פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנג ה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רנג ה|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רנג|ה}}


== סעיף ה | אופנים המותרים בנתינת תבשיל ==
'''ר"ן בשם רשב"א:''' מותר לתת תבשיל על כירה שלא רגילים לבשל עליה ביום חול, לפי שאין דרך בישול בכך. אבל אסור להטמין בבגדים שנתונים על גבי המיחם כיוון שאסור להטמין אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה (ומדובר אפילו כשאין אש בכירה).
<blockquote>☜ כך פוסק '''שו&quot;ע'''<ref>בביה&quot;ל בסעיף ג כתב ע&quot;פ הפרי מגדים שהשו&quot;ע התיר כאן כיוון שמדובר על קדירה מלאה תבשיל שאין בה מחזי כמבשל. ובסעיף ג' השו&quot;ע אסר להניח קדירה על גבי קדירה אחרת כי מדובר שם על קדירה ריקה שבזה יש מחזי. ועיין לקמן שהדגול מרבבה ביאר אחרת את דעת השו&quot;ע שם. וכן המג&quot;א מבאר אחרת את דעת השו&quot;ע בין שני הסעיפים.</ref>'''.'''
'''רמ&quot;א:''' הוא הדין שאסור להניחו על גבי כירה גרופה וקטומה. ויש מתירים לתת לתוך תנור שאפו בו מבעוד יום כיוון שהוא הולך ומצטנן (ואין בזה מחזי כמבשל למרות שזה לתוך התנור ולא על גביו '''(כלבו)'''), ובלבד שעדיין התבשיל מעט חם. ויש אוסרים אם חום התנור בשיעור יד סולדת בו (דלא פלוג רבנן) '''(רש&quot;י)'''.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>למרות שאין כל היתר לתת בשבת '''לתוך''' תנור, כאן מותר כיוון שהתנור אינו חם כל כך, שהרי אפו בו רק אתמול. בסעיף ב' ברמ&quot;א התבאר שמקילים לתת אפילו בתנורים חמים שדינם כמו כירות שלנו. אמנם סיים שם הרמ&quot;א שטוב להחמיר בזה<ref><p>והיינו בתבשיל שהיה כבר מוטמן, ועיין שם בשער הציון נח. החזו&quot;א חולק וסובר שאין מקום להתר זה (עיין או&quot;ח לז, ח).</p></ref> '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>לדעת המג&quot;א אין התיר להניח דבר יבש שהצטנן לגמרי (וזו כוונת הרמ&quot;א 'ובלבד שהתבשיל עדיין חם מעט') אבל לדעת הגר&quot;א מותר להניח גם דבר יבש צונן לגמרי (שאין בו עוד איסור בישול), והוכיח בביה&quot;ל כפירוש הגר&quot;א (אמנם בסעיף ב' סתם המשנ&quot;ב כדברי המג&quot;א).</p></blockquote></li></ol>
❖ '''חימום תבשיל שלא רגילים לבשלו'''
◄ '''ר&quot;ן:''' מותר לתת תבשיל לכתחילה בשבת על גבי אש אם לא רגילים לבשל אותו על האש באופן כזה, נניח מותר לתת לחם על גבי כירה ומוכח שכוונתו רק לחימום ולא לבישול. ועוד שהלחם מצטמק ורע לו (כלומר שהולכים גם אחר הרגילות בתבשילים ולא רק בסוגי החום והאש).
<blockquote>⤶ נחלקו האחרונים כיצד פסק שו&quot;ע:
◄ '''גר&quot;א וביה&quot;ל (על סעיף ג):''' שו&quot;ע לא פסק כר&quot;ן והוא סובר שצריך להקפיד על כל דיני החזרה גם בתבשיל שלא רגילים לבשלו (והשו&quot;ע התיר לתת פאנדי&quot;ש כיוון שמדובר בהפסק קדירה מלאה מים).
◄ '''דגמ&quot;ר:''' שו&quot;ע פסק כר&quot;ן ולכן הוא מתיר לתת פאנדי&quot;ש כיוון שלא נראה כמבשל.
