חסידות קאפוסט: הבדלים בין גרסאות בדף
א. ב. אמזלג (שיחה | תרומות) (תיקון כמה שגיאות כתיב) |
|||
שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות השושלת== | ==תולדות השושלת== | ||
בשנת תרכ"ו נפטר ר' מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", ובמקומו התמנה על ידו בנו [[רבי שמואל | בשנת תרכ"ו נפטר ר' מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", ובמקומו התמנה על ידו בנו [[רבי שמואל שניאורסאהן]], המכונה "מהר"ש". בנו הנוסף, ר' יהודה לייב, התיישב בעיר קאפוסט, והחל לנהוג כאדמו"ר. מרבית מחסידיו של אביו נהרו אליו (שכן היה המבוגר באחים ואף ראה את סבו-זקנו [[בעל התניא]]), אך לאחר מספר חודשים, ב[[שמחת תורה]] תרכ"ז הוא נפטר. אחיו, ר' שמואל, ניסה לפעול למען איחוד מחדש של כל חסידי חב"ד<ref>ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite אגרתו]. </ref>, אך ללא הצלחה. בנו של ר' יהודה לייב, [[רבי שלמה זלמן שניאורסאהן]], בעל "מגן אבות" כיהן תחתיו כאדמו"ר. בימיו החריפה החמלוקת בין חצר ליובאוויטש לחצר קאפוסט, והיו אף מחסידי קאפוסט ששרפו חלק מכתביו של המהר"ש וטענו כי הוא זייף את המכתבים בהם אביו מינה אותו לאדמו"ר. מנגד, חסידי ליובאוויטש נמנעו מלהשתמש בספרי חסידי קאפוסט, ואף בספר "[[דרך מצוותיך]]" של הצמח צדק היו שנמנעו מלהשתמש משום שאת ה"פתח דבר" כתב אחד מחסידי קאפוסט. ר' שלמה זלמן נפטר בשנת תר"ס, ושני אחיו כיהנו תחתיו כאדמו"רים, [[רבי שלום דובער שניאורסאהן מרצ'יצ'א|רבי שלום דובער]] ברצ'יצ'א ו[[רבי שמריה נח שניאורסאהן]] (בעל "שמן למאור") בבוברויסק (אולם רוב החסידים נהרו אחרי בן דודו, [[רבי יצחק דובער שניאורסאהן]] שייסד את שושלת [[חסידות ליאדי|ליאדי]]). בתקופה זו המחלוקת שככה, אם כי עדיין לא לחלוטין. האדמו"ר מבוברויסק ייסד ב[[ארץ ישראל]] את "כולל חב"ד המיוחד", בנפרד מ"כולל חב"ד" שהיה תחת נשיאותו של [[רבי שלום דובער שניאורסון|הרש"ב מליובאוויטש]]. בשנת תרס"ט נפטר ר' שלום דובער, וחסידיו קיבלו את הנהגתו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]](הריי"צ) מליובאוויטש. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת תרפ"ג, נפטר ר' שמריה נח מבוברויסק וחסידיו הצטרפו אף הם לחסידיו של הריי"צ, ובכך תם למעשה הפיצול בחסידות חב"ד ותמה שושלת קאפוסט. | ||
== מחסידי קאפוסט == | == מחסידי קאפוסט == | ||
שורה 10: | שורה 10: | ||
*ר' חיים מאיר הילמן | *ר' חיים מאיר הילמן | ||
* הרב אהרון לוין רב העיירה ליאזנא | * הרב אהרון לוין רב העיירה ליאזנא | ||
* | * �רב דובער אפרת | ||
* רבי הלל צייטלין | * רבי הלל צייטלין | ||
גרסה מ־12:01, 7 בדצמבר 2015
|
חסידות קאפוסט (נהגה: קוֹפּוּסט) היתה שושלת חסידית - חב"דית שנוסדה על ידי רבי יהודה לייב שניאורסון, בנו של רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק, האדמו"ר השלישי בשושלת ליובאוויטש.
תולדות השושלת
בשנת תרכ"ו נפטר ר' מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", ובמקומו התמנה על ידו בנו רבי שמואל שניאורסאהן, המכונה "מהר"ש". בנו הנוסף, ר' יהודה לייב, התיישב בעיר קאפוסט, והחל לנהוג כאדמו"ר. מרבית מחסידיו של אביו נהרו אליו (שכן היה המבוגר באחים ואף ראה את סבו-זקנו בעל התניא), אך לאחר מספר חודשים, בשמחת תורה תרכ"ז הוא נפטר. אחיו, ר' שמואל, ניסה לפעול למען איחוד מחדש של כל חסידי חב"ד[1], אך ללא הצלחה. בנו של ר' יהודה לייב, רבי שלמה זלמן שניאורסאהן, בעל "מגן אבות" כיהן תחתיו כאדמו"ר. בימיו החריפה החמלוקת בין חצר ליובאוויטש לחצר קאפוסט, והיו אף מחסידי קאפוסט ששרפו חלק מכתביו של המהר"ש וטענו כי הוא זייף את המכתבים בהם אביו מינה אותו לאדמו"ר. מנגד, חסידי ליובאוויטש נמנעו מלהשתמש בספרי חסידי קאפוסט, ואף בספר "דרך מצוותיך" של הצמח צדק היו שנמנעו מלהשתמש משום שאת ה"פתח דבר" כתב אחד מחסידי קאפוסט. ר' שלמה זלמן נפטר בשנת תר"ס, ושני אחיו כיהנו תחתיו כאדמו"רים, רבי שלום דובער ברצ'יצ'א ורבי שמריה נח שניאורסאהן (בעל "שמן למאור") בבוברויסק (אולם רוב החסידים נהרו אחרי בן דודו, רבי יצחק דובער שניאורסאהן שייסד את שושלת ליאדי). בתקופה זו המחלוקת שככה, אם כי עדיין לא לחלוטין. האדמו"ר מבוברויסק ייסד בארץ ישראל את "כולל חב"ד המיוחד", בנפרד מ"כולל חב"ד" שהיה תחת נשיאותו של הרש"ב מליובאוויטש. בשנת תרס"ט נפטר ר' שלום דובער, וחסידיו קיבלו את הנהגתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון(הריי"צ) מליובאוויטש. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת תרפ"ג, נפטר ר' שמריה נח מבוברויסק וחסידיו הצטרפו אף הם לחסידיו של הריי"צ, ובכך תם למעשה הפיצול בחסידות חב"ד ותמה שושלת קאפוסט.
מחסידי קאפוסט
- רבי יוסף רוזין (הרוגאצ'ובר)
- הרב שלמה יוסף זווין
- רבי חיים אליעזר ביכובסקי
- ר' חיים מאיר הילמן
- הרב אהרון לוין רב העיירה ליאזנא
- �רב דובער אפרת
- רבי הלל צייטלין
קישורים חיצוניים
- מגן אבות א, באתר HebrewBooks
- מגן אבות ב, באתר HebrewBooks
- שמן למאור א, באתר HebrewBooks
- שמן למאור ב, באתר HebrewBooks