשוניותה קיבל הרב גולדוויכט את פרס ישראל בשם מפעל ישיבות ההסדר. עם זאת, הרב גולדוויכט עצמו היה בעל השקפה חרדית ליטאית המתנגדת לגיוס בחורי ישיבות לצבא ורואה את ה"הסדר" כדבר "דיעבדי", ואמר: "אנחנו לא ישיבת הסדר, אנחנו ישיבה עם 'הסדר'". | ||
הרב גולדוויכט כיהן כראש ישיבה עד לשנת תשנ"ד, ובשנת תשנ"ה נפטר. | הרב גולדוויכט כיהן כראש ישיבה עד לשנת תשנ"ד, ובשנת תשנ"ה נפטר. | ||
===כיום=== | ===כיום=== | ||
[[תמונה:RavGreenberg.jpg|שמאל|200px|ממוזער| הרב מרדכי גרינברג, | [[תמונה:RavGreenberg.jpg|שמאל|200px|ממוזער| הרב מרדכי גרינברג, נשיא הישיבה]] | ||
לאחר כהונתו של הרב גולדוויכט, הישיבה המשיכה לפעול במתכונת של ישיבת הסדר בראשות [[הרב מרדכי גרינברג]], שהיה לפני כן ראש [[כולל]] בישיבה, וב[[אלול]] [[תשע"ז]] החליפו אותו בראשות הישיבה הרב גבריאל סרף והרב אהרן פרידמן. הרב גרינברג מכהן כנשיא הישיבה. | |||
הישיבה מתאפיינת בעיקר בלימודים המקובלים בעולם הישיבות (החרדי-ליטאי) ולימודי האמונה שם נלמדים בצורה אינטנסיבית רק בשיעורים גבוהים יותר. | הישיבה מתאפיינת בעיקר בלימודים המקובלים בעולם הישיבות (החרדי-ליטאי) ולימודי האמונה שם נלמדים בצורה אינטנסיבית רק בשיעורים גבוהים יותר. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בישיבה קיים מסלול מיוחד לבני חו"ל אליו מגיעים כ- 100 תלמידים בוגרי ישיבות תיכוניות בחו"ל ללמוד במסגרת מיוחדת המתאימה להם, למשך כשנה או שנתיים, וחלקם אף נשארים לגור בארץ. | בישיבה קיים מסלול מיוחד לבני חו"ל אליו מגיעים כ- 100 תלמידים בוגרי ישיבות תיכוניות בחו"ל ללמוד במסגרת מיוחדת המתאימה להם, למשך כשנה או שנתיים, וחלקם אף נשארים לגור בארץ. | ||
בישיבה קיים מכון ל[[קידוש החודש]] המרכז את נושא לימוד, מחקר והפצת עניין זה. | בישיבה היה קיים עד סוף [[תשע"ה]] מכון ל[[קידוש החודש]] המרכז את נושא לימוד, מחקר והפצת עניין זה. | ||
== רבני הישיבה== | == רבני הישיבה== | ||
*[[הרב אברהם ריבלין]]- [[משגיח]] | *[[הרב אברהם ריבלין]]- [[משגיח]] לשעבר. | ||
*הרב | *הרב שרון יוסט - משגיח. | ||
*הרב גבריאל סרף- ראש הישיבה | |||
*הרב אהרן פרידמן- ראש הישיבה | |||
*[[הרב קלמן בר]]- רב העיר נתניה, לשעבר ר"מ בישיבה | |||
*הרב זכריה טובי- ראש כולל רבנות | *הרב זכריה טובי- ראש כולל רבנות | ||
*הרב ישי בוכריס- כיום [[דיין]] בבית הדין הרבני-אזורי בבאר שבע | *הרב ישי בוכריס- כיום [[דיין]] בבית הדין הרבני-אזורי בבאר שבע וראש כולל דיינות בישיבה. | ||
*הרב יצחק לוי- ר"מ | *הרב יצחק לוי- ר"מ | ||
*הרב אפרים רובינשטיין- פוסק הישיבה | *[[הרב אפרים רובינשטיין]]- פוסק הישיבה | ||
