עשרים וארבעה: הבדלים בין גרסאות בדף

מספר טיפולוגי. ישנם נושאים רבים המוגדרים תחת הכותרת "עשרים וארבעה". לדוגמה, עשרים וארבעה קישוטי כלה, עשרים וארבעה ראשי אברים, עשרים וארבעה תיקוני כלה, עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, עשרים וארבע שנים שהיה רבי עקיבא בבית המדרש, עשרים וארבע מתנות כהונה, עשרים וארבעה ספרים, ועוד. רב האי גאון כותב "רגילי רבנן במאי דנפישי למימר כ"ד..."^[1]

עשרים וארבעה תכשיטים[עריכה]

ספר ישעיה פרק ג (יח) בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים: (יט) הַנְּטִיפוֹת וְהַשֵּׁירוֹת וְהָרְעָלוֹת: (כ) הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים: (כא) הַטַּבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאָף: (כב) הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהָחֲרִיטִים: (כג) וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפוֹת וְהָרְדִידִים: (כד) וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי:

• ראה עוד בערך תכשיטים.

עשרים וארבעה קישוטי כלה[עריכה]

• מדרש תנחומא כי תשא פרק טז - א"ר לוי אמר רשב"ל מה הכלה הזו מקושטת בעשרים וארבעה מיני תכשיטין כך ת"ח צריך להיות פקח וזריז בעשרים וארבעה ספרים.
• רש"י על שמות פרק לא פסוק יח, מוסיף שמדובר בעשרים וארבעה קישוטין האמורים בספר ישעיה פרק ג^[2].

עשרים וארבעה מיני שחין[עריכה]

• שפתי חכמים על בראשית פרק יב פסוק יז - (ב) עשרים וארבעה מיני שחין הן ואין לך רע מכולם לתשמיש אלא ראתן ובו לקה פרעה...".

עשרים וארבעה ראשי איברים[עריכה]

עשרים וארבעה תיקוני כלה[עריכה]

עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא[עריכה]

עשרים וארבע שנים שהיה רבי עקיבא בבית המדרש[עריכה]

עשרים וארבע מתנות כהונה[עריכה]

עשרים וארבע משמרות כהונה[עריכה]

• כנגד משמרות של מעלה ^[3]
• רבנו בחיי על במדבר פרק יח פסוק יט

בשכבר ידעת כי מדת הכהן היא תורה שבכתב, ומדת הלוי תורה שבעל פה, ועל כן זכתה לו תורה עשרים וארבע מתנות כהונה כנגד עשרים וארבעה ספרים

עשרים וארבעה ספרים[עריכה]

אנשי כנסת הגדולה חתמו את התנ"ך בשנת ג'תמח לבריאת העולם(3448)כלומר הם החליטו איזה ספרים יכנסו לתנ"ך ואיזה ספרים יהיו בגדר ספרים חיצוניים ויש לציין גם שעל ידי שחתמו את התנ"ך ביטלו את היצר הרע של עבודה זרה

עשרים וארבעה חודשים שהתינוק יונק[עריכה]

חוטי המשכן שזורים מעשרים וארבעה חוטים[עריכה]

עשרים וארבעה אלף שנפלו במעשה מדיין[עריכה]

עשרים וארבעה בלחם הפנים[עריכה]

מקום המערכה עשרים וארבעה על עשרים וארבעה[עריכה]

רש"י יחזקאל פרק מג פסוק טז - (טז) והאריאל שתים עשרה אורך - מקום המערכה היה עשרים וארבע על עשרים וארבע וזהו י"ב בי"ב. אל ארבעת רבעיו - שמאמצעיתו הוא מודד י"ב לכל רוח הרי כ"ד על כ"ד כך מפורש בזבחים וכן שנינו במסכת מדות המזבח היה ל"ב על ל"ב עלה אמה וכנס אמה זה היסוד נמצא לשון על לשון עלה חמש וכנס אמה זה הסובב נמצא כ"ח על כ"ח מקום הקרנות אמה מזה ואמה מזה נמצא עשרים ושש על עשרים ושש מקום הלוך רגלי הכהנים אמה מזה ואמה מזה נמצא כ"ד על כ"ד מקום המערכה:

עשרים וארבע תעניות[עריכה]

עשרים וארבע תעניות ישבו אנשי כנסת הגדולה על כותבי ספרים תפילין ומזוזות שלא יתעשרו... פסחים דף נ.

