קניין ציבורי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''נכס שאינו שייך לאדם פרטי אלא לציבור.''' | '''נכס שאינו שייך לאדם פרטי אלא לציבור.''' | ||
'''לדוגמא''', רחבה, בית המרחץ, בית הכנסת {{מקור| | '''לדוגמא''', רחבה, בית המרחץ, בית הכנסת {{מקור|בבלי:ביצה לט:|כן}}, ספר תורה של בני העיר {{מקור|בבלי:בבא בתרא מג.|כן}}. | ||
'''דינים דומים''': יש ארבעה מקרים שבהם יש לחפץ אחד כמה בעלים יחד {{מקור| | '''דינים דומים''': יש ארבעה מקרים שבהם יש לחפץ אחד כמה בעלים יחד {{מקור|ובכל אחד מהם חקרו האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס, או שכל אחד מהם הוא בעלים על חלק מהנכס, וישנם עוד צדדים נוספים|כן}}<ref>בחילוקים ביניהם נדון לקמן בסעיף "דינים דומים".</ref>: | ||
@ שותפין<ref>ע"ע [[שותפין]].</ref>. | |||
@ תפוסת הבית<ref>ע"ע [[תפוסת הבית]].</ref> (ירושה). | |||
@ קניין ציבורי, ובזה נדון בערך זה. | |||
@ חצי עבד וחצי בן חורין<ref>ע"ע [[חצי עבד וחצי בן חורין]].</ref>. | |||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במהותה''' חקרו ראשי הישיבות האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס (וכל אחד בעלים על כל הנכס), או שכל אחד מהם הוא בעלים רק על חלק מהנכס {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא תד וביצה לט, אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא: כוללת. קובץ שיעורים בבא בתרא שם בדעת רש"י ורמב"ן: כל אחד בעלים רק על חלק מהנכס. צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה בני העיר (אות צח))}}. | '''במהותה''' חקרו ראשי הישיבות האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס (וכל אחד בעלים על כל הנכס), או שכל אחד מהם הוא בעלים רק על חלק מהנכס {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא תד וביצה לט, אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא: כוללת. קובץ שיעורים בבא בתרא שם בדעת רש"י ורמב"ן: כל אחד בעלים רק על חלק מהנכס. צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה בני העיר (אות צח))}}. | ||
ונפק"מ לסילוק, דהיינו שאחד מהציבור רוצה להסתלק מהבעלות: אם זו בעלות כוללת הוא לא צריך מעשה קניין, מכיוון שאינו מקנה לשאר הציבור שום דבר, שהרי גם קודם הסילוק הם היו בעלים על כל הנכס. אך אם כל אחד הוא בעלים רק על חלק מהנכס, א"כ כשמסתלק צריך מעשה קניין, שהרי מקנה לשאר הציבור את חלקו {{מקור| | ונפק"מ לסילוק, דהיינו שאחד מהציבור רוצה להסתלק מהבעלות: אם זו בעלות כוללת הוא לא צריך מעשה קניין, מכיוון שאינו מקנה לשאר הציבור שום דבר, שהרי גם קודם הסילוק הם היו בעלים על כל הנכס. אך אם כל אחד הוא בעלים רק על חלק מהנכס, א"כ כשמסתלק צריך מעשה קניין, שהרי מקנה לשאר הציבור את חלקו {{מקור|אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא. ודבריו מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה, אך לא בשביל להוציאו מרשות המקנה|כן}}<ref>הארכנו בדעתו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.</ref>{{מקור|}}. | ||
==דינים דומים== | ==דינים דומים== | ||
'''כאמור'''<ref>לעיל בסעיף "הגדרה" ד"ה דינים דומים.</ref>, גם שותפין היא בעלות שמשותפת לכמה בעלים יחד. בחילוקים בין קניין ציבורי לשותפין דנו המפרשים, ויש בזה שתי דעות: | '''כאמור'''<ref>לעיל בסעיף "הגדרה" ד"ה דינים דומים.</ref>, גם שותפין היא בעלות שמשותפת לכמה בעלים יחד. בחילוקים בין קניין ציבורי לשותפין דנו המפרשים, ויש בזה שתי דעות: | ||
@ הקובץ שיעורים {{מקור|בבא בתרא תד וביצה לט, וכן אבן האזל שכנים ב-י סוף ד"ה איברא|כן}} חילק שבשותפין כל אחד בעלים רק על חלק ובציבור היא בעלות כוללת, והוכיח {{מקור|בבבא בתרא שם|כן}} שיש חילוק ביניהם שהרי מחולקים בדיני הקורבנות, שיש חילוק בין קרבן שותפין לקרבן ציבור. | |||
