אוצר הגדולים אלופי יעקב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|left|thumb|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]] | [[תמונה:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|left|thumb|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]] | ||
{{בעבודה}} | |||
[[קובץ:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]] | |||
'''אוצר הגדולים אלופי יעקב''' הוא ספר המביא את תולדות גדולי ישראל מתקופת ה[[גאונים]] וה[[ראשונים ]]. מחבר הספר, נפתלי יעקב הכהן, מסביר כי המטרה אשר למענה נכתב הספר היא "לזכות ימות עולם, להבין שנות דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו". על תולדות [[עם ישראל]] ניתן היה ללמוד מה[[תנ"ך]] כל עוד היו ה[[נביאים]] שיכלו לכתוב את הספרים ברוח הקודש. החל מ[[תקופת בית שני]], כאשר בטלה הנבואה, רבותינו כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]] <ref>אולי עוד היו עוד ספרים אולם אלו אבדו</ref> . נותרו ספרי [[יוסף בן גוריון]] ולאחר מכן חיבר ר' יוסי בן חלפתא התנא את [[סדר עולם רבא]]. כן חוברו "סדר עולם זוטא" - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד לרבינו [[שמואל הנגיד]]. | |||
בהקדמה מוסיף המחבר כי "דור חדש של משכילים" החל לחבר ספרים על דברי ימי עם ישראל. אך כל חיבוריהם הוא "השערות ושקרים" ומה שיותר גרוע "שאינן לשם שמים". מטרתם להציג את תולדות עמינו כמו תולדות העמים. | |||
על יסוד הקדמה זו, בחר הכהן להציג את תולדות חייהם ואת חיבוריהם של גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים, דהיינו משנת ד"א ש"נ (642) - לפי אגרת ר' שרירא גאון, עד ה"א ש"נ (1643). החיבור כולל תשעה כרכים - 2,714 עמודים. | |||
==פתח אוצר== | |||
בטרם יפרט את השמות גדולי ישראל בספרו, הכהן מביא הערות כלליות המסבירות מושגים בתאור התולדות של חכמי ישראל. אמחיש זאת בדוגמאות אחדות: | |||
*'''אב - ובן''' - סגנון מקובל בחכמי [[ספרד]] כאשר שהיו תחת השפעת חכמי ה[[איסלם]]. במקרים אלא הושמטה המילה "בן" וכתוב "אני ראובן נסים" במקום "אני ראובן בן נסים". | |||
* '''אדוני''' - כמה רבנים נהגו לכתוב זאת כאשר מזכירים חכם פלוני. יש הסבורים שהכוונה היא שאותו רב הואה "רבו אלופו של אותו החכם הכותב בספר" אך לדעת מחבר "אוצר הגדולים" זה רק "סלסול ושבח חמי ששאבו (ממנו) הרבה מימי חכמתם ותורתם מספריהם" | |||
* '''מדינת בריטניא''' היא אנגליה - שם היו יהודים אחרי החורבן. שם היית [[עלילת דם]] בשנת תתק"ד בעיר נארוויטש" ובשנת 1189 היו בה גזירות שכללו "הריגות ושמדות". בשנת 1290 היה גירוש כללי של היהודים. | |||
* '''סדר ימי הגאונים''' - ארבע מאות חמישים ושתים שנה משנת שמ"ט עד שנת תת"א לפרט, ישיבת פומבדיתא ובישיבת סורא משנת שס"ט עד ד"א תשצ"ד בהפסקות כמה פעמים בנתים בסורא מ"א גאונים ובפומבדיתא הן במספר מ"ט. | |||
* '''חכם ורב''' - ידוע שהספרדים מלפנים וגם היום היו קוראים את הרב "אב בית דין" בשם חכם. ותואר החכם השלם היה תואר כבוד גדול. | |||
* '''רשויות''' - עניין זה מצוי הרבה בספרי תשובות הגאונים קדמונים חכמי בבל. הקהילות נחלקו לשלושה חלקים שנקרו רשויות: | |||
# ממשלת ראש הגלות | |||
# ממשלת מתיבתת גאוני סורא | |||
# ממשלת מתיבתת גאוני פומבדיתא | |||
וכל אחת שלחו נדבותיהם ותרומת ידם לממשלה העליונה וכן העמדת שופטים, רבנים ודיינים | |||
==תוכן הערכים== | ==תוכן הערכים== | ||
ברשימת חכמי ישראל נכללים אישים מפורסמים ואחרים. חשיבותו של הספר הוא במידע על האישים הפחות ידועים, מתוך הנחה כי רק בספר זה | ברשימת חכמי ישראל נכללים אישים מפורסמים ואחרים. חשיבותו של הספר הוא במידע על האישים הפחות ידועים, מתוך הנחה כי רק בספר זה יימצא מידע עליהם. נפרט דוגמאות אחדות: | ||
