אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הדיין צריך לקבוע את פסק הדין לפי מצב הדברים שהוא רואה בעיניו ונמצא בהישג ידו ובתחום שליטתו, מבלי לחוש לטעות.
ה[[דיין]] צריך לקבוע את פסק הדין לפי מצב הדברים שהוא רואה בעיניו ונמצא בהישג ידו ובתחום שליטתו, מבלי לחוש לטעות.
 




שורה 8: שורה 7:




 
[[קטגוריה:עקרונות משפטיים]]
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־17:22, 15 במאי 2012

הדיין צריך לקבוע את פסק הדין לפי מצב הדברים שהוא רואה בעיניו ונמצא בהישג ידו ובתחום שליטתו, מבלי לחוש לטעות.


גדולה אחריותו של הדיין וגדול עונשו בדיני שמים, אם טעה בדין מתוך רשלנות. אולם, אחריות זו אינה מעבר למה שיכול היה להסיק על פי מה שראה בעיניו והיה בהישג ידו, ולא נדרש ממנו מעבר לכך, מפני שאם לא כן, יירתעו אנשים מלהתמנות לדיינים, מתוך שיאמרו: "מה לי בצער הזה", כלומר מדוע לנו להכניס את ראשנו ולהסתכן באחריות כה גדולה, הכוללת גם את מה שאינו בתחום שליטתנו.