פרשני:אגרות הראיה: אגרת קג: הבדלים בין גרסאות בדף

פרשני:אגרות הראיה: אגרת קג (עריכה)

גרסה מ־23:14, 29 ביוני 2021

נוספו 578 בתים , 29 ביוני 2021

מ

←‏האגרת: המשך הגהה ראשונה

פרויקט אגרות - עורך ראשי

1,209

עריכות

@@ שורה 50: / שורה 50: @@
 שעבדו בה באהבה ומסירות נפש כל גאוני הדורות, - לו נאה להציע לפניו,
 כי לדעתי העניה יש לנו עוד מחיצה אחת, שהננו צריכים לפתח בה ג"כ פתח
-להרבות הכניסה והיציאה מגבול לגבול, והיא : בין חכמת האגדה וחכמת ההלכה.
+להרבות הכניסה והיציאה מגבול לגבול, והיא: בין חכמת האגדה וחכמת ההלכה.
 באמת, כשם שחכמת ישראל ההיסתורית לכל ענפיה חיה היא ויונקת מחכמתה של
 תורה לעמקה ולרחבה, והאחרונה מושפעת ג"כ הרבה מהראשונה, כן הוא בענין
@@ שורה 94: / שורה 94: @@
 שייכות להלכה ולא שייך עליהם לא-תסור, וזה החילוק טבע את חותם ההבדל
 בין בבלי לירושלמי. ולע"ד זהו החילוק שבין כהן לשופט, המוזכר בתורה לענין
-קבלה מבי"ד, שהכונה : בין דרך לימוד שרוח הקודש ג"כ מסייע את בירור
+קבלה מבי"ד, שהכונה: בין דרך לימוד שרוח הקודש ג"כ מסייע את בירור
 ההלכה, והיינו כהן ד"שפתיו ישמרו דעת כי מלאך ד"צ {{אג|[ד' צבאות]}} הוא", ובפרט כהן
 גדול דבעי' שיהי' מדבר ברוה"ק בשביל אורים ותומים (כיומא ע"ג), לשופט
@@ שורה 159: / שורה 159: @@
 דף 126@
-{{אג|[עד כאן ההגהה]}}
 כזה שיוצא מחוג הסברות המובנות לכל שהם יסוד התלמוד בבלי. וכה"ג בחולין
-)ס"ו( : "יגדיל תו"י&quot;, נלע"ד דהפי' הוא, דעניני ידיעות נמצאים הרבה בתורה
+(ס"ו): "יגדיל תו"י {{אג|[תורה ויאדיר]}}", נלע"ד דהפי' הוא, דעניני ידיעות נמצאים הרבה בתורה
-שאין בהם הלכה, ו"יפה שיחתן של עבדי אבות כו'&quot; , וא"כ אם הי' כתוב קשקשת
+שאין בהם הלכה, ו"יפה שיחתן של עבדי אבות כו'"<ref>בראשית רבה פ' ס.</ref>, וא"כ אם הי' כתוב קשקשת
 הייתי אומר שכח הטהרה מונח בקשקשת לבד, ובסנפיר לא משכח טהרה, כתב
 רחמנא סנפיר להודיענו הידיעה המופשטת שכח הטהרה מונח בשניהם, וממילא
 ידענו שאין הסימנים ענינים הסכמיים, אלא שבהם מונחת הטהרה, ויש לבנות על
 ידיעה זו כמה רעיונות טובים שהם הם גופי תורה, ומ"מ אין זה דרך של פירוש
-בסוגיא. וכבר כתב רמ"עמפאנו , דכ"מ שיש "שתיק רב" הי' בזה ענין נסתר,
+בסוגיא. וכבר כתב רמ"ע מפאנו<ref>עשרה מאמרות, יונת אלם, פרק ק.</ref>, דכ"מ שיש "שתיק רב" הי' בזה ענין נסתר,
