ברכות הנהנין: הבדלים בין גרסאות בדף
(התנגשות ערכים בקטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת) |
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכה של Yeshivaorgil bot (שיחה) לעריכה האחרונה של [[User:קובץ יסודות וחקירות השלם|קובץ יסודות וחקירות �) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | |||
'''ברכה שמברכים על הנאה''' {{מקור|(הסוגיות בברכות פרק ו)}}'''.''' | |||
'''לדוגמא''', ברכת המוציא, ברכת הריח. | |||
==מקור וטעם== | |||
'''מקורה''' של ברכת המזון מדאורייתא, ולרשב"א גם ברכת מעין שלוש היא מדאורייתא. אך שאר ברכות הנהנין הן מדרבנן. והפני יהושע חידש שיש צד לומר שכל ברכות הנהנין הן מדאורייתא, שהרי הגמרא אמרה שזו סברא שאסור להנות מהעולם בלא ברכה, וסברא היא דאורייתא {{מקור|(בכל זה דן הפני יהושע ברכות לה. ד"ה בגמרא אלא סברא)}}. | |||
'''בטעמה של ברכת הנהנין''' יש לחקור האם היא משום שמצווה להודות לפני שנהנה מהעולם הזה (מצווה), או שמטרתה להתיר את איסור מעילה (מתיר) {{מקור|(חקירות במסכת ברכות לו)}}. | |||
'''ההנאה בברכת הנהנין''' - חקרו האם צריך את הנאת לשונו, או את הנאת מעיו, או את שתיהן יחד {{מקור|(חקירות במסכת ברכות יז)}}.{{מקור| | |||
==פרטי הדין== | |||
'''האוכל דבר איסור אין מברך עליו'''. וחידש אבן האזל {{מקור|(ברכות א-יט)}} בדעת הרמב"ם שאינו מדין "בוצע בירך ניאץ ה'", אלא מפני שנחשב כאוכל שאינו ראוי לאכילה, שהאיסור לאוכלו מחשיבו כאינו ראוי. | |||
==ברכות שונות== | |||
'''ההנאה בברכת המזון''' - חקר האפיקי ים האם היא על הנאת גרונו או על הנאת מעיו {{מקור|(אפיקי ים ח"ב א)}}. | |||
'''ברכת המוציא''' פוטרת דברים הבאים בתוך הסעודה - וחקר הפרי מגדים האם הוא משום חשיבות הלחם או משום חשיבות ברכת המוציא {{מקור|(פרי מגדים אשל אברהם קעז-א)}}. | |||
[[קטגוריה: | '''ברכת הריח''' - חקרו האם מברך על הריח עצמו, או על הפרי (העיקר) שממנו בא הריח {{מקור|(רוח אליהו מט)}}. | ||
'''ברכת התורה''' - חקרו בה בין שלושה צדדים: | |||
א) ברכת השבח - על נתינת התורה {{מקור|(מנחת חינוך תל-א [ה] ד"ה ומביא)}}. | |||
ב) ברכת המצוות - על החיוב ללמוד תורה {{מקור|(דבר אברהם ח"א טז-א וחידושי ר' שמואל פסחים עמוד קמז חקרו האם היא ברכת השבח או ברכת המצוות. ומעין זה חקר ביכורי ארץ ברכות ח"א א-סא האם ברכות התורה הם ברכות המצוות או ברכות ההודאה)}}. | |||
ג) ברכת הנהנין - על שמחת הלב בלימוד {{מקור|(קהילות יעקב ברכות כד (ד"ה ועוד) כתב שהיא גם ברכת הנהנין)}}. | |||
'''תנאי ברכת בורא מיני מזונות''' - יש לחקור האם חז"ל הגדירו אלו תנאים מחייבים בברכת בורא מיני מזונות (סיבה), או שתנאים אלה רק מוכיחים שקובעים עליה סעודה ולכן מברכים עליה בורא מיני מזונות (סימן) {{מקור|(וזאת הברכה בירור הלכה ג-2)}}. | |||
==ראה גם== | |||
[[ברכות המצוות]] | |||
[[ספק ברכות]] | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] |
גרסה מ־17:47, 23 בדצמבר 2008
|
הגדרה
ברכה שמברכים על הנאה (הסוגיות בברכות פרק ו).
לדוגמא, ברכת המוציא, ברכת הריח.
מקור וטעם
מקורה של ברכת המזון מדאורייתא, ולרשב"א גם ברכת מעין שלוש היא מדאורייתא. אך שאר ברכות הנהנין הן מדרבנן. והפני יהושע חידש שיש צד לומר שכל ברכות הנהנין הן מדאורייתא, שהרי הגמרא אמרה שזו סברא שאסור להנות מהעולם בלא ברכה, וסברא היא דאורייתא (בכל זה דן הפני יהושע ברכות לה. ד"ה בגמרא אלא סברא).
בטעמה של ברכת הנהנין יש לחקור האם היא משום שמצווה להודות לפני שנהנה מהעולם הזה (מצווה), או שמטרתה להתיר את איסור מעילה (מתיר) (חקירות במסכת ברכות לו).
ההנאה בברכת הנהנין - חקרו האם צריך את הנאת לשונו, או את הנאת מעיו, או את שתיהן יחד (חקירות במסכת ברכות יז).{{מקור|
פרטי הדין
האוכל דבר איסור אין מברך עליו. וחידש אבן האזל (ברכות א-יט) בדעת הרמב"ם שאינו מדין "בוצע בירך ניאץ ה'", אלא מפני שנחשב כאוכל שאינו ראוי לאכילה, שהאיסור לאוכלו מחשיבו כאינו ראוי.
ברכות שונות
ההנאה בברכת המזון - חקר האפיקי ים האם היא על הנאת גרונו או על הנאת מעיו (אפיקי ים ח"ב א).
ברכת המוציא פוטרת דברים הבאים בתוך הסעודה - וחקר הפרי מגדים האם הוא משום חשיבות הלחם או משום חשיבות ברכת המוציא (פרי מגדים אשל אברהם קעז-א).
ברכת הריח - חקרו האם מברך על הריח עצמו, או על הפרי (העיקר) שממנו בא הריח (רוח אליהו מט).
ברכת התורה - חקרו בה בין שלושה צדדים:
א) ברכת השבח - על נתינת התורה (מנחת חינוך תל-א [ה] ד"ה ומביא).
ב) ברכת המצוות - על החיוב ללמוד תורה (דבר אברהם ח"א טז-א וחידושי ר' שמואל פסחים עמוד קמז חקרו האם היא ברכת השבח או ברכת המצוות. ומעין זה חקר ביכורי ארץ ברכות ח"א א-סא האם ברכות התורה הם ברכות המצוות או ברכות ההודאה).
ג) ברכת הנהנין - על שמחת הלב בלימוד (קהילות יעקב ברכות כד (ד"ה ועוד) כתב שהיא גם ברכת הנהנין).
תנאי ברכת בורא מיני מזונות - יש לחקור האם חז"ל הגדירו אלו תנאים מחייבים בברכת בורא מיני מזונות (סיבה), או שתנאים אלה רק מוכיחים שקובעים עליה סעודה ולכן מברכים עליה בורא מיני מזונות (סימן) (וזאת הברכה בירור הלכה ג-2).