ישיבת כף החיים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==ישיבת כף החיים ב[[מרוקו]] וב[[ארץ ישראל]]== | ==ישיבת כף החיים ב[[מרוקו]] וב[[ארץ ישראל]]== | ||
[[תמונה:Kaf hachaym.jpg|שמאל|200px|ממוזער| ציור וזיו איקונין ד[[רבי יעקב חיים סופר]], צירה, [[מרים יחזקאלי]] מ[[ירושלים]]]] | [[תמונה:Kaf hachaym.jpg|שמאל|200px|ממוזער| ציור וזיו איקונין ד[[רבי יעקב חיים סופר]], צירה, [[מרים פרידא יחזקאלי]] מ[[ירושלים]]]] | ||
במדינת [[מרוקו]] בעיר [[צפרו (מרוקו)]] עוד בחיי מחבר הכף החיים [[רבי יעקב חיים סופר]] הוקמה [[ישיבה]] על שם ספרו בשם [[ישיבת כף החיים]], ובה למדו בספר [[כף החיים]] והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם. | במדינת [[מרוקו]] בעיר [[צפרו (מרוקו)]] עוד בחיי מחבר הכף החיים [[רבי יעקב חיים סופר]] הוקמה [[ישיבה]] על שם ספרו בשם [[ישיבת כף החיים]], ובה למדו בספר [[כף החיים]] והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם. | ||
ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]] נוסדה ישיבת '''[[מנורת המאור]]''' על שם ספרו של [[רבי יצחק אבוהב]] על ידי העסקן ר' [[יוסף חיים זאדה]] לאחר שנים מספר נסגרה הישיבה ומספר תלמידים ממנה באו להקמת ישיבת כף החיים בירושלים. הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה '''ישיבת כף החיים''' נתייסדה והוקמה ביום ז' ב[[אדר]] שנת [[ה'תשל"ט]] | ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]] נוסדה ישיבת '''[[מנורת המאור]]''' על שם ספרו של [[רבי יצחק אבוהב]] על ידי העסקן ר' [[יוסף חיים זאדה]] לאחר שנים מספר נסגרה הישיבה ומספר תלמידים ממנה באו להקמת ישיבת כף החיים בירושלים. הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה '''ישיבת כף החיים''' נתייסדה והוקמה ביום ז' ב[[אדר]] שנת [[ה'תשל"ט]] על ידי: א. ר' [[יצחק לוגסי]] מ[[ירושלים]]. ב. ר' [[שלמה רוזנר]] מ[[ירושלים]]{{הערה| ראה באתר [[ישיבת כף החיים]] במדור המלצות בהמלצת '''[[בד"ץ העדה החרדית]]''' את ר' [[יעקב חיים סופר]] בהנהלת הישיבה יחד עם [[ר' שלמה רוזנר]]}}. ג. [[ר' יעקב חיים סופר (השני)]] מ[[ירושלים]]{{הערה| הקרוי על שם אבי זקינו מבבל}}. ד. ר' [[אברהם שולץ]] מ[[ירושלים]]{{הערה|מתלמידי ר' [[שמחה זיסל ברוידא]] מראשי [[ישיבת חברון]]}} בעצת וברכת רבם הרב [[יעקב יצחק פרידמן]] מראשי [[ישיבת תושיה]] במושב '''תפרח''' בהנגב שבדרום{{הערה|ר' יעקב חיים סופר וידיד נעוריו ר' שלמה רוזנר מייסדי הישיבה וראשיה ודאגו כל השנים למימון הכלכלי שבה, והם תלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' [[נחום לסמן]] מ[[בני ברק]] (נפטר י"ב ב[[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] [[ה'תשכ"ט]]) ויבלחט"א ר' [[יעקב יצחק פרידמן]] מ[[תפרח]]}}, ובברכת: הרב [[יהודה יהושע חיים צדקה]] מ[[ירושלים]], הרב [[עובדיה יוסף]] מ[[ירושלים]], ו[[הרב בן ציון אבא שאול]] מ[[ירושלים]], [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] מ[[בני ברק]], ו[[רב]] [[אלעזר מנחם מן שך]] מ[[בני ברק]]. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]{{הערה| חלקית}}, שחיברו [[רבי יעקב חיים סופר]]. | ||
