הרב ישראל וועלץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב ישראל וועלץ''' היה רבה של פסט (חלק מבודפסט) שבהונגריה, מגדולי פוסקי הונגריה בדורו. | '''הרב ישראל וועלץ''' היה רבה של פסט (חלק מבודפסט) שבהונגריה, מגדולי פוסקי הונגריה בדורו. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תרמ"ז לאביו ר' צבי וועלץ. למד אצל [[רבי יוסף לייב סופר]] מפאקש, בעל "דעת סופר" ואצל בנו [[רבי עקיבא סופר]] מפרשבורג, בעל "דעת סופר". נשא את בתו של הרב חיים אפרים באליטי, אב"ד טארנאליא. כיהן כרבה של טיניע, וייסד שם ישיבה ועמד בראשה עד [[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר המלחמה, החל לכהן כרב ברובע פסט שבבודפסט הבירה, וכן עמד בראשות ישיבה. הוא התפרסם בתור אחד מגדולי רבני הונגריה, והתכתב עם גדולי דורו<ref>בהם הרב ישכר שלמה טייכטל (משנה שכיר), [[רבי שמעון סופר]] מערלוי, ר' עקיבא סופר מפרשבורג (דעת סופר), [[רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש]] (מנחת אלעזר), רבי יוסף לייב סופר מפאקש, [[רבי שמעון גרינפלד]] (מהרש"ג), [[הרב ישעיה זילברשטיין]] מוויצן (מעשי למלך), [[רבי אברהם שמואל בנימין סופר (חשב סופר)]], [[רבי יוסף צבי דושינסקי]] (מהרי"ץ), [[רבי מרדכי וינקלר]] ומאוחר יותר גם עם [[הרב עובדיה יוסף]] ועוד).</ref>. תקופה מסוימת הוא אף ערך את קובץ "תל תלפיות" שהיווה במה תורנית לגדולי רבני הונגריה, לאחר שר' דוד צבי קאצבורג, שהיה עורכו הראשי, נפטר. בתקופת ה[[שואה]], הסתתר בביתו [[הרב ישכר שלמה טייכטל]]<ref>ע"פ מסורת העוברת במשפחתו של הרב וועלץ</ref>,ויתכן כי שם נכתב ספרו "[[אם הבנים שמחה]]"<ref>הרב טייכטל אף מזכיר בספרו חידושים ששמע מהרב וועלץ. כמו כן, לנכדו של הרב וועלץ ישנו עותק מההוצאה הראשונה של "אם הבנים שמחה" עם הקדשה אישית מהרב טייכטל. </ref>. לאחר ששרד את השואה עלה ארצה והתיישב ב"שיכון הרבנים" ב[[ירושלים]], והתפרסם בו כ[[פוסק]] ומו"צ. נפטר בז' ב[[חשוון]] תשל"ד ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות. | נולד בשנת תרמ"ז לאביו ר' צבי וועלץ. למד אצל [[רבי יוסף לייב סופר]] מפאקש, בעל "דעת סופר" ואצל בנו [[רבי עקיבא סופר]] מפרשבורג, בעל "דעת סופר". נשא את בתו של הרב חיים אפרים באליטי, אב"ד טארנאליא. כיהן כרבה של [https://en.wikipedia.org/wiki/Tinnye טיניע], וייסד שם ישיבה ועמד בראשה עד [[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר המלחמה, החל לכהן כרב ברובע פסט שבבודפסט הבירה, וכן עמד בראשות ישיבה. הוא התפרסם בתור אחד מגדולי רבני הונגריה, והתכתב עם גדולי דורו<ref>בהם הרב ישכר שלמה טייכטל (משנה שכיר), [[רבי שמעון סופר]] מערלוי, ר' עקיבא סופר מפרשבורג (דעת סופר), [[רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש]] (מנחת אלעזר), רבי יוסף לייב סופר מפאקש, [[רבי שמעון גרינפלד]] (מהרש"ג), [[הרב ישעיה זילברשטיין]] מוויצן (מעשי למלך), [[רבי אברהם שמואל בנימין סופר (חשב סופר)]], [[רבי יוסף צבי דושינסקי]] (מהרי"ץ), [[רבי מרדכי וינקלר]] ומאוחר יותר גם עם [[הרב עובדיה יוסף]] ועוד).