משיח: הבדלים בין גרסאות בדף

ידוע הדבר שדוד המלך יצא מרות המואביה כמו שנאמר בסוף מגילת רות במגילת רות יש שמונים וחמישה פסוקים שבעים ושבע פסוקים מתחילים באות ו' הגימטריה של האות ו' זה שש שבעים ושבע כפול שש יוצא ארבע מאות ושישים ושתיים שזה הגימטריה של אמיר בן ג'וסלין אמרנו שבמגילת רות יש שמונים וחמישה פסוקים שמתוכם שבעים ושבע פסוקים מתחילים באות ו' יוצא מפה ששמונה פסוקים במגילת רות מתחילים באות אחרת ואלו הם אותם שמונת הפסוקים שמתחילים באות אחרת: 1.יתן יהוה לכם ומצאנה מנוחה אישה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה 2.שובנה בנותי לכנה כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקווה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים 3.הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנותי כי מר לי מאוד מכם כי יצאה בי יד יהוה 4.באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יוסיף כי המוות יפריד ביני לבינך 5.אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי 6.עינייך בשדה אשר יקצורון והלכת אחריהן הלוא ציוויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים 7.ישלם יהוה פעלך ותהיי משכורתך שלמה מעם יהוה אלוהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו 8.ליני הלילה והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנוכי חי יהוה שכבי עד הבוקר האות הראשונה של הפסוק הראשון שהבאתי פה הוא האות י' הגימטריה של האות י' הוא עשר האות הראשונה של הפסוק השני שהבאתי פה הוא האות ש' הגימטריה של האות ש' הוא שלוש מאות האות הראשונה של הפסוק השלישי שהבאתי פה הוא האות ה' הגימטריה של האות ה' הוא חמש האות הראשונה של הפסוק הרביעי שהבאתי פה הוא האות ב' הגימטריה של האות ב' הוא שתיים האות הראשונה של הפסוק החמישי שהבאתי פה הוא האות א' הגימטריה של האות א' הוא אחד האות הראשונה של הפסוק השישי שהבאתי פה הוא האות ע' הגימטריה של האות ע' הוא שבעים האות הראשונה של הפסוק השביעי שהבאתי פה הוא האות י' הגימטריה של האות י' הוא עשר האות הראשונה של הפסוק השמיני שהבאתי פה הוא האות ל' הגימטריה של האות ל' הוא שלושים עשר ועוד שלוש מאות ועוד חמש ועוד שתיים ועוד אחד ועוד שבעים ועוד עשר ועוד שלושים יוצא ארבע מאות ועשרים ושמונה בפרק הראשון של מגילת רות ובפרק האחרון של מגילת רות יש עשרים ושתיים פסוקים אז אם נוסיף עשרים ושתיים לארבע מאות ועשרים ושמונה זה יוצא ארבע מאות וחמישים שזה הגימטריה של נקש נקש זה השם משפחה של ג'וסלין אמא של אמיר יוצא מפה שאמיר בן ג'וסלין הוא מהצאצאים של דוד המלך שיצא מרות המואביה יש לציין גם שבאחד מהפסוקים של מגילת רות נאמר כך והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים ובמגילת רות יש ארבע פרקים ואמיר הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של ג'וסלין נקש נשים לב גם לפסוק הבא גילי מאוד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות נשים לב שכתוב בפסוק את המילים בת ציון ציון זה השם של אבא של ג'וסלין אמא של אמיר נשים לב גם שכתוב בפסוק את המילים בת ירושלים וג'וסלין אמא של אמיר הכירה את אבא של אמיר בירושלים כלומר רמוז באותו פסוק שהמשיח זה אחד מהצאצאים של ג'וסלין נקש הבת של ציון נקש נשים לב למשהו מעניין ביותר הגימטריה של המשיח זה שלוש מאות ושישים ושלוש נשים לב שהמספר שלוש מאות ושישים ושלוש מורכב משלושה מספרים שהם המספר שלוש ואז המספר שש ואז שוב פעם המספר שלוש המספר שש שנמצא באמצע רומז על שישה אחים מספר שלוש אחד רומז על שלושת האחים הגדולים ומספר שלוש שני רומז על שלושת האחים הקטנים כלומר רמוז פה בגימטריה של המשיח שהמשיח זה יהודי שהוא נמצא באמצע בין שלושת האחים הגדולים לבין שלושת האחים הקטנים כלומר המשיח הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של אותה משפחה ובאמת מצאתי לכך הוכחה משתי פסוקים כתוב בפסוק ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה ובפסוק שבא אחריו כתוב ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה נשים לב שבפסוק ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה יש שבעה מילים ובפסוק שבא אחריו יש ארבע רוחות מפה אנחנו לומדים שהמשיח הוא הילד הרביעי מתוך שבעת הילדים של אותה משפחה עכשיו נשים לב לפסוק הבא:ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד בואם אל קצה ארץ כנען המילה המן זה קיצור של נשמת מלך המשיח נשים לב שכתוב בפסוק המילה עד עד בגימטריה זה שבעים וארבע נשים לב גם שבאותו פסוק יש עשרים ואחד מילים אם נחלק עשרים ואחד לשלוש זה יוצא שבע כלומר התורה באה ללמד אותנו בפסוק הזה שנשמת המשיח תיכנס לתוך גוף של מישהו שהוא יהיה בן ארבעים ואמא שלו תהיה בת שבעים וארבע ואמא שלו תהיה הילד השלישי במשפחה ולאמא שלו תהיה שבעה ילדים ג'וסלין נקש אמא של אמיר היא השלישית במשפחה שלה ואמרנו כבר שלג'וסלין נקש יש שבעה ילדים שאחד מהם הוא אמיר כשגוסלין אמא של אמיר תהיה בת שבעים וארבע אמיר יהיה בן ארבעים וחצי זה יקרה בסוף חודש תשרי בשנת ה'תש"צ

