פרנס על הציבור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}


'''פרנס''' נחשב לאחד מן הממונים על הקהילה היהודית בתפוצות ישראל. תפקידו היה להנהיג את מוסדות הקהילה מהבחינה הארגונית. לשם כך היו בידו סמכויות לגבית מיסים ולביצוע הוצאות ציבוריות. הייתה סכנה לשרירות ליבו מצידו ולכן נאמר בתלמוד:" אמר רב יהודה אמר רב, פרנס המתגאה על הציבור שלא לשם שמים אינו רואה בן תלמיד חכם".
'''פרנס על הציבור''' נחשב לאחד המנהיגים על הקהילה היהודית בתפוצות ישראל. תפקידו היה להנהיג את מוסדות הקהילה מהבחינה הארגונית. לשם כך היו בידו סמכויות לגבית מיסים ולביצוע הוצאות ציבוריות. בדרל כלל, המינוי שלו היה מאושר על ידי השלטונות, אשר העניקו לו סמכויות בקרב הציבור, על מנת שיוכל למלא את תפקידו. היה חשש לשרירות ליבו מצידו ולכן נקבע  בתלמוד, בין השאר,  הסנקציה הבאה :" אמר רב יהודה אמר רב, פרנס המתגאה על הציבור שלא לשם שמים אינו רואה בן תלמיד חכם".


==אופן המינוי==
==אופן המינוי==

גרסה מ־17:09, 21 בינואר 2009

Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית


פרנס על הציבור נחשב לאחד המנהיגים על הקהילה היהודית בתפוצות ישראל. תפקידו היה להנהיג את מוסדות הקהילה מהבחינה הארגונית. לשם כך היו בידו סמכויות לגבית מיסים ולביצוע הוצאות ציבוריות. בדרל כלל, המינוי שלו היה מאושר על ידי השלטונות, אשר העניקו לו סמכויות בקרב הציבור, על מנת שיוכל למלא את תפקידו. היה חשש לשרירות ליבו מצידו ולכן נקבע בתלמוד, בין השאר, הסנקציה הבאה :" אמר רב יהודה אמר רב, פרנס המתגאה על הציבור שלא לשם שמים אינו רואה בן תלמיד חכם".

אופן המינוי

הפרנס היה נבחר על-ידי הציבור. אך בדרך כלל הציבור היה מוגדר רק בתור תושבי המקום בעלי הכנסה או רכוש. לעיתים, רק קבוצה של ראשי ציבור הייתה בוחרת אותו. בתלמוד נקבע הכלל שאין מעמידין פרנס על הציבור, אלא אם כן נמלכים בציבור, אך לא נקבע כיצד מוגדר "הציבור".


ובכל זאת, דרשוה הסכמה כללית וחז"ל מתארים לנו כיצד ולמה נתמנה בצלאל בן אורי כפרנס (מנהיג):

"אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, הגון עליך בצלאל? אמר לו: רבונו של עולם, אם לפניך הגון - לפני לא כל שכן? אמר לו: אף על פי כן, לך אמור להם. הלך ואמר להם לישראל: הגון עליכם בצלאל? אמרו לו: אם לפני הקדוש ברוך הוא ולפניך הוא הגון - לפנינו לא כל שכן?" (ברכות נה).

הרב קוק זצ"ל מלמדנו מתוך סוגיה זו מה הן התכונות שצריכות להיות למנהיג טוב. בראש ובראשונה עליו להיות טהור לב, אחר כך חכם היודע להנהיג מדינה ורק לבסוף אהוב על הבריות. כיצד? אמר הקב"ה למשה רבינו: הגון עליך בצלאל? משה רבנו היה חכם גדול ורק חכם מכיר אם האדם הניצב מולו הוא חכם, השיב משה רבינו לקב"ה: אם בצלאל הגון לפניך, דהיינו שאתה בוחן כליות ולב ויודע אם האדם הוא טהור לב, הפועל בלי שום אינטרסים ונגיעות פרטיות אלא אך ורק לטובת העם, אני, משה, קובע שבצלאל הוא חכם ויכול לשמש פרנס. אמר לו הקב"ה: אין זה מספיק. יש לקבל את הסכמתו של העם. ואכן משה שואל את העם: הגון עליכם בצלאל והם עונים שהוא מקובל עליהם. אבל אם ח"ו המנהיג אינו טהור לב, ופועל מתוך אינטרסים אישיים ופרטיים, אף על פי שהוא חכם ופופולרי הוא עלול להמיט אסון על עמו (על פי עין איה ברכות נה).הרב דב ביגון

סמכויות הפרנס

היות והקהילה בקשה עד כמה שאפשר להימנע מהתערבות השלטונות, היו נוהגים לציית לו. בתלמוד נאמר: אפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הציבור, הרי הוא כאביר שבאבירים - כל הסמכויות שישנם לאדם גדול וחשוב שנתמנה למנהיג, ישנם גם לאדם פחות ונקלה ביותר שנתמנה למנהיג - "יפתח בדורו כשמואל בדורו", כלומר: אף על פי ששמואל היה גדול מיפתח, הרי סמכות כל אחד בתקופת שלטונו היתה זהה לשל חברו, ואין סמכותו של שמואל גדולה מזו של יפתח, מפני ששניהם יונקים את תוקפם מכח היותם מנהיגי הציבור, ובעניין זה שניהם שווים