עשרים וארבעה עופות טמאים[עריכה]

ספר תולדות יצחק על ויקרא פרק יא פסוק יג ואת אלה תשקצו מן העוף את הנשר ואת הפרס ואת העזניה, בעופות לא נתנה התורה סימנין, אלא הזכיר עשרים וארבע עופות טמאים, וכל שאר העופות שיש בעולם טהורים, ומי שמכיר אלו כ"ד עופות, אין צריך סימנים לדעת מי הם העופות הטהורים, אבל מי שאינו מכירם צריך סימנים לאכול עופות, וחז"ל [חולין נט א] נתנו סימנים.

עשרים וארבע שעות ביממה[עריכה]

עשרים וארבע שעות נכסה הירח בתחילת מולדו[עריכה]

• שפתי חכמים על שמות פרק יב פסוק ב - (ס) הרא"ם האריך לפלפל וכו' ודבריו אין להם קישור וכו', אבל לי נראה מבואר הוא שצריך חכמה ובינה יתירה לעיני העמים מהא דאמרינן בראש השנה (כ ע"ב) אמר רבי זירא אמר רב נחמן עשרים וארבעה שעי מכסי סיהרא לדידן שית מעתיקא ותמני סרי מחדתא ולדידהו שית מחדתא ותמני סרי מעתיקא הרי שבזה השיעור היה מתקשה אם בשיתא לאחר המולד ואם בתמני סרי לאחר המולד וכו'. (נחלת יעקב):

עשרים וארבעה דברים המעכבים את התשובה[עריכה]

הפרשת חלה אחת מעשרים וארבע[עריכה]

עשרים וארבעה מיני ארזים[עריכה]

• ילקוט (ישעיה רמז ת"נ) אמר רבי שמואל בר נחמני עשרים וארבעה מיני ארזים הם שנאמר אתן במדבר ארז וגו'

עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים[עריכה]

עשרים וארבע מעלות כהונה[עריכה]

נאמר באבות פרק ו משנה ב.

עשרים וארבעה מקומות שנקראו כהנים לוויים[עריכה]

• שפתי כהן על ויקרא פרק טז פסוק לג "ובעשרים וארבע מקומות נקראים הכהנים לוים, שנאמר והכהנים הלויים...".

לקריאה נוספת[עריכה]

• 'על כ"ד הפרקים של מסכת שבת', הרב יהודה שביב, נדפס בקובץ שנה בשנה - היכל שלמה, תשמ"ג, עמוד 270.
• מאמר 'מספר עשרים וארבעה באספקלריא של תורה', קובץ זרע יעקב, חוברת כד.
• ספר 'טוב נהורך', הרב נאור אוירבך, עמודים נ-נא.
• ספר 'אוצר המספרים', הרב ישראל זליגמן, ערך "עשרים וארבע".

מקורות נוספים[עריכה]

מובאות הכוללות את המספר עשרים וארבע^[4]:

• וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים נשא ז' פח
• ויהיו המתים במגפה עשרים וארבעה אלף בלק כד ט
• ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדות ואצבעות ידיו ואצבעות רגליו שש ושש עשרים וארבע מספר ושמואל ב
• בעשא מלך ישראל מלך עשרים וארבע שנה מלכים א ט"ו לג
• ויבאו ויעשו מלאכה בבית ד' צבאות אלהיהם ביום עשרים וארבעה לחדש בששי בשנת שתים לדריוש המלך חגי א' סו
• בעשרים וארבעה לתשיעי שם ב' י
• ויהי דבר ד' שנית אל חגי בעשרים וארבעה לחדש לאמר שם פסוק כ
• ביום עשרים וארבעה זכריה א'
• וביום עשרים ארבעה לחדש הראשון דניאל י' ד
• וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני ישראל בצומים ובשקים ואדמה עליהם נחמיה ט' א
• ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדה ואצבעותיו שש ושש עשרים וארבע דברי הימים א' כ' ו'
• מאלה לנצח על מלאכת בית ד' עשרים וארבעה אלף שם כ"ג ד
• למעזיהו ארבעה ועשרים שם כ"ד יח
• רש"י על בראשית פרק כא פסוק ח

(ח) ויגמל - לסוף כ"ד חדש (גיטין עה)