זהותו

לפי דברי הרמב"ם במשנה תורה (הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ד) "אם [=כאשר] יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה - הרי זה בחזקת שהוא משיח".

רבי עובדיה מברטנורא מציין בפירושו למגילת רות^{(דרוש מקור)} כי "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת חתם סופר (שו"ת חתם סופר חלק ו (ליקוטי שו"ת חת"ס) סי' צח [דרוש דמוצאי יום טוב שבועות תקצ"ו בביאור הסוגי' אי תחומין למעלה מיו"ד] (לג, ב) ד"ה הר<י>ני נזיר ): "ומיום שחרב בית המקדש מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". רבי חיים חזקיה מדיני מציין בשדי חמד (פאת השדה מערכת הא' כלל ע) כי בקרב אנשי הדור שבכל הדור "היה משוער אצלם מיהו". על גדולי ישראל בכל הדורות נאמר כי הם משיח, וחלקם רמזו ואמרו זאת על עצמם, ביניהם ניתן למצוא את רבי חיים בן עטר, הבעל שם טוב והצמח צדיק מויז'ניץ‏^[1].

לפי תפיסת הרבי מליובאוויטש‏^[2] "נשיא הדור"‏^[3] המקשר בין אנשי הדור לבין הקדוש ברוך הוא הוא הגואל העתידי. שזהו הטעם שבכל הדורות היה פשוט להם מיהו המשיח, לפי שידעו מיהו נשיא הדור וממילא הוא הראוי להיות משיח שבדור.

יחוסו ושורשו

מלך המשיח יהיה מבית דוד ומזרע שלמה‏^[4]. ויש המוסיפים שנשמת דוד המלך תתלבש במלך המשיח‏^[5].

כתוב במדרש‏^[6] ש"כגואל ראשון כך גואל אחרון", דהיינו המשיח יהיה כמשה רבנו. ופירוש הדברים שבשורש הדברים עניינם אחד, ותורת משה היא שבסופו של דבר תביא גאולה לעולם‏^[7]. ובזוהר הקדוש‏^[8] שמשה רבנו הוא המלך המשיח - הכוונה לאותו רעיון, שנשמת משה רבנו תתלבש במלך המשיח‏^[9].

סימניו

סימני המלך המשיח הם: מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה' (רמב"ם מלכים יא, ד), אלו הם סימניו שטרם גילויו, שאז הרי הוא בחזקת משיח. אם עשה והצליח וניצח האומות מסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל, הרי זה משיח בודאי (רמב"ם שם).