</blockquote>
=== ❖ חימום תבשילים על ידי גוי ===
'''רשב&quot;א:''' גוי שחימם תבשיל צונן בשביל יהודי אסור להנות ממנו כמו גוי שעשה כבש או מילא מים שאסור להנות מהם אם הגוי עשה בשביל היהודי. וכמדומה שאפילו שאחר שהצטנן התבשיל אסור משום קנס.
<blockquote>☜ כך פוסק '''רמ&quot;א.'''
⤶ כיוון שיש מתירים ליהודי לחמם לח שהצטנן, אפשר להקל בגוי בדיעבד<ref>ויש לעיין מדוע התיר רק בגלל שגוי עשה כן, הרי בסימן שיח ס&quot;ק הביא בשם הפרי מגדים להתיר בכל מקום שיש מחלוקת פוסקים. ואולי יש לומר שאכן התיר גם אם עשה יהודי, אלא שנקט גוי משום שבכך עוסקים דברי הרמ&quot;א.</ref>. ודווקא שלא על האש עצמה שאז יש בזה איסור החזרה גם ליהודי לכו&quot;ע '''(מג&quot;א)''' (וכדעת האחרונים שהחמירו לאסור אפילו באיסורי דרבנן אם עשאם הגוי, ולא כמג&quot;א שהבין במרדכי שהתיר בדיעבד גוי שעשה איסור דרבנן '''(שער הציון)''').
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>אם הגוי חימם שלא מדעת היהודי, מותר לאוכלו צונן כי אין לו רשות לאסור את התבשיל של היהודי. וצריך היהודי למחות בגוי שלא יחמם '''(משנ&quot;ב)''' (ויש שהתירו אפילו בעודו חם ('''גר&quot;ז''')).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>גם דבר יבש צונן אסור לומר לגוי לחממו ואסור אפילו בדיעבד<ref><p>והיינו כשהניח על האש ממש, אבל אם הניח שלא על האש ממש, כבר התבאר שאפשר להקל אפילו בתבשיל לח צונן (כנלע&quot;ד פשוט, וכך נראה מהביה&quot;ל בהמשך דבריו שכתב שאין בזה אלא שבות של החזרה).</p></ref>. אמנם אם הצטנן התיר הפרי מגדים כיוון ששבות דשבות לצורך שבת מותרת (ואין מוחין ביד המקילים<ref><p>לא הבנתי מדוע אין להתיר בזה לכתחילה ורק לא מוחים במקל.</p></ref>) '''(ביה&quot;ל)'''.</p></blockquote></li></ol>
הראשונים דנים בדיני נתינת תבשיל שעדיין נשאר <span class="underline">מעט חם</span> על גבי כירה, על ידי גוי:
◄ '''הגהות מרדכי, הגהות מימוניות, סמ&quot;ג, סמ&quot;ק ותרומה:''' מותר לומר לגוי להניח קדירה שיש בה תבשיל שעדיין מעט חם כיוון שהחימום אינו חשוב ליהודי (ואין חשיבות למעשה הגוי<ref>אולי אפשר שהחשש בכל זה הוא שמא היהודי יהפוך את הדבר לעניין קבוע, שתמיד יבקש מהגוי להניח לו תבשילים, או שהיהודי בעצמו יעשה כך. לפי זה, אם התבשיל עדיין חם מעט אין חשש כזה כיוון שחימומו אינו חשוב ליהודי ואין חשש שיבקש מהגוי, וכן לא יבוא לעשות כך בעצמו.</ref>).
<blockquote>☜ כך פוסק '''רמ&quot;א'''.
</blockquote>
◄ '''אור זרוע:''' במקום שאין בו תלמידי חכמים ראוי לאסור.
