פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפה ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רפה ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רפה|ד}}


== סעיף ד | מצווה מהמובחר  ==
<blockquote>המדרש אומר (חופת אליהו רבה, ו) שרבי ציווה את בניו שלא יאכלו סעודת שבת לפני שיגמרו שניים מקרא ואחד תרגום.
</blockquote>
לומדים מזה התוספות, הרא&quot;ש והטור שמצווה מהמובחר שיגמרו את הפרשה לפני סעודת שבת.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' מצווה מהמובחר לגמור לפני הסעודה.
⤶ ופשוט שאין לעכב סעודת שבת לאחר חצות, או כשיש לו אורחים רעבים בגלל זה, כיוון שזה רק למצווה מהמובחר '''(משנ&quot;ב)'''.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>נכון הדבר שאם לא גמר שמו&quot;ת בליל שבת, שישכים לפני הליכתו לבית הכנסת ויגמור את הפרשה '''(משנ&quot;ב בשם ראשונים).'''</p></blockquote></li></ol>
=== ❖ זמנה לכתחילה  ===
◄ '''בית יוסף:''' מדברי הראשונים משמע שגם אם קרא במשך השבוע נחשב למצווה מהמובחר (וכך נראה מהרמב&quot;ם).
◄ '''הגהות מימוניות:''' רק אם קורא בשבת עצמה זה מצווה מהמובחר.
◄ '''בית יוסף:''' אנשי מעשה מתחילים בערב שבת וגומרים בשבת<ref>והמג&quot;א כתב שלכתחילה יתחיל בשישי ורק אם לא הספיק יגמור בשבת (ביה&quot;ל).</ref>.
<blockquote>☜ '''שערי תשובה:''' מצווה לקרוא דווקא ביום שישי (אחר חצות) (והשו&quot;ע בא למעט רק אחר כך).
☜ '''מטה יהודה (וכך נהג הגר&quot;א):''' גם קריאה בכל יום קצת נחשבת למצווה מהמובחר.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>אם לא הספיק לקרוא בערב שבת, לכתחילה נכון שישכים בשבת בבוקר וישלים לפני הליכתו לבית הכנסת '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li></ol>
=== ❖ עד מתי זמנה ===
הראשונים כתבו כמה זמנים לסוף זמן המצווה:
◄ '''כלבו בשם רבינו פרץ:''' עד מנחה של שבת, ואחר כך עבר זמנה.
◄ '''הגהות מימוניות בשם ר&quot;מ:''' אפשר להשלים עד רביעי.
◄ '''רבינו שמחה:''' אפשר להשלים בשמחת תורה.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' ישלים עד מנחה וי&quot;א עד יום רביעי וי&quot;א עד שמחת תורה.
</blockquote>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ד | מצווה מהמובחר  ==
<blockquote>המדרש אומר (חופת אליהו רבה, ו) שרבי ציווה את בניו שלא יאכלו סעודת שבת לפני שיגמרו שניים מקרא ואחד תרגום.
</blockquote>
תוספות, רא&quot;ש וטור: מכך משמע שמצווה מהמובחר שיגמרו את הפרשה לפני סעודת שבת.
<blockquote>☜ שו&quot;ע: מצווה מהמובחר לגמור לפני הסעודה.
⤶ ופשוט שאין לעכב סעודת שבת לאחר חצות, או כשיש לו אורחים רעבים בגלל זה, כיוון שזה רק למצווה מהמובחר (משנ&quot;ב).
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>נכון הדבר שאם לא גמר שמו&quot;ת בליל שבת, שישכים לפני הליכתו לבית הכנסת ויגמור את הפרשה (משנ&quot;ב בשם ראשונים).</p></blockquote></li></ol>
=== ❖ זמנה לכתחילה  ===
'''''◄''''' בית יוסף: מדברי הראשונים משמע שגם אם קרא במשך השבוע נחשב למצווה מהמובחר (וכך נראה '''מהרמב&quot;ם''').
'''''◄''''' הגהות מימוניות: רק אם קורא בשבת עצמה זה מצווה מהמובחר.
'''''◄''''' בית יוסף: אנשי מעשה מתחילים בערב שבת וגומרים בשבת<ref>'''והמג&quot;א''' כתב שלכתחילה יתחיל בשישי ורק אם לא הספיק יגמור בשבת '''(ביה&quot;ל)'''.</ref>.
<blockquote>☜ שערי תשובה: מצווה לקרוא דווקא ביום שישי (אחר חצות) (והשו&quot;ע שכתב שמצווה מהמובחר להשלימה קודם שיאכל, כוונתו למעט אחר כך).
☜ מטה יהודה (וכך נהג הגר&quot;א): גם מעט קריאה בכל יום, נחשב למצווה מהמובחר.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>אם לא הספיק לקרוא בערב שבת, לכתחילה נכון שישכים בשבת בבוקר וישלים לפני הליכתו לבית הכנסת (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
=== ❖ עד מתי זמנה ===
'''''◄''''' כלבו בשם רבינו פרץ: זמנה עד מנחה של שבת, ואחר כך עבר זמנה.
'''''◄''''' הגהות מימוניות בשם ר&quot;מ: אפשר להשלים עד רביעי.
'''''◄''''' רבינו שמחה: אפשר להשלים בשמחת תורה.
<blockquote>☜ שו&quot;ע: ישלים עד מנחה וי&quot;א עד יום רביעי וי&quot;א עד שמחת תורה.
</blockquote>
==הערות שוליים==

גרסה מ־19:21, 22 בדצמבר 2020