@ רש"י והרמב"ן {{מקור|כך הבינם הקובץ שיעורים שם|כן}} לא חילקו ביניהם וסוברים שבין בשותפין ובין בקניין ציבורי כל אחד בעלים רק על חלק. | |||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''קניין ציבורי לאדם מסוים''' - ממון ששייך לציבור בקניין ציבורי, אך רק אדם מסוים מהציבור יכול לזכות בו, כגון ששאר הציבור התייאשו מממון זה, או ששאר הציבור מתו וכעת נשאר רק אדם בודד - הממון שייך לאותו אדם, אך בעלותו אינה מדין קניינו הפרטי (בלשונו: שמו הפרטי) אלא מדין הציבור כולו {{מקור|(קהילות יעקב גיטין כ ד"ה ונראה וד"ה והנה מה (לגבי מתנות כהונה))}}. | '''קניין ציבורי לאדם מסוים''' - ממון ששייך לציבור בקניין ציבורי, אך רק אדם מסוים מהציבור יכול לזכות בו, כגון ששאר הציבור התייאשו מממון זה, או ששאר הציבור מתו וכעת נשאר רק אדם בודד - הממון שייך לאותו אדם, אך בעלותו אינה מדין קניינו הפרטי (בלשונו: שמו הפרטי) אלא מדין הציבור כולו {{מקור|(קהילות יעקב גיטין כ ד"ה ונראה וד"ה והנה מה (לגבי מתנות כהונה))}}. | ||
'''רשות הרבים''' - נחלקו הראשונים האם היא שייכת לציבור, משום שיש להם רשות להשתמש בה, או שהיא הפקר, כי אף אחד לא עשה בה מעשה קניין {{מקור| | '''רשות הרבים''' - נחלקו הראשונים האם היא שייכת לציבור, משום שיש להם רשות להשתמש בה, או שהיא הפקר, כי אף אחד לא עשה בה מעשה קניין {{מקור|דבר אברהם ח"א א-ו: מחלוקת רש"י ותוס'|כן}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[בעלות]] | * [[בעלות]] | ||
[[גוד או אגוד]] | * [[גוד או אגוד]] | ||
[[חלוקת שותפות]] | * [[חלוקת שותפות]] | ||
[[חצי עבד וחצי בן חורין]] | * [[חצי עבד וחצי בן חורין]] | ||
[[שותפין]] | * [[שותפין]] | ||
[[תפוסת הבית]] | * [[תפוסת הבית]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:52, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
נכס שאינו שייך לאדם פרטי אלא לציבור.
לדוגמא, רחבה, בית המרחץ, בית הכנסת (ביצה לט:), ספר תורה של בני העיר (בבא בתרא מג.).
דינים דומים: יש ארבעה מקרים שבהם יש לחפץ אחד כמה בעלים יחד (ובכל אחד מהם חקרו האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס, או שכל אחד מהם הוא בעלים על חלק מהנכס, וישנם עוד צדדים נוספים)[1]:
מקור וטעם[עריכה]
במהותה חקרו ראשי הישיבות האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס (וכל אחד בעלים על כל הנכס), או שכל אחד מהם הוא בעלים רק על חלק מהנכס (קובץ שיעורים בבא בתרא תד וביצה לט, אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא: כוללת. קובץ שיעורים בבא בתרא שם בדעת רש"י ורמב"ן: כל אחד בעלים רק על חלק מהנכס. צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה בני העיר (אות צח)).
ונפק"מ לסילוק, דהיינו שאחד מהציבור רוצה להסתלק מהבעלות: אם זו בעלות כוללת הוא לא צריך מעשה קניין, מכיוון שאינו מקנה לשאר הציבור שום דבר, שהרי גם קודם הסילוק הם היו בעלים על כל הנכס. אך אם כל אחד הוא בעלים רק על חלק מהנכס, א"כ כשמסתלק צריך מעשה קניין, שהרי מקנה לשאר הציבור את חלקו (אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא. ודבריו מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה, אך לא בשביל להוציאו מרשות המקנה)[5].
דינים דומים[עריכה]
כאמור[6], גם שותפין היא בעלות שמשותפת לכמה בעלים יחד. בחילוקים בין קניין ציבורי לשותפין דנו המפרשים, ויש בזה שתי דעות:
- הקובץ שיעורים (בבא בתרא תד וביצה לט, וכן אבן האזל שכנים ב-י סוף ד"ה איברא) חילק שבשותפין כל אחד בעלים רק על חלק ובציבור היא בעלות כוללת, והוכיח (בבבא בתרא שם) שיש חילוק ביניהם שהרי מחולקים בדיני הקורבנות, שיש חילוק בין קרבן שותפין לקרבן ציבור.
- רש"י והרמב"ן (כך הבינם הקובץ שיעורים שם) לא חילקו ביניהם וסוברים שבין בשותפין ובין בקניין ציבורי כל אחד בעלים רק על חלק.
פרטי הדין[עריכה]
קניין ציבורי לאדם מסוים - ממון ששייך לציבור בקניין ציבורי, אך רק אדם מסוים מהציבור יכול לזכות בו, כגון ששאר הציבור התייאשו מממון זה, או ששאר הציבור מתו וכעת נשאר רק אדם בודד - הממון שייך לאותו אדם, אך בעלותו אינה מדין קניינו הפרטי (בלשונו: שמו הפרטי) אלא מדין הציבור כולו (קהילות יעקב גיטין כ ד"ה ונראה וד"ה והנה מה (לגבי מתנות כהונה)).
רשות הרבים - נחלקו הראשונים האם היא שייכת לציבור, משום שיש להם רשות להשתמש בה, או שהיא הפקר, כי אף אחד לא עשה בה מעשה קניין (דבר אברהם ח"א א-ו: מחלוקת רש"י ותוס').
ראה גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בחילוקים ביניהם נדון לקמן בסעיף "דינים דומים".
- ↑ ע"ע שותפין.
- ↑ ע"ע תפוסת הבית.
- ↑ ע"ע חצי עבד וחצי בן חורין.
- ↑ הארכנו בדעתו בערך דעת לקניין#מקור_וטעם ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.
- ↑ לעיל בסעיף "הגדרה" ד"ה דינים דומים.