<ol>
<li><blockquote><p>אפילו אם יש תבשיל ובשר מעורבבים, שהתבשיל צונן והבשר לא, מותר לאכול את הבשר כיוון שהיה יכול לאוכלו מחמת החום שלו '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>'''פרי מגדים:''' דבר שאסור להניחו רק משום החזרה ולא משום בישול, אפשר שיש להקל לומר לגוי כיוון שזה שבות דשבות במקום מצווה. ומהרי&quot;ט מקל בנתינת דבר יבש לתוך תנור משום כך, ונראה שיש לסמוך עליו לצורך שבת. ובברכי יוסף הביא שיש מקילים אפילו לתת תבשיל לח צונן על ידי גוי אם אינו נותן על האש או הכירה ממש, משום שיש סוברים שאין איסור בישול בלח צונן<ref><p>ובמקום שיש מחלוקת פוסקים אפשר להקל לכתחילה על ידי גוי כמו שפסק השו&quot;ע בסימן שיד ז, שאפשר להקל על ידי גוי סתירת כלים כיוון שיש בזה מחלוקת פוסקים.</p></ref>. ואם אין לו עצה אחרת וזה לצורך שבת אפשר שיש להקל '''(ביה&quot;ל)'''.</p></blockquote></li></ol>
=== ❖ חימום על ידי גוי בפסיק רישה ===
'''תרומת הדשן:''' מותר לומר לשפחה להניח תבשיל, אפילו צונן, על גבי תנור החורף, שכאשר היא תסיק אותו מחמת הצינה גם הוא יתחמם, כיוון שפסיק רישה בגוי מותר. אמנם אין להתיר לישראל להניח את הקדירה על התנור לפני ההבערה, כיוון שאחד נותן את הקדירה ואחד נותן את האש, גם הנותן את הקדירה פטור אבל אסור.
<blockquote>☜ כך פוסק '''רמ&quot;א,''' והוסיף שאם הקדירה עדיין חמה במקצת מותר (גם ליהודי '''(משנ&quot;ב)''') לסמוך לתנור בית החורף שדינו ככירה שלנו (כנזכר לעיל)<ref>לדעת הדגול מרבבה (בסעיף א, בדיני סמיכה לכירה) הרמ&quot;א מתיר לתת מחדש בסמוך לכירה (או לתנור שלנו). הביה&quot;ל מקשה עליו: אם כן, מדוע הרמ&quot;א הביא דין זה כשהסעיף כאן מדבר על החזרה (מתנור שלנו לתנור בית החורף), ועוד הקשה: מה שייך סמיכה (לתנור שלנו) לנתינה מחודשת? לכן ביאר במשנ&quot;ב ובביה&quot;ל על פי רעק&quot;א (שאסר נתינה מחודשת לדעת הרמ&quot;א בסעיף א) שכוונת הרמ&quot;א היא על החזרה, וכוונת הרמ&quot;א לומר שהוא כבר ביאר (בסעיף ב' על פי הר&quot;ן) שמותר להחזיר בשבת עצמה על כירה גרופה או תנור שלנו אם התבשיל חם.</ref>. וכן מותר לסמוך קדירה '''חמה''' סמוך לתנור בית החורף.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>כל ההיתר הוא רק בתנור שנועד לחימום, שאז אם הגוי מניח את הקדירה לפני, הוי פסיק רישה. אבל בתנור שמיועד לבישול, אסור כיוון שודאי שכוונת הגוי היא גם בשביל הקדירה ולא הוי פסיק רישה אלא מעשה גמור '''(אחרונים)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם הגוי הניח בתוך הקדירה הקבועה בתנור מים כדי שלא תתבקע הקדירה, אין איסור להשתמש במים, ואפילו לצוותו לכתחילה על זה מותר. ואפשר שמותר אפילו אם הגוי הכניס לקדירה מים אחרי הבערת התנור, אבל אין לצוותו על כך. וצריך להזהר שלא ישפוך מים חמים אם יש לכלוך שומן על הכלים, משום נולד '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>מותר לתת קדירה חמה סמוך לתנור אך לתוכו או על גביו אסור, כיוון שאינו גרוף והוי נתינה לכתחילה. והעולם נהגו היתר לתת קדירות לפני ההיסק מחמת הפסק המעזיבה שיש על התנור (שאז אינו נראה כמבשל). ולאחר שהוסק התנור לא יעשו כך, אלא יעשו הפסק של דף או עץ כדברי המהרי&quot;ל '''(משנ&quot;ב).'''</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ה | אופנים המותרים בנתינת תבשיל ==
ר&quot;ן בשם רשב&quot;א: מותר לתת תבשיל על כירה שלא רגילים לבשל עליה ביום חול, לפי שאין דרך בישול בכך. אבל אסור להטמין בבגדים שנתונים על גבי המיחם כיוון שאסור להטמין אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה (ומדובר אפילו כשאין אש בכירה).
