הרב ראובן מרגליות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
'''הרב ראובן מרגליות''' היה ת"ח, מקובל, חוקר תורני, ביוגרף ומחבר ספרים פורה, שימש כספרן "ספריית הרמב"ם" בתל אביב וחיבר מעל 50 ספרים ספרים במגוון נושאים תורניים.  
'''הרב ראובן מרגליות''' {ז' בכסלו תר"ן - ז' באלול תשל"א, (1889 - 1971)} היה ת"ח, חוקר וספרן, חיבר מעל 50 ספרים ספרים במגוון נושאים תורניים. ייסד את ספריית ה[[רמב"ם]] ושימש כספרנהּ למשך שנים רבות.
בנוסף לכך, הרב ראובן מרגליות היה חתן [[פרס ישראל]] בשנת תשי"ז (1957 למניינם) ו[[פרס הרב קוק]] ל[[ספרות תורנית]] לשנת תש"ג – תש"ד (חוּלק במאי 1945 למניינם).


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בלמברג (לבוב) שבגליציה. את הכשרתו רכש מאביו, ובאופן עצמאי בעזרת ספרים. על אף שהוסמך לרבנות ע"י גדולי הרבנים, לא קיבל עליו שום משרה רבנית אלא עסק במסחר ספרים והיה פעיל בתנועת המזרחי (ובמסגרתה שימש בתפקידים שונים).
נולד בלמברג (לבוב) שבגליציה בז' ב[[כסליו]] תר"ן. את הכשרתו רכש מאביו, ובאופן עצמאי בעזרת ספרים. על אף שהוסמך לרבנות ע"י גדולי הרבנים, לא קיבל עליו שום משרה רבנית אלא עסק במסחר ספרים והיה פעיל בתנועת המזרחי (ובמסגרתה שימש בתפקידים שונים).  
 
בטבת תרצ"ה (1934 למניינם) עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. מאז ועד יום מותו שימש כמנהל [[ספריית הרמב"ם]] בתל אביב.
נפטר ללא ילדים.


בבחירות לכנסת השישית הוצב במקום ה-118 של רשימת המפד"ל.
בטבת תרצ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[תל אביב]]. מאז ועד יום מותו שימש כמנהל [[ספריית הרמב"ם]] בתל אביב. בבחירות לכנסת השישית הוצב במקום ה-118 של רשימת המפד"ל.


==כתיבתו וספריו==
זכה ב"פרס הרב קוק לספרות תורנית" לשנים תש"ג - תש"ד, ובשנת תשי"ז זכה בפרס ישראל.  
הרב ראובן מרגליות היה בעל זכרון צילומי והיה בקי מאד בתורה שבעל פה.
כתב על נושאים מגוונים, כשספריו יועדו הן לציבור הרחב והן לחוקרים.
הרב עסק רבות בנושאי מחקר תולדות ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], והביע בנושא זה דעות מקוריות ביותר, בחריפות ובבקיאות מרובה.


הוא התמקד בספריו אף בענייני תורת הקבלה, כשהוא כותב ספרים על ספר הזוהר, כגון "הרמב"ם והזוהר", העוסק בהשוואת דברי הרמב"ם למובא בזוהר; וכן "שערי זוהר", העוסק בהבאת שיטת הזוהר על סמך שאר הספרות של [[תורה שבעל פה]], כגון ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מדרשים]].  
נפטר ללא ילדים בז' ב[[אלול]] תשל"א.


בנוסף כתב הרב מרגליות ספרים הקשורים לארץ ישראל, כדוגמת ספריו "קוי אור" ו"טל תחיה", העוסקים במשפט העברי ובהתחדשות המדינה.
==כתיבתו==
הרב מרגליות היה בעל זכרון צילומי והיה בקי מאד בתורה שבעל פה. היה גם בעל ידיעות רחבות במדעים. כתיבתו התאפיינה בלשון תמציתית וקצרה.  


תוכן נוסף של ספריו התמקד אף במונוגרפיות (כתבי יחיד) שונות, כשהוא כותב על ה[[רמב"ן]], רבי [[יחיאל מפאריס]], רבי [[אברהם בן רמב"ם]], רבי [[חיים בן עטר]], ה[[מהרש"א]] ועוד.  
עסק רבות במחקרי המשנה והתלמוד, והביע דעות מקוריות וחדשניות בתחומים אלו. כמו כן, עסק הרבה בתורת ה[[קבלה]], ובפרט ב[[ספר הזוהר]], וכן בכתיבת ביוגרפיות.  


ספריו נכתבו תוך קשיים גדולים, כפי שהוא מתאר בהקדמת ספרו "נפש חיה" (הערות וחידושים על השו"ע) שנכת תוך כדי מלחמת העולם הראשונה (כששהה בלבוב).
ספריו נכתבו תוך קשיים גדולים, כפי שמתאר בהקדמת ספרו "נפש חיה", שנכתב בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]].  