*הרב אריה שטרן- ר"מ{{ש}} | *הרב אריה שטרן- ר"מ{{ש}} | ||
לישיבה יש עוד צוות שלם של רבנים | *הרב אורי בצלאל פישר- ר"מ | ||
*הרב עומרי ישראל קראוס - ר''מ | |||
*הרב יצחק דעי - ר"מ | |||
לישיבה יש עוד צוות שלם של רבנים האחראים על תוכנית בני חו"ל שהישיבה מפעילה. | |||
[[תמונה:Rav rivlin.jpg|שמאל|200px|ממוזער|הרב אברהם ריבלין, משגיח הישיבה]] | [[תמונה:Rav rivlin.jpg|שמאל|200px|ממוזער|הרב אברהם ריבלין, משגיח הישיבה]] | ||
==מבוגרי הישיבה== | ==מבוגרי הישיבה== | ||
מלבד רבני הישיבה, שרובם ככולם בוגריה, על בוגרי הישיבה נמנים גם: | מלבד רבני הישיבה, שרובם ככולם בוגריה, על בוגרי הישיבה נמנים גם: | ||
| שורה 60: | שורה 64: | ||
* זבולון אורלב- חבר הכנסת | * זבולון אורלב- חבר הכנסת | ||
* מוטי זיסר- איש עסקים | * מוטי זיסר- איש עסקים | ||
* הרב משה מן-ראש ישיבה תיכונית דרכי נועם פתח תקווה | |||
[[קטגוריה:ישיבות הסדר|כרם ביבנה]] | [[קטגוריה:ישיבות הסדר|כרם ביבנה]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:57, 11 בספטמבר 2023
|
|
ישיבת כרם ביבנה (לעִתים נקראת כרם "דיבנה" ולפעמים ישיבת ה"כרם"), היא ישיבת הסדר, "אם ישיבות ההסדר" השוכנת בסמוך לעיר יבנה.
תולדות הישיבה[עריכה]
הקמתה וראשית דרכה[עריכה]
ישיבת כרם ביבנה היא הישיבה הראשונה שהוקמה ויועדה לבני הנוער חובשי הכיפות הסרוגות. ראש הישיבה הראשון, הרב חיים יעקב גולדוויכט, גדל בבתי מדרש ליטאיים חרדיים, והיה תלמידם ששל החזון איש והגרי"ז מבריסק. כשהוצע לו לבוא לכהן כראש הישיבה, הוא התייעץ על כך עם שניהם, כאשר החזו"א המליץ לו לקבל על עצמו את המינוי, בעוד הרב מבריסק הורה לו שלא לעשות זאת. לבסוף, הוא שמע לעצת החזו"א ונאות לקבל על עצמו את כהונת ראש הישיבה. בראשית ימיה לא פעלה הישיבה במתכונתה הנוכחית כישיבת הסדר, אלא צורפה ל"בני עקיבא" [דרושה הבהרה]. כשנתיים לפני מלחמת ששת הימים החלה פועלת "כרם ביבנה" כישיבת הסדר, והיתה הישיבה הראשונה שפעלה במסגרת זו, ולכן נחשבת ל"אם ישיבות ההסדר". בזכות ראשוניותה קיבל הרב גולדוויכט את פרס ישראל בשם מפעל ישיבות ההסדר. עם זאת, הרב גולדוויכט עצמו היה בעל השקפה חרדית ליטאית המתנגדת לגיוס בחורי ישיבות לצבא ורואה את ה"הסדר" כדבר "דיעבדי", ואמר: "אנחנו לא ישיבת הסדר, אנחנו ישיבה עם 'הסדר'".
הרב גולדוויכט כיהן כראש ישיבה עד לשנת תשנ"ד, ובשנת תשנ"ה נפטר.
כיום[עריכה]
לאחר כהונתו של הרב גולדוויכט, הישיבה המשיכה לפעול במתכונת של ישיבת הסדר בראשות הרב מרדכי גרינברג, שהיה לפני כן ראש כולל בישיבה, ובאלול תשע"ז החליפו אותו בראשות הישיבה הרב גבריאל סרף והרב אהרן פרידמן. הרב גרינברג מכהן כנשיא הישיבה.
