רבי ישראל דן טאוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(37 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי ישראל דן טאוב''' (י"ט טבת תרפ"ח-כ' סיון תשס"ו), ה"נחלת דן", כיהן כ[[אדמו"ר]] מ[[חסידות מודז'יץ|מודז'יץ]] בין השנים תשמ"ד-תשס"ו, וכן ב[[מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]] משנת תשמ"ט ועד פטירתו.
{{אדמו"ר
|שם=רבי ישראל דן טאוב
|תואר=האדמו"ר ממודז'יץ
|תמונה=[[תמונה:nachlat_dan.jpg|ממוזער]]
|כיתוב=
|חיבורו העיקרי=נחלת דן
|תאריך לידה=י"ט ב[[טבת]] תרפ"ח
|מקום לידה=ורשה, פולין
|תאריך פטירה=כ' ב[[סיוון]] תשס"ו
|מקום פטירה=
|סיבת הפטירה=
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]], [[ירושלים]]
|חסידות=[[חסידות מודז'יץ|מודז'יץ]]
|מקום מגורים=
|מקום פעילות=תל אביב; בני ברק
|מספר בשושלת=רביעי
|הקודם=[[רבי שמואל אליהו טאוב]]
|הבא=[[רבי חיים שאול טאוב]]
|תחילת כהונה=תשמ"ד
|סיום כהונה=תשס"ו
|רבותיו=אביו; סבו [[רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב]]; [[רבי דוד פוברסקי]]; הרב חיים שאול ברוק
|נושאים בהם עסק=
|חיבוריו=
|אב=
|אם=רבקה
|בת זוג=רחל בילה בת ר' שמואל אהרן שצ'דרוביצקי
|ילדים=ממלא מקומו רבי חיים שאול טאוב ממודז'יץ {{ש}} הרב פינחס משה טאוב מקוזמיר
|חתימה=
}}


[[קובץ:nachlat_dan.jpg|200px|thumb|left|טקסט תיאור]]
'''רבי ישראל דן טאוב''' (מכונה לעיתים '''הנחלת דן''' על שם ספרו)  היה ה[[אדמו"ר]] הרביעי מ[[חסידות מודז'יץ|מודז'יץ]] וחבר מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]].
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
===תחילת דרכו===
נולד בורשה בי"ט ב[[טבת]] תרפ"ח לאביו האדמו"ר [[רבי שמואל אליהו טאוב]], בעל ה'אמרי אש', ולאמו רבקה, נינת [[רבי עקיבא איגר]]. הוא נקרא על שם סבו מצד אביו, [[רבי ישראל טאוב]], האדמו"ר הראשון ממודז'יץ, וסבו מצד אמו [[רבי דן מקוסטנין]]. מנעוריו התבלט בכשרונותיו והתמדתו, ובגיל ארבע כבר החל ללמוד גמרא. בשנת תרצ"ה עלה אביו (שטרם כיהן אז כאדמו"ר) ל[[ארץ ישראל]] וייסד בהוראת אביו האדמו"ר [[רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב|רבי שאול אלעזר ידידיה]] בית מדרש לחסידי מודז'יץ בתל אביב, ובשנת תרצ"ז הצטרפו אליו אשתו ובנו ר' ישראל דן. הוא למד בישיבת ליובאוויטש בתל אביב אצל חסיד [[חסידות חב"ד|חב"ד]] הרב חיים שאול ברוק ו[[הרב דוד פוברסקי]], שחיבב את ר' ישראל דן ביותר. בהמשך, למד בישיבת וולוז'ין בתל אביב. על תקופה זו מסופר כי היה חוזר על כעשרים דפי גמרא ביום.