• רש"י על בראשית פרק כט פסוק לד

קרא שמו לוי - בכולם כתיב ותקרא (שהיא קראה) וזה כתב בו קרא ויש מדרש אגדה באלה הדברים רבה ששלח הקב"ה גבריאל והביאו לפניו וקרא לו שם זה ונתן לו כ"ד מתנות כהונה ועל שם שלוהו במתנות קראו לוי:

• רש"י על שמות פרק כו פסוק א

שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני - הרי ארבע מינין יחד בכל חוט וחוט א' של פשתים וג' של צמר וכל חוט וחוט כפול ו' הרי ד' מינין כשהן שזורין יחד כ"ד כפלים לחוט (ברייתא דמלאכת המשכן):

• רש"י על במדבר פרק יח פסוק ח

(ח) ואני הנה נתתי לך - (ספרי) בשמחה לשון שמחה הוא זה כמו (שמות ד) הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו משל למלך שנתן שדה לאוהבו ולא כתב ולא חתם ולא העלה בערכאין בא אחד וערער (עליו) על השדה א"ל המלך כל מי שירצה יבא ויערער לנגדך הריני כותב וחותם לך ומעלה בערכאין אף כאן לפי שבא קרח וערער כנגד אהרן על הכהונה בא הכתוב ונתן לו (חולין קלג) כ"ד מתנות כהונה בברית מלח עולם ולכך נסמכה פרשה זו לכאן

• רש"י שמואל א פרק א פסוק כד

(כד) ואיפה אחת קמח - שמעתי בשם רבינו יצחק הלוי, איפה אחת קמח, שלש סאין, להוציא ממנה שלשה עשרונים סלת הראוי לפר האחד, כדתנן (מנחות עו ב) לחם הפנים כ"ד עשרונים מכ"ד סאין, עשרון סולת לסאה חטין. ונבל יין - לנסך. והנער נער - תי' יונתן ורביא הוה יניק:

• רש"י יחזקאל פרק מג פסוק טז

(טז) והאריאל שתים עשרה אורך - מקום המערכה היה עשרים וארבע על עשרים וארבע וזהו י"ב בי"ב. אל ארבעת רבעיו - שמאמצעיתו הוא מודד י"ב לכל רוח הרי כ"ד על כ"ד כך מפורש בזבחים וכן שנינו במסכת מדות המזבח היה ל"ב על ל"ב עלה אמה וכנס אמה זה היסוד נמצא לשון על לשון עלה חמש וכנס אמה זה הסובב נמצא כ"ח על כ"ח מקום הקרנות אמה מזה ואמה מזה נמצא עשרים ושש על עשרים ושש מקום הלוך רגלי הכהנים אמה מזה ואמה מזה נמצא כ"ד על כ"ד מקום * רש"י משלי פרק כו פסוק כז (כז) כורה שחת - כגון בלעם שהשיא עצה לבלק על ישראל והפיל מהם כ"ד אלף ובא למדין לתבוע שכרו ונהרג ביד ישראל. וגולל - כלומר סופו של המעמיד מכשול שיכשל בו. וגולל אבן - מגללו ממקום למקום שיכשלו בו בני אדם, ואגדה פותרו באבימלך שהרג שבעים אחיו על אבן אחת וסוף מת באבן שנאמר ותשלך אשה אחת פלח רכב ותרץ גלגלתו וגו' (שופטים ט'):

• רש"י נחמיה פרק יב פסוק ט

(ט) למשמרות - כמו שמצינו (בדברי הימים א' כ"ד ואילך) שהלוים היו חלוקים לעשרים וארבעה משמרות

• רש"י דברי הימים א פרק כז פסוק א

(א) לכל דבר המחלקות - כל זה היה מתחילת מלכותו ואילך ואגב שנאמר מספר הלוים מספר והולך מי היו שרי מחלוקת דוד. הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה - שהיו ישראל חלוקים לשנים עשר חלקים וכל חלק וחלק שמש את המלך חדש והמלך נותן להם הוצאותם כדכתיב בספר מלכים ולשלמה שנים עשר נציבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו והם מזומנים ללחום מלחמתו ולכל עבודתו בזה החדש וכל זה תחילת מלכותו הי'. עשרים וארבעה אלף - אע"פ שהיו ישראל יותר מי"ב פעמים כ"ד אלפים דוד לא בחר אלא אנשי חיל ועשירי העם אשר יוכל לעזוב עסקיהם ולעסוק בעסקי המלך אבל עניי העם הצריכין לפרנס עצמם לא לקח ד

