הרב משה אלחרר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
|חיבוריו=לכבודה של תורה, שירת הגאולה | |חיבוריו=לכבודה של תורה, שירת הגאולה | ||
}} | }} | ||
הרב '''משה מימון אלחרר'''(נולד ב ב' באב תשכ"ד) הוא רבה של העיירה שלומי, ראש בית המדרש [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל|שערי עוזיאל]] ומעורכי כתבי הרב עוזיאל , מחבר ספרים וחוקר מנהגי יהדות מרוקו. מתלמידיו הבולטים של | הרב '''משה מימון אלחרר'''(נולד ב ב' באב תשכ"ד) הוא רבה של העיירה שלומי, ראש בית המדרש [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל|שערי עוזיאל]] ומעורכי כתבי הרב עוזיאל , מחבר ספרים וחוקר מנהגי יהדות מרוקו. מתלמידיו הבולטים של [[הרב שלום משאש]].בעבר היה רבם של המושבים כלנית,טפחות,וכפר חנניה. | ||
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == | ||
למד בישיבה התיכונית | למד בישיבה התיכונית כפר גנים, ולאחר מכן בישיבת קדומים במשך שש שנים. אחר כך למד שנתיים בישיבת [[מרכז הרב]] ומשם עבר לשנתיים נוספות לישיבת צוף דבש בעיר העתיקה שם למד אצל רבו, [[הרב שלום משאש]] והרב אליהו אברז'ל{{הערה|ראה בשו"ת דברות אליהו ח"ו סי' פז לרב [[אליהו אברז'ל]]}}. במהלך שנים אלו סיים את מבחני הרבנות וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מ[[הרב שלום משאש]]{{הערה|ראה שו"ת שמש ומגן ח"ד שהביא פסק בשמו}}, מה [[הרב מרדכי אליהו]], מהרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] ומ[[הרב עובדיה יוסף]]{{הערה|ראה ב[[יביע אומר]] ח"ז סי' ו' שהביא פסק הלכה בשמו}}. | ||
בשנת | בשנת תש"נ- תשנ"ה שימש כרב של היישובים והמושבים כלנית, טפחות,וכפר חנניה. | ||
לאחר מכן עבר | לאחר מכן עבר לצפת ושימש כרב צבאי בגזרת לבנון בדרגת סרן. | ||
בשנת | בשנת תשנ"ח התמנה לרבה של המועצה המקומית שלומי ומאז מכהן בתפקיד. קודמיו בתפקיד היו הרב שלום חזן ו[[הרב שמואל אליהו]] שנתמנה לרבה של העיר [[צפת]] מספר שנים קודם לכן. | ||
במשך כחמש עשרה שנים למד אצל רבו | במשך כחמש עשרה שנים למד אצל רבו [[הרב שלום משאש]] והיה מקורב אליו מאוד עד לפטירתו בשנת [[תשס"ג]]. נחשב לאחד מהרבנים הממשיכים את דרכו כיום. היה מקורב מאוד גם ל[[הרב דוד שלוש]]. | ||
בנוסף ממשיך את שיטתו ודרכו ההלכתית של | בנוסף ממשיך את שיטתו ודרכו ההלכתית של [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], במסגרת זו ייסד ועומד בראש בית המדרש שערי עוזיאל וחוקר את כתביו והגותו. | ||
מכהן כחבר הוועד להוצאת כתבי הרב עוזיאל והיה שותף בעשור האחרון להוצאת הספרים משפטי עוזיאל, מכמוני עוזיאל והשופט והמשפט בהוצאה מחודשת עם תיקונים ותוספות{{הערה|[http://haravuziel.org.il/%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%A8-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1/ ראה כאן]}}. | מכהן כחבר הוועד להוצאת כתבי הרב עוזיאל והיה שותף בעשור האחרון להוצאת הספרים משפטי עוזיאל, מכמוני עוזיאל והשופט והמשפט בהוצאה מחודשת עם תיקונים ותוספות{{הערה|[http://haravuziel.org.il/%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%A8-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1/ ראה כאן]}}. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||