ה'נחלת דן' נולד ב[[ורשה]] בי"ט טבת תרפ"ח לאביו האדמו"ר [[רבי שמואל אליהו טאוב]] ממודז'יץ בעל ה'אמרי אש' ולאמו רבקה, נינת [[רבי עקיבא איגר]]. הנחלת דן נקרא ע"ש זקינו מצד אביו האדמו"ר הראשון ממודז'יץ [[רבי ישראל טאוב]] בעל ה'דברי ישראל' וזקינו מצד אמו האדמו"ר [[רבי דן מקוסטנין]]. מנעוריו התבלט בכשרונותיו, שקידתו והתמדתו הפליאה את הסובבים, ובגיל ארבע כבר נכנס אצל מלמד גמרא והחל להגות בש"ס.
בשנת תש"י נישא לרחל בילה בת הרב שמואל אהרן שצ'דרוביצקי, מראשי אגודת ישראל. במשך 35 שנה כיהן כ"ספרא דדיינא" (סופר בית הדין) ב[[בית דין]] בתל-אביב, ובמהירות יצא שמו כבקיא בתחומי הדיינות, עד שאחד מגדולי הדיינים התבטא אודותיו כי "הוא הרבי של כל הדיינים".


בשנת תרצ"ה התלוה אביו בעל ה'אמרי אש' זצ"ל לסביו [[רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב|בעל ה'אמרי שאול']] בנסיעתו לארץ ישראל. בהגיע מועד שובם לפולין אמר אביו ה'אמרי אש' שרצונו להישאר בארץ ישראל, וסביו ה'אמרי שאול' שמח על כך מאד, ומצוה על בנו לפתוח בית מדרש מודז'יצאי בתל אביב. לאחר שנשתקע ה'אמרי אש' בארץ, בחורף שנת תרצ"ז, הצטרפו אליו הרבנית ובנם יחידם ישראל דן.
===כהונתו כאדמו"ר===
ביום ראשון, ד' ב[[אייר]] תשמ"ד, נפטר אביו בעל ה'אמרי אש', והוא, כבן יחיד לאביו, נבחר פה אחד להמשיך את שושלת האדמו"רות לבית מודז'יץ.  
כהונתו נמשכה 22 שנה, עד לפטירתו. בשנת תשמ"ט התמנה לחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיה מקברניטי היהדות החרדית. הוא השתתף ברוב האירועים המרכזים של היהדות החרדית בארץ ישראל. ב[[ל"ג בעומר]] תשנ"ה עזב את תל אביב וקבע את מושבו ובית מדרשו ב[[בני ברק]].


כמיטב מסורת בית מודז'יץ, גם ר' ישראל דן נהג לעבור לפני התיבה בכל תפילות הימים הנוראים, ומדי שנה הלחין כעשרה ניגונים חדשים. ניגוניו היו בסגנונות שונים ומיוחדים, וחלקם זכו לתפוצה רחבה בעולם היהודי. תחת הנהגתו היתה ישיבה לצעירים אמרי שאול ברחוב הרב שר בבני ברק וישיבה גדולה אמרי אש במרכז החסידות בימים ההם בתל אביב. כמו"כ בעידודו הוקם בשנת תשס"ה ה"מכון לשימור ותיעוד ניגוני מודז'יץ". המכון אסף הקלטות ותווים רבים של ניגוני מודז'יץ והחל לקטלג ולמיין אותם במחשב, על מנת לשמר את אוצר ניגוני חסידות מודז'יץ המכיל כ-5000 ניגונים.


בשנות בחרותו נמנה על תלמידי ישיבת ליובאוויטש בתל אביב שהתנהלה ע"י המשפיע החסיד רבי חיים שאול ברוק . קשר חזק נרקם בין רבי ישראל דן ובין מי שכהן אז כראש הישיבה [[הרב דוד פוברסקי]], שרבי ישראל דן החזיקו כרבו שלימדו תורה ורחש לו הערצה.
ב[[אלול]] של אותה השנה איבד את הכרתו ואושפז בבית החולים, שם שהה תשעה חודשים, עד לפטירתו בכ' ב[[סיוון]] תשס"ו. הלוויתו התקיימה ביום שישי אחר הצהריים, והוא נטמן במרומי [[הר הזיתים]], בחלקת אדמור"י מודז'יץ. במעמד הקבורה הוכתר בנו הגדול רבי חיים שאול טאוב על ידי זקני החסידים להמשיך את דרכו בהנהגת החסידות.  
בשנים מאוחרות יותר למד בישיבת וולוזי'ן בתל אביב ונחשב שם לאחד מבחירי הבחבורה. על סדר לימודו שם מסופר שלפני הצהריים היה לומד בכל יום ב' דפים בעיון, ואחה"צ היה משנן וחוזר על מסכתות שלמד בעבר, בערך עשרים דפים בכל יום.


