בית הכנסת על שם אברהם אבינו: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[תמונה:Avraam_avinu.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת - המקור:ויקיפדיה, צילם:בית השלום]] | [[תמונה:Avraam_avinu.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת - המקור:ויקיפדיה, צילם:בית השלום]] | ||
'''בית הכנסת על שם אברהם אבינו''' הוא [[בית הכנסת]] העתיק בחברון. הוא נמצא בלב [[היישוב היהודי בחברון]]. הוא נבנה על ידי הקהילה היהודית של יוצאי ספרד ב[[חברון]] בהנהגת [[הרב מלכיאל אשכנזי]]. | '''בית הכנסת על שם אברהם אבינו''' הוא [[בית הכנסת]] העתיק בחברון. הוא נמצא בלב [[היישוב היהודי בחברון]]. הוא נבנה על ידי הקהילה היהודית של יוצאי ספרד ב[[חברון]] בהנהגת [[הרב מלכיאל אשכנזי]]. בשנת 1540. | ||
שמו של בית הכנסת לקוח מאגדה המספרת כי באחד מערבי [[יום כיפור]] הגיעו לבית הכנסת רק תשעה יהודים בחברון והיה חסר העשירי להשלמת ה[[מניין]]. בהיכנס החג הגיע יהודי אלמוני ובזכותו נתקיימה בחברון [[תפילה]] במניין. במוצאי החג נעלם האיש והופיע שוב בחלומו של רב הקהילה וסיפר לו כי הוא [[אברהם אבינו]]. בעקבות אגדה זו נקרא בית הכנסת בחברון בית הכנסת על שם אברהם. | שמו של בית הכנסת לקוח מאגדה המספרת כי באחד מערבי [[יום כיפור]] הגיעו לבית הכנסת רק תשעה יהודים בחברון והיה חסר העשירי להשלמת ה[[מניין]]. בהיכנס החג הגיע יהודי אלמוני ובזכותו נתקיימה בחברון [[תפילה]] במניין. במוצאי החג נעלם האיש והופיע שוב בחלומו של רב הקהילה וסיפר לו כי הוא [[אברהם אבינו]]. בעקבות אגדה זו נקרא בית הכנסת בחברון בית הכנסת על שם אברהם. | ||
ב"מאורעות תרפ"ט" הרסו הערבים את בית הכנסת. המקום ניטש והיה למזבלה. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] התגלה כי במקום הוקם מתקן לשירותים ציבוריים ודיר עזים. | ב"מאורעות תרפ"ט" הרסו הערבים את בית הכנסת. המקום ניטש והיה למזבלה. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] התגלה כי במקום הוקם מתקן לשירותים ציבוריים ודיר עזים. | ||
אחרי חידוש היישוב היהודי בחברון, שרידי בית הכנסת נחשפו על ידי | ==פועלו של בן ציון טבגר== | ||
אחרי חידוש היישוב היהודי בחברון, שרידי בית הכנסת נחשפו על ידי פרופסור בן-ציון טבגר, תושב [[קרית ארבע]] שעלה מ[[ברית המועצות]] <ref>ביוזמתו שוקם גם בית הקברות העתיק של חברון</ref>. נועם ארנון, ממתיישבי היישוב היהודי בחברון מביא את סיפור השיקום:"בשנת 1974 מבקר עולה חדש מברית המועצות בשם פרופ' בן-ציון טבגר ז"ל בעיר האבות. המדריך, חיים מגני, מתעכב ליד דיר עיזים, ומספר שבמקום הזה היה פעם בית כנסת מפואר ע"ש אברהם אבינו, שנחרב וחולל. פרופ' טבגר בטוח שהבעיה היא בהבנת העברית שלו: עיזים מהלכות ומטילות את גלליהן במקום שהיה בית תפילה במשך 400 שנה?! והשלטון היהודי עומד מנגד ומושך בכתפיו? | |||
מכיוון שהפרופסור לפיזיקה לא מקבל תשובה שמניחה את דעתו, הוא נוטש את עיסוקיו, קונה טוריה ודלי, עולה על תל גללי העיזים ומתחיל לנקות את השטח. לא חולף זמן רב ומתנדבים ? בתוכם גם נעם ארנון ? מצטרפים אל פרופ' טבגר. לא חולף זמן רב וגם המשטרה מצטרפת. לא כדי לסייע, אלא כדי לעצור את המתנדבים בעוון הסגת גבול. השטח אמנם נמצא בבעלות של הממשל, אבל הוא השכיר זאת לבעל הדיר הערבי. ועל הסדר הטוב יש לשמור. טבגר וחבריו נעצרים, משוחררים בערבות, חוזרים לזירת הפשע, ושוב נעצרים. וחוזר חלילה. | |||
"נדפוק את הראש בקיר ובסוף הוא יישבר", אמר ב"צ טבגר באחד המעצרים. ובאמת בשלב מסוים נכנעו ראש הממשלה רבין ושר הביטחון פרס והתירו להם לפנות את גלי הטינופת מהמקום. בראש השנה 1977 מספר ארנון, התקיימה באתר המשוקם תפילה ראשונה. 48 שנים לאחר חורבן בית הכנסת. ואולם בשבת שלאחר מכן קיבלו החיילים הוראה מגבוה ? לסלק את המתפללים. 4 שנים, משחזר ארנון, הגענו להתפלל במקום והחיילים פינו אותנו לקול צהלת התושבים הערבים. רק לאחר רצח בחורי הישיבה בבית הדסה, בשנת 1981, קיבלה הממשלה החלטה להקים את היישוב היהודי בחברון. עתה הותר לבנות על שרידי בית הכנסת את המבנה המשוחזר החדש. | |||