בשנת תשס"ד הוקם בבאר שבע מכון להוצאת כתביו, עד כה ההדירו שמונה מספריו.
בשנת תשס"ד הוקם בבאר שבע מכון להוצאת כתביו, עד כה ההדירו שמונה מספריו.


בכתביו הוא מגלה בקיאות רבה במדעים
===הייחודיות שבחידושיו===  
וּכפי שכותב עליו ד"ר יצחק רפאל שסגנון כתיבתו התאפיין בכתיבה מתומצתת, ששאפה להכיל נושאים רבים.
 
== הייחודיות שבחידושיו ==  
הייחודיות המאפיינת את כתביו  קשורה גם בכוח הזיכרון הנדיר והפנומנאלי שבו ניחן.   
הייחודיות המאפיינת את כתביו  קשורה גם בכוח הזיכרון הנדיר והפנומנאלי שבו ניחן.   
הזיכרון החי מסייע לו בבניית החידושים.
הזיכרון החי מסייע לו בבניית החידושים.
עד כדי כך שכאשר הוא נדרש לדון בשמועותיו של [[אמורא]] פלוני, הוא מכיר את הלך רוחו, ובונה כמין פרופיל תכונות של בעל השמועה, כשכל תכונה ותכונה, נתמכת במקור ממרחבי התלמודים והמדרשים וכך הוא מטיב להסביר את המניעים שהביאוהו לומר את השמועה, או לשלול חוסר הבנה בדברי אותו האמורא.
עד כדי כך שכאשר הוא נדרש לדון בשמועותיו של [[אמורא]] פלוני, הוא מכיר את הלך רוחו, ובונה כמין פרופיל תכונות של בעל השמועה, כשכל תכונה ותכונה, נתמכת במקור ממרחבי התלמודים והמדרשים וכך הוא מטיב להסביר את המניעים שהביאוהו לומר את השמועה, או לשלול חוסר הבנה בדברי אותו האמורא.
מנהגו לא להשאיר שום פרט שלא מבוסס על מקור תורני קדום, ניכר ביותר בספרו '''המקרא והמסורה''' שבו הוא לוחם מלחמת קודש בעוסקים בביקורת המקרא.  
מנהגו לא להשאיר שום פרט שלא מבוסס על מקור תורני קדום, ניכר ביותר בספרו '''המקרא והמסורה''', שבו הוא לוחם מלחמת קודש בעוסקים בביקורת המקרא.


==מספריו==
==מספריו==
* '''מרגליות הים''' על [[מסכת סנהדרין]], מוסד הרב קוק, ירושלים. הספר הידוע ביותר ממנו. לעתים הרב מרגליות היה מכונה בשם ספרו זה.  
===חידושי תורה===
*'''תולדות אדם''', תולדותיו ומשנתו של ה[[מהרש"א]], למברג תרע"ב.
* '''מרגליות הים'''- הערות מקיפות על [[מסכת סנהדרין]]. בספר זה מתגלה בקיאותו הנדירה בכל ספרות ההלכה, האגדה והנסתר.
*'''קב בשמים''', הערות על דברי בעלי התוספות, לבוב תרע"ג.  
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40691&pgnum=1 שם עולם]'''- הכרעה בכל המקורות שבהם נאמרות שתי דעות ולא מוכרע מיהו בעל כל אחת מהן.
*'''מלאכי עליון''', אנציקלופדיה לענייני מלאכים, ירושלים : בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], תש"ה.
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11124&pgnum=1 פירוש על הגדה של פסח]- מורכב משני חלקים: '''באר מרים'''- ציוני מקורות, חקרי הלכות, בירורי נוסח והערות קצרות, ו'''קהלת משה'''- ליקוט חידושים על ההגדה.  
* '''ניצוצי אור''' הערות על התלמוד ועוד ספרי חז"ל, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשס"ב.
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20889&pgnum=1 קב בשמים]'''-102  הערות על דברי [[בעלי התוספות]], לבוב תרע"ג.  
* '''שערי זוהר''' השוואת דברי הש"ס והמדרשים לזוהר, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]].
*'''מלאכי עליון'''- אנציקלופדיה לענייני מלאכים. ירושלים, תש"ה.  
* '''יסוד המשנה ועריכתה''' סקירה כללית על השתלשלות מימות אנשי כנסת הגדולה עד חתימתה, ותוכנית סדורה, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תש"ן.  
* '''ניצוצי אור''' הערות על התלמוד ושאר ספרי חז"ל.
* '''המקרא והמסורה''' קובץ מחקרים, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשמ"ט.
* '''שערי זוהר''' השוואת דברי הש"ס והמדרשים לזוהר.  
* '''מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו''', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשמ"ט. (יצא יחד עם ספרו '''עוללות''').
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22435&pgnum=1 ילקוט מרגליות]'''- דרשות.  
* '''עוללות''', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשמ"ט.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20227&pgnum=1 ילקוט פנינים]'''- דרשות.  
* '''לחקר שמות וכינויים בתלמוד''', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשמ"ט.
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7953&pgnum=1 נפש חיה]'''- הגהות הערות וחידושי דינים ל[[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]].  
*'''לתולדות אנשי שם בלבוב''', הערות לספרו של [[ר' שלמה בובר]], '''אנשי שם'''.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8842&pgnum=1 טל תחיה]''' על המשפט העברי, הרפואה המודרנית בהלכה, ועל גר תושב (היחס לערביי הארץ).
*'''נפש חיה''', הגהות הערות וחידושי דינים ל[[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]].
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39219&pgnum=1 נר למאור]''' הערות וביאורים על הספר "[[אור החיים (ספר)|אור החיים]]" של [[חיים אבן עטר|רבי חיים בן עטר]].
*'''באר מרים''' ו'''קהלת משה''', פירושים ל[[הגדה של פסח]] , תל אביב תרצ"ז.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21595&pgnum=1 קוי אור]'''- "חקרי הלכה במשפטי הישוב המדיני בארץ ישראל, ומאמרים שונים בהרבה מקצועות התורה ודברי ימי ישראל".  
* '''ויכוח הרמבן ותולדות הרמב"ן .
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21438&pgnum=1 שיחות חכמים]'''- ליקוט מדברי חכמים ואדמו"רים.  
* '''טל תחיה''' על המשפט העברי, הרפואה המודרנית בהלכה, ועל גר תושב (היחס לערביי הארץ).
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8889&pgnum=1 מקור הברכה]'''- בענייני [[ברכת המצוות]].
* '''נר למאור''' הערות וביאורים על הספר "[[אור החיים (ספר)|אור החיים]] הקדוש" של [[חיים אבן עטר|רבי חיים בן עטר]].
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3876&pgnum=1 גבורת ארי]'''
 