בשנת תש"ז עלה ארצה סבו בעל ה'אמרי שאול' מארצות הברית, כשלש שנים לאחר שהצליח לברוח מ[[השואה]] דרך שנגחאי עם תלמידיו. עם עליית ה'אמרי שאול' הוא חלה תוך חודשים ספורים ונפטר בט"ז כסלו תש"ח. אביו, בעל ה'אמרי אש' הוכתר לממשיכו כאדמוממודז'יץ.
בנו הגדול, [[רבי חיים שאול טאוב]], ממלא את מקומו מבית מדרשו בבני ברק, ותחת נשיאותו קיימים בתי מדרש וריכוזי חסידים בערים ירושלים, אשדוד, מודיעין עילית, בני ברק, וכן ישיבה קטנה וכוללים, כמו כן ארגוני צדקה וחסד, ובנו הצעיר, [[רבי פינחס משה טאוב]] מכהן כאדמו"ר מ[[חסידות קוזמיר|קוזמיר]] בבני ברק ותחת נשיאותו בית מדרש בבני ברק, חתניו אדמו"ר [[רבי ישראל סג"ל לנדא מדרהוביטש]] נפטר י' אלול ה'תשפ"א, תחת נשיאותו עומדים בית מדרש בבני ברק ותל אביב, כולל להוראה וארגון צדקה וחסדף והרב שמואל וינברג נכד האדמומסלאנים   


בשנת תש"י נישא לרחל בילה בת הרב שמואל אהרן שצ'דרוביצקי מראשי [[אגודת ישראל]]. במשך 35 שנה כיהן כספרא דדיינא ב[[בית דין|ביה"ד]] דתל-אביב, ואף שלא ביקש משרה זו אלא כדי לעשות לפרנסתו, במהירות יצא שמו כבקיא בכל שבילי הפוסקים, ועולם הדיינות כולו עמד נפעם נוכח הגדרותיו ועצותיו הגאוניות בכל דבר הקשה, עד שכפי שהתבטא אחד מגדולי הדיינים בתל אביב: הוא היה 'הרבי של כל הדיינים'. עם זאת לא בקש מעולם משרת רבנות או דיינות, כי לא ראה עצמו ראוי לזו.
דברי תורתו כונסו בספר '''נחלת דן'''.


כל אותם השנים לא נהג שום ענייני גדולה בעצמו למרות היותו בן יחיד לאביו האדמו"ר, ומטבע הדברים כל עניני בית מודז'יץ עברו על ידו והתנהלו דרכו, היה יושב בתוך עמו מגלגל בשיחה עם כל אדם ונוהג בהצנע לכת. גם את כח תורתו הסתיר מאד עד כמה שהיה מסוגל.


ביום ראשון, ד' באייר תשמ"ד, נפטר אביו בעל [[רבי שמואל אליהו טאוב|ה'אמרי אש']]. עם סתימת הגולל הכריז זקן החסידים, ר' עלי לרנר, על הכתרתו של בנו יחידו ,רבי ישראל דן ,למלא מקומו ולהמשיך את שושלת אדמו"רי מודז'יץ.
{{סדרה|הקודם=[[רבי שמואל אליהו טאוב]]|הבא=[[רבי חיים שאול טאוב]]|רשימה=[[אדמו"ר]]י [[חסידות מודז'יץ|מודז'יץ]]}}
 
==כהונתו כאדמו"ר==
 
22 שנים כיהן כאדמו"ר ברמה ובתקיפות ביחס לכלל מחד, ובד בבד כלפי הפרט היה אב רחום אשר לבו יוצא לכל אחד ואחד. דרך הנהגתו הייתה ייחודית במינה. איש אמת אשר לא חת מפני שום דבר, לא זז מהנהגותיו מפני 'מה יאמרו' או 'איך יקבלו', ודבק בעקביות בדבריו ובסדריו, אין נפק"מ אצלו בין אם רבים נמצאים או איש אחד, הוא ינהל אותו שולחן וינהג באותם הנהגות.
לפנות בוקר היה קם ויורד וטובל ואח"כ יושב על התורה עד זמן התפילה, וכן רוב יומו היה ספון בחדרו והוגה בתורה בשקידה עצומה. דלתו פתוחה בכל עת לכל מי שמבקש להיכנס לברכה ועצה. כך היה נוהג עד שעה מאוחרת בלילה שאז היה מניח עצמו לישון ב' או ג' שעות וחוזר חלילה. ולא שינה - גם לאחר שמחת נשואי צאצאיו שנגמרה סמוך לעלות השחר, קם ממיטתו באותה השעה וניהל סדר יומו הרגיל. ולא שינה - מעולם ליסוע למקום נופש וכיוצא בזה.
 