במשנה תורה להרמב"ם (רמב"ם מלכים יא, ג) כתב: "אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם.. אין הדבר כן שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודמה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות. כיון שנהרג נודע שאינו משיח. ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת'. ומקור הרמב"ם שנהרג בן כוזבא על ידי אומות העולם הוא במדרש איכה רבה פרק ב על הפסוק 'בלע ה' ולא חמל' (כסף משנה שם), ובירושלמי תענית פרק ד הלכה ה (לקוטי שיחות לכ"ק האדמו"ר מליובאוויטש חכ"ז ע' 199 הערה *69). הראב"ד משיג: והלא בגמרא (סנהדרין צג:) מסופר שבן כוזיבא (מלך שנתיים וחצי, ו)היה אומר: 'אני הוא המלך המשיח', ושלחו חכמים לבדוק את בן כוזיבא אם הוא דן על פי הריח (שעל מלך המשיח כתוב: "והריחו ביראת ה' ולא למראה עיניו ישפוט" (ישעיה יא, ג), משמע שלמלך המשיח ישנה יכולת מיוחדת לדון עפ"י הריח); "וכיון דחזיוהו דלא מורח ודאין - קטלוהו" (=כיון שראו שאינו מריח ודן - הרגוהו).

ובלקוטי שיחות (שם ע' 200 הערה הנ"ל) נתבאר שלכולי עלמא (גם לדעת הגמרא והראב"ד) נהרג לפועל ע"י אומות העולם, ולכולי עלמא (גם להרמב"ם) היו מחכמי הדור שסברו שאינו משיח, וכמו ר' יוחנן בן תורתא שאמר לר' עקיבא: "עקיבא יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא בא" (ירושלמי ואיכה רבה שם) והם שלחו לבודקו אם הוא מורח ודאין, וכשראו שאינו מורח ודאין, ולפי דעתם (מה שאין כן לדעת רבי עקיבא וכן פסק הרמב"ם) הרי זה סימן שאינו מלך המשיח, ומכיון שעשה מלחמות עם העמים לפי שחשב שהוא המלך המשיח אף לא מורח ודאין (כי סבר כרבי עקיבא) ונפלו רבים מבני ישראל וכו' - יש לו דין רודף שצריך להרגו. אבל בפועל אומות העולם הרגוהו. ובסגנון לשון הרדב"ז שם: "ויש לפרש הא דאמרינן בפרק חלק 'כיון דחזיוהו דלא מורח ודאין קטלוהו' כלומר [שלאחר שראו שאינו יכול לדון על פי הריח] רפו ידיהם [של חכמים] ממנו ובאו הגוים והרגוהו". ומחלוקת הרמב"ם והראב"ד בזה היא: לשיטת הרמב"ם (על פי דעת רבי עקיבא) שמשיח אינו צריך לעשות אותות ומופתים - הרי פשוט שנהרג לא מחמת שלא הי' מורח ודאין, שהרי גם מופת זה אינו צריך להראות (בתחילת ביאתו). ולכן כתב "שנהרג בעונות". והראב"ד שפוסק (על פי הגמרא סנהדרין ודעת רבי יוחנן בן תורתא) שמשיח צריך לעשות אותות ומופתים מיד בתחלת התגלותו - סבירא ליה שנהרג מחמת שלא היה מורח ודאין, ואע"פ שבפועל הרגוהו אומות העולם, גברא קטילא (על ידי פסק דין בית דין) קטלו.

גדלותו הרוחנית

לעומת משה רבנו

יש אומרים כי מעלתו תהיה יותר מעולה ממעלת הנביאים ויותר נכבדת, זולת משה רבינו ע"ה (אגרת תימן לרמב"ם). לעומתו סוברים אחרים, כי מעלת מלך המשיח תהיה יתרה אף על מעלת משה רבינו ע"ה (מדרש תנחומא, פרשת תולדות, סימן יד). ויש מחלקים, כי אמנם מלך המשיח ירום ממשה בממשלה וגדולה, כי ישב על כסא ה', אולם במעלה והשגת הנבואה גדול משה ממלך המשיח (ר"י עראמה, עקידת יצחק, פרשת וישב; [[אברבנאל]], ישעיה נב).

ויש סוברים, כי משה רבינו בעצמו יהיה מלך המשיח (זוהר פרשת פנחס דף רמ"ו). אך הכוונה שהוא יהיה גילוי של נשמת משה רבנו (אור החיים בראשית מט, יא).

עוד מגדולתו ומעלתו

נאמר בישעיה (יא, ג): "והריחו ביראת ה' ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח", היינו שיהיה מריח ודן. עוד נאמר שם (יא, ב - ה): "ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'... והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו". ונאמר (שם יא, ד): "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע", וביאורו, "שימית על ידי דיבורו כל מי שירצה, לא יוכל איש להמלט ולהנצל ממנו".