<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע<ref>'''בביה&quot;ל''' בסעיף ג כתב ע&quot;פ הפרי מגדים שהשו&quot;ע התיר כאן כיוון שמדובר על קדירה מלאה תבשיל שאין בה מחזי כמבשל. ובסעיף ג' השו&quot;ע אסר להניח קדירה על גבי קדירה אחרת כי מדובר שם על קדירה ריקה שבזה יש מחזי. ועיין לקמן שהדגול מרבבה ביאר אחרת את דעת השו&quot;ע שם. וכן המג&quot;א מבאר אחרת את דעת השו&quot;ע בין שני הסעיפים.</ref>.
רמ&quot;א: הוא הדין שאסור להניחו על גבי כירה גרופה וקטומה. ויש מתירים לתת לתוך תנור שאפו בו מבעוד יום כיוון שהוא הולך ומצטנן (ואין בזה מחזי כמבשל למרות שזה לתוך התנור ולא על גביו (כלבו)), ובלבד שעדיין התבשיל מעט חם. ויש אוסרים אם חום התנור בשיעור יד סולדת בו (דלא פלוג רבנן) (רש&quot;י).
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>למרות שאין כל היתר לתת בשבת '''לתוך''' תנור, כאן מותר כיוון שהתנור אינו חם כל כך, שהרי אפו בו רק אתמול. בסעיף ב' ברמ&quot;א התבאר שמקילים לתת אפילו בתנורים חמים שדינם כמו כירות שלנו. אמנם סיים שם הרמ&quot;א שטוב להחמיר בזה<ref><p>והיינו בתבשיל שהיה כבר מוטמן, ועיין שם בשער הציון נח. '''החזו&quot;א''' חולק וסובר שאין מקום להתר זה (עיין או&quot;ח לז, ח).</p></ref> (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>◄ מג&quot;א: אין להניח בתנור דבר יבש שהצטנן לגמרי (וזו כוונת הרמ&quot;א 'ובלבד שהתבשיל עדיין חם מעט').</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>◄ גר&quot;א: מותר להניח גם דבר יבש צונן לגמרי (שאין בו עוד איסור בישול).
</blockquote>
⤶ ביה&quot;ל מוכיח כפירוש הגר&quot;א (אמנם בסעיף ב' סתם המשנ&quot;ב כדברי המג&quot;א).
❖ '''חימום תבשיל שלא רגילים לבשלו'''
'''''◄''''' ר&quot;ן: מותר לתת תבשיל לכתחילה בשבת על גבי אש אם לא רגילים לבשל אותו על האש באופן כזה, נניח מותר לתת לחם (פאנדי&quot;ש) על גבי כירה ומוכח שכוונתו רק לחימום ולא לבישול. ועוד שהלחם מצטמק ורע לו (כלומר שהולכים גם אחר הרגילות בתבשילים ולא רק בסוגי החום והאש).
<blockquote>⤶ נחלקו האחרונים כיצד פסק שו&quot;ע:
'''''◄''''' גר&quot;א וביה&quot;ל (על סעיף ג): שו&quot;ע לא פסק כר&quot;ן והוא סובר שצריך להקפיד על כל דיני החזרה גם בתבשיל שלא רגילים לבשלו (והשו&quot;ע התיר לתת פאנדי&quot;ש כיוון שמדובר בהפסק קדירה מלאה מים).
'''''◄''''' דגמ&quot;ר: שו&quot;ע פסק כר&quot;ן, ולכן הוא מתיר לתת פאנדי&quot;ש כיוון שלא נראה כמבשל.