</ref>. תקופה מסוימת הוא אף ערך את קובץ "תל תלפיות" שהיווה במה תורנית לגדולי רבני הונגריה, לאחר שר' דוד צבי קאצבורג, שהיה עורכו הראשי, נפטר. בתקופת ה[[שואה]], הסתתר בביתו [[הרב ישכר שלמה טייכטל]]<ref>ע"פ מסורת העוברת במשפחתו של הרב וועלץ</ref>,ויתכן כי שם נכתב ספרו "[[אם הבנים שמחה]]"<ref>הרב טייכטל אף מזכיר בספרו חידושים ששמע מהרב וועלץ. כמו כן, לנכדו של הרב וועלץ ישנו עותק מההוצאה הראשונה של "אם הבנים שמחה" עם הקדשה אישית מהרב טייכטל. </ref>. לאחר ששרד את השואה עלה ארצה והתיישב ב"שיכון הרבנים" ב[[ירושלים]], והתפרסם בו כ[[פוסק]] ומו"צ. נפטר בז' ב[[חשוון]] תשל"ד ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות. | ||
[[תמונה:Rav weltz 1.JPG|שמאל|200Px|ממוזער|חזית מצבתו]] | [[תמונה:Rav weltz 1.JPG|שמאל|200Px|ממוזער|חזית מצבתו]] | ||
[[תמונה:Rav weltz 2.JPG|ימין|200px|ממוזער|מצבתו מלמעלה]] | [[תמונה:Rav weltz 2.JPG|ימין|200px|ממוזער|מצבתו מלמעלה]] | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* חתנו [[הרב משה דב וולנר]] כיהן כרבה של אשקלון והיה חבר ב"חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי", בעל שו"ת "חמדת צבי". בנו, הרב צבי יהודה וולנר כיהן כדיין בביה"ד בת"א. | * חתנו [[הרב משה דב וולנר]] כיהן כרבה של אשקלון והיה חבר ב"חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי", בעל שו"ת "חמדת צבי". בנו, הרב צבי יהודה וולנר כיהן כדיין בביה"ד בת"א. | ||
*בנו, ר' משה, התגורר בפסט וכנראה לא שימש בתפקיד רשמי כלשהו. | *בנו, ר' משה, התגורר בפסט וכנראה לא שימש בתפקיד רשמי כלשהו. הוציא לאור את "מגילת מתתיהו" עם תרגום להונגרית (בודפסט תרצ"ו). חיבר בשנת ת"ש קונטרס בשם "המביט לארץ", "על הארטהאדאקסיה ובנין הארץ ועל אשמת מנהיגיה". בקונטרס זה קורא לועד רבני הונגריה להרתם למען הקמת מושבה חרדית בא"י, תוך ניתוק מוחלט מארבע כיתות: הציונים, המזרחי, אגודת ישראל ובית"ר, שבהתחברות עם כל אחת מהן מוצא המחבר סיכון רוחני. הוא טוען כי ההתנגדות לציונות אין פירושה התנגדות להתיישבות פועלת בארץ, ומנסה להראות כי כך סברו גם רבנים גדולים בהונגריה, בהם [[הרב ישעיהו זילברשטיין]] מוייטצען ו[[רבי חיים אלעזר שפירא]] ממונקאטש. נספה בשואה. | ||
* חתנו ר' משה שמעון הופמן כיהן כרב בבודפסט. כתב את ספר "תפארת משה" וקונטרס "עורי צפון" התומך בעליה והתיישבות חרדית בארץ ישראל. נספה בשואה. | * חתנו ר' משה שמעון הופמן כיהן כרב בבודפסט. כתב את ספר "תפארת משה" וקונטרס "עורי צפון" התומך בעליה והתיישבות חרדית בארץ ישראל. נספה בשואה. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
* "'''חק ישראל'''" ( יצא גם במהדורה אחרת תחת השם "'''חק לישראל'''")- על הלכות [[ערב פסח שחל בשבת]]. | * "'''חק ישראל'''" ( יצא גם במהדורה אחרת תחת השם "'''חק לישראל'''")- על הלכות [[ערב פסח שחל בשבת]]. | ||
* "קונטרס רחב בשאלות להלכה שנתעוררו במחנות המוות"- לא הודפס. | * "קונטרס רחב בשאלות להלכה שנתעוררו במחנות המוות"- לא הודפס. | ||
* '''דברי ישראל'''- הערות והארות על ספר "ארחות חיים" ל[[רבי נחמן כהנא]]- ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות ספינקא|ספינקא]] ( | * '''דברי ישראל'''- הערות והארות על ספר "ארחות חיים" ל[[רבי נחמן כהנא]]- ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות ספינקא|ספינקא]] (נדפס בסוף ספר זה). | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־19:37, 14 במאי 2024