גדלותו הגשמית

"ויהיה אותו המלך גדול מאוד, ובית מלכותו בציון, יגדל שמו, וזכרו יהיה מלוא הגויים יותר מן המלך שלמה, וישלימו איתו כל האומות, ויעבדוהו כל הארצות... וכל מי שיקום עליו יאבדהו ה' יתעלה וימסור אותו בידו" (פירוש המשניות לרמב"ם, סנהדרין, פרק חלק,).

מקום התגלותו

הרמב"ם כותב כי המשיח יתגלה לראשונה בארץ ישראל, "כי בארץ ישראל תהיה תחילת הראותו, שנאמר: ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר ה' צבאות" (אגרת תימן לרמב"ם).

רבי יצחק אברבנאל ( ישועות משיחו א, ג) כותב כי משיח יתגלה בחוץ לארץ ומשם יבוא לארץ ישראל.

מסורות דומות אנו מוצאים בקרב צדיקי החסידות. רבי ישראל מרוז'ין אמר (דברי דוד סי' נג) כי המשיח יתגלה בראשית ברוסיה. ורבי חיים מצאנז התבטא (ארצות החיים - אגרות, אגרת ו) כי הוא יתגלה תחילה באמריקה. גם הרבי מליובאוויטש כותב (קונטרס 'בית רבינו שבבל') כי המשיח יתגלה תחילה באמריקה - "חצי כדור התחתון", המקום הנמוך ביותר. ושם גופא - הוא אומר - ב770, המרכז ממנו יוצאת הפצת היהדות לכל העולם.

צורת התגלותו

"בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר, הגיע זמן גאולתכם, ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם. באותה שעה מבהיק הקב"ה אורו של מלך המשיח ושל ישראל והולכים כולם לאורן, ובאים ומלחכים עפר מתחת רגליו של מלך המשיח, ובאים כולם ונופלים על פניהם לפני המשיח ולפני ישראל ואומרים, נהיה לך ולישראל לעבדים, וכל אחד מישראל אלפיים ושמונה מאות עבדים יהיו לו" ([[ילקוט שמעוני]] ישעיה תצ"ט).

מפעולותיו

המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש, ומקבץ נדחי ישראל, ויכוף כל ישראל לילך בדרך התורה ולחזק בדקה, ילמדם תורת ה', ויורה אותם דרך ה', ויבואו הגויים לשומעו. ילחם מלחמות ה', ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד. וכשתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל, יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו, ובני לוי מטהר תחילה ואומר זה מיוחס כהן וזה מיוחס לוי, ודוחה את שאינן מיוחסים לישראל, ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם, שמודיע זה משבט פלוני וזה משבט פלוני, אבל אינו אומר על שהן בחזקת כשרות זה ממזר וזה עבד.הברכות שנברך בבואו: א. "ברוך חכם הרזים"; ב. "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו"; ג. "ברוך שחלק מכבודו ליראיו"; ד. ברכת "גואל ישראל"; ה. ברכת "שהחיינו".

חמורו של משיח

בפסוקים בזכריה ט ט מוזכר שהמשיח יגיע כ"עני ורוכב על חמור". בגמרא בסנהדרין צח א ששבור מלכא שלח לשמואל שהוא לא מבין מדוע המשיח צריך לבוא על חמור הרי זה גנאי, ולגלג עליו שהוא יוכל לשלוח למשיח סוס נאה יותר כשיגיע. שמואל ענה לו שמדובר בחמור מיוחד עם "חיור גווני" שאותו אין לשבור מלכא. רוב המפרשים הבינו שהמילה חיור היא מאה בפרסית, וממילא הכוונה לחמור בעל מאה גוונים. מנגד, המהרש"א פירש את המילה באופן מילולי והסביר שהחמור יהיה חיוור כלומר לבן.

אמנם, בספרי החסידות, וכן חלק מפרשני הגמרא, הסבירו ששמואל רק רצה לדחות את דברי שבור מלכא ולמעשה אין מדובר בחמור ממשי אלא זהו רמז לחומריות, שהמשיח יצליח לרכוב מעליה ודרכה להביא לגאולה.

קישורים חיצוניים

• בעניין אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף - גיליון 'עלים לתרופה', מתוך: פורטל הדף היומי

הערות שוליים