תכשיטים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
בתנ"ך מוזכרים תכשיטים רבים, חלקם שנוהגים גם בימינו וחלקם שלא כ"כ מצויים בינינו. שמות תכשיטים בתנ"ך לעיתים שונים מהשמות המשמשים אצלנו. | בתנ"ך מוזכרים תכשיטים רבים, חלקם שנוהגים גם בימינו וחלקם שלא כ"כ מצויים בינינו. שמות תכשיטים בתנ"ך לעיתים שונים מהשמות המשמשים אצלנו. | ||
==מעלת תכשיטים וחסרונן== | ==מעלת תכשיטים וחסרונן== | ||
*תכשיטים לעיתים משמשים ליהירות ולשחצנות | *תכשיטים לעיתים משמשים ליהירות ולשחצנות. לעתיד לבוא ה' יסיר את היהירות מעם ישראל. | ||
==[[עשרים וארבעה]] תכשיטים שבישעיה== | ==[[עשרים וארבעה]] תכשיטים שבישעיה== | ||
בספר ישעיה ישנה רשימה של תכשיטים שנשים מתפארות בהן, שם התכשיטים מובאים בהקשר שלילי. חז"ל מתייחסים לרשימה זו כאל מושג של 'עשרים וארבעה קישוטי כלה', בהקשר חיובי: {{ישעיה פרק ג יח-כד|כן}}: | בספר ישעיה ישנה רשימה של תכשיטים שנשים מתפארות בהן, שם התכשיטים מובאים בהקשר שלילי. חז"ל מתייחסים לרשימה זו כאל מושג של 'עשרים וארבעה קישוטי כלה', בהקשר חיובי: {{ישעיה פרק ג יח-כד|כן}}: | ||
(יח) בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים: (יט) הַנְּטִיפוֹת וְהַשֵּׁירוֹת וְהָרְעָלוֹת: (כ) הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים: (כא) הַטַּבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאָף: (כב) הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהָחֲרִיטִים: (כג) וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפוֹת וְהָרְדִידִים: (כד) וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי:<ref>יש להעיר שלכאורה נראה שיש ברשימה יותר מעשרים וארבעה תכשיטים וצריך לחקור כיצד ספרו חז"ל תכשיטים אלה.</ref> | (יח) בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים: (יט) הַנְּטִיפוֹת וְהַשֵּׁירוֹת וְהָרְעָלוֹת: (כ) הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים: (כא) הַטַּבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאָף: (כב) הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהָחֲרִיטִים: (כג) וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפוֹת וְהָרְדִידִים: (כד) וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי:<ref>יש להעיר שלכאורה נראה שיש ברשימה יותר מעשרים וארבעה תכשיטים וצריך לחקור כיצד ספרו חז"ל תכשיטים אלה. ביאור העניין נראה על פי פירוש רש"י שם ש"פתיגיל" אינו תכשיט, אלא כינוי למקום הרחם. לפי רד"ק שפתיגיל הוא חגורת משי רחבה, נראה שלדבריו אין למנות את "מעשה מקשה" כתכשיט שהוא מפרשו "תיקון השער בשווה", כלומר סידור השער בתסרוקת נאה, ואינו תכשיט.</ref> | ||
ביאור עשרים וארבעה התכשיטים על פי המפרשים בישעיה, שם<ref>הסיכום לקוח מספר 'ואשר תבאנה יגידו', עמ' 189-190. עוד כתב שם: בפסוקים אלו נמנית רשימה של תכשיטים שד' יסיר את תפארתם "ביום הוא" - בביאת המשיח. האם יש לראות בתכשיטים אלה, שהיו נהוגים כנראה בזמן הנביא, משל לתכשיטים בכלל, או שיש להבינם באופן מילולי גם כיום? לפי '''גישת ההקשר-הכללי''', אין כוונת הנביא לפרט את סוגי תכשיטים שד' יסיר ביום הגאולה, אלא כוונתו היתה לומר, שהשחצנות והגאוה הבאים לידי ביטוי בריבוי התכשיטים, יוסר. אך, ניתן לראות שרוב התכשיטים המוזכרים כאן נוהגים אף בימינו, ונראה שאפשר לפרשם אפילו באופן מילולי. היוצא מזה הוא, שהנבואה מתארת מציאות מסוימת, שתהיה בימות המשיח, בפרטיה המוחשיים ביותר, ולאו דווקא במושגי זמנו של הנביא. פרטים שעד לפני כחמישים שנה נשמעו תמוהים, כמו נזמי האף מתבררים כמציאותיים וכמדויקים. פרטים שעדיין לא ניתן להצביע עליהם ודאי עוד יתממשו בעתיד. לפי '''הגישה