חסידות ליאדי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(קצרמר)
(מקווה שזה בסדר)
שורה 1: שורה 1:
'''חסידות ליאדי''' היא חצר חסידות של [[חסידות חב"ד]] שנוסדה בעת התפצלות שהייתה בשנת [[ה'תרכ"ו]] ב[[חסידות חב"ד]] לאחר הסתלקות [[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]].
'''חסידות לאדי''' הינה חצר חסידית של [[חסידות חב"ד]] שהוקמה ע"י ר' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בעקבות התפצלות שהייתה לאחר הסתלקות [[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]].
==היסטוריה==
בי"ג ב[[ניסן]] ה'תרכ"ו הסתלק הצמח צדק.


בשנת [[ה'תרכ"ט]] הוקמה החסידות על ידי [[רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בעיר [[ליאדי]].
בערך בשנת ה'תרכ"ט {{הערה|ע"פ גרסה אחרת בשנת ה'תרכ"ח}} הקים המהרי"ד (חיים שניאור זלמן) ענף חסידית של [[חסידות חב"ד]] וקרא לה לאדי על שם העיר שבה הנהיג את הענף החסידית שלו (לאדי).


רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון נפטר ב[[ד' בטבת]] [[ה'תר"מ]].
הנהיג את חסידות לאדי בלאדי על פי בקשת תושבי העיר.


לאחר פטירתו התפצלה החסידות לשניים שחלק קיבלו להנהגה את רבי יצחק דוב-בער שניאורסון וחלק את רבי לוי יצחק מסיראטשין.
בבאו ללאדי אמר: {{ציטוטון|מרכאות=כן|תוכן=דור רביעי ישובו הנה וכו'}} {{הערה|הוא היה דור רביעי ל[[רבי שניאור זלמן מלאדי]] שהתגורר מלאחר מאסרו השני בלאדי}}.


רבי יצחק דובער נפטר בשנת [[ה'תר"ע]].
בד' ב[[טבת]] ה'תר"מ נפטר המהרי"ד ואז התפצלה חסידות לאדי כשחלק קיבלו להנהגה את ר' [[יצחק דובער שניאורסון]] וחלק את ר' [[לוי יצחק מסיראטשין]].


בכ' [[אייר]] עת"ר (ה'תר"ע) נפטר ה[[אדמו"ר]] יצחק דובער שניאורסון וכבוד מנוחתו ב[[לאדי]].
ר' [[יהודה ירחמיאל גוטרמן]] היה בנו של ר' [[לוי יצחק מסיראטשין]]. לאחר פטירת אביו הנהיג את החסידות, אולם נפטר לאחר זמן קצר.
ר' מאיר שכנא שניאורסון היה בנו של ר' [[יצחק דובער שניאורסון]]. לאחר פטירת אביו הנהיג את החסידות, ולאחר פטירתו התפרקה החסידות.
==אדמו"רי החסידות==
==אדמו"רי החסידות==
*חיים שניאור זלמן שניאורסון
*חיים שניאור זלמן שניאורסון
שורה 20: שורה 27:
*מאיר שכנא שניאורסון
*מאיר שכנא שניאורסון
{{חצרות חסידיות}}
{{חצרות חסידיות}}
{{קצרמר}}

גרסה מ־07:19, 5 בפברואר 2021

חסידות לאדי הינה חצר חסידית של חסידות חב"ד שהוקמה ע"י ר' חיים שניאור זלמן שניאורסון בעקבות התפצלות שהייתה לאחר הסתלקות רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק.

היסטוריה

בי"ג בניסן ה'תרכ"ו הסתלק הצמח צדק.

בערך בשנת ה'תרכ"ט ‏[1] הקים המהרי"ד (חיים שניאור זלמן) ענף חסידית של חסידות חב"ד וקרא לה לאדי על שם העיר שבה הנהיג את הענף החסידית שלו (לאדי).

הנהיג את חסידות לאדי בלאדי על פי בקשת תושבי העיר.

בבאו ללאדי אמר: "{{{1}}}"[2].

בד' בטבת ה'תר"מ נפטר המהרי"ד ואז התפצלה חסידות לאדי כשחלק קיבלו להנהגה את ר' יצחק דובער שניאורסון וחלק את ר' לוי יצחק מסיראטשין.

בכ' אייר עת"ר (ה'תר"ע) נפטר האדמו"ר יצחק דובער שניאורסון וכבוד מנוחתו בלאדי.

ר' יהודה ירחמיאל גוטרמן היה בנו של ר' לוי יצחק מסיראטשין. לאחר פטירת אביו הנהיג את החסידות, אולם נפטר לאחר זמן קצר.

ר' מאיר שכנא שניאורסון היה בנו של ר' יצחק דובער שניאורסון. לאחר פטירת אביו הנהיג את החסידות, ולאחר פטירתו התפרקה החסידות.

אדמו"רי החסידות

  • חיים שניאור זלמן שניאורסון
  • לוי יצחק מסיראטשין
  • יהודה ירחמיאל גוטרמן
  • יצחק דוב בער שניאורסון
  • מאיר שכנא שניאורסון
  1. ע"פ גרסה אחרת בשנת ה'תרכ"ח
  2. הוא היה דור רביעי לרבי שניאור זלמן מלאדי שהתגורר מלאחר מאסרו השני בלאדי