 ויש בזה כמה פנים זה לפנים מזה, וכל שהשכל הוא יותר כללי הוא משוטט יותר
 מענינים דקים ודי לו פלפול מועט, והכלליות של השכל עצמו נמשכת משפע של
@@ שורה 175: / שורה 173: @@
 עיקר ההבדל שבין בבלי לירושלמי. ומשו"ה לדידן הבבלי עיקר, דדרך הלמוד
 הפשוט מוסבר בו בהרחבה, ומ"מ לכל עת שיחדש השי"ת לב חדש על עמו ויוחזר
-כח קדושת אה"ק בגלוי, יגלה האור של הירושלמי מצד סגנונו הקצר והעמוק.
+כח קדושת אה"ק בגלוי, יגלה האור של הירושלמי מצד סגנונו הקצר והעמוק,
 שמסתייע ממהלך שכל עליון, וההגדה המקובלת מחוברת בו עם ההלכה בדרך
 פעולה נסתרת.
 וישנן סברות מופשטות למכביר רמוזות בבבלי, שהן מסגנון הירושלמי.
-למשל, בב"מ )ט"ז( לענין מתנה כמכר, שסותר, ע"פ הכללים דחולין )צ"ג(, להא
+למשל, בב"מ (ט"ז) לענין מתנה כמכר, שסותר, ע"פ הכללים דחולין (צ"ג), להא
-דמגילה )כ"ו(, כד' הטו"א, - רמוז דהמתנות יכולות להיות בעולם או ע"י השתדלות
+דמגילה (כ"ו), כד' הטו"א, - רמוז דהמתנות יכולות להיות בעולם או ע"י השתדלות
-של המקבל או ע"י הטובה שמקבל הנותן, אפי' בלא כונה מהמקבל שעי"זיתן לו
+של המקבל או ע"י הטובה שמקבל הנותן, אפי' בלא כונה מהמקבל שעי"ז יתן לו
-מתנה, וזה הוא משפט כללי בחכמת החברה ולא בודד על ענין פרטי, וממילא
+מתנה, וזה הוא משפט כללי בחכמת החברה ולא בודד על ענין פרטי. וממילא
 למ"ד דתלינן בהשתדלות של המקבל, אע"פ שהנותן לא נהנה ממנו, יהי' גבי
 ביהכ"נ כירושה, דלא בא לידו דבר שיהי' כעין פדיון, וגבי גזלן כמכר, דטרח
 וארצי, ולמ"ד דתלינן בהנאה שמקבל הנותן אפילו בלא השתדלות מהמקבל, ממילא
 גבי ביהכ"נ יהי' כמכר וגבי גזלן כירושה, דמ"מ לא השתדל, ורמז בלשון דבב"מ
-אמר "טרח וארצי&quot;, ובמגילה - "הוה לי' הנאה מיני'&quot;. ויש לרמוז דוגמא על קירוב
+אמר "טרח וארצי", ובמגילה - "הוה לי' הנאה מיני'". ויש לרמוז דוגמא על קירוב
 הרעיון לנסתר ונשגב, שבירושלמי יותר מכפי הסגנון הרגיל של בבלי, שסתמו
-הדברים יותר בזה מפני כח התלמידים שאינו כ"כ יפה בחו"ל, מהא דיומא )ל"ט(
+הדברים יותר בזה מפני כח התלמידים שאינו כ"כ יפה בחו"ל, מהא דיומא (ל"ט)
-בעובדאדשמעון הצדיק, שעובר ע"ז הבבלי בשתיקה והירוש' מתנשא לחביון עז
+בעובדא דשמעון הצדיק {{אג|[כדאי להוסיף ביאור בהערה]}}, שעובר ע"ז הבבלי בשתיקה והירוש' מתנשא לחביון עז
-הסוד, ופריך ע"ז : "והא כתיב וכל אדם כו' אני אומר הקב"ה הי'&quot;. וכן יש להביא