* בערך על ה[[מהר"ל מפראג]] נכתב :"בנו יחידו של המהר"ל, בצלאל שהיה תלמיד חכם חריף, לא התקבל על ידי הקהילה להיות ממלא מקום אביו המהר"ל כאשר זקן, והיגר לקהילת קולין, ושם נפטר ונקבר בשנת 1600, כעשור לפני מות המהר"ל." ספר "אוצר הגדולים" מוסיף פרטים: שמו היה ר' בצלאל חריף. הוא לא התקבל למילוי מקום אביו ב[[פראג]] מפאת "קנאת חכמי פראג". לא היו לו בנים רבנים. המקור שהוא מציין הוא ספר היוחסין של מהר"ל. | * בערך על ה[[מהר"ל מפראג]] נכתב :"בנו יחידו של המהר"ל, בצלאל שהיה תלמיד חכם חריף, לא התקבל על ידי הקהילה להיות ממלא מקום אביו המהר"ל כאשר זקן, והיגר לקהילת קולין, ושם נפטר ונקבר בשנת 1600, כעשור לפני מות המהר"ל." ספר "אוצר הגדולים" מוסיף פרטים: שמו היה ר' בצלאל חריף. הוא לא התקבל למילוי מקום אביו ב[[פראג]] מפאת "קנאת חכמי פראג". לא היו לו בנים רבנים. המקור שהוא מציין הוא ספר היוחסין של מהר"ל. | ||
* חכם ומקובל ורופא לא מוכר '''ברוך בונפונטי הרופא''', מגולי ספרד אשר היה עם דון [[שמואל אברבנאל]] | * חכם ומקובל ורופא לא מוכר '''ברוך בונפונטי הרופא''', מגולי ספרד אשר היה עם דון [[שמואל אברבנאל]] בעיר [[פררה]] שב[[איטליה]]. הוא התקרב להגמונים הקארדינאליים ולמד עמם את חכמת ה[[קבלה]]. גם כאן מובא המקור: ספרי ר' אלי' הבחור. | ||
* '''משפחת הענוים''' הייתה משפחה ידועה באיטליה עד [[ימי הביניים]]. מאז, נעלמו עקבותיה. "אוצר הגדולים" מספר על '''רבינו בנימין בן רבי יחיאל הרופא''' שחי בשנת ה"א בערך (1239). היה | * '''משפחת הענוים''' הייתה משפחה ידועה באיטליה עד [[ימי הביניים]]. מאז, נעלמו עקבותיה. "אוצר הגדולים" מספר על '''רבינו בנימין בן רבי יחיאל הרופא'''ממשפחה זו, שחי בשנת ה"א בערך (1239). היה צאצא למשפחת [[נתן מרומי|רבי נתן בן רבי יחיאל מרומי]] (1035 - 1110) מחבר "הערוך". אחיו, רבינו בנימין, חיבר את "שבולי הלקט" ובניו גדולי הדור בדור השני אחריו "רבינו יהודה" - הוא ריבב"ן בעל פירושי [[מסכת שקלים]] ב[[ש"ס וילנא]]. הוא מצטט עוד צאצאים וספרים שחיבר כל אחד מהם. ושוב מצויין המקור למידע. | ||
==האנוסים== | ==האנוסים== | ||
| שורה 17: | שורה 41: | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] | |||
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] | [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] | ||
גרסה מ־15:53, 20 בינואר 2009
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא ספר המביא את תולדות גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים . מחבר הספר, נפתלי יעקב הכהן, מסביר כי המטרה אשר למענה נכתב הספר היא "לזכות ימות עולם, להבין שנות דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו". על תולדות עם ישראל ניתן היה ללמוד מהתנ"ך כל עוד היו הנביאים שיכלו לכתוב את הספרים ברוח הקודש. החל מתקופת בית שני, כאשר בטלה הנבואה, רבותינו כתבו את דברי הימים בספרים כמו מגילת תענית [1] . נותרו ספרי יוסף בן גוריון ולאחר מכן חיבר ר' יוסי בן חלפתא התנא את סדר עולם רבא. כן חוברו "סדר עולם זוטא" - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד לרבינו שמואל הנגיד.
בהקדמה מוסיף המחבר כי "דור חדש של משכילים" החל לחבר ספרים על דברי ימי עם ישראל. אך כל חיבוריהם הוא "השערות ושקרים" ומה שיותר גרוע "שאינן לשם שמים". מטרתם להציג את תולדות עמינו כמו תולדות העמים.
על יסוד הקדמה זו, בחר הכהן להציג את תולדות חייהם ואת חיבוריהם של גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים, דהיינו משנת ד"א ש"נ (642) - לפי אגרת ר' שרירא גאון, עד ה"א ש"נ (1643). החיבור כולל תשעה כרכים - 2,714 עמודים.