בשנת תשמ"ט התמנה לחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל והיה מקרבניטי היהדות החרדית והשתתף ברוב האירועים המרכזים של היהדות החרדית ב[[ארץ ישראל]] כשברבים מהם הוא נשא דברים בפני הציבור. היה מהחברים המרכזיים של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ודעתו היתה נחשבת מאד אצל כל גדולי ישראל מכל חוגי היהדות.
ב[[ל"ג בעומר]] תשנ"ה עזב את תל אביב וקבע את מושבו ובית מדרשו בבני ברק. לא בקלות עזב את בית מדרשו של אביו ודחה את הדבר עוד ועוד, ואולם המצב הרוחני שהלך והידרדר בתל אביב והקשה מיום ליום על העמדת הדור הצעיר שהלך והתרחב , לא הותיר לו ברירה. לימים אמר "בת"א בשנים האחרונות כבר לא היה כ"כ סביבה דתית, אבל בעצם היותינו שם התקרבו רבים ליהדות ומכח זה זכיתי בעוה"ב".
עם המעבר לבני ברק קבלה חצר מודז'יץ תנופת התפתחות ורבים רבים באו בשעריה .
 
כמנהג אבותיו היה עובר לפני התיבה בכל תפילות הימים הנוראים, ומלחין מידי שנה כעשרה ניגונים חדשים. ניגוניו היו בסגנונות שונים ומיוחדים והופצ� ברחבי הארץ. בעידודו הוקם בשנת תשס"ה המכון לשימור ותיעוד ניגוני מודז'יץ. המכון אסף הקלטות ותווים רבים של ניגוני מודז'יץ והחל לקטלג ולמיין אותם בתוכנות מחשב חדישות על מנת לשמר את אוצר ניגוני מודז'יץ, המכיל כ-5000 ניגונים שונים.
 
באותה שנה, לקראת כ"א אדר, יום הפטירה של [[רבי אלימלך מליז'נסק]] נסע רבי ישראל דן לפולין לכבוד סיום הש"ס של [[הדף היומי]] שנערך בעיר לובלין בבית מדרשו של מייסד הלימוד [[רבי מאיר שפירא]] מלובלין ששימש משכן [[ישיבת חכמי לובלין]]. בנסיעה אמר שהוא מרגיש קשר ושייכות מיוחד לזה, שהוא מקום מנוחת זקניו האדמו"רים מלובלין ויפקוד את אהלם, וכן הוא עיר הולדתו של אביו האדמו"ר ה'אמרי אש' זצ"ל, ושהוא עדיין זוכר את נסיעתו של סבו הרבי ה'אמרי שאול' לסיום הש"ס של המחזור הראשון של דף היומי שנערך בישיבת חכמי לובלין. באותה נסיעה התבטא כמה פעמים כי נסיעתו היא פרידה כי יותר כבר לא יוכל לשוב שמה.
 
באותה שנה הקדים לחבר את הניגונים לקראת הימים הנוראים, ועמד והזהיר כמה וכמה פעמים שהשנה חייבים שבנו [[רבי חיים שאול טאוב]] ידע את כל הניגונים. ובאחת השבתות דיבר באריכות מהענין שבדורות הראשונים היו שני אופנים במסירת הנהגה, מרב לתלמיד, ומאב לבן. ואילו בדורות האחרונים הסדר הוא שהנהגה נמסר מאב לבן, ושבדרך כלל הבן הוא התלמיד הכי גדול.
 
