אביב: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אביב''' היא אחת מארבעת "עונות השנה", יחד עם [[סתיו]], [[חורף]] ו[[קיץ]]. במובנו המקובל הוא מוזכר טרם [[יציאת מצרים]]:"הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב"{{מקור|תנ"ך:שמות י"ג ד$שמות י"ג, ד}}. הוא נזכרק עוד קודם, בתאור [[מכות מצרים]], כאשר המובן הוא אחר: לאחר שהשעורה נפגעה בברד, כי השעורה כבר היתה בשלה וקשה, וזאת בניגוד לחיטה, שהיתה עדיין רכה '''אביב''' ולכן לא נפגעה, כפי שנאמר:"וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל" {{מקור|תנ"ך:שמות י"ג ד$שמות י"ג, ד}}. [[רש"י]] מברק:" כבר ביכרה ועומדת בקשיה ונשתברו ונפלו וכן הפשתה גדלה כבר והוקשה לעמוד בגבעוליה". | '''אביב''' היא אחת מארבעת "עונות השנה", יחד עם [[סתיו]], [[חורף]] ו[[קיץ]]. במובנו המקובל הוא מוזכר טרם [[יציאת מצרים]]:"הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב"{{מקור|תנ"ך:שמות י"ג ד$שמות י"ג, ד}}. הוא נזכרק עוד קודם, בתאור [[מכות מצרים]], כאשר המובן הוא אחר: לאחר שהשעורה נפגעה בברד, כי השעורה כבר היתה בשלה וקשה, וזאת בניגוד לחיטה, שהיתה עדיין רכה '''אביב''' ולכן לא נפגעה, כפי שנאמר:"וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל" {{מקור|תנ"ך:שמות י"ג ד$שמות י"ג, ד}}. [[רש"י]] מברק:" כבר ביכרה ועומדת בקשיה ונשתברו ונפלו וכן הפשתה גדלה כבר והוקשה לעמוד בגבעוליה". | ||
ב[[ארץ ישראל]], בשונה מארצות תבל אחרות, עונת האביב היא קצרה, ובהתאם לאמור במקרא היא עורכת רק כחודש ימים. | ב[[ארץ ישראל]], בשונה מארצות תבל אחרות, עונת האביב היא קצרה, ובהתאם לאמור במקרא היא עורכת רק כחודש ימים. לאביב יש השפעה רבה על הצומח והחי בארץ ישראל]] | ||
==משמעות הלכתית== | |||
ואביב יש משמעות ב[[הלכה]] לקביעת ה[[לוח העברי]], עקב העקרון כי [[חג הפסח]] חייב לחול בעונת האביב. וכך מובא במקרא: | |||
בכמה פסוקים נזכר "חודש האביב", החודש שבו יצאו בני ישראל ממצרים: '''את חג המצות תשמר, שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד '''חדש האביב''' כי בו יצאת ממצרים, ולא יראו פני ריקם" {{מקור|תנ"ך:שמות כ"ג ט"ו$שמות כ"ג, ט"ו}} וכן" " {{מקור|תנ"ך:שמות ל"ד י"ח$שמות ל"ד, י"ח}} וב[[ספר דברים]]:"שמור את '''חדש האביב''' ועשית פסח לה' אלהיך, כי '''בחדש האביב''' הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה" {{מקור|תנ"ך:דברים ט"ז א$דברים ט"ז, א}} | |||
==פריחה באביב== | |||
<gallery widths="230px" heights="250px" perrow="3"> | |||
תמונה:Harzit.jpg|ה"חרצית" בדרך לבגרות | |||
תמונה:Ibee_1.jpg|[[דבורת דבש|דבורת הדבש]] יונקת צוף מ"צנון הבר". | |||
תמונה:In_the_rock.jpg| צמח פורח בגֵב הסלע | |||
</gallery> | |||
[[קטגוריה:עונות השנה]] | [[קטגוריה:עונות השנה]] | ||
גרסה מ־19:47, 28 במרץ 2009
|
|
אביב היא אחת מארבעת "עונות השנה", יחד עם סתיו, חורף וקיץ. במובנו המקובל הוא מוזכר טרם יציאת מצרים:"הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב"שמות י"ג, ד. הוא נזכרק עוד קודם, בתאור מכות מצרים, כאשר המובן הוא אחר: לאחר שהשעורה נפגעה בברד, כי השעורה כבר היתה בשלה וקשה, וזאת בניגוד לחיטה, שהיתה עדיין רכה אביב ולכן לא נפגעה, כפי שנאמר:"וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל" שמות י"ג, ד. רש"י מברק:" כבר ביכרה ועומדת בקשיה ונשתברו ונפלו וכן הפשתה גדלה כבר והוקשה לעמוד בגבעוליה".
בארץ ישראל, בשונה מארצות תבל אחרות, עונת האביב היא קצרה, ובהתאם לאמור במקרא היא עורכת רק כחודש ימים. לאביב יש השפעה רבה על הצומח והחי בארץ ישראל]]
משמעות הלכתית
ואביב יש משמעות בהלכה לקביעת הלוח העברי, עקב העקרון כי חג הפסח חייב לחול בעונת האביב. וכך מובא במקרא:
בכמה פסוקים נזכר "חודש האביב", החודש שבו יצאו בני ישראל ממצרים: את חג המצות תשמר, שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים, ולא יראו פני ריקם" שמות כ"ג, ט"ו וכן" " שמות ל"ד, י"ח ובספר דברים:"שמור את חדש האביב ועשית פסח לה' אלהיך, כי בחדש האביב הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה" דברים ט"ז, א
פריחה באביב
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
ה"חרצית" בדרך לבגרות
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
דבורת הדבש יונקת צוף מ"צנון הבר".
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
צמח פורח בגֵב הסלע