פתח אוצר
בטרם יפרט את השמות גדולי ישראל בספרו, הכהן מביא הערות כלליות המסבירות מושגים בתאור התולדות של חכמי ישראל. אמחיש זאת בדוגמאות אחדות:
- אב - ובן - סגנון מקובל בחכמי ספרד כאשר שהיו תחת השפעת חכמי האיסלם. במקרים אלא הושמטה המילה "בן" וכתוב "אני ראובן נסים" במקום "אני ראובן בן נסים".
- אדוני - כמה רבנים נהגו לכתוב זאת כאשר מזכירים חכם פלוני. יש הסבורים שהכוונה היא שאותו רב הואה "רבו אלופו של אותו החכם הכותב בספר" אך לדעת מחבר "אוצר הגדולים" זה רק "סלסול ושבח חמי ששאבו (ממנו) הרבה מימי חכמתם ותורתם מספריהם"
- מדינת בריטניא היא אנגליה - שם היו יהודים אחרי החורבן. שם היית עלילת דם בשנת תתק"ד בעיר נארוויטש" ובשנת 1189 היו בה גזירות שכללו "הריגות ושמדות". בשנת 1290 היה גירוש כללי של היהודים.
- סדר ימי הגאונים - ארבע מאות חמישים ושתים שנה משנת שמ"ט עד שנת תת"א לפרט, ישיבת פומבדיתא ובישיבת סורא משנת שס"ט עד ד"א תשצ"ד בהפסקות כמה פעמים בנתים בסורא מ"א גאונים ובפומבדיתא הן במספר מ"ט.
- חכם ורב - ידוע שהספרדים מלפנים וגם היום היו קוראים את הרב "אב בית דין" בשם חכם. ותואר החכם השלם היה תואר כבוד גדול.
- רשויות - עניין זה מצוי הרבה בספרי תשובות הגאונים קדמונים חכמי בבל. הקהילות נחלקו לשלושה חלקים שנקרו רשויות:
- ממשלת ראש הגלות
- ממשלת מתיבתת גאוני סורא
- ממשלת מתיבתת גאוני פומבדיתא
וכל אחת שלחו נדבותיהם ותרומת ידם לממשלה העליונה וכן העמדת שופטים, רבנים ודיינים
תוכן הערכים
ברשימת חכמי ישראל נכללים אישים מפורסמים ואחרים. חשיבותו של הספר הוא במידע על האישים הפחות ידועים, מתוך הנחה כי רק בספר זה יימצא מידע עליהם. נפרט דוגמאות אחדות:
- בערך על המהר"ל מפראג נכתב :"בנו יחידו של המהר"ל, בצלאל שהיה תלמיד חכם חריף, לא התקבל על ידי הקהילה להיות ממלא מקום אביו המהר"ל כאשר זקן, והיגר לקהילת קולין, ושם נפטר ונקבר בשנת 1600, כעשור לפני מות המהר"ל." ספר "אוצר הגדולים" מוסיף פרטים: שמו היה ר' בצלאל חריף. הוא לא התקבל למילוי מקום אביו בפראג מפאת "קנאת חכמי פראג". לא היו לו בנים רבנים. המקור שהוא מציין הוא ספר היוחסין של מהר"ל.
- חכם ומקובל ורופא לא מוכר ברוך בונפונטי הרופא, מגולי ספרד אשר היה עם דון שמואל אברבנאל בעיר פררה שבאיטליה. הוא התקרב להגמונים הקארדינאליים ולמד עמם את חכמת הקבלה. גם כאן מובא המקור: ספרי ר' אלי' הבחור.
- משפחת הענוים הייתה משפחה ידועה באיטליה עד ימי הביניים. מאז, נעלמו עקבותיה. "אוצר הגדולים" מספר על רבינו בנימין בן רבי יחיאל הרופאממשפחה זו, שחי בשנת ה"א בערך (1239). היה צאצא למשפחת רבי נתן בן רבי יחיאל מרומי (1035 - 1110) מחבר "הערוך". אחיו, רבינו בנימין, חיבר את "שבולי הלקט" ובניו גדולי הדור בדור השני אחריו "רבינו יהודה" - הוא ריבב"ן בעל פירושי מסכת שקלים בש"ס וילנא. הוא מצטט עוד צאצאים וספרים שחיבר כל אחד מהם. ושוב מצויין המקור למידע.
האנוסים
מחבר הספר אינו מסתפק בהבאת תולדות אישים מישראל. הוא גם כתב ערך רחב, על פני שבע דפים, על האנוסים מנקודת ראות מסורתית יהודית על האנוסים.
הערות שוליים
- ↑ אולי עוד היו עוד ספרים אולם אלו אבדו