ביום רביעי י' אלול התקשר לבנו, הרב חיים שאול, ובקשו שיזכיר לו מחר לעשות קידוש לבנה על אף שהיה עושה תמיד במוצ"ש. ואכן למחרת קידש הלבנה במנין מצומצם. ביום שישי בבקר ירד לביהמ"ד וקרא לבנו שיעלה לחדרו, וכתב ההסכמה לספר 'אמרי אש' שהיה מוכן לדפוס זמן רב ועמד אצלו לקבל ההסכמה להדפסת הספר. בליל שבת ירד מדירתו לערוך את שולחנו בבית המדרש למרות שלא חש בטוב. בשעת עריכת השולחן התגברו ייסוריו מרגע לרגע ולא הראה סימן כלשהוא.
בלילה נתגברו עליו ייסורים נוראים ולשחרית כבר לא ירד לביהמ"ד, ורק עלו מנין מצומצם לביתו לקריאת התורה. ועל בנו ציוה לרדת לביהמ"ד ואמר לו: תעלה ששי (עליית האדמו"ר), ותקח את כל העניינים לידיים. במוצש"ק נסע לבית חולים ואושפז שם. בבוקר יום א' י"ד אלול, איבד את הכרתו, ומאז נפל למשכב למשך כתשעה חודשים.
 
ביום שישי, כ' סיוון תשס"ו, נפטר רבי ישראל דן. מעט לפני [[שבת]] נטמן ליד קברי אבותיו במרומי [[הר הזיתים]] לאחר הלוויה גדולה בה השתתפו אלפים הן בבני ברק והן בירושלים עיה"ק. לאחר סתימת הגולל הכתירו זקני החסידים את בנו הגדול [[רבי חיים שאול טאוב]] למלא את מקום אביו ולכן כאדמוממודז'יץ.
 
==משפחתו==
לרבי ישראל דן שני בנים ושתי בנות:
*[[רבי חיים שאול טאוב]] האדמו"ר [[חסידות מודז'יץ|ממודז'יץ]].
*[[רבי פנחס משה טאוב]] - האדמו"ר [[חסידות קוזמיר|מקוזמיר]].
*עופרה, הנשואה לישראל לנדא.
*ודבורה, שנישאה בתחילה ל[[רבי דוד שלמה קליין]] האדמו"ר מאונגוואר. לאחר מכן התגרשה ונישאה בשנית לשמואל וינברג, בנו של הרב אריה וינברג, ראש מוסדות "לב בנים".




שורה 52: שורה 55:
[[קטגוריה:אדמו"רי מודז'יץ]]
[[קטגוריה:אדמו"רי מודז'יץ]]
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]]
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:רבני תל אביב ויפו]]
[[קטגוריה:בני ברק:רבנים]]

גרסה אחרונה מ־13:12, 29 באוקטובר 2021

רבי ישראל דן טאוב
האדמו"ר ממודז'יץ
Nachlat dan.jpg
חיבורו העיקרי נחלת דן
תאריך לידה י"ט בטבת תרפ"ח
מקום לידה ורשה, פולין
תאריך פטירה כ' בסיוון תשס"ו
מקום קבורה הר הזיתים, ירושלים
חסידות מודז'יץ
מקום פעילות תל אביב; בני ברק
מספר בשושלת רביעי
הקודם רבי שמואל אליהו טאוב
הבא רבי חיים שאול טאוב
תחילת כהונה תשמ"ד
סיום כהונה תשס"ו
רבותיו אביו; סבו רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב; רבי דוד פוברסקי; הרב חיים שאול ברוק
אם רבקה
בת זוג רחל בילה בת ר' שמואל אהרן שצ'דרוביצקי
ילדים ממלא מקומו רבי חיים שאול טאוב ממודז'יץ
הרב פינחס משה טאוב מקוזמיר

רבי ישראל דן טאוב (מכונה לעיתים הנחלת דן על שם ספרו) היה האדמו"ר הרביעי ממודז'יץ וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

תולדות חייו[עריכה]

תחילת דרכו[עריכה]