===מחקרים תורניים===
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32665&pgnum=1 יסוד המשנה ועריכתה]''' סקירה כללית על השתלשלות המשנה מימות אנשי כנסת הגדולה עד חתימתה, ותוכנית סדורה.
* '''המקרא והמסורה''' קובץ מחקרים בתנ"ך, בו יוצא בחריפות כנגד שיטת [[ביקורת המקרא|מבקרי המקרא]].
* '''מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו'''.  
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34361&pgnum=1 עוללות]'''- מחקרים תלמודיים קצרים.  
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33639&pgnum=1 לחקר שמות וכינויים בתלמוד]'''.


ספרים שההדיר:
===ביוגרפיות===
*[[ספר חסידים]] (כת"י בולוניה), ירושלים: בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], תשי"ז (עם מפתחות, תשס"ג).
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29146&pgnum=1 תולדות אדם]''', תולדותיו ומשנתו של ה[[מהרש"א]], למברג תרע"ב.
*'''מלחמות ה'''' לר' [[אברהם בן רמב"ם]], בצירוף מאמר על דרשות חז"ל ואגרות, ירושלים: בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], תשי"ג.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10199&pgnum=1 תפארת אדם]'''- תולדותיו של רבי [[דוד משה מטשורטקוב]].
*'''ספר הזוהר''' עם הערות ניצוצי זוהר, שלשה כרכים, ירושלים ; בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], תש"א-תש"ו.  
* '''ויכוח ה[[רמב"ן]] ותולדות הרמב"ן'''.
*'''שו"ת מן השמים''' לר' יעקב ממרויש, לבוב תרפ"ו; ירושלים ; בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], תשי"ז.
* '''אור המאיר'''- תולדות חייו של [[רבי מאיר מפרמישלאן]].
*'''ספר הבהיר''', עם פירושים, וביאור 'אור בהיר, ירושלים ; בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], תשי"א.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29167&pgnum=1 תולדות רבינו חיים ן' עטר]'''.
*'''זהר חדש''' עם ניצוצי זהר, ירושלים ; בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], תשי"ג. ‬ ‬
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29154&pgnum=1 תולדות רבינו אברהם מיימוני]'''- תולדותיו של [[רבי אברהם בן הרמב"ם]].
*'''לתולדות אנשי שם בלבוב'''- הערות לספרו של ר' שלמה בובר, "[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21362&pgnum=1 אנשי שם]".
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20851&pgnum=1 סיבת התנגדותו של רבינו יעקב מעמדין לרבינו יהונתן אייבשיץ]'''- מאמר אודות על המחלוקת בין ה[[יעב"ץ]] ל[[רבי יהונתן אייבשיץ]].
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20851&st=&pgnum=12 להקטגוריה שנתחדשה]'''- מאמר שהודפס יחד עם המאמר אודות מחלוקת ר"י אייבשיץ והיעב"ץ.
===ספרים שההדיר===
* [[ספר חסידים]] (כת"י בולוניה).
*'''מלחמות ה'''' ל[[רבי אברהם בן רמב"ם]], בצירוף ה"מאמר על דרשות חז"ל" ואגרותיו של ר"א בן הרמב"ם.
*'''[[ספר הזוהר]]''' עם הערות ניצוצי זוהר, שלשה כרכים.
*'''[[שו"ת מן השמים]]''' ל[[רבי יעקב ממרויש]]. ‬במבוא לספר זה דן בארוכה בסוגיית פסיקת הלכה מתוך חלום.
*'''[[ספר הבהיר]]''', עם פירושים, וביאור "'''אור בהיר'''".
*'''זהר חדש''' עם "'''ניצוצי זהר'''".
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3857&pgnum=1 מרגניתא דרבי מאיר]'''- מתורותיו של רבי מאיר מפרמישלאן


