אוצר הגדולים אלופי יעקב: הבדלים בין גרסאות בדף

אוצר הגדולים אלופי יעקב כולל את תולדות גדולי ישראל מתקופת הגאונים, הראשונים וכו'. מחבר הספר, נפתלי יעקב הכהן מסביר כי המטרה היא "לזכות ימות עולם, להבין שנןת דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו". על תולדות העם ניתן היה ללמוד מהתנ"ך כל עוד היו הנביאים שיכלו לכתוב את הספרים ברוח הקודש. מימי בית שני, כאשר בטלה הנבואה, רבותינו כתבו את דברי הימים בספרים כמו מגילת תענית ^[1] . נותרו ספרי יוסף בן גוריון ולאחר מכן חיבר ר' יוסי בן חלפתא התנא את סדר עולם רבא. כן חוברו "סדר עולם זוטא" - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד לרבינו שמואל הנגיד.

בהקדמה מוסיף המחבר כי "דור חדש של משכילים" החל לחבר ספרים על דברי ימי עם ישראל. אך כל חיבוריהם הוא "השערות ושקרים" ומה שיותר גרוע "שאינן לשם שמים". מטרתם להציג את תולדות עמינו כמו תולדות העמים.

על יסוד הקדמה זו, בחר הכהן להציג את תולדות חייהם ואת חיבוריהם של גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים, דהיינו משנת ד"א ש"נ (642) - לפי אגרת ר' שרירא גאון, עד ה"א ש"נ (1643). החיבור כולל תשעה כרכים - 2,714 עמודים.

פתח אוצר

בטרם יפרט את השמות הכהן מביא הערות כלליות המסבירות מושגים בתאור תולדות גדולי ישראל. אמחיש זאת בדוגמאות אחדות:

• אב - ובן - סגנון מקובל בחכמי סםרד הקדמונים שהיו תחת השפעת חכמי הערביים. במקרים אלא הושמטה המילה "בן" וכתוב "אני ראובן נסים" במקום "אני ראובן בן נסים".
• אדוני - כמה רבנים נהגו לכתוב זאת כאשר מזכירים חכם פלוני. יש הסבטרים שהכוונה היא שאותו רב בוא "רבו אלופו של אותו החכם הכותב בספר" אך לדעת מחבר "אוצר הגדולים" זה רק "סלסול ושבח חפי ששאבו הרבה מימי חכמתם ותורתם מספריהם"
• מדינת בריטניא היא אנגליה - שם היו יהודים אחרי החורבן. שם היית העלילת דם בשנת תתק"ד בעיר נארוויטש" ובשנת 1189 היו בה גזירות כוללות הריגות ושמדות. בשנת 1290 היה גירוש כללי של היהודים.
• סדר ימי הגאונים - ארבע מאות חמישים ושתים שנה משנת שמ"ט עד שנת תתא לפרט, ישיבת פומבדיתא ובישיבת סורא משנת שס"ט עד ד"א תשצ"ד בהפסקות כמה פעמים בנתים בסורא מ"א גאונים ובפומבדיתא הן במספר מ"ט.
• חכם ורב - ידוע שהספרדים מלפנים וגם היום היו קוראים את הרב "אב בית דין" בשם חכם. ותואר החכם השלם היה תואר כבוד גדול.
• רשויות - ענין זה מצוע הרבה בספרי תשובות הגאונים קדמונים חכמי בבל. הקהילות נחלקו לשלושה חלקים שנקרו רשויות:

1. ממשלת ראש הגלות
2. ממשלת מתיבתת גאוני סורא
3. ממשלת מתיבתת גאוני פומבדיתא

וכל אחת שלחו נדבותיהם ותרומת ידם לממשלה העליונה וכן העמדת שופטים, רבנים ודיינים