נולד בורשה בי"ט בטבת תרפ"ח לאביו האדמו"ר רבי שמואל אליהו טאוב, בעל ה'אמרי אש', ולאמו רבקה, נינת רבי עקיבא איגר. הוא נקרא על שם סבו מצד אביו, רבי ישראל טאוב, האדמו"ר הראשון ממודז'יץ, וסבו מצד אמו רבי דן מקוסטנין. מנעוריו התבלט בכשרונותיו והתמדתו, ובגיל ארבע כבר החל ללמוד גמרא. בשנת תרצ"ה עלה אביו (שטרם כיהן אז כאדמו"ר) לארץ ישראל וייסד בהוראת אביו האדמו"ר רבי שאול אלעזר ידידיה בית מדרש לחסידי מודז'יץ בתל אביב, ובשנת תרצ"ז הצטרפו אליו אשתו ובנו ר' ישראל דן. הוא למד בישיבת ליובאוויטש בתל אביב אצל חסיד חב"ד הרב חיים שאול ברוק והרב דוד פוברסקי, שחיבב את ר' ישראל דן ביותר. בהמשך, למד בישיבת וולוז'ין בתל אביב. על תקופה זו מסופר כי היה חוזר על כעשרים דפי גמרא ביום.

בשנת תש"י נישא לרחל בילה בת הרב שמואל אהרן שצ'דרוביצקי, מראשי אגודת ישראל. במשך 35 שנה כיהן כ"ספרא דדיינא" (סופר בית הדין) בבית דין בתל-אביב, ובמהירות יצא שמו כבקיא בתחומי הדיינות, עד שאחד מגדולי הדיינים התבטא אודותיו כי "הוא הרבי של כל הדיינים".

כהונתו כאדמו"ר[עריכה]

ביום ראשון, ד' באייר תשמ"ד, נפטר אביו בעל ה'אמרי אש', והוא, כבן יחיד לאביו, נבחר פה אחד להמשיך את שושלת האדמו"רות לבית מודז'יץ. כהונתו נמשכה 22 שנה, עד לפטירתו. בשנת תשמ"ט התמנה לחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיה מקברניטי היהדות החרדית. הוא השתתף ברוב האירועים המרכזים של היהדות החרדית בארץ ישראל. בל"ג בעומר תשנ"ה עזב את תל אביב וקבע את מושבו ובית מדרשו בבני ברק.

כמיטב מסורת בית מודז'יץ, גם ר' ישראל דן נהג לעבור לפני התיבה בכל תפילות הימים הנוראים, ומדי שנה הלחין כעשרה ניגונים חדשים. ניגוניו היו בסגנונות שונים ומיוחדים, וחלקם זכו לתפוצה רחבה בעולם היהודי. תחת הנהגתו היתה ישיבה לצעירים אמרי שאול ברחוב הרב שר בבני ברק וישיבה גדולה אמרי אש במרכז החסידות בימים ההם בתל אביב. כמו"כ בעידודו הוקם בשנת תשס"ה ה"מכון לשימור ותיעוד ניגוני מודז'יץ". המכון אסף הקלטות ותווים רבים של ניגוני מודז'יץ והחל לקטלג ולמיין אותם במחשב, על מנת לשמר את אוצר ניגוני חסידות מודז'יץ המכיל כ-5000 ניגונים.

באלול של אותה השנה איבד את הכרתו ואושפז בבית החולים, שם שהה תשעה חודשים, עד לפטירתו בכ' בסיוון תשס"ו. הלוויתו התקיימה ביום שישי אחר הצהריים, והוא נטמן במרומי הר הזיתים, בחלקת אדמור"י מודז'יץ. במעמד הקבורה הוכתר בנו הגדול רבי חיים שאול טאוב על ידי זקני החסידים להמשיך את דרכו בהנהגת החסידות.

בנו הגדול, רבי חיים שאול טאוב, ממלא את מקומו מבית מדרשו בבני ברק, ותחת נשיאותו קיימים בתי מדרש וריכוזי חסידים בערים ירושלים, אשדוד, מודיעין עילית, בני ברק, וכן ישיבה קטנה וכוללים, כמו כן ארגוני צדקה וחסד, ובנו הצעיר, רבי פינחס משה טאוב מכהן כאדמו"ר מקוזמיר בבני ברק ותחת נשיאותו בית מדרש בבני ברק, חתניו אדמו"ר רבי ישראל סג"ל לנדא מדרהוביטש נפטר י' אלול ה'תשפ"א, תחת נשיאותו עומדים בית מדרש בבני ברק ותל אביב, כולל להוראה וארגון צדקה וחסדף והרב שמואל וינברג נכד האדמו"ר מסלאנים

דברי תורתו כונסו בספר נחלת דן.


הקודם:
רבי שמואל אליהו טאוב
אדמו"רי מודז'יץ הבא:
רבי חיים שאול טאוב