שירת הים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
שירת הים היא השירה ששרו [[משה רבינו]] ו[[בני ישראל]] לאחר [[קריעת ים סוף]]. נהוג לאומרה כל יום בתפילת שחרית לאחר אמירת "פסוקי דזמרה" ו"ויברך דוד". וכן ביום כ"א בניסן, היא שביעי של פסח , בו עברו בני ישראל את ים סוף ביבשה. | |||
==כתיבה מיוחדת וקריאה מיוחדת== | ==כתיבה מיוחדת וקריאה מיוחדת== | ||
[[תמונה:Az_jasir.jpg|left|thumb|250px|נוסח שירת הים לפי המסורה מאתר | [[תמונה:Az_jasir.jpg|left|thumb|250px|נוסח שירת הים לפי המסורה מאתר קבוץ סעד ספר תורה מקוון]] | ||
באתר קבוצת [[סעד]] על ספר תורה מכוון מובא [http://www.saad.org.il/elihu/shira.html ההסבר הבא על כתיבה מיוחדת וקריאה מיוחדת]. כידוע עמוד שירת הים שונה משאר עמודי ספר התורה. הוא רחב יותר, והתיבה הראשונה תמיד | באתר קבוצת [[סעד]] על ספר תורה מכוון מובא [http://www.saad.org.il/elihu/shira.html ההסבר הבא על כתיבה מיוחדת וקריאה מיוחדת]. כידוע עמוד שירת הים שונה משאר עמודי ספר התורה. הוא רחב יותר, והתיבה הראשונה תמיד "הבאים", ויש תמיד חמש שורות שלמות ושורה ריקה לפני תחלת השירה. | ||
בספרי תימן יש חמש שורות ועוד משהו, ואין שורה ריקה. וכן בסוף השירה. ובעצם אין הבדל גדול, כי הרי שורה ריקה היא כמו 'פרשה פתוחה', לדעת הרמב"ם, ולכן גם בשיטת התימנים נותרת פרשה פתוחה. | בספרי תימן יש חמש שורות ועוד משהו, ואין שורה ריקה. וכן בסוף השירה. ובעצם אין הבדל גדול, כי הרי שורה ריקה היא כמו 'פרשה פתוחה', לדעת הרמב"ם, ולכן גם בשיטת התימנים נותרת פרשה פתוחה. | ||
| שורה 24: | שורה 11: | ||
השירה עצמה כתובה 'אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח'. אריח הוא חצי לבנה, והשירה בנויה כמו קיר לבנים. וזאת להבדיל משירת האזינו שהיא 'אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה', כלומר, מעין 'מגדלי תאומים'. | השירה עצמה כתובה 'אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח'. אריח הוא חצי לבנה, והשירה בנויה כמו קיר לבנים. וזאת להבדיל משירת האזינו שהיא 'אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה', כלומר, מעין 'מגדלי תאומים'. | ||
בספר "קסת הסופר" מצוין גם שנוהגים להתחיל כל שורה לפני השירה בתיבה מסוימת, וכן גם אחרי השירה: שורה ריקה וחמש שורות עד סוף העמוד, שכל שורה מתחילה בתיבה מסוימת. וזה טוב רק כאשר יש 42 שורות בעמוד כמו בספר שלפננו. וראה בהרחבה בספר כתר ארם צובה והנוסח | בספר "קסת הסופר" מצוין גם שנוהגים להתחיל כל שורה לפני השירה בתיבה מסוימת, וכן גם אחרי השירה: שורה ריקה וחמש שורות עד סוף העמוד, שכל שורה מתחילה בתיבה מסוימת. וזה טוב רק כאשר יש 42 שורות בעמוד כמו בספר שלפננו. וראה בהרחבה בספר "כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא של הרב מרדכי ברויאר". | ||
יש כללים קובעים את מספר המילים בכל קטע של השירה: | יש כללים קובעים את מספר המילים בכל קטע של השירה: | ||
| שורה 32: | שורה 19: | ||
אך יש לזה גם יוצאים מהכלל. | אך יש לזה גם יוצאים מהכלל. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[שבת שירה]]. | * [[שבת שירה]]. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:ספר שמות]] | [[קטגוריה:ספר שמות]] | ||
[[קטגוריה:פסח]] | [[קטגוריה:פסח]] | ||
גרסה מ־13:48, 14 באוגוסט 2009
|
|
שירת הים היא השירה ששרו משה רבינו ובני ישראל לאחר קריעת ים סוף. נהוג לאומרה כל יום בתפילת שחרית לאחר אמירת "פסוקי דזמרה" ו"ויברך דוד". וכן ביום כ"א בניסן, היא שביעי של פסח , בו עברו בני ישראל את ים סוף ביבשה.
כתיבה מיוחדת וקריאה מיוחדת
באתר קבוצת סעד על ספר תורה מכוון מובא ההסבר הבא על כתיבה מיוחדת וקריאה מיוחדת. כידוע עמוד שירת הים שונה משאר עמודי ספר התורה. הוא רחב יותר, והתיבה הראשונה תמיד "הבאים", ויש תמיד חמש שורות שלמות ושורה ריקה לפני תחלת השירה.
בספרי תימן יש חמש שורות ועוד משהו, ואין שורה ריקה. וכן בסוף השירה. ובעצם אין הבדל גדול, כי הרי שורה ריקה היא כמו 'פרשה פתוחה', לדעת הרמב"ם, ולכן גם בשיטת התימנים נותרת פרשה פתוחה.
השירה עצמה כתובה 'אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח'. אריח הוא חצי לבנה, והשירה בנויה כמו קיר לבנים. וזאת להבדיל משירת האזינו שהיא 'אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה', כלומר, מעין 'מגדלי תאומים'.
בספר "קסת הסופר" מצוין גם שנוהגים להתחיל כל שורה לפני השירה בתיבה מסוימת, וכן גם אחרי השירה: שורה ריקה וחמש שורות עד סוף העמוד, שכל שורה מתחילה בתיבה מסוימת. וזה טוב רק כאשר יש 42 שורות בעמוד כמו בספר שלפננו. וראה בהרחבה בספר "כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא של הרב מרדכי ברויאר".
יש כללים קובעים את מספר המילים בכל קטע של השירה:
- כל קטע מופרד מחברו על ידי מרווח של 'פרשה סתומה', כלומר, מקום שאפשר לכתוב בו תשע אותיות, אבל לפחות מילה אחת של הקטע הבא כתובה באותה שורה.
- יש בין שלש לשש מילים בכל קטע, וגם לפחות חמש מילים בסך הכל בכל שורה.
- הקטעים מחולקים לפי הענין ולפי טעמי המקרא.
אך יש לזה גם יוצאים מהכלל.