|
|
הרב ישראל וועלץ היה רבה של פסט (חלק מבודפסט) שבהונגריה, מגדולי פוסקי הונגריה בדורו.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת תרמ"ז לאביו ר' צבי וועלץ. למד אצל רבי יוסף לייב סופר מפאקש, בעל "דעת סופר" ואצל בנו רבי עקיבא סופר מפרשבורג, בעל "דעת סופר". נשא את בתו של הרב חיים אפרים באליטי, אב"ד טארנאליא. כיהן כרבה של טיניע, וייסד שם ישיבה ועמד בראשה עד מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, החל לכהן כרב ברובע פסט שבבודפסט הבירה, וכן עמד בראשות ישיבה. הוא התפרסם בתור אחד מגדולי רבני הונגריה, והתכתב עם גדולי דורו[1]. תקופה מסוימת הוא אף ערך את קובץ "תל תלפיות" שהיווה במה תורנית לגדולי רבני הונגריה, לאחר שר' דוד צבי קאצבורג, שהיה עורכו הראשי, נפטר. בתקופת השואה, הסתתר בביתו הרב ישכר שלמה טייכטל[2],ויתכן כי שם נכתב ספרו "אם הבנים שמחה"[3]. לאחר ששרד את השואה עלה ארצה והתיישב ב"שיכון הרבנים" בירושלים, והתפרסם בו כפוסק ומו"צ. נפטר בז' בחשוון תשל"ד ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות.
משפחתו[עריכה]
- חתנו הרב משה דב וולנר כיהן כרבה של אשקלון והיה חבר ב"חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי", בעל שו"ת "חמדת צבי". בנו, הרב צבי יהודה וולנר כיהן כדיין בביה"ד בת"א.
- בנו, ר' משה, התגורר בפסט וכנראה לא שימש בתפקיד רשמי כלשהו. הוציא לאור את "מגילת מתתיהו" עם תרגום להונגרית (בודפסט תרצ"ו). חיבר בשנת ת"ש קונטרס בשם "המביט לארץ", "על הארטהאדאקסיה ובנין הארץ ועל אשמת מנהיגיה". בקונטרס זה קורא לועד רבני הונגריה להרתם למען הקמת מושבה חרדית בא"י, תוך ניתוק מוחלט מארבע כיתות: הציונים, המזרחי, אגודת ישראל ובית"ר, שבהתחברות עם כל אחת מהן מוצא המחבר סיכון רוחני. הוא טוען כי ההתנגדות לציונות אין פירושה התנגדות להתיישבות פועלת בארץ, ומנסה להראות כי כך סברו גם רבנים גדולים בהונגריה, בהם הרב ישעיהו זילברשטיין מוייטצען ורבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש. נספה בשואה.
- חתנו ר' משה שמעון הופמן כיהן כרב בבודפסט. כתב את ספר "תפארת משה" וקונטרס "עורי צפון" התומך בעליה והתיישבות חרדית בארץ ישראל. נספה בשואה.
ספריו[עריכה]
- שו"ת "דברי ישראל"- ג' חלקים הכוללים למעלה מ-600 תשובות.
- "חק ישראל" ( יצא גם במהדורה אחרת תחת השם "חק לישראל")- על הלכות ערב פסח שחל בשבת.
- "קונטרס רחב בשאלות להלכה שנתעוררו במחנות המוות"- לא הודפס.
- דברי ישראל- הערות והארות על ספר "ארחות חיים" לרבי נחמן כהנא- האדמו"ר מספינקא (נדפס בסוף ספר זה).
הערות שוליים
- ↑ בהם הרב ישכר שלמה טייכטל (משנה שכיר), רבי שמעון סופר מערלוי, ר' עקיבא סופר מפרשבורג (דעת סופר), רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש (מנחת אלעזר), רבי יוסף לייב סופר מפאקש, רבי שמעון גרינפלד (מהרש"ג), הרב ישעיה זילברשטיין מוויצן (מעשי למלך), רבי אברהם שמואל בנימין סופר (חשב סופר), רבי יוסף צבי דושינסקי (מהרי"ץ), רבי מרדכי וינקלר ומאוחר יותר גם עם הרב עובדיה יוסף ועוד).
- ↑ ע"פ מסורת העוברת במשפחתו של הרב וועלץ
- ↑ הרב טייכטל אף מזכיר בספרו חידושים ששמע מהרב וועלץ. כמו כן, לנכדו של הרב וועלץ ישנו עותק מההוצאה הראשונה של "אם הבנים שמחה" עם הקדשה אישית מהרב טייכטל.