המילולית-המרחיבה''', כל תכשיט שמוזכר בנבואה זאת קיים גם בימינו, גם אם לא בדיוק על-פי צורתו בימי הנביא. נראה שזו כוונת האבן עזרא בפירושו על ישעיה, פרק ג פס' כב: ''והכלל כי כל אלו הם מלבושים, וישתנו כמנהג המקומות''. האבן עזרא התקשה: איך מנבא הנביא על הסרת תפארת התכשיטים הנ"ל, הרי אין הם קיימים בכל מקום. וענה על כך שגם אם צורת התכשיט שונה ממקום למקום, ושמו משתנה, הרי שבמהותו ובתכונותיו הוא זהה. לדוגמא, הנביא קרא למראות בשם "גליונין", ורש"י מפרש שששם זה הוא משום שבימי הנביא היו המראות נגללות. גם אם בימינו אין המראות נגללות, עדיין קיימות מראות, וניתן לקרוא להם בשם "גליונין". שינוי צורת התכשיט אינו מבטל את קיומו, והנביא קורא לתכשיט שהוא הכיר בזמנו בשמו העתיק, ומנבא עליו. </ref>: | ביאור עשרים וארבעה התכשיטים על פי המפרשים בישעיה, שם<ref>הסיכום לקוח מספר 'ואשר תבאנה יגידו', עמ' 189-190. עוד כתב שם: בפסוקים אלו נמנית רשימה של תכשיטים שד' יסיר את תפארתם "ביום הוא" - בביאת המשיח. האם יש לראות בתכשיטים אלה, שהיו נהוגים כנראה בזמן הנביא, משל לתכשיטים בכלל, או שיש להבינם באופן מילולי גם כיום? לפי '''גישת ההקשר-הכללי''', אין כוונת הנביא לפרט את סוגי תכשיטים שד' יסיר ביום הגאולה, אלא כוונתו היתה לומר, שהשחצנות והגאוה הבאים לידי ביטוי בריבוי התכשיטים, יוסר. אך, ניתן לראות שרוב התכשיטים המוזכרים כאן נוהגים אף בימינו, ונראה שאפשר לפרשם אפילו באופן מילולי. היוצא מזה הוא, שהנבואה מתארת מציאות מסוימת, שתהיה בימות המשיח, בפרטיה המוחשיים ביותר, ולאו דווקא במושגי זמנו של הנביא. פרטים שעד לפני כחמישים שנה נשמעו תמוהים, כמו נזמי האף מתבררים כמציאותיים וכמדויקים. פרטים שעדיין לא ניתן להצביע עליהם ודאי עוד יתממשו בעתיד. לפי '''הגישה המילולית-המרחיבה''', כל תכשיט שמוזכר בנבואה זאת קיים גם בימינו, גם אם לא בדיוק על-פי צורתו בימי הנביא. נראה שזו כוונת האבן עזרא בפירושו על ישעיה, פרק ג פס' כב: ''והכלל כי כל אלו הם מלבושים, וישתנו כמנהג המקומות''. האבן עזרא התקשה: איך מנבא הנביא על הסרת תפארת התכשיטים הנ"ל, הרי אין הם קיימים בכל מקום. וענה על כך שגם אם צורת התכשיט שונה ממקום למקום, ושמו משתנה, הרי שבמהותו ובתכונותיו הוא זהה. לדוגמא, הנביא קרא למראות בשם "גליונין", ורש"י מפרש שששם זה הוא משום שבימי הנביא היו המראות נגללות. גם אם בימינו אין המראות נגללות, עדיין קיימות מראות, וניתן לקרוא להם בשם "גליונין". שינוי צורת התכשיט אינו מבטל את קיומו, והנביא קורא לתכשיט שהוא הכיר בזמנו בשמו העתיק, ומנבא עליו. </ref>: | ||
1. הָעֲכָסִים - מנעלים. ורד"ק מפרש תכשיט ששמים על הרגל והוא מקשקש כשהאשה מניעה את רגליה. | 1. הָעֲכָסִים - מנעלים. ורד"ק מפרש תכשיט ששמים על הרגל והוא מקשקש כשהאשה מניעה את רגליה. | ||
| שורה 53: | שורה 55: | ||
23. חֲגוֹרָה | 23. חֲגוֹרָה | ||
24. מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה | 24. מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה - לרש"י: טסי זהב העשויים מעשה מקשה. על פי רד"ק: לתסרוקת נאה בשער<ref>רש"י ורד"ק על ישעיה ג, כד. כאמור, נראה שלרש"י יש למנות מעשה מקשה בכלל 24 התכשיטים, ולא פתיגיל, ולפי רד"ק - להיפך.</ref> | ||
פְּתִיגִיל - לרש"י: אין זה תכשיט, אלא כינוי למקום הרחם. על פי רד"ק: חגורת משי רחבה. | |||
==תכשיטים שונים ומשמעותם הסמלית== | ==תכשיטים שונים ומשמעותם הסמלית== | ||
גרסה אחרונה מ־11:37, 6 בדצמבר 2012
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י Shyk (שיחה) 11:00, 20 בנובמבר 2012 (IST) |
בתנ"ך מוזכרים תכשיטים רבים, חלקם שנוהגים גם בימינו וחלקם שלא כ"כ מצויים בינינו. שמות תכשיטים בתנ"ך לעיתים שונים מהשמות המשמשים אצלנו.