• רש"י דברי הימים ב פרק ז פסוק ז

(ז) ויקדש שלמה את תוך החצר - רבותינו חולקין בדבר זה (זבחים נ"ט) רבי יהודה אומר קדש את רצפת העזרה בקדושת מזבח להקטיר על הרצפה כי מזבח הנחשת קטן מהכיל (מלכים א' ח') שרבו קרבנות להביא אמר לו רבי יוסי והלא כבר נאמר (לעיל ב' ח' מלכים א' ג') אלף עולות יעלה שלמה על מזבח שעשה משה וכשאתה מגיע לחשבון אמות ומנין עולות תמצא שזה של אבנים גדול משל משה שהמזבח של משה מקום מערכתו אמה על אמה ושל שלמה מקום מערכתו כ"ד על כ"ד הרי של שלמה חמשה מאות ושבעים ושש כשל משה א"כ מה הוא קדש המלך את תוך החצר שקבע בו מזבח של אבנים מחובר ברצפה. לא יכול להכיל - בשל משה הוא אומר כאדם האומר ננס פלוני ופסול לעבודה:

• אבן עזרא על צפניה פרק ג פסוק כ - "לעיניכם - בעיניכם תראו זה שאמר השם וקדמונינו ז"ל חברו אלה השנים עשר ספרים, ושמום ספר אחד בחשבון כ"ד ספרים, בעבור היות הספרים קטנים והם מטעם אחד, כי כולם נבואות עתידות. ואין ככה החמש מגילות, כי איכה הפך שיר השירים. ובעבור היות צפניה בימי יאשיהו שמוהו תשיעי, כי האחרים היו אחר גלות בבל".
• רמב"ן על במדבר פרק א פסוק נג

(נג) והלוים יחנו סביב למשכן העדות ולא יהיה קצף אע"פ שנאמר זה במשכן בהיותו בין הדגלים במדבר, הוא מצוה לדורות גם במקדש, כי מכאן תקנו המשמרות וטעם ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות, שישמרו אותו בלילה וילכו סביב המשכן, כמו שאמרו (ספרי קרח קטז) הכהנים שומרים מבפנים והלוים מבחוץ, והם כלם כשומרים לראש המלך כך שנינו בברייתא של שלשים ושתים מדות, מדבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר כיצד וכו', כיוצא בו משפחות בני קהת יחנו וגו' (להלן ג כט), משפחות בני הגרשוני יחנו על ירך המשכן ימה (שם פסוק כג), ונשיא בית אב למשפחות מררי וגו' על ירך המשכן יחנו צפונה (שם פסוק לה), אבל לא שמענו שצוהו הקב"ה שיעשה את בניו כ"ד משמרות, והיכן שמענו, אלה פקודתם לעבודתם לבא לבית ה' כמשפטם ביד אהרן אביהם כאשר צוהו ה' אלהי ישראל (דהי"א כד יט), למדנו שהיתה מצוה זו ביד משה ואהרן ושנינו עוד במסכת תמיד (פ"א מ"א), בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש, ואמרו בגמרא שלה (כו), מנא הני מילי, אמר אביי דאמר קרא (להלן ג לח) והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה, והדר אהרן ובניו שומרים משמרת המקדש, אהרן בחד מקום ובניו בשני מקומות וכו' כדאיתא התם למדנו שהן מצות לדורות ואינם במשכן בלבד והפסוקים בדברי הימים (א כג -כו) מפורשים בענין המשמרות וכל התקון:

• פירוש הריב"א על שמות פרק יט פסוק יז

ויתיצבו בתחתית ההר. פרש"י שנתלש ההר ממקומו ונכפה עליהם כגיגית, וא"ת הרי אמרו נעשה ונשמע, וי"ל דאיתא במדרש כשרצה הקב"ה לתת תורה לישראל אמרו כמה תורות יש לך אמר להם אחד בכתב ואחד בעל פה אמרו אין אנו מקבלים אלא אותה שבכתב מיד כפה עליהם ההר כגיגית ובפר' ר' עקיבא פרשו התוספו' בע"א דגבי כפה עליהם ההר כגיגית קאמר וזה לשונו אע"פ שהקדימו כבר נעשה ונשמע שמא היו חוזרין כשראו האש הגדולה שיצתה נשמתן, שיטת תו"ך ואמנם למדרש הזה הקשה ר"ת מאורליי' דאמרינן בפ"ק דע"ז עתידין אומות העולם לומר כלום כפית עלינו הר כגיגית ואי ס"ד שלא היתה הכפיה רק לתורה שבעל פה לבד, א"כ מה תשובה זאת לאומות העולם היה להם לקבל תורה שבכתב בלא כפייה כמו שעשו ישראל, ותירץ הרר"א שיהיו אומות העולם סבורים לקבל שכר מתורה שבכתב שבידם ומה שהם עתידין לומר כלום כפית וכו' היינו לתורה שבעל פה שאינה בידם, וכן משמע בפר' ר' אליעזר דקאמ' התם לכך כתב הקב"ה זכרון מצות בקוצר בתורה שבכתב ופתרונם ודקדוקיהם בתורה שבעל פה לפי שראה הקב"ה שעתידין אומות העולם לכתוב כ"ד ספרים שיש בתורה בנביאים וכתובים ולהפכן למינות ולרעה מסר למשה סמנים בעל פה ולא הסכימו מן השמים שיכתבו עד שיעמדו אמונת ארם וישמעאל פן יעתיקום העכו"ם ויהפכום לרעה כמו שעשו בתורה שבכתב ולעתיד לבא ישאלו להקב"ה מי הם בני בני ישראל מביאין ספר תורה אלו אומרים שהם בניו ואלו אומרים שהם בניו והקב"ה אומר מי שיש לו הסימנים האלו שמסרתי למשה על פה בסיני ואין אומה יודעת כי אם ישראל, ע"כ דעתו. משמע שיהיו האומות סבורות לקבל שכר על תורה שבכתב שבידם הילכך מה שהם עתידים לומר כלום כפית עלינו הר כגיגית על תורה שבעל פה שאינה בידם אמרו כן:

• פירוש בעלי התוספות על שמות פרק טז פסוק כג

כי ה' נתן לכם השבת. בפסוק זה כ"ד תיבות. כנגד כ"ד פרקים שבמסכת שבת. נתן לכם ולא כתב נותן דיום שבת נתן להם למנוחה משעה שהיו במצרים. לפי שכל הבניינים שהיו עושים בשבת היו נופלים מיד ופרעה שאל על מה ולמה. א"ל משה לפי שאין להם מנוחה. נתן לישראל יום שבת למנוחה:

• בעל הטורים על בראשית פרק ב פסוק כב

(כב) ויבאה - כתיב חסר והוא עולה כ"ד, שהקב"ה קשטה בכ"ד קשוטין ככלה שצריכה כ"ד קשוטין והביאה

• בעל הטורים על שמות פרק כו פסוק טו

(טו) למשכן - עצי שטים עומדים בגימטריא לכפר על מעשה שטים. כ"ד פעמים שטים בפרשה כנגד כ"ד אלף שנפלו בשטים. מ"ח קרשים כנגד מ"ח נביאים ומ"ח משמורות כהונה ולויה. והיו ז' בריחים כנגד שבעה דורות מאברהם עד משה ושבעה רועים. והבריח התיכון הוא דוד שמבריח האומות מן הקצה:

• בעל הטורים על ויקרא פרק טז פסוק יד

וכ"ד כפרות כתובים בענין יום הכפורים בואתה תצוה ובהר סיני וכאן ובאמור אל הכהנים ובפנחס, לכפר על כ"ד עבירות שביחזקאל (טז) בפרשת הודע את ירושלים וכ"ד עריות הכתובים בזה הסדר:

• בעל הטורים על ויקרא פרק כד פסוק ה

(ה) ואפית אותה - בגימטריא כמין תיבה פרוצה ובגימטריא ספינה רקדת. בלחם הפנים כ"ד עשרונים והם י"ב חלות כנגד י"ב מזלות שחוזרין חלילה בכ"ד שעות שביום, והם שש מערכות כנגד ששת ימי בראשית שבהן נברא העולם, שהכל מתקיים בזכות ישראל:

• ספר תולדות יצחק על ויקרא פרק יא פסוק יג

ואת אלה תשקצו מן העוף את הנשר ואת הפרס ואת העזניה, בעופות לא נתנה התורה סימנין, אלא הזכיר עשרים וארבע עופות טמאים, וכל שאר העופות שיש בעולם טהורים, ומי שמכיר אלו כ"ד עופות, אין צריך סימנים לדעת מי הם העופות הטהורים, אבל מי שאינו מכירם צריך סימנים לאכול עופות, וחז"ל [חולין נט א] נתנו סימנים:

הערות שוליים