+הסוד, ופריך ע"ז: "והא כתיב וכל אדם כו' אני אומר הקב"ה הי'". וכן יש להביא
-ראי' על רמז הנטי' אפי' מדיוק הלשון, מהא דרבי יוחנן בן בג בגדשלח אצל ריב"ב,
+ראי' על רמז הנטי' אפי' מדיוק הלשון, מהא דרבי יוחנן בן בג בג דשלח אצל ריב"ב,
-בקדושין )י( אי' "שאתה בקי בחדרי תורה&quot;, ובירושלמי דכתובות פ' אע"פ ה"ד
+בקדושין (י) אי' "שאתה בקי בחדרי תורה", ובירושלמי דכתובות פ' אע"פ ה"ד
-הלשון , "בסתרי תורה, אפילו לדרוש בק"ו&quot;, והיינו כפי הנטי' הירושלמית שפועלת
+הלשון, "בסתרי תורה, אפילו לדרוש בק"ו", והיינו כפי הנטי' הירושלמית שפועלת
 על הסגנון.
-ובמה שהעיר הדר"ג מענין אשת חמיו, שדבריו המאירים אינם צריכים
+ובמה שהעיר הדר"ג<ref>דורות הראשונים חלק שלישי פרק כב.</ref> מענין אשת חמיו, שדבריו המאירים אינם צריכים
 חזוק, נלע"ד להעיר ביסוד הענין, דעיקר הראי' להיתר בירוש' הוא מדוד שנשא
 רצפה בת איה, ובודאי הכי קים להו שרק את רצפה נשא מנשי שאול, והכי אי'
-דף 127
-נמי בירושלמי סנהדרין בפ' כהן גדול ה"ג, והנה רצפה היתהפלגש שאול כמבואר
+דף 127@
-בשמואל ב' )ג' ז'(, ולפי זה תלוי הוא אם פלגשהויאבקדושין. והנה גי' הרמב"ם
-ידועה דהויא בלא קדושין )פ"ד דה' מלכים( ולפ"ז אינה בכלל אשה כלל, וי"ל לפ"ז
+נמי בירושלמי סנהדרין בפ' כהן גדול ה"ג, והנה רצפה היתה פלגש שאול כמבואר
-דירושלמיוברייתאדיבמותס"לדפלגשהויאבקדושין, וכדמשמע בירושלמי דפ'
+בשמואל ב' (ג' ז'), ולפי זה תלוי הוא אם פלגש הויא בקדושין. והנה גי' הרמב"ם
+ידועה דהויא בלא קדושין (פ"ד דה' מלכים) ולפ"ז אינה בכלל אשה כלל, וי"ל לפ"ז
+דירושלמי וברייתא דיבמות ס"ל דפלגש הויא בקדושין, וכדמשמע בירושלמי דפ'
 אע"פ ה"ב, דפליגי ר"מ ור"י רק לענין כתובה אם יש לה, או בתנאי כתובה,
 משמע אבל קדושין ודאי יש לה, ומשו"ה הוי ראי' מדוד דאין אסור-תורה בדבר,
-אבל לפי גירסתנו בסנהדרין )כ"א( : "פילגשים בלא כתובה ובלא קידושין" אין
+אבל לפי גירסתנו בסנהדרין (כ"א): "פילגשים בלא כתובה ובלא קידושין" אין
-ראי' כלל מרצפה בת איה' וראוי לאסור. עכ"פ משמע מהירושלמי, שהאיסור הי'
+ראי' כלל מרצפה בת איה, וראוי לאסור. עכ"פ משמע מהירושלמי, שהאיסור הי'
-פשוט טובאבסברא, עד שרצו לומר דהוא תורה, ועל כרחין לאו דוקא תורה ממש
+פשוט טובא בסברא, עד שרצו לומר דהוא תורה, ועל כרחין לאו דוקא תורה ממש
-אלא הלכה לממ"ס או גזירה קדמונית, וכהא דתוס' יומא פ' ד"ה וחצי, דגזירה