מעלת תכשיטים וחסרונן[עריכה]
- תכשיטים לעיתים משמשים ליהירות ולשחצנות. לעתיד לבוא ה' יסיר את היהירות מעם ישראל.
עשרים וארבעה תכשיטים שבישעיה[עריכה]
בספר ישעיה ישנה רשימה של תכשיטים שנשים מתפארות בהן, שם התכשיטים מובאים בהקשר שלילי. חז"ל מתייחסים לרשימה זו כאל מושג של 'עשרים וארבעה קישוטי כלה', בהקשר חיובי: תבנית:ישעיה פרק ג יח-כד: (יח) בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים: (יט) הַנְּטִיפוֹת וְהַשֵּׁירוֹת וְהָרְעָלוֹת: (כ) הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים: (כא) הַטַּבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאָף: (כב) הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהָחֲרִיטִים: (כג) וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפוֹת וְהָרְדִידִים: (כד) וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי:[1]
ביאור עשרים וארבעה התכשיטים על פי המפרשים בישעיה, שם[2]:
1. הָעֲכָסִים - מנעלים. ורד"ק מפרש תכשיט ששמים על הרגל והוא מקשקש כשהאשה מניעה את רגליה.
2. הַשְּׁבִיסִים - מיני סבכה לקישוטי הראש. ורד"ק מפרש תכשיט משובץ.
3. הַשַּׂהֲרֹנִים - לפי רש"י גם הוא ממיני הסבכה, ולרד"ק הוא תכשיט בצורת ירח.
4. הַנְּטִיפוֹת - שרשרת תלויה על הצואר ונוטפת על החזה.
5. הַשֵּׁירוֹת - צמידים
6. הָרְעָלוֹת - בגד שמכסים בו את הפנים, ומשאירים רק את העין מגולה, והוא גורם שיתאוה האדם לראות את כל הפנים. או שהכוונה לסרבל נאה להתעטף בו
7. הַפְּאֵרִים - יש מפרשים כיסוי ראש קטן לנוי, ויש מפרשים כליל, כלומר מה שקוראים היום "קשת" על השער.
8. הַצְּעָדוֹת - צמידי רגלים
9. הַקִּשֻּׁרִים - חוטים מוזהבים שקושרים בהם את השער.
10. בָתֵּי הַנֶּפֶשׁ - תכשיט זהב שתלוי כנגד הלב.
11. הַלְּחָשִׁים - נזמי האוזן, כלומר מה שקוראים היום עגילים.
12. הַטַּבָּעוֹת - טבעות לאצבעות הידים.
13. נִזְמֵי הָאָף - עגילים המיועדים לאף.
14. הַמַּחֲלָצוֹת - בגדים נאים.
15. הַמַּעֲטָפוֹת - רש"י מפרש כלי מיטה. ורד"ק מפרש בגד עליון נאה.
16. הַמִּטְפָּחוֹת - צעיף.
17. הָחֲרִיטִים - רש"י מפרש כומז, ורד"ק מפרש כיסים (אולי תיק-צד קטן).
18. הַגִּלְיֹנִים - מראות. והמצודות מפרש חגורה.
19. הַסְּדִינִים - סדינים.
