הרב שלמה מוסיוף: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Wikiboss העביר את הדף שלמה מוסאיוף - הראשון לשם הרב שלמה מוסיוף) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''שלמה מוסיוף''' (מֹסַיֵאֶב – מוסיאב – מוסאייב) במקור שם המשפחה '''משה''' ובבוכרית [[מוסא (בוכרי)]] (כ"ב ב[[טבת]] [[ה'תרי"ב]], [[14 בינואר]] [[1852]], [[בוכרה]] – ח' ב[[ניסן]] [[ה'תרפ"ב]], [[6 באפריל]] [[1922]], [[ירושלים]]) היה נגיד, [[אספנות|אספן]] ו[[חכם]] [[מקובל]], מייסד [[בית הכנסת מוסיוף]] ב[[ירושלים]], ורבה הראשון של [[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]]{{הערה| רבה השני של [[שכונת הבוכרים]] הינו רבי [[אברהם תלמודי]]}}. | |||
(מֹסַיֵאֶב – מוסיאב – מוסאייב) במקור שם המשפחה '''משה''' ובבוכרית [[מוסא (בוכרי)]] (כ"ב ב[[טבת]] [[ה'תרי"ב]], [[14 בינואר]] [[1852]], [[בוכרה]] – ח' ב[[ניסן]] [[ה'תרפ"ב]], [[6 באפריל]] [[1922]], [[ירושלים]]) היה נגיד, [[אספנות|אספן]] ו[[חכם]] [[מקובל]], מייסד [[בית הכנסת מוסיוף]] ב[[ירושלים]], ורבה הראשון של [[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]]{{הערה| רבה השני של [[שכונת הבוכרים]] הינו רבי [[אברהם תלמודי]]}}. | |||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== |
גרסה מ־16:04, 27 בינואר 2019
|
הרב שלמה מוסיוף (מֹסַיֵאֶב – מוסיאב – מוסאייב) במקור שם המשפחה משה ובבוכרית מוסא (בוכרי) (כ"ב בטבת ה'תרי"ב, 14 בינואר 1852, בוכרה – ח' בניסן ה'תרפ"ב, 6 באפריל 1922, ירושלים) היה נגיד, אספן וחכם מקובל, מייסד בית הכנסת מוסיוף בירושלים, ורבה הראשון של שכונת רחובות היא שכונת הבוכרים[1].
תולדותיו
נולד בבוכרה ליעקב ושרה מוסיוף. בשנת ה'תר"ן 1890 עלה לארץ ישראל בעקבות מגפה, לאחר שמכר את כל עסקיו בבוכרה. כאשר הגיע לארץ התיישב בשכונת נחלת שבעה ולאחר מכן רכש בית באזור שהיום הוא מדרחוב בן יהודה.
רבי מוסיוף שאף להרחיב את ההתיישבות ולבנות בתי מדרש ובתי כנסת. בשנת עלייתו נבחר לאחד מחמשת הנציגים להקמת שכונת רחובות, הידועה כיום בשם "שכונת הבוכרים". מוסיוף שימש כגזבר החברה, וסגנון הבנייה הפריזאית בשכונה מיוחס אליו. בנוסף, היה ממייסדי שכונת כרם שלמה מחוץ לעיר, בקרבת מבנה שערי צדק הישן, בשם "כרם שלמה". נכדתו של מוסיוף, תרזה מוסיוף, סיפרה כי השכונה נקראה על שמו.
בנוסף להיותו מייסד, בונה ורוכש להתיישבות, היה רבי מוסיוף איש רוח והיה בקיא בחוכמת הנסתר. רבי מוסיוף שאף להגדיל תורה ולהאדירה: בשנות חייו הראשונות בארץ הדפיס את סדרת סידורי התפילה בשישה חלקים, שנקראה "חוקת עולם", אשר נדפסה לאחר מכן פעם שנייה ושלישית. כן הקים מוסד לתלמוד תורה ושימש כמפקח על המורים בלימוד.
כבר בצעירותו היה מוסיוף אספן של עתיקות וכתבי עת, חלק מאוצרותיו היו עתיקות בעלי ערך היסטורי וארכאולוגי. בעלותו לארץ ישראל הביא עמו חלק מאוצרותיו, ובנה בביתו אגף שלם שהכיל ספרים עתיקים, יותר מ-300 כתבי יד מהמאה ה-14 ועד המאה ה-19, מטבעות עתיקים, בגדי משי ומלבושים יקרים ברקמת זהב, שמיכות ושטיחים בעבודת יד, אבנים ומרגליות יקרות ערך, כלי חרסינה, כלים עתיקים וכלי נשק עשויים זהב, כסף ונחושת ועוד חפצים רבים.
אוצרותיו של ר' שלמה מוסיוף עברו לידי משפחתו, אך לא מעט, ובפרט כתבי היד, התגלגלו במרוצת השנים לידיים זרות, את רובם הגדול של כתבי היד והספרים שהצליחו לאתר ולשמר תרמה המשפחה ל"מרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה" שבמחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן.
לפי השערה, מקורה של המשפחה היא מהעיר קורדובה שבספרד ומצאצאי אחיו של הרמב"ם דוד מיימונדיס אשר השתקע בבוכרה לאחר הזמנה של האמיר הבוכרי לשם עיצוב תכשיטים. מקור שם המשפחה מיימון אשר בשפה הטג'יקית והפרסית פירושה קוף, נתבקש דוד על ידי המלך השליט בבוכרה לשנות את שם משפחתו ל'משה' על שם אחיו, ובהגייה המוסלמית - מוסא, עם כיבוש רוסיה את האזור בשנת 1864 נתבקשו היהודים להוסיף סיומת רוסית "יוף" לשם משפחתם.
כאשר מוסאיוף עלה לארץ ישראל בשנת 1890 הביא עימו כתבי יד מקוריים של הרמב"ם, ספר הנמצא עד היום בארכיון משפחת מוסיוף.
רבי שלמה נפטר ביום שבת ח' בניסן תרפ"ב ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
נכדו של רבי שלמה, שלמה מוסאיוף, היה יהלומן ישראלי שחי בלונדון משנת 1963 ועד מותו. בתו (נינתו של רבי שלמה), דורית מוסאיוף, היא רעייתו של נשיא איסלנד לשעבר, אולפור רגנר גרימסון. נינו הוא הסופר והפילוסוף ג'פרי מוסאייף מאסון.
שלמה מוסאיוף (השני)
הינו בנו של רחביה מוסאיוף נכדו של שלמה מוסאיוף (הראשון), היה איש עסקים וסוחר בעתיקות ויודאיקה והתגורר בלונדון.
ראו גם
לקריאה נוספת
- גדעון גילקרוב, האיר המזרח, ירושלים, תשס"ב
קישורים חיצוניים
- שלמה מוסאיוב (עורך), כל המצוה, ירושלים, תרנ"ה, באתר HebrewBooks
- ביוגרפיה במרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה של אוניברסיטת בר-אילן
- האזינו לתוכנית: על דמותו של רבי שלמה מוסאיוף מבוני היישוב בראשיתו בארץ מתוך רשת מורשת.
הערות
- ↑ רבה השני של שכונת הבוכרים הינו רבי אברהם תלמודי