קריעת ים סוף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
נהוג לאומרה כל יום בתפילת שחרית לאחר אמירת "פסוקי דזמרה" ו"ויברך דוד". | נהוג לאומרה כל יום בתפילת שחרית לאחר אמירת "פסוקי דזמרה" ו"ויברך דוד". | ||
==קריאת התורה== | |||
הקריאה בתורה נתקנה לראשונה, ע"פ ה[[מדרש]] במסכת בבא קמא<ref>דף פב ע"א.</ref>, לאחר "קריעת ים סוף", ע"י ה[[נביאים]] [[משה רבינו]] ו[[אהרן הבהן]], וזוהי התקנה הראשונה שנתקנה בעם ישראל. תקנה זו נתקנה בשל רצון העם ללמוד תורה וחולשתם ללא תורה. מדרש זה מבוסס כנראה על המדרש במסכת יומא<ref>דף כח ע"ב.</ref> ש[[האבות]] וכן [[זקני ישראל]] במצרים ידעו את התורה ושמרו את ה[[מצוות]], שכן התורה ניתנה לעם ישראל רק לאחר מכן, ב[[מעמד הר סיני]]. | |||
גרסה מ־21:20, 2 בפברואר 2009
|
|
קריעת ים סוף היה האירוע הלאומי הראשון של עם ישראל לאחר יציאת מצרים. הוא התרחש בכ"א בניסן - בשביעי של פסח קוראים בתורה בפרשת בשלח על קריעת ים סוף ואת שירת הים.
שירת הים
- ערך מורחב - שירת הים
נהוג לאומרה כל יום בתפילת שחרית לאחר אמירת "פסוקי דזמרה" ו"ויברך דוד".
קריאת התורה
הקריאה בתורה נתקנה לראשונה, ע"פ המדרש במסכת בבא קמא[1], לאחר "קריעת ים סוף", ע"י הנביאים משה רבינו ואהרן הבהן, וזוהי התקנה הראשונה שנתקנה בעם ישראל. תקנה זו נתקנה בשל רצון העם ללמוד תורה וחולשתם ללא תורה. מדרש זה מבוסס כנראה על המדרש במסכת יומא[2] שהאבות וכן זקני ישראל במצרים ידעו את התורה ושמרו את המצוות, שכן התורה ניתנה לעם ישראל רק לאחר מכן, במעמד הר סיני.