רבי דוד הכוכבי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''רבי דוד ב"ר שמואל הכוכבי מאישטיילא''' היה מחכמי פרובנס בתקופת הראשונים, מחבר "'''ספר הבת...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←חיבורו) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
חי בעיר אישטיילה שבפרובנס, ומכאן כינויו "הכוכבי" (אישטיליה בצרפתית פירושה "כוכב"). למד אצל [[רבי מרדכי ב"ר יהוספה]], דיין בקרפנטרץ (בעל "שערי נדרים", "בית שערים" ו"אבר מ החי"), ואותו מכנה רבי דוד "מורי החכם" {{מקור|ספר הבתים שערי חלב ודם וגיד י|כן}}. בדורו פעל בפרובנס [[רבי אברהם מן ההר]], ורבי דוד העריצו הערצה גדולה, ומכנה אותו בתואר "האדם הגדול מורינו ר' אברהם" ו"החכם הכולל" {{מקור|שו"ת ר"י מלטאש לז-מד|כן}}. כדרכם של חכמי פרובנס בדורו, ר"א מן ההר, [[רבי מנחם המאירי]], [[רבי יהונתן מלוניל]] ועוד, העריץ ר' דוד את שיטת ה[[רמב"ם]], ועסק רבות ביישוב ההשגות עליו. הערצתו לרמב"ם באה לידי ביטוי במאמרו: "ובימים ההם הגדיל ד' לעשות עמנו שלח אלינו מלאך הברית נר המערבי המאור הגדול הרב רבינו משה בן הרב הגדול רבינו מיימון מספרד, אשר אזן וחקר בכל דברי התורה ומבאריה, ואליו נגלו סודותיה ורזיה". | חי בעיר אישטיילה שבפרובנס, ומכאן כינויו "הכוכבי" (אישטיליה בצרפתית פירושה "כוכב"). למד אצל [[רבי מרדכי ב"ר יהוספה]], דיין בקרפנטרץ (בעל "שערי נדרים", "בית שערים" ו"אבר מ החי"), ואותו מכנה רבי דוד "מורי החכם" {{מקור|ספר הבתים שערי חלב ודם וגיד י|כן}}. בדורו פעל בפרובנס [[רבי אברהם מן ההר]], ורבי דוד העריצו הערצה גדולה, ומכנה אותו בתואר "האדם הגדול מורינו ר' אברהם" ו"החכם הכולל" {{מקור|שו"ת ר"י מלטאש לז-מד|כן}}. כדרכם של חכמי פרובנס בדורו, ר"א מן ההר, [[רבי מנחם המאירי]], [[רבי יהונתן מלוניל]] ועוד, העריץ ר' דוד את שיטת ה[[רמב"ם]], ועסק רבות ביישוב ההשגות עליו. הערצתו לרמב"ם באה לידי ביטוי במאמרו: "ובימים ההם הגדיל ד' לעשות עמנו שלח אלינו מלאך הברית נר המערבי המאור הגדול הרב רבינו משה בן הרב הגדול רבינו מיימון מספרד, אשר אזן וחקר בכל דברי התורה ומבאריה, ואליו נגלו סודותיה ורזיה". | ||
נכדו הוא רבי יעקב ב"ר משה מבאנוילש, שחלק מחיבורו "עזרת נשים" הודפס בקובץ "שיטת הקדמונים" על [[מסכת קידושין]], | נכדו הוא רבי יעקב ב"ר משה מבאנוילש, שחלק מחיבורו "עזרת נשים" הודפס בקובץ "שיטת הקדמונים" על [[מסכת קידושין]], אשר מביא הלכות והנהגות ממנו. | ||
==חיבורו== | ==חיבורו== | ||
רבי דוד חיבר חיבור כולל שנקרא "'''קרית מלך'''", המחולק ל" | רבי דוד חיבר חיבור כולל שנקרא "'''קרית מלך'''", המחולק ל"בתים", "רחבה" ו"מגדל דוד": | ||
* '''ספר הבתים'''- מחולק לשלושה חלקים: "בית תפילה" (הלכות [[בית המקדש]] ו[[בית הכנסת]], [[קריאת שמע]], [[תפילה]], [[ברכת כהנים]], [[קריאת התורה]], [[ברכות]], [[תענית]], [[נטילת ידיים]] ו[[תשובה]]), "בית מנוחה" (ענייני [[שבת]]ות ומועדים- שערי איסור [[הוצאה]], שערי [[ | * '''ספר הבתים'''- מחולק לשלושה חלקים: "בית תפילה" (הלכות [[בית המקדש]] ו[[בית הכנסת]], [[קריאת שמע]], [[תפילה]], [[ברכת כהנים]], [[קריאת התורה]], [[ברכות]], [[תענית]], [[נטילת ידיים]] ו[[תשובה]]), "בית מנוחה" (ענייני [[שבת]]ות ומועדים- שערי איסור [[הוצאה]], שערי [[עירוב]]ין, שערי שביתת [[יום הכיפורים]] ושערי [[עבודת יום הכיפורים]]) ו"בית הקודש" (שערי [[חלב (איסור)|חלב]] ו[[דם]] ו[[גיד הנשה|גיד]], שערי [[בשר בחלב]] ו[[תערובות]] האיסורים, שערי [[טריפה|טריפות]]). | ||