20. הַצְּנִיפוֹת - כמו מצנפת בד.
21. הָרְדִידִים - לבוש דק.
22. בֹּשֶׂם
23. חֲגוֹרָה
24. מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה - לרש"י: טסי זהב העשויים מעשה מקשה. על פי רד"ק: לתסרוקת נאה בשער[3]
פְּתִיגִיל - לרש"י: אין זה תכשיט, אלא כינוי למקום הרחם. על פי רד"ק: חגורת משי רחבה.
תכשיטים שונים ומשמעותם הסמלית[עריכה]
בתי הנפש[עריכה]
תכשיט שמוזכר כאחד מעשרים וארבעה התכשיטים שבישעיה פרק ג. על פי חלק מהמפרשים הכוונה למה שמכונה היום "תליון" הוא מונח על הלב - שהוא בית הנפש, ועשוי לבטא את מה שנותן התכשיט רוצה להניח על ליבה של מקבלת התכשיט.
הלחשים[עריכה]
תכשיט שמוזכר כאחד מעשרים וארבעה התכשיטים שבישעיה פרק ג. על פי רש"י הכוונה למה שמכונה היום "עגילים". הוא עשוי לבטא 'לחישה' של נותן התכשיט.
ענקים[עריכה]
מוזכר בתבנית:תנך. הגאון מוילנא מפרש שהוא רמז שנותן התכשיט רומז בכך על טוב מעשיה של מקבלת התכשיט[4].
תורי זהב[עריכה]
מוזכר בשיר השירים. הגאון מוילנא מפרש שהוא רמז שנותן התכשיט רומז בכך על טוב דעותיה של מקבלת התכשיט[5].
נזמים[עריכה]
תכשיט לאף[6]
תכשיטים במשנה[עריכה]
קטליות[עריכה]
חרוזי זהב, מושחלים על חוט. התכשיט נלבש כשרשרת על הצואר[7].
ירושלים של זהב[עריכה]
מוזכר במעשה של רבי עקיבא שנתן לרחל ירושלים של זהב. הוא תכשיט למצח שחרוט עליו ירושלים. הגאון מוילנא מסביר שהוא רומז לטוב דעותיה והבנתה הנכונה של מקבלת התכשיט.
הערות שוליים
- ↑ יש להעיר שלכאורה נראה שיש ברשימה יותר מעשרים וארבעה תכשיטים וצריך לחקור כיצד ספרו חז"ל תכשיטים אלה. ביאור העניין נראה על פי פירוש רש"י שם ש"פתיגיל" אינו תכשיט, אלא כינוי למקום הרחם. לפי רד"ק שפתיגיל הוא חגורת משי רחבה, נראה שלדבריו אין למנות את "מעשה מקשה" כתכשיט שהוא מפרשו "תיקון השער בשווה", כלומר סידור השער בתסרוקת נאה, ואינו תכשיט.
- ↑ הסיכום לקוח מספר 'ואשר תבאנה יגידו', עמ' 189-190. עוד כתב שם: בפסוקים אלו נמנית רשימה של תכשיטים שד' יסיר את תפארתם "ביום הוא" - בביאת המשיח. האם יש לראות בתכשיטים אלה, שהיו נהוגים כנראה בזמן הנביא, משל לתכשיטים בכלל, או שיש להבינם באופן מילולי גם כיום? לפי גישת ההקשר-הכללי, אין כוונת הנביא לפרט את סוגי תכשיטים שד' יסיר ביום הגאולה, אלא כוונתו היתה לומר, שהשחצנות והגאוה הבאים לידי ביטוי בריבוי התכשיטים, יוסר. אך, ניתן לראות שרוב התכשיטים המוזכרים כאן נוהגים אף בימינו, ונראה שאפשר לפרשם אפילו באופן מילולי. היוצא מזה הוא, שהנבואה מתארת מציאות מסוימת, שתהיה בימות המשיח, בפרטיה המוחשיים ביותר, ולאו דווקא במושגי זמנו של הנביא. פרטים שעד לפני כחמישים שנה נשמעו תמוהים, כמו נזמי האף מתבררים כמציאותיים וכמדויקים. פרטים שעדיין לא ניתן להצביע עליהם ודאי עוד יתממשו בעתיד. לפי הגישה המילולית-המרחיבה, כל תכשיט שמוזכר בנבואה זאת קיים גם בימינו, גם אם לא בדיוק על-פי צורתו בימי הנביא. נראה שזו כוונת האבן עזרא בפירושו על ישעיה, פרק ג פס' כב: והכלל כי כל אלו הם מלבושים, וישתנו כמנהג המקומות. האבן עזרא התקשה: איך מנבא הנביא על הסרת תפארת התכשיטים הנ"ל, הרי אין הם קיימים בכל מקום. וענה על כך שגם אם צורת התכשיט שונה ממקום למקום, ושמו משתנה, הרי שבמהותו ובתכונותיו הוא זהה. לדוגמא, הנביא קרא למראות בשם "גליונין", ורש"י מפרש שששם זה הוא משום שבימי הנביא היו המראות נגללות. גם אם בימינו אין המראות נגללות, עדיין קיימות מראות, וניתן לקרוא להם בשם "גליונין". שינוי צורת התכשיט אינו מבטל את קיומו, והנביא קורא לתכשיט שהוא הכיר בזמנו בשמו העתיק, ומנבא עליו.