+אלא הלכה לממ"ס {{אג|[למשה מסיני]}} או גזירה קדמונית, וכהא דתוס' יומא פ' ד"ה וחצי, דגזירה
 קדמונית מיחלפא בשל תורה, על דרך סלקא-דעתא. ואע"ג דמל' הרמב"ם דה'
-מלכים הנ"ל, דכ' "קונה אותה&quot;, י"לדבמלך אפי' בלא קדושין קונה אותה והויא
+מלכים הנ"ל, דכ' "קונה אותה", י"ל דבמלך אפי' בלא קדושין קונה אותה והויא
-כאשתו ממש, לא כדהי' פשוט להרא"מ דלא הויא בכלל ג"ע, מיהו מד' התוס' יומא
+כאשתו ממש, לא כדהי' פשוט להרא"מ דלא הויא בכלל ג"ע {{אג|[?]}}, מיהו מד' התוס' יומא
-ס"ו ב' ד"ה פלוני משם ר"ח נראה דפשוט להו דגם במלך לא הויאפלגש בכלל אשה
+ס"ו ב' ד"ה פלוני משם ר"ח נראה דפשוט להו דגם במלך לא הויא פלגש בכלל אשה
-אם היא בלא קדושין, א"כ אין ראיה מדוד, וי"ל דחזר הדין ע"פ סבראדראוי לאסור,
+אם היא בלא קדושין, א"כ אין ראיה מדוד, וי"ל דחזר הדין ע"פ סברא דראוי לאסור,
-ואולי זהו שסמכו עליו לאסור אע"פ שמפורש ההיתר בבבלי, ולפ"זי"לדלדידן
+ואולי זהו שסמכו עליו לאסור אע"פ שמפורש ההיתר בבבלי, ולפ"ז י"ל דלדידן
-אסורה באמת מצד חומר של איסור, כס"דדירושלמי, ולא רק משום מ"ע.
+אסורה באמת מצד חומר של איסור, כס"ד דירושלמי, ולא רק משום מ"ע {{אג|[מראית עין]}}.
-וילה"ע ראי' דבה"ג הי' לפניו הירו', מהא דבה' ע"ז דנקט טעמא דנמנו
-וגמרו דעל ג' דברים יהרג וא"י, אמר ע"ז "מניין, מחנני' מו"ע&quot;, ובבבלי ליתא מזה
+וילה"ע {{אג|[ויש להוסיף עוד]}} ראי' דבה"ג {{אג|[דבהלכות גדולות]}} הי' לפניו הירו', מהא דבה' ע"ז {{אג|[עבודה זרה]}} דנקט טעמא דנמנו
+וגמרו דעל ג' דברים יהרג וא"י {{אג|[ואל יעבור]}}, אמר ע"ז {{אג|[על זה]}} "מניין, מחנני' מו"ע {{אג|[מחנניה מישאל ועזריה]}}", ובבבלי ליתא מזה
 מאומה, אבל מירושלמי דפ' זה בורר ה"ה נראה דהי' לפניהם לימוד זה, דמסיים
-"אני פי מלך שמור כו' אנכי ד' א'&quot; ומסיק בנוטריקון דנ"נ שאמרו לו חמו"ע.
+"אני פי מלך שמור כו' אנכי ד' א'" ומסיק בנוטריקון דנ"נ {{אג|[נבוכדנאצר]}} שאמרו לו חמו"ע {{אג|[חנניה מישאל ועזריה]}}.
+{{אג|[עג כאן ההגהה]}}
 והדברים נראין, שע"ז סמך בה"ג, וכן השאילתות, דג"כ סמך להא דיהרג וא"י דע"ז
 אחמו"ע. אלא דעלה על דעתי לפקפק בזה, דאולי לקחו זה ממדרש שה"ש רבה,

פרשני:אגרות הראיה: אגרת קג: הבדלים בין גרסאות בדף

פרשני:אגרות הראיה: אגרת קג (עריכה)

גרסה מ־23:14, 29 ביוני 2021

תפריט ניווט

חיפוש