* '''רחבה'''- בחלק זה, המהווה מעין הרחבה לבתים, מבאר את שיטת הרמב"ם ומבססה, ומיישב את ההשגות עליה. | * '''רחבה'''- בחלק זה, המהווה מעין הרחבה לבתים, מבאר את שיטת הרמב"ם ומבססה, ומיישב את ההשגות עליה. | ||
* '''מגדל דוד'''- הגנה על האמונה היהודית. | * '''מגדל דוד'''- הגנה על האמונה היהודית. | ||
לשם החיבור וחלקיו ישנה משמעות: ה"קריה" מורכבת מ"בתים", הם עיקרה, ובצדה "רחבה" - המיועדת לרווחת התושבים ו"מגדל" שנועד להגנה ושמירה. | |||
בשנת תשל"ט הודפסו בניו יורק לראשונה "בית מנוחה" ו"בית הקודש" על ידי הרב משה יהודה הכהן בלוי. בשנת תשמ"ג הוציא הרב משה הרשלר רת ,בית תפלה", לצד "בית הקודש" שיצא על ידי הרב מרדכי לייב הלוי קצנלנבוגן. | בשנת תשל"ט הודפסו בניו יורק לראשונה "בית מנוחה" ו"בית הקודש" על ידי הרב משה יהודה הכהן בלוי. בשנת תשמ"ג הוציא הרב משה הרשלר רת ,בית תפלה", לצד "בית הקודש" שיצא על ידי הרב מרדכי לייב הלוי קצנלנבוגן. | ||
גרסה אחרונה מ־20:48, 24 ביוני 2015
|
|
רבי דוד ב"ר שמואל הכוכבי מאישטיילא היה מחכמי פרובנס בתקופת הראשונים, מחבר "ספר הבתים".
תולדות חייו[עריכה]
חי בעיר אישטיילה שבפרובנס, ומכאן כינויו "הכוכבי" (אישטיליה בצרפתית פירושה "כוכב"). למד אצל רבי מרדכי ב"ר יהוספה, דיין בקרפנטרץ (בעל "שערי נדרים", "בית שערים" ו"אבר מ החי"), ואותו מכנה רבי דוד "מורי החכם" (ספר הבתים שערי חלב ודם וגיד י). בדורו פעל בפרובנס רבי אברהם מן ההר, ורבי דוד העריצו הערצה גדולה, ומכנה אותו בתואר "האדם הגדול מורינו ר' אברהם" ו"החכם הכולל" (שו"ת ר"י מלטאש לז-מד). כדרכם של חכמי פרובנס בדורו, ר"א מן ההר, רבי מנחם המאירי, רבי יהונתן מלוניל ועוד, העריץ ר' דוד את שיטת הרמב"ם, ועסק רבות ביישוב ההשגות עליו. הערצתו לרמב"ם באה לידי ביטוי במאמרו: "ובימים ההם הגדיל ד' לעשות עמנו שלח אלינו מלאך הברית נר המערבי המאור הגדול הרב רבינו משה בן הרב הגדול רבינו מיימון מספרד, אשר אזן וחקר בכל דברי התורה ומבאריה, ואליו נגלו סודותיה ורזיה".
נכדו הוא רבי יעקב ב"ר משה מבאנוילש, שחלק מחיבורו "עזרת נשים" הודפס בקובץ "שיטת הקדמונים" על מסכת קידושין, אשר מביא הלכות והנהגות ממנו.
חיבורו[עריכה]
רבי דוד חיבר חיבור כולל שנקרא "קרית מלך", המחולק ל"בתים", "רחבה" ו"מגדל דוד":
- ספר הבתים- מחולק לשלושה חלקים: "בית תפילה" (הלכות בית המקדש ובית הכנסת, קריאת שמע, תפילה, ברכת כהנים, קריאת התורה, ברכות, תענית, נטילת ידיים ותשובה), "בית מנוחה" (ענייני שבתות ומועדים- שערי איסור הוצאה, שערי עירובין, שערי שביתת יום הכיפורים ושערי עבודת יום הכיפורים) ו"בית הקודש" (שערי חלב ודם וגיד, שערי בשר בחלב ותערובות האיסורים, שערי טריפות).
- רחבה- בחלק זה, המהווה מעין הרחבה לבתים, מבאר את שיטת הרמב"ם ומבססה, ומיישב את ההשגות עליה.
- מגדל דוד- הגנה על האמונה היהודית.
לשם החיבור וחלקיו ישנה משמעות: ה"קריה" מורכבת מ"בתים", הם עיקרה, ובצדה "רחבה" - המיועדת לרווחת התושבים ו"מגדל" שנועד להגנה ושמירה.
בשנת תשל"ט הודפסו בניו יורק לראשונה "בית מנוחה" ו"בית הקודש" על ידי הרב משה יהודה הכהן בלוי. בשנת תשמ"ג הוציא הרב משה הרשלר רת ,בית תפלה", לצד "בית הקודש" שיצא על ידי הרב מרדכי לייב הלוי קצנלנבוגן.