הישיבה מתאפיינת בעיקר בלימודים המקובלים בעולם הישיבות (החרדי-ליטאי) ולימודי האמונה שם נלמדים בצורה אינטנסיבית רק בשיעורים גבוהים יותר.
בישיבה ישנם כ- 350 בחורי ישיבה ובנוסף אליהם כ- 70 אברכים.
בישיבה קיים מסלול מיוחד לבני חו"ל אליו מגיעים כ- 100 תלמידים בוגרי ישיבות תיכוניות בחו"ל ללמוד במסגרת מיוחדת המתאימה להם, למשך כשנה או שנתיים, וחלקם אף נשארים לגור בארץ.
בישיבה היה קיים עד סוף תשע"ה מכון לקידוש החודש המרכז את נושא לימוד, מחקר והפצת עניין זה.
רבני הישיבה[עריכה]
- הרב אברהם ריבלין- משגיח לשעבר.
- הרב שרון יוסט - משגיח.
- הרב גבריאל סרף- ראש הישיבה
- הרב אהרן פרידמן- ראש הישיבה
- הרב קלמן בר- רב העיר נתניה, לשעבר ר"מ בישיבה
- הרב זכריה טובי- ראש כולל רבנות
- הרב ישי בוכריס- כיום דיין בבית הדין הרבני-אזורי בבאר שבע וראש כולל דיינות בישיבה.
- הרב יצחק לוי- ר"מ
- הרב אפרים רובינשטיין- פוסק הישיבה
- הרב אריה שטרן- ר"מ
- הרב אורי בצלאל פישר- ר"מ
- הרב עומרי ישראל קראוס - רמ
- הרב יצחק דעי - ר"מ
לישיבה יש עוד צוות שלם של רבנים האחראים על תוכנית בני חו"ל שהישיבה מפעילה.
מבוגרי הישיבה[עריכה]
מלבד רבני הישיבה, שרובם ככולם בוגריה, על בוגרי הישיבה נמנים גם:
- הרב יונה מצגר- הרב הראשי לישראל
- הרב ישראל אריאל- ראש מכון המקדש
- הרב אליעזר איגרא- דיין בבית הדין הגדול ורב מושב כפר-מימון
- הרב דוד חי הכהן- ראש ישיבת "לנתיות ישראל" בת ים
- הרב זלמן ברוך מלמד- ראש ישיבת בית אל
- הרב שמעון גרשון רוזנברג (שג"ר)- ראש ישיבת שיח יצחק
- הרב יצחק שילת- מתרגם ומהדיר כתבי הרמב"ם
- הרב חיים אביהוא שוורץ- מלמד בישיבת בית אל ובישיבת מרכז הרב
- הרב משה ארנרייך- ראש כולל ארץ חמדה
- הרב דוד ביגמן- ראש ישיבת הקיבוץ הדתי במעלה גלבוע
- הרב יאיר דרייפוס- ראש ישיבת שיח יצחק
- הרב יהושע ויצמן- ראש ישיבת מעלות יעקב במעלות
- הרב משה צבי וקסלר- ראש ישיבת בני עקיבא קרית הרצוג בבני ברק
- הרב מרדכי ורדי- רב קיבוץ ראש צורים
- הרב אביחי קצין- ראש בימ"ד "ראשית" ברעננה
- הרב ישראל רוזן- ראש "מכון צומת"
- הרב אהרן כ"ץ- ר"מ ב"כולל מג"ל" שבאוניברסיטת בר אילן
- הרב חנן פורת- ממנהיגי גוש אמונים וחבר הכנסת
- הרב יצחק לוי - לשעבר ראש ישיבת בני עקיבא אורות יהודה בכפר מימון וחבר הכנסת
- ניסן סלומיאנסקי- חבר הכנסת לשעבר
- זבולון אורלב- חבר הכנסת
- מוטי זיסר- איש עסקים
- הרב משה מן-ראש ישיבה תיכונית דרכי נועם פתח תקווה