[[הרב משה לוינגר]] נסע לניו-יורק וגייס מג'ו נקש ('ג'ורדש') 50 אלף דולר. האדריכל טנאי והקבלן זליגר ניצחו על המלאכה. בחנוכת הבית הוחזרו לבית הכנסת המשוקם ספרי התורה העתיקים, שנדדו למעלה מיובל שנים קודם לכן לירושלים. " <ref>[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/2103מקור]</ref> | |||
לבית הכנסת | הרב משה לוינגר, רבה של חברון העברית, הגר בקרבת מקום לבית הכנסת - ב[[שכונת אברהם אבינו]] - קבע כי בבית הכנסת ייתפללו לפי המנהג המקורי, אף שאין הוא רווח בין תושבי השכונה היום. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
גרסה אחרונה מ־20:47, 2 במאי 2017
|
|
| חברון העברית |
| מערת המכפלה |
| חברון |
| היישוב היהודי בחברון |
| בית הכנסת אברהם אבינו |
| קרית ארבע |
| בית הדסה |
| ישיבת שבי חברון |
| ישיבת ניר קרית ארבע |
| בית השלום בחברון |
| קברי ישי ורות |
| אדמות ישי |
| בית הכנסת חזון דוד |
| אלוני ממרא |
בית הכנסת על שם אברהם אבינו הוא בית הכנסת העתיק בחברון. הוא נמצא בלב היישוב היהודי בחברון. הוא נבנה על ידי הקהילה היהודית של יוצאי ספרד בחברון בהנהגת הרב מלכיאל אשכנזי. בשנת 1540. שמו של בית הכנסת לקוח מאגדה המספרת כי באחד מערבי יום כיפור הגיעו לבית הכנסת רק תשעה יהודים בחברון והיה חסר העשירי להשלמת המניין. בהיכנס החג הגיע יהודי אלמוני ובזכותו נתקיימה בחברון תפילה במניין. במוצאי החג נעלם האיש והופיע שוב בחלומו של רב הקהילה וסיפר לו כי הוא אברהם אבינו. בעקבות אגדה זו נקרא בית הכנסת בחברון בית הכנסת על שם אברהם.
ב"מאורעות תרפ"ט" הרסו הערבים את בית הכנסת. המקום ניטש והיה למזבלה. לאחר מלחמת ששת הימים התגלה כי במקום הוקם מתקן לשירותים ציבוריים ודיר עזים.
פועלו של בן ציון טבגר[עריכה]
אחרי חידוש היישוב היהודי בחברון, שרידי בית הכנסת נחשפו על ידי פרופסור בן-ציון טבגר, תושב קרית ארבע שעלה מברית המועצות [1]. נועם ארנון, ממתיישבי היישוב היהודי בחברון מביא את סיפור השיקום:"בשנת 1974 מבקר עולה חדש מברית המועצות בשם פרופ' בן-ציון טבגר ז"ל בעיר האבות. המדריך, חיים מגני, מתעכב ליד דיר עיזים, ומספר שבמקום הזה היה פעם בית כנסת מפואר ע"ש אברהם אבינו, שנחרב וחולל. פרופ' טבגר בטוח שהבעיה היא בהבנת העברית שלו: עיזים מהלכות ומטילות את גלליהן במקום שהיה בית תפילה במשך 400 שנה?! והשלטון היהודי עומד מנגד ומושך בכתפיו?
מכיוון שהפרופסור לפיזיקה לא מקבל תשובה שמניחה את דעתו, הוא נוטש את עיסוקיו, קונה טוריה ודלי, עולה על תל גללי העיזים ומתחיל לנקות את השטח. לא חולף זמן רב ומתנדבים ? בתוכם גם נעם ארנון ? מצטרפים אל פרופ' טבגר. לא חולף זמן רב וגם המשטרה מצטרפת. לא כדי לסייע, אלא כדי לעצור את המתנדבים בעוון הסגת גבול. השטח אמנם נמצא בבעלות של הממשל, אבל הוא השכיר זאת לבעל הדיר הערבי. ועל הסדר הטוב יש לשמור. טבגר וחבריו נעצרים, משוחררים בערבות, חוזרים לזירת הפשע, ושוב נעצרים. וחוזר חלילה.
"נדפוק את הראש בקיר ובסוף הוא יישבר", אמר ב"צ טבגר באחד המעצרים. ובאמת בשלב מסוים נכנעו ראש הממשלה רבין ושר הביטחון פרס והתירו להם לפנות את גלי הטינופת מהמקום. בראש השנה 1977 מספר ארנון, התקיימה באתר המשוקם תפילה ראשונה. 48 שנים לאחר חורבן בית הכנסת. ואולם בשבת שלאחר מכן קיבלו החיילים הוראה מגבוה ? לסלק את המתפללים. 4 שנים, משחזר ארנון, הגענו להתפלל במקום והחיילים פינו אותנו לקול צהלת התושבים הערבים. רק לאחר רצח בחורי הישיבה בבית הדסה, בשנת 1981, קיבלה הממשלה החלטה להקים את היישוב היהודי בחברון. עתה הותר לבנות על שרידי בית הכנסת את המבנה המשוחזר החדש.
הרב משה לוינגר נסע לניו-יורק וגייס מג'ו נקש ('ג'ורדש') 50 אלף דולר. האדריכל טנאי והקבלן זליגר ניצחו על המלאכה. בחנוכת הבית הוחזרו לבית הכנסת המשוקם ספרי התורה העתיקים, שנדדו למעלה מיובל שנים קודם לכן לירושלים. " [2]
הרב משה לוינגר, רבה של חברון העברית, הגר בקרבת מקום לבית הכנסת - בשכונת אברהם אבינו - קבע כי בבית הכנסת ייתפללו לפי המנהג המקורי, אף שאין הוא רווח בין תושבי השכונה היום.