--[[משתמש:אלחנן אליהו|אלחנן אליהו]] ([[שיחת משתמש:אלחנן אליהו|שיחה]]) 22:50, 23 באפריל 2015 (IDT)
==לקריאה נוספת==
* יצחק דדון, '''אתחלתא היא: יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה''', חלק א', ירושלים תשס"ו.


המידע מ"ויקיפדיה"
{{מיון רגיל:מרגליות ראובן}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:מפרשי הזוהר]]
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]]
[[קטגוריה:מקובלים]]

גרסה אחרונה מ־21:32, 14 במאי 2015

הרב ראובן מרגליות היה ת"ח, מקובל, חוקר תורני, ביוגרף ומחבר ספרים פורה, שימש כספרן "ספריית הרמב"ם" בתל אביב וחיבר מעל 50 ספרים ספרים במגוון נושאים תורניים.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בלמברג (לבוב) שבגליציה בז' בכסליו תר"ן. את הכשרתו רכש מאביו, ובאופן עצמאי בעזרת ספרים. על אף שהוסמך לרבנות ע"י גדולי הרבנים, לא קיבל עליו שום משרה רבנית אלא עסק במסחר ספרים והיה פעיל בתנועת המזרחי (ובמסגרתה שימש בתפקידים שונים).

בטבת תרצ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. מאז ועד יום מותו שימש כמנהל ספריית הרמב"ם בתל אביב. בבחירות לכנסת השישית הוצב במקום ה-118 של רשימת המפד"ל.

זכה ב"פרס הרב קוק לספרות תורנית" לשנים תש"ג - תש"ד, ובשנת תשי"ז זכה בפרס ישראל.

נפטר ללא ילדים בז' באלול תשל"א.

כתיבתו[עריכה]

הרב מרגליות היה בעל זכרון צילומי והיה בקי מאד בתורה שבעל פה. היה גם בעל ידיעות רחבות במדעים. כתיבתו התאפיינה בלשון תמציתית וקצרה.

עסק רבות במחקרי המשנה והתלמוד, והביע דעות מקוריות וחדשניות בתחומים אלו. כמו כן, עסק הרבה בתורת הקבלה, ובפרט בספר הזוהר, וכן בכתיבת ביוגרפיות.

ספריו נכתבו תוך קשיים גדולים, כפי שמתאר בהקדמת ספרו "נפש חיה", שנכתב בזמן מלחמת העולם הראשונה.

בשנת תשס"ד הוקם בבאר שבע מכון להוצאת כתביו, עד כה ההדירו שמונה מספריו.

הייחודיות שבחידושיו[עריכה]

הייחודיות המאפיינת את כתביו קשורה גם בכוח הזיכרון הנדיר והפנומנאלי שבו ניחן. הזיכרון החי מסייע לו בבניית החידושים. עד כדי כך שכאשר הוא נדרש לדון בשמועותיו של אמורא פלוני, הוא מכיר את הלך רוחו, ובונה כמין פרופיל תכונות של בעל השמועה, כשכל תכונה ותכונה, נתמכת במקור ממרחבי התלמודים והמדרשים וכך הוא מטיב להסביר את המניעים שהביאוהו לומר את השמועה, או לשלול חוסר הבנה בדברי אותו האמורא. מנהגו לא להשאיר שום פרט שלא מבוסס על מקור תורני קדום, ניכר ביותר בספרו המקרא והמסורה, שבו הוא לוחם מלחמת קודש בעוסקים בביקורת המקרא.

מספריו[עריכה]

חידושי תורה[עריכה]

מחקרים תורניים[עריכה]

ביוגרפיות[עריכה]

ספרים שההדיר[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • יצחק דדון, אתחלתא היא: יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה, חלק א', ירושלים תשס"ו.