*''''לכבודה של תורה''''.כתבי יד, מכתבים מקוריים ודברים בשם אומרם הנוגעים לכבודה של תורה. הספר הוא לכבודו של [[הרב קוק]] ובו משיב על דעת המערערים עליו. [[ירושלים]], | *''''לכבודה של תורה''''.כתבי יד, מכתבים מקוריים ודברים בשם אומרם הנוגעים לכבודה של תורה. הספר הוא לכבודו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] ובו משיב על דעת המערערים עליו. [[ירושלים]], תשמ"ח,125 עמ'. הספר קיבל את הסכמותיהם של [[הרב זלמן נחמיה גולדברג]],[[הרב שאול ישראלי]], הרב שאר ישוב הכהן, [[הרב עוזי קלכהיים]] והרב משה צוריאל. | ||
*''''שירת הגאולה''''. לבירור יחסם של חכמי המזרח והמערב לארץ ישראל, למדינת ישראל ויום העצמאות. בהוצאת "כתר מלכות" למחקר והוצאה של כתבי חכמי ספרד. | *''''שירת הגאולה''''. לבירור יחסם של חכמי המזרח והמערב לארץ ישראל, למדינת ישראל ויום העצמאות. בהוצאת "כתר מלכות" למחקר והוצאה של כתבי חכמי ספרד.תש"נ. | ||
*''''שישה בטלית'''' -מתולדות ה[[תנא]] הקדוש | *''''שישה בטלית'''' -מתולדות ה[[תנא]] הקדוש רבי יהודה בר עילאי'''. [[ירושלים]], תשנ"ט 312 עמ'. | ||
*''''ענק התורה, אוהב ציון''''- תולדות חייו של הרב | *''''ענק התורה, אוהב ציון''''- תולדות חייו של הרב משה כלפון הכהן. "מעלה - המרכז לציונות דתית", ירושלים תשנ"ז. | ||
== דרכו == | == דרכו == | ||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{מיון רגיל:אלחרר, משה}} | {{מיון רגיל:אלחרר, משה}} | ||
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]] | [[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | ||
גרסה מ־01:04, 17 בדצמבר 2017
|
|
| הרב משה אלחרר | |
|---|---|
| |
| תאריך לידה | ב' באב תשכ"ד |
| מקום פעילות | שלומי |
| השתייכות | ציונות דתית |
| נושאים שבהם עסק | הלכה, מנהג, יהודי מרוקו |
| תפקידים נוספים | רב מועצה מקומית שלומי |
| רבותיו | הרב שלום משאש |
| חיבוריו | לכבודה של תורה, שירת הגאולה |
הרב משה מימון אלחרר(נולד ב ב' באב תשכ"ד) הוא רבה של העיירה שלומי, ראש בית המדרש שערי עוזיאל ומעורכי כתבי הרב עוזיאל , מחבר ספרים וחוקר מנהגי יהדות מרוקו. מתלמידיו הבולטים של הרב שלום משאש.בעבר היה רבם של המושבים כלנית,טפחות,וכפר חנניה.
ביוגרפיה
למד בישיבה התיכונית כפר גנים, ולאחר מכן בישיבת קדומים במשך שש שנים. אחר כך למד שנתיים בישיבת מרכז הרב ומשם עבר לשנתיים נוספות לישיבת צוף דבש בעיר העתיקה שם למד אצל רבו, הרב שלום משאש והרב אליהו אברז'ל[1]. במהלך שנים אלו סיים את מבחני הרבנות וקיבל סמיכה לרבנות מהרב שלום משאש[2], מה הרב מרדכי אליהו, מהרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ומהרב עובדיה יוסף[3].
בשנת תש"נ- תשנ"ה שימש כרב של היישובים והמושבים כלנית, טפחות,וכפר חנניה.
