מדרש לקח טוב: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) מ (לקח טוב הועבר למדרש לקח טוב) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''לקח טוב''' הוא באור על [[המקרא|חמשת חומשי תורה]] ועל "חמשת המגילות" שב[[תנ"ך]] על פי מדרשי ה[[תלמוד]]: [[מכילתא]] [[ספרא]] ו[[ספרי]] ויתר המדרשים הקדומים | '''מדרש לקח טוב''', המכונה "פסיקתא זוטרתא" הוא באור על [[המקרא|חמשת חומשי תורה]] ועל "חמשת המגילות" שב[[תנ"ך]] על פי מדרשי ה[[תלמוד]]: [[מכילתא]] [[ספרא]] ו[[ספרי]] ויתר המדרשים הקדומים. שמו של פירוש נובע כי כל ענין מתחיל במונח "בטוב" ו "בטובה". | ||
מדרש לקח טוב חובר על-ידי [[רבינו טוביה בר' אליעזר]] "אשר חי במאה הרביעית לאלף החמישי | |||
לפי המובא ב[[אוצר הגדולים אלופי יעקב]] הספר נדפס בשנת ה"א ש"ו (1545). באותו מקור כתוב שחיבר פירוש לפיוטי [[אלעזר בירבי קליר]]. | לפי המובא ב[[אוצר הגדולים אלופי יעקב]] הספר נדפס בשנת ה"א ש"ו (1545). באותו מקור כתוב שחיבר פירוש לפיוטי [[אלעזר בירבי קליר]]. | ||
גרסה מ־15:45, 20 בפברואר 2009
|
|
מדרש לקח טוב, המכונה "פסיקתא זוטרתא" הוא באור על חמשת חומשי תורה ועל "חמשת המגילות" שבתנ"ך על פי מדרשי התלמוד: מכילתא ספרא וספרי ויתר המדרשים הקדומים. שמו של פירוש נובע כי כל ענין מתחיל במונח "בטוב" ו "בטובה".
מדרש לקח טוב חובר על-ידי רבינו טוביה בר' אליעזר "אשר חי במאה הרביעית לאלף החמישי
לפי המובא באוצר הגדולים אלופי יעקב הספר נדפס בשנת ה"א ש"ו (1545). באותו מקור כתוב שחיבר פירוש לפיוטי אלעזר בירבי קליר.
רבינו טוביה בן רבינו אליעזר
הבאור חובר על ידי רבינו טוביה בן רבינו אליעזר, אשר חי במאה ה-11. לפי "אוצר הגדולים אלופי יעקב" הוא חי בשנת ד"א תת"ן בערך (1090) בימי רש"י וההרי"ף[1] .
רבו היה ר' שמשון, כפי שמזכיר בפירושו לספר קהלת:" טוביה ב"ר אליעזר אם' (אמר) משום רבו ר' שמשון ז"ל דברי חכמים כדרבונות. צריך לאדם ששומע דברי תורה מפי רבו, שיכניס דבריו בליבו, כדרבן וכמסמרות נטועים , שיהיו דברי תורה נטועים בלבו. בעלי אסופות. לפי שבעלי החכמה נאספים לבית עולמים ולא ימצא מי ילמדנו דברי תורה וכיוון ששמע אל ישכח ואל יסיחם מדעתו ולא יליזו מעיניו. נתנו מרועה אחד כל מה שדברו הנביאים וכל חכמי הדורות כלם נאמרו למשה מסיני שהוא רועה אחד." [2]
לפי אוצר ישראל [3] הוא חי בעיר קסטוריא בבולגריה. מגיד עליו בן ארצו, ר' יהודה ב"ר משה משקוני, אשר חיבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא כן מעיד עליו ר' מנחם תמר שאף הוא כתב פירוש על רבי אברהם אבן עזרא .
בפירוש לפרשת יתרו מצוטטים התאריכים, אשר עשויים להצביע על מועד כתיבת הספר. בפירוש לד"ה :בחודש השלישי לצאת בני ישראל הוא כתב:"בתחילה מונים ישראל ליצירה (בריאת העולם). חזרו למנות מיציאת מצרים. חזרו למנות לבנית הבית (הבית הראשון, שנאמר:"ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה [4]. לא זכו למנות לבנינו, מונים לחורבנו (חורבן הבית השני)". ועתה א' (אלפים)ל"ט 1039[5] שהוא ד'תתס"ז לבריאת העולם ולא עוד שאנו מונים למלכות היוונים א' (אלפים)תי"ז-[6] שה מה שאמר "שמוני נוטרה את הכרמים שלי לא נטרתי"[7]. יוצא מכאן שמן חיובר הספר לקח טוב הוא בין השנים 1097-1107.
גזירות תתנ"ו
רבי טוביה מזכיר את גזירות תתנ"ו בשנת 1096, בפירושו לפרשת אמור ד"ה המוציא אתכם מארץ מצרים להיות: "ואני כותב להיות זכרון שעשו קדושי עליון קהל מגנז"א], שמסרו עצםם ואת נשיהם ובניהם ובנותיהם ביום אחד בפרס חג השבועות ונשחטו כאיש אחד כל קידוש שם אלהי ישראל בשנת ד'תתנ"ו לבריאת העולם, כשנתמו [8] יד ישובי הארץ לעלות לרשת משכנות עליון. ועליהם ועל כיוצא בהם הכתוב אומר:וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא-נִקֵּיתִי וַה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן[9] . מדברים אלה עולה כי ר' טוביה החל לכתוב את פירושו שנים אחדות לפני הגזרות.
גם בפירושו לפרשת שמות הוא מתיחס לגזרות הרבות הבאות על עם ישראל בד"ה: ושלחתי את ידי לאמר: "ובשנת אלף ועשרים ותשע לחורבן בית שני, שהוא שנת הי"ב למחזור רנ"ו (שנת 1097). מרנא ורבנא טוביה - בנו של רבינו הגדול אליעזר זצ"ל, הבין בספרי אלהינו ומתן את ליבו על אורך גלותינו, כי אזלת יד, ואפז עצור ועזוב, והנה כלו כל הקיצים, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, כענין שנאמר :"אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב" [10].
ייתכן כי בשל ציטוטים אלא מוצגת גירסה אחרת באתר גשר לפיה מדרש "לקח חדש" חובר באיזור צרפת או גרמניה (שנקראו באותם הימים בשם "ארצות אשכנז") ומייחסים את חיבורו לר' טוביה בן אליעזר, שחי במַאגֶנְצָה, בדורו של רש"י.
שיטת הבאור
תכליתו של הספר הוא לבאר לפעמים לפי פשוטו או בדרך הרמז. הוא מקדים לכל סדרה וסדרה הקדמה קטנה המתחילה תמיד בפסוק אשר נזכר בו המילה "טוב". ועל הפסוק הזה הוא דורש. לדוגמא, בפתיחה לפירוש לספר שמות הוא כתב על ד"ה " ואלה שמות: "כתוב שם טוב משמן טוב ויום המות מיום הולדו [11]. אמרו רז"ל שלושה כתרים הם: כתר תורה, כתר כהונה וכתב מלכות. וכתב שם טוב עולה על גביהן לכן שלמה המלך אמר "טוב שם משמן טוב"." והוא מקשר זאת לפרשת שמות:,אלו השבטים שנתפרשו שמותם בלידתם, ונתפרשו שמותם בירידתם למצרין, אחרי שהלך יעקב אבינו לבית עולמו [12]. ועתה שוב בתחילת ספר שמות שכתבו "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה".
בפירושו יש חידוש מעניין. במקומות שבעלי המדרשים שמו מילים זרות כגון לטינית הוא מציב תרגום בשפה העברית או ביוונית המוכרת יותר בארצו. הוא נוהג להשמיט מן המדרשים קטעים אשר לדעתו אין צורך בהם לפירוש. הוא מסתמך על הדקדוק ועל הניקוד בפירושו.
==
הערות שוליים
- ↑ לפי הויקיפדיה העברית : ד'תשע"ג , 1013 - י' באייר ד'תתס"ג , 1103
- ↑ עמוד 56
- ↑ הערך טוביה בר אליעזר
- ↑ ספר מלכים א',ט',י'
- ↑ לחורבן הבית, הוסף 70 וקבלנו 1109 - בקרוב נכון
- ↑ מנין השטרות החל בשנת 312 לפנה"ס והתאריך 1,105 מתאים פחות או יותר
- ↑ שיר השיריםא' ו'
- ↑ כך כתוב במקור
- ↑ (ספר יואל, ד', כ"א
- ↑ ספר ירמיהו, ד',א'
- ↑ ספר קהלת,ז'א'
- ↑ ספר בראשיתמ"ו, ח'
קישורים חיצוניים
- לקח טוב על מגילת איבה - לונדון 1908 - אתר דעת
- לקח טוב על מגילת רות - מגנצא, תרמ"ז 1887 - אתר דעת
- פירוש לקח טוב על מגיחת קהלת - ברלין תרס"ד = אתר דעת
- טוב על שיר השירים - אלבארט גראינוף, לונדון 1909 - אתר דעת
- מדרש לקח טוב על חמשת חומשי התורה - דפוס באבער, לבוב - אתר דעת
- אוצר ישראל ערך "טוביה בר אליעזר"