ג. [[ר' יעקב חיים סופר (השני)]] מ[[ירושלים]]{{הערה| הקרוי על שם אבי זקינו מבבל}}. ד. ר' [[אברהם שולץ]] מ[[ירושלים]]{{הערה|מתלמידי ר' [[שמחה זיסל ברוידא]] מראשי [[ישיבת חברון]]}} בעצת וברכת רבם הרב [[יעקב יצחק פרידמן]] מראשי [[ישיבת תושיה]] במושב '''תפרח''' בהנגב שבדרום{{הערה|ר' יעקב חיים סופר וידיד נעוריו ר' שלמה רוזנר מייסדי הישיבה וראשיה ודאגו כל השנים למימון הכלכלי שבה, והם תלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' [[נחום לסמן]] מ[[בני ברק]] (נפטר י"ב ב[[אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] [[ה'תשכ"ט]]) ויבלחט"א ר' [[יעקב יצחק פרידמן]] מ[[תפרח]]}}, ובברכת: הרב [[יהודה יהושע חיים צדקה]] מ[[ירושלים]], הרב [[עובדיה יוסף]] מ[[ירושלים]], ו[[הרב בן ציון אבא שאול]] מ[[ירושלים]], [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] מ[[בני ברק]], ו[[רב]] [[אלעזר מנחם מן שך]] מ[[בני ברק]]. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]{{הערה| חלקית}}, שחיברו [[רבי יעקב חיים סופר]]. | |||
==מיקומי הישיבה== | ==מיקומי הישיבה== | ||
*תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב '''דוד''', ב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]]. | *תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב '''דוד''', ב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]]. | ||
*לאחר מכן עברה לבית הכנסת '''נועם שיח''' | *לאחר מכן עברה לבית הכנסת '''נועם שיח''' הנקרא בית הכנסת '''משהיוף''' ב'''רחוב דוד''' 18 בשכונת הבוכרים בירושלים בראשותו של רב [[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]] חכם '''[[נעים בן אליהו]]''' (בן המקובל ר' שלמה המכונה [[הרב סלמאן אליהו]] בעל ה'''[[ספר כרם שלמה (אליהו)]]'''). | ||
*לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך '''[[רחוב הרב מאיר בר-אילן]]''' ב[[ירושלים]]. | *לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך '''[[רחוב הרב מאיר בר-אילן]]''' ב[[ירושלים]]. | ||
*לאחר מכן עברה הישיבה לרחוב [[אוהלי יוסף]] 14 בשכונת '''[[גבעת משה]]''' הנקראת '''[[גוש 80]]''' ב[[ירושלים]]. שטח הקרקע נתרם על ידי משפחת מורה מירושלים ר' '''משה (מוסא) מורה''' | *לאחר מכן עברה הישיבה לרחוב [[אוהלי יוסף]] 14 בשכונת '''[[גבעת משה]]''' הנקראת '''[[גוש 80]]''' ב[[ירושלים]]. שטח הקרקע נתרם על ידי משפחת מורה מירושלים ר' '''משה (מוסא) מורה''' ורעייתו '''רינה (רענה) מורה'''{{הערה|מ[[עדת הפרסים]]. על פי חלום מאביו לסייע ולבנות ישיבה בקרקע שהוריש}}. | ||
היכל הישיבה{{הערה| ברחוב אהלי יוסף}} נתרם ונבנה על ידי הנדיב [[משה יואל מזרחי]] ובני ביתו שהינו חסיד [[סטמאר]] מ[[ארצות הברית]] מעדת | היכל הישיבה{{הערה| ברחוב אהלי יוסף}} נתרם ונבנה על ידי הנדיב [[משה יואל מזרחי]] ובני ביתו שהינו חסיד [[סטמאר]] מ[[ארצות הברית]] מעדת יוצאי [[ארם צובא]] היא [[חאלב]]. | ||
*בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ב'''רחוב אבינדב''' 25 גם כולל אברכים מבוגרי הישיבה הנקרא ''' | *בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ב'''רחוב אבינדב''' 25 גם כולל אברכים מבוגרי הישיבה הנקרא '''יוצאי ירך יעקב'''. | ||
המשגיח הוא [[הרב שלמה פנחס דסקל]], מתלמידי המשגיח הרב [[שלמה וולבה]]{{הערה|משגיח ישיבת באר יעקב וישיבת חוות דעת}}. | המשגיח הוא [[הרב שלמה פנחס דסקל]], מתלמידי המשגיח הרב [[שלמה וולבה]]{{הערה|משגיח ישיבת באר יעקב וישיבת חוות דעת}}. | ||
==מדרשיה לבנות טובות== | ==מדרשיה לבנות טובות== | ||
| שורה 32: | שורה 21: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*תולדותיו נכתבו לראשונה על ידי הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]] בירושלים ומרן הרב [[עובדיה יוסף]] [[הראשון לציון]] בראש ספר [[כף החיים]]. | *תולדותיו נכתבו לראשונה על ידי הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]] בירושלים ומרן הרב [[עובדיה יוסף]] [[הראשון לציון]] בראש ספר [[כף החיים]]. | ||
*בשנת [[2016]] [[ה'תשע"ו]] יצאה לאור '''הגדה של פסח''' פניני כף החיים (640 עמ') מהדורת '''ברקוביץ''', עם עובדות והנהגות על ידי הרב [[סילמן נחום]] מ[[רחובות]]. | *בשנת [[2016]] [[ה'תשע"ו]] יצאה לאור '''הגדה של פסח''' פניני כף החיים (640 עמ') מהדורת '''ברקוביץ''', עם עובדות והנהגות על ידי הרב [[סילמן נחום]] מ[[רחובות]]. | ||
*לקט קצר על תולדות חייו של המחבר עם אמרות תורתו הובאו בספר [[תולדות כף החיים]] (History of the Cape of Life) חלק א' נדפס ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]], ויצא לְאוֹר עוֹלָם מדפוס [[וואגשל]] ביום [[ח' אלול]] [[חודש הרחמים והסליחות]] בשנת [[ה'תש"ע]]{{הערה| המהדורות נרכשו ויצאו לְאוֹר עוֹלָם על ידי האחים אוהבי תורה ולומדיה מ[[עדת הפרסים]] '''אברהם אסמעיל-זאדה''' (המתגורר ברחוב מח"ל שכונת [[מעלות דפנה]] [[ירושלים]]) ו'''דוד אסמעיל-זאדה''' (המתגורר ברחוב [[אברהם אידלסון]] שכונת [[רמות אלון]] [[ירושלים]]) בעלי חנות '''גוד ציינג''' מרח' [[לבוש מרדכי]] 6 [[שכונת גאולה]] [[ירושלים]]}}. | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־16:08, 2 ביוני 2021
|
|
ישיבת כף החיים במרוקו ובארץ ישראל
במדינת מרוקו בעיר צפרו (מרוקו) עוד בחיי מחבר הכף החיים רבי יעקב חיים סופר הוקמה ישיבה על שם ספרו בשם ישיבת כף החיים, ובה למדו בספר כף החיים והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם.
בארץ ישראל בירושלים בשכונת בית וגן נוסדה ישיבת מנורת המאור על שם ספרו של רבי יצחק אבוהב על ידי העסקן ר' יוסף חיים זאדה לאחר שנים מספר נסגרה הישיבה ומספר תלמידים ממנה באו להקמת ישיבת כף החיים בירושלים. הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה ישיבת כף החיים נתייסדה והוקמה ביום ז' באדר שנת ה'תשל"ט על ידי: א. ר' יצחק לוגסי מירושלים. ב. ר' שלמה רוזנר מירושלים[1]. ג. ר' יעקב חיים סופר (השני) מירושלים[2]. ד. ר' אברהם שולץ מירושלים[3] בעצת וברכת רבם הרב יעקב יצחק פרידמן מראשי ישיבת תושיה במושב תפרח בהנגב שבדרום[4], ובברכת: הרב יהודה יהושע חיים צדקה מירושלים, הרב עובדיה יוסף מירושלים, והרב בן ציון אבא שאול מירושלים, רבי יעקב ישראל קנייבסקי מבני ברק, ורב אלעזר מנחם מן שך מבני ברק. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה[5], שחיברו רבי יעקב חיים סופר.
מיקומי הישיבה
- תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב דוד, בשכונת הבוכרים בירושלים.
- לאחר מכן עברה לבית הכנסת נועם שיח הנקרא בית הכנסת משהיוף ברחוב דוד 18 בשכונת הבוכרים בירושלים בראשותו של רב שכונת רחובות היא שכונת הבוכרים חכם נעים בן אליהו (בן המקובל ר' שלמה המכונה הרב סלמאן אליהו בעל הספר כרם שלמה (אליהו)).
- לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך רחוב הרב מאיר בר-אילן בירושלים.
- לאחר מכן עברה הישיבה לרחוב אוהלי יוסף 14 בשכונת גבעת משה הנקראת גוש 80 בירושלים. שטח הקרקע נתרם על ידי משפחת מורה מירושלים ר' משה (מוסא) מורה ורעייתו רינה (רענה) מורה[6].
היכל הישיבה[7] נתרם ונבנה על ידי הנדיב משה יואל מזרחי ובני ביתו שהינו חסיד סטמאר מארצות הברית מעדת יוצאי ארם צובא היא חאלב.
- בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ברחוב אבינדב 25 גם כולל אברכים מבוגרי הישיבה הנקרא יוצאי ירך יעקב.
המשגיח הוא הרב שלמה פנחס דסקל, מתלמידי המשגיח הרב שלמה וולבה[8].
מדרשיה לבנות טובות
לישיבה גם יש שלוחה למוסד לבנות בעלות תשובה שם המדרשיה עטרת בנות[9] הקיים ברחוב הרב שלמה זלמן דרוק בשכונת רמת שלמה בירושלים, רב המדרשייה הוא הרב בנימין אלפר-הלפר.
לקריאה נוספת
- תולדותיו נכתבו לראשונה על ידי הרב עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים ומרן הרב עובדיה יוסף הראשון לציון בראש ספר כף החיים.
- בשנת 2016 ה'תשע"ו יצאה לאור הגדה של פסח פניני כף החיים (640 עמ') מהדורת ברקוביץ, עם עובדות והנהגות על ידי הרב סילמן נחום מרחובות.
- לקט קצר על תולדות חייו של המחבר עם אמרות תורתו הובאו בספר תולדות כף החיים (History of the Cape of Life) חלק א' נדפס בארץ ישראל בירושלים, ויצא לְאוֹר עוֹלָם מדפוס וואגשל ביום ח' אלול חודש הרחמים והסליחות בשנת ה'תש"ע[10].
הערות שוליים
- ↑ ראה באתר ישיבת כף החיים במדור המלצות בהמלצת בד"ץ העדה החרדית את ר' יעקב חיים סופר בהנהלת הישיבה יחד עם ר' שלמה רוזנר
- ↑ הקרוי על שם אבי זקינו מבבל
- ↑ מתלמידי ר' שמחה זיסל ברוידא מראשי ישיבת חברון
- ↑ ר' יעקב חיים סופר וידיד נעוריו ר' שלמה רוזנר מייסדי הישיבה וראשיה ודאגו כל השנים למימון הכלכלי שבה, והם תלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' נחום לסמן מבני ברק (נפטר י"ב באלול חודש הרחמים והסליחות ה'תשכ"ט) ויבלחט"א ר' יעקב יצחק פרידמן מתפרח
- ↑ חלקית
- ↑ מעדת הפרסים. על פי חלום מאביו לסייע ולבנות ישיבה בקרקע שהוריש
- ↑ ברחוב אהלי יוסף
- ↑ משגיח ישיבת באר יעקב וישיבת חוות דעת
- ↑ (Ateret girls)
- ↑ המהדורות נרכשו ויצאו לְאוֹר עוֹלָם על ידי האחים אוהבי תורה ולומדיה מעדת הפרסים אברהם אסמעיל-זאדה (המתגורר ברחוב מח"ל שכונת מעלות דפנה ירושלים) ודוד אסמעיל-זאדה (המתגורר ברחוב אברהם אידלסון שכונת רמות אלון ירושלים) בעלי חנות גוד ציינג מרח' לבוש מרדכי 6 שכונת גאולה ירושלים