קדש: הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קדש''' הינו הראשון מסימני [[ליל הסדר]] שבו עושים קידוש על [[יין]]. | '''קדש''' הינו הראשון מסימני [[ליל הסדר]] שבו עושים קידוש על [[יין]]. | ||
ב"קדש" שותים את הכוס הראשונה מ[[ארבעת הכוסות]]. | |||
==מקור== | ==מקור== | ||
במשנה{{הערה|פסחים, י', א'}} כתוב: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עַרְבֵי פְסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ וַאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּסֵב וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן וַאֲפִלּוּ מִן הַתַּמְחוּי|מקור=משנה, מסכת פסחים, פרק י', משנה א'}} | |||
ארבעת הכוסות היא תקנת [[חז"ל]] והכוס הראשונה מארבעת הכוסות היא הכוס ששותים בקדש. | |||
==הלכות קדש== | |||
ב[[משנה]]{{הערה|[[מסכת פסחים|פסחים]], י', ב'}} יש מחלוקת בין [[בית שמאי]] ל[[בית הלל]] אם ב[[ליל הסדר]] ששותים את ה[[יין]] מברכים קודם את ברכת "היום" ואז את ברכת "היין" הוא להפך. | |||
[[בית שמאי]] אומרים שקודם את ברכת היום מברכים ואז את ברכת היין ו[[בית הלל]] אומרים להפך שקודם מברכים את ברכת היין ואז את ברכת היום. | |||
ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|אורח חיים, הלכות פסח, תעב.}} כתוב כשהאדם מסיב לא יטה{{הערה|סעיף ג'}} ושאשה לא צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה{{הערה|סעיף ד'}} ושבן אצל אביו צריך הסיבה ושתלמיד אצל רבו לא צריך הסיבה{{הערה|סעיף ה'}}. | |||
בקדש צריך לשתות את ה[[יין]] בהסיבה. | |||
ב[[פסח]] ב[[ליל הסדר]] גם הילדים עושים קידוש ושותים כל פעם כוס אחרת מארבעת הכוסות. | |||
==טעם== | |||
{{להשלים}} | |||
גרסה מ־08:05, 28 בפברואר 2021
|
|
קדש הינו הראשון מסימני ליל הסדר שבו עושים קידוש על יין.
ב"קדש" שותים את הכוס הראשונה מארבעת הכוסות.
מקור
במשנה[1] כתוב:
|
עַרְבֵי פְסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ וַאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּסֵב וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן וַאֲפִלּוּ מִן הַתַּמְחוּי |
|
| – משנה, מסכת פסחים, פרק י', משנה א' | ||
ארבעת הכוסות היא תקנת חז"ל והכוס הראשונה מארבעת הכוסות היא הכוס ששותים בקדש.
הלכות קדש
במשנה[2] יש מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל אם בליל הסדר ששותים את היין מברכים קודם את ברכת "היום" ואז את ברכת "היין" הוא להפך.
בית שמאי אומרים שקודם את ברכת היום מברכים ואז את ברכת היין ובית הלל אומרים להפך שקודם מברכים את ברכת היין ואז את ברכת היום.
בשולחן ערוך[3] כתוב כשהאדם מסיב לא יטה[4] ושאשה לא צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה[5] ושבן אצל אביו צריך הסיבה ושתלמיד אצל רבו לא צריך הסיבה[6].
בקדש צריך לשתות את היין בהסיבה.
בפסח בליל הסדר גם הילדים עושים קידוש ושותים כל פעם כוס אחרת מארבעת הכוסות.
טעם
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.