לאחר מכן עבר לצפת ושימש כרב צבאי בגזרת לבנון בדרגת סרן.
בשנת תשנ"ח התמנה לרבה של המועצה המקומית שלומי ומאז מכהן בתפקיד. קודמיו בתפקיד היו הרב שלום חזן והרב שמואל אליהו שנתמנה לרבה של העיר צפת מספר שנים קודם לכן.
במשך כחמש עשרה שנים למד אצל רבו הרב שלום משאש והיה מקורב אליו מאוד עד לפטירתו בשנת תשס"ג. נחשב לאחד מהרבנים הממשיכים את דרכו כיום. היה מקורב מאוד גם להרב דוד שלוש.
בנוסף ממשיך את שיטתו ודרכו ההלכתית של הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, במסגרת זו ייסד ועומד בראש בית המדרש שערי עוזיאל וחוקר את כתביו והגותו.
מכהן כחבר הוועד להוצאת כתבי הרב עוזיאל והיה שותף בעשור האחרון להוצאת הספרים משפטי עוזיאל, מכמוני עוזיאל והשופט והמשפט בהוצאה מחודשת עם תיקונים ותוספות[4].
מתגורר בשלומי ונשוי למילת. לזוג חמישה ילדים.
חיבוריו
- 'לכבודה של תורה'.כתבי יד, מכתבים מקוריים ודברים בשם אומרם הנוגעים לכבודה של תורה. הספר הוא לכבודו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובו משיב על דעת המערערים עליו. ירושלים, תשמ"ח,125 עמ'. הספר קיבל את הסכמותיהם של הרב זלמן נחמיה גולדברג,הרב שאול ישראלי, הרב שאר ישוב הכהן, הרב עוזי קלכהיים והרב משה צוריאל.
- 'שירת הגאולה'. לבירור יחסם של חכמי המזרח והמערב לארץ ישראל, למדינת ישראל ויום העצמאות. בהוצאת "כתר מלכות" למחקר והוצאה של כתבי חכמי ספרד.תש"נ.
- 'שישה בטלית' -מתולדות התנא הקדוש רבי יהודה בר עילאי. ירושלים, תשנ"ט 312 עמ'.
- 'ענק התורה, אוהב ציון'- תולדות חייו של הרב משה כלפון הכהן. "מעלה - המרכז לציונות דתית", ירושלים תשנ"ז.
דרכו
הרב אלחרר הוא מחוקרי יהדות מרוקו ומנהגיה, כתב מספר ספרים ועשרות מאמרים על מקור המנהגים ושורשם והחילוקים שנתגלעו במהלך השנים. במסגרת עבודתו בולט החקר שלו אודות שיעור כזית, מנהגי חגים ביהדות מרוקו ודעת רבני מרוקו בדורות האחרונים ויחסם לציונות ולהקמת המדינה בראייה הלכתית.
מתלמידיו
הרב דוד לנקרי רב בית הכנסת שמ"ש ומגן כוכב יעקב
קישורים חיצוניים
- מאות שיעורים של הרב אלחרר, בערוץ היוטיוב שלו
- מאות שיעורים, אתר דרכי אבותינו מן המערב
- שיעור על הרב כלפון משה הכהן, אתר ערוץ מאיר
- הרב אלחרר בראיון לרדיו קול חי
- מי חיבר את ה'תפילה לשלום המדינה'?האם הרב עוזיאל?,מאמר בעיתון הצופה של הרב אלחרר
- רבה של שלומי: לאסור על המשטרה לדרוש אוטומטית נתיחת גופות, אתר זק"א וערוץ 7
- הרב אלחרר מדבר בסרט של משרד החינוך 'הרואה למרחוק - הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל'
- מדוע חודשה פעילות הכנסייה בשלומי? ראיון עם הרב משה אלחרר, אתר ערוץ 7
- הרבנים שלוש והלוי התירו עלייה להר? הרב משה אלחרר, אתר ערוץ 7