- ↑ רש"י ורד"ק על ישעיה ג, כד. כאמור, נראה שלרש"י יש למנות מעשה מקשה בכלל 24 התכשיטים, ולא פתיגיל, ולפי רד"ק - להיפך.
- ↑ (1) ביאור הגר"א - משלי פרק א פסוק ט כי לוית חן גומר הענין - כי בימיהם היו עושים לנשיהם תכשיטין לפי מעשיהם כמו שמצינו שאמרה דביתהו דר"ג לר"ג שיעשה לה קטלא של זהב ואמר לה לא עבדית כדביתהו דר"ע והיה עושין ב' מיני תכשיטין לראש ולצוואר והיינו לבעלת שכל ולבעלת מע"ט ודרך לעשות תכשיט הראש מחתיכה אחת דוגמות השכל שהוא אחד ועל הצוואר מחתיכות הרבה דוגמות המעשים שכל מצוה בפני עצמה וכן התורה והמצות עצמים הן תכשיטים להראש והגוף וכל עניני התורה הם אור אחד ומצוה ללמוד בכל זמן אבל המצות אין נוהגין אלא כל אחד בזמנו וזהו כי לוית חן היא התורה וענקים לשון רבים הם המצות לגרגרותיך הוא הגוף
- ↑ נאוו לחייך בתורים פי' התכשיט שעושין כעין ראש תור בעל שלש זויות [נ"א שלש קרנים] צווארך בחרוזים פי' תכשיט הממולא מאבנים ומרגליות נפרדים ומחובר ומקובץ יחד מחתיכות קטנות שדרך התכשיטין לעשות על הפנים ועל הצוואר אך על הפנים עושין מחתיכה אחת ועל הצוואר חתיכות קטנות כמ"ש כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך והענין שהקב"ה נתן לנו התורה והמצות והתורה עיקר בראש באזנים לשמוע ובעינים לראות ובפה לדבר והגוף הוא לעשות המצות בידים וברגלים והמצות כל עשייתן הוא כ"א עשייה בפני עצמה כי אין עשיית מצוה זו דומה לאחרת כמו פסח סוכה ציצית ובתורה הדבור שוה לכל התורה ויכול ללמוד כולן בב"א ובזמן א' ולכן אמר כי לוית חן פי' התורה היא לוית חן שהוא מדבר אחד תכשיט העשוי מעצם א' ומחובר ונלוה מאבנים טובים הרבה אפס הם מחוברים ומקשה א' לראשך וזה חלק הגיון התורה בראש וענקים שהם מדברים הרבה של חתיכות קטנות פי' המרגליות הנפרדים על ארוו א' וכל חרוז נפרד מזולתו זו היא חלק קיום המצות בהגוף ובאברים נפרדים ובעתים שונות לגרגרותיך שעיקר הגוף הוא הצוואר כמ"ש עול בצוארי כי על הצואר נשענים לישא עולו וז"ש כאן נאוו לחייך פי' שקשטתי את לחייך דהיינו שני לחיים שהן ימין ושמאל בתורים בשתי תורות תורה שבכתב ותורה שבע"פ וכל א' בעל ג' זויות בתורה שבכתב הוא תנ"ך ובתורה שבע"פ משנה גמרא ברייתא וצווארך בחרוזים פי' במצות שעשייתן פרדים זה מזה
- ↑ ראה רמב"ם פיה"מ סוטה פרק א משנה ו
- ↑ רמב"ם פיה"מ סוטה פ"א משנה ו