</blockquote>
=== ❖ חימום תבשילים על ידי גוי ===
רשב&quot;א: גוי שחימם תבשיל צונן בשביל יהודי אסור להנות ממנו, וכדין גוי שעשה כבש או מילא מים שאסור להנות מהם אם הגוי עשה בשביל היהודי. וכמדומה שאפילו שאחר שהצטנן התבשיל, אסור משום קנס.
<blockquote>☜ כך פוסק רמ&quot;א.
⤶ כיוון שיש מתירים ליהודי לחמם לח שהצטנן, אפשר להקל בגוי בדיעבד<ref>ויש לעיין מדוע התיר רק בגלל '''שגוי''' עשה כן, הרי בריש סימן שיח הביא בשם '''הפרי מגדים''' להתיר בדיעבד אף ביהודי בכל מקום שיש מחלוקת פוסקים. ואולי יש לומר שאכן התיר גם אם עשה יהודי, אלא שנקט גוי משום שבכך עוסקים דברי הרמ&quot;א.</ref>. ודווקא שלא על האש עצמה שאז יש בזה איסור החזרה גם ליהודי לכו&quot;ע (מג&quot;א). (וכדעת האחרונים שהחמירו לאסור אפילו באיסורי דרבנן אם עשאם הגוי, ולא כמג&quot;א שהבין במרדכי שהתיר בדיעבד גוי שעשה איסור דרבנן (שער הציון)).
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>אם הגוי חימם שלא מדעת היהודי, מותר לאוכלו צונן כי אין לו רשות לאסור את התבשיל של היהודי. וצריך היהודי למחות בגוי שלא יחמם (משנ&quot;ב). (ויש שהתירו אפילו בעודו חם (גר&quot;ז)).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אסור לומר לגוי לחמם גם דבר יבש צונן, ואסור אפילו בדיעבד<ref><p>והיינו כשהניח על האש ממש, אבל אם הניח שלא על האש ממש, כבר התבאר שאפשר להקל אפילו בתבשיל לח צונן (כנלע&quot;ד פשוט, וכך נראה מהביה&quot;ל בהמשך דבריו שכתב שאין בזה אלא שבות של החזרה).</p></ref>. אמנם אם הצטנן התיר הפרי מגדים כיוון ששבות דשבות לצורך שבת מותרת (ואין מוחין ביד המקילים<ref><p>לא הבנתי מדוע אין להתיר בזה לכתחילה ורק לא מוחים במקל.</p></ref>) (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li></ol>
הראשונים נחלקו במידה והתבשיל נשאר '''מעט חם''':
'''''◄''''' הגהות מרדכי, הגהות מימוניות, סמ&quot;ג, סמ&quot;ק ותרומה: מותר לומר לגוי להניח קדירה שיש בה תבשיל שעדיין מעט חם כיוון שהחימום אינו חשוב ליהודי (ואין חשיבות למעשה הגוי<ref>אולי סברתם היא שכל החשש בגוי הוא שמא היהודי יהפוך את הדבר לעניין קבוע, שתמיד יבקש מהגוי להניח לו תבשילים, או שהיהודי בעצמו יעשה כך. לפי זה, אם התבשיל עדיין חם מעט אין חשש כזה כיוון שחימומו אינו חשוב ליהודי ואין חשש שיבקש מהגוי, וכן לא יבוא לעשות כך בעצמו.</ref>).
<blockquote>☜ כך פוסק רמ&quot;א.
</blockquote>
'''''◄''''' אור זרוע: במקום שאין בו תלמידי חכמים ראוי לאסור.
<ol>
<li><blockquote><p>אפילו אם יש תבשיל ובשר מעורבבים, שהתבשיל צונן והבשר עדיין חם, מותר לאכול את הבשר כיוון שהיה יכול לאוכלו מחמת החום שלו (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>'''פרי מגדים:''' דבר שאסור להניחו רק משום החזרה ולא משום בישול, אפשר שיש להקל לומר לגוי כיוון שזה שבות דשבות במקום מצווה. '''ומהרי&quot;ט''' מקל בנתינת דבר יבש לתוך תנור משום כך, ונראה שיש לסמוך עליו לצורך שבת. '''ובברכי יוסף''' הביא שיש מקילים אפילו לתת תבשיל לח צונן על ידי גוי אם אינו נותן על האש או הכירה ממש, משום שיש סוברים שאין איסור בישול בלח צונן<ref><p>ובמקום שיש מחלוקת פוסקים אפשר להקל לכתחילה על ידי גוי כמו שפסק השו&quot;ע בסימן שיד ז, שאפשר להקל על ידי גוי סתירת כלים כיוון שיש בזה מחלוקת פוסקים.</p></ref>. ואם אין לו עצה אחרת וזה לצורך שבת אפשר שיש להקל (ביה&quot;ל).</p></blockquote></li></ol>
=== ❖ חימום על ידי גוי בפסיק רישה ===
תרומת הדשן: מותר לומר לשפחה להניח תבשיל, אפילו צונן, על גבי תנור החורף, שכאשר היא תסיק אותו מחמת הצינה גם הוא יתחמם, כיוון שפסיק רישה בגוי מותר. אמנם אין לישראל להניח את הקדירה על התנור לפני ההבערה, כיוון שאחד נותן את הקדירה ואחד נותן את האש, גם הנותן את הקדירה פטור אבל אסור.
<blockquote>☜ כך פוסק רמ&quot;א, והוסיף שאם הקדירה עדיין חמה במקצת מותר (גם ליהודי (משנ&quot;ב)) לסמוך לתנור בית החורף שדינו ככירה שלנו (כנזכר לעיל)<ref>לדעת '''הדגול מרבבה''' (בסעיף א, בדיני סמיכה לכירה) הרמ&quot;א מתיר לתת מחדש בסמוך לכירה (או לתנור שלנו). '''הביה&quot;ל''' מקשה עליו: אם כן, מדוע הרמ&quot;א הביא דין זה כשהסעיף כאן מדבר על החזרה (מתנור שלנו לתנור בית החורף), ועוד הקשה: מה שייך סמיכה (לתנור שלנו) לנתינה מחודשת? לכן ביאר '''במשנ&quot;ב ובביה&quot;ל''' על פי '''רעק&quot;א''' (שאסר נתינה מחודשת לדעת הרמ&quot;א בסעיף א) שכוונת הרמ&quot;א היא על החזרה, וכוונת הרמ&quot;א לומר שהוא כבר ביאר (בסעיף ב' על פי הר&quot;ן) שמותר להחזיר בשבת עצמה על כירה גרופה או תנור שלנו אם התבשיל חם.</ref>. וכן מותר לסמוך קדירה '''חמה''' סמוך לתנור בית החורף.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>כל ההיתר הוא רק בתנור שנועד לחימום, שאז אם הגוי מניח את הקדירה לפני, הוי פסיק רישה. אבל בתנור המיועד לבישול אסור, כיוון שודאי שכוונת הגוי היא גם בשביל הקדירה ולא הוי פסיק רישה אלא מעשה גמור (אחרונים).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם הגוי הניח בתוך הקדירה הקבועה בתנור מים כדי שלא תתבקע הקדירה, אין איסור להשתמש במים, ואפילו לצוותו לכתחילה על זה מותר. ואפשר שמותר אפילו אם הגוי הכניס לקדירה מים אחרי הבערת התנור, אבל אין לצוותו על כך. וצריך להזהר שלא ישפוך מים חמים אם יש לכלוך שומן על הכלים, משום נולד (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>מותר לתת קדירה חמה סמוך לתנור, אך לתוכו או על גביו אסור, כיוון שאינו גרוף והוי נתינה לכתחילה. והעולם נהגו היתר לתת קדירות לפני ההיסק מחמת הפסק המעזיבה שיש על התנור (שאז אינו נראה כמבשל). ולאחר שהוסק התנור לא יעשו כך, אלא יעשו הפסק של דף או עץ כדברי המהרי&quot;ל (הוזכר לעיל בסעיף ג) (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==

גרסה מ־18